צריכה להיזכר בסיפורים הטובים ביותר...

|מתנחלת גאה|

אבל אני לא מתנגדת לעניין בכלל!! תמיד נחמד ומצחיק לשמוע סיפורים

לא עולה עכשיו סיפורים מצחיקים אבל אני אנצל את ההזדמנות להודות לכל האנשים הזרים (שמן הסתם בחיים לא שמעו על ערוץ 7, טוב נו אולי חלק כן) שלוקחים אותי מהצומת עד הבית

ככה זה כשגרים בצד השני של העיר... אמנם ברכב זה רק 5 דקות אבל ללכת את זה לוקח שעה (בדוק, מניסיון).

אז תודה לכל מי שעה זאת עד כה!! ומי ייתן ויהיה מזל דומה כל פעם שחוזרים הבייתה מחוץ לעיר.

בעזהי"ת.

רק שלי עצר הרב של הביתכנסת, שיא החבר של ההורים שלי...

כולי קיוותי שהמידע לא יועבר

[וזה עוד היה בצומת שלא עוצרים בה כמעט..]

בעזה"ת.

כמו הביינישים האלה שמעלים אותם לטרמפים תמורת איזשהו וורט..

"מה, אתם לומדים שם בישיבה תורה כל השבוע! תביא משהו קטן.."

בלי שתרצו אבל אם כבר אז מה לא.

ואז ההוא מתעכב באיזה פקק או מחוסר אוריינטציה ואת חושבת לעצמי מי בכלל היה צריך את הטרמפ הזה. אם הייתי הולכת ברגל היתי  כבר מספיקה לאפות 2 קילו לחם

סתם עלה לי בראש בצק  

מה זו ה"פשיטת יד" הזו? סע באוטובוס...

בשומרון התחושה היא... קח אותי טרמפ ונקים מאחז... כולנו כאן בונים ת'ארץ...

ועוד לוקחים עליו הון תועפות,

תצילו אותנו מלנסוע בו.. בבקשה!!!!

אני מתכונת לטרמפ מהגטו לקניון או מהעבודה לתחנת רוח לטחון קמח כדי שנוכל לאפות לחם

.

דברים כאלה

חרדים, כשהם עוצרים טרמפים הם יקפצו לך לאמצע הכביש, יעשו פקקים, יעקפו את כל התור בטרמפידה

ירגישו ברכב כאילו זה הבית  שלהם...

אבל ביום שיש להם רכב, שישכחו מלקבל טרמפ..

עמדתם פעם בקוקה קולה לדוגמא? עשרות חרדים עם רכב ריק עם מזגן, ואף אחד לא עוצר, בחיית, מה איכפת לך לעשות חסדים????

אתה קצת מכליל...

בבקשה אני מתחננת!

אל תקטרג ככה על חלק מעמ"י!

אולי אתה ממממש צודק!

אבל מה זה יעזור לומר את זה?

(סליחה שאני ממשיכה לנצל"ש..)

מוזרים ומפחידים, עולם אחר, תרבות אחרת...

ומובן שה'שכניק' הזה אדיוט, כי ממה נפשך- אם אתה רוצה לקיים בדבקות את ההוראות של הרב שלך, מה ההנאה הגדולה לצער יהודי, ועוד ב'מסירות נפש' של ממש??

רוב החרדים יהודים טובים מאד ונחמדים מאד, ומעלים הרבה טרמפיסטים. (:

ועל זה אפשר להתווכח,

אבל אם אח של ניתאי ביקש, וזו היתה התשובה, זה בסדר, לא?

במטותא ממך, העמד הדברים על דיוקם,

הוא סתם זבל, מסתמא סוג של "הוכח תוכיח..." טפו טפו.

שלא נפתח ע"כ שרשורפלצת (ורק א נ י אומר את דעתי המרוממת, כן?)

אבל רוב השכנקים הם ליטוואקעס מוסרניקים שידם בכל...  ואכמ"ל.

את הרב שך כרבו... אז מה השאלה,,,

בעזהי"ת.

איזה יום אחד החלטתי ליסוע מקדומים לירושלים, לסיבוב שערים.

ממש ביקשתי מהקב"ה שישלח לי טרמפ טוב!! מצווה וזה

אחרי חצי שעה של התייבשות בצומת קדומים, כמעט כבר חזרתי ליישוב, פתאום טרמפ. לאן? צומת תפוח. נו, התחלה טובה.

ירדתי בתפוח, חציתי את הכביש. עוד לא הספקתי לשים יד, עוצרת לי מרצדס שחורה. בדקתי את הלוחית זיהוי- צהובה.

טוב אני מתקרבת, אני רואה חסיד יושב בפנים.. יאלה שיהיה. לאן? ירושלים! עולה..

[היום אני מבינה כמה מטומטם זה היה מצידי ב"ה שנגמר בטוב..]

קיצר, נוסעים מדברים, מסתבר שהבחור הגיע מבולטימור לביקור בארץ, ויש לו דירת נופש בחיפה.. אז עכשיו הוא נוסע לירושלים לבקר את אחיו ב100 שערים..

אז מה לעזאזל אתה עושה בכביש 60?!?

אה, הנהג שלי (!) החליט לעקוף את הפקקים של כביש החוף ושל כביש ירושלים-ת"א, אז נסענו דרך השומרון

משמיים נשלח לי..

לטרמפיסטים, למרות שאני לא אוהב את זה, זו רק דעתי...

בעזהי"ת.

ירדתי מטרמפ אחר בכביש 5 והייתי צריכה להגיע לטרמפיאדה שמתחת לגשר..

קיצ, אני עוברת ליד מכוניות שעומדות ברמזור כזה, פתאום אחת מהן פותחת את החלון: "את צריכה ל****??" ואז הזכירה את מקום מגוריי. אין לי שמץ איך היא ניחשה את זה, אבל זה היה הזוי

אה, ובכלל לא הייתי צריכה הביתה

בעזהי"ת.

חייבת לשתף, פדיחה.

אבל אני גם חייבת לצאת, בע"ה יותר מאוחר!

בעזהי"ת.

פעם פעם, כשעוד הייתי צעירה, יפה, ולא-יוצאת-לדייטים משומה גלשתי בפורום לנ"ו..

ומשומה הסתקרנתי נורא לראות את הניקים, אז משומה החלטתי ללכת למפגש פורום

המפגש התקיים במדרשת ראשית ירושלים. [ברובע. מי מפה היה שם? ]

החלטתי לבוא באיחור אלגנטי, רק לסוף כדי לראות כמה אנשים.. קיצר אני מגיעה לרובע.. מחפשת את המדרשה (אמרו לי שזה ממש ליד הקרדו). מחפשת מחפשת, לא מוצאת.

אז פתאום ראיתי איזה איש, שמשומה חשבתי שהוא מקומי.. אז שאלתי, "היי, אתה יודע איפה זה מדרשת ראשית ירושלים?"

אז כתגובה הוא שואל אותי- "מה הניק שלך?"

?!?!?!

מסתבר שהוא גם הלך למפגש

[תזדהה?]

שלחו אותך כדי שיהיה את מי לפגוש

אני התיישבתי מאחורי הנהג עד בית חג"י מבית חג"י הוא ביקש שאשב לידו מחשש לפיגועי ירי.. בקיצר הוא ביקש ממני להגיד ד"ת ומזה התפדחתי.. בסוף דיברתי איתו קצת על מסכת סוכה ואז ירדתי באשתמוע..

נ.ב. עד בית חג"י ישב לידו טרמפיסט........

הנהג לא דתי.

עליתי על טרמפ מג. צרפתית לצ. שילה

אנח וחבר עולים, עכשיו מאחורה היה מליון דברים בגדים וכאלה שפשוט מילאו את כל המקום לרגליים, שנינו יושבים עם רגליים למעלה...

בקיצור היו זוג בני 30-40 משו כזה, הבעל נהג

פתאום הוא אומר משו על איזה שר שהוא לא אוהב, ואז האישה בלי להתבלבל מכניסה לו כאפה, 'ככה לא מדברים'..

בערך כשהגענו לאמבטיה, האיש ממלמל כזה 'אני עייף' ומתחיל ליסוע כמו משוגע, אבל מה, הוא לא ממש טרח להסתכל על הכביש ככה שכל רגע הוא עובר נתיב עד ממגיע רכב ממול, אשתו מכניסה לו כאפה והוא חוזר לנתיב...

הוא חטף כמה עשרות כאפות בדרך הזאת וכל פעם הוא אומר כזה 'איה' בקול של ילד קטן..

בעופרה כבר ביקשנו לרדת...

גדול!!

הגיעו לטרפיאדה בטבריה באזור 20:00 שגם במשך היום אין שם כמעט טרמפים

הם התכוונו לנסוע לשומרון ובנו על זה שהם ישנים בצמח בלילה 

אחרי 5 דקות עוצר להם טרמפ לבית אל!! מתחילים לנסוע והנהג אומר להם

שהוא עולה להתפלל חצי שעה בקבר רבי מאיר בעל הנס

אז הם סיכמו איתו שהם ירדו לכינרת בנתיים וכשהוא יוצא שיתקשר אליהם

אחרי התפילה הוא אוסף אותם ואומר להם שהוא רעב ועוצר באיזה מסעדה על הדרך

מגיעים למסעדה הנהג יוצא מהרכב והם התכוונו לחכות לו לפחות חצי שעה

אחרי 5 צעדים הוא מסתובב חוזר ואמר להם מה אתם מחכים בואו   וקנה להם ארוחה בלפחות 100 ש"ח לכל אחד!!

ובסוף גם נתן לאחי לנהוג חצי מהדרך כי הוא היה עייף

אפילו שזה סיפור נחמד הוא הזוי ברמות...

אם אח'שלי לא החבר של אחיך,
אז היה לו מקרה ממש דומה.. מעניין...

אבל נדמה לי שאני היייתי זה שלקח אתכם... זה היה רכב עם 4 גלגלים, או עם 2? 4? ... טוב נראה לי שזה אני... איזה עולם קטן...

לא. זה לא.

אחרי הכל... תשעת הימים...

לחבר שלו אין אחיות בגיל הזה

או שהם פעם ב..וממשכנים אותך

וואי אז לי יש כמה.

א- בדרך לשירות הייתי עם חברה והאוטובוס שלנו  לא עצר, אהה זה היה תחילת שנה אז לא הבנו מה הכיוון שלנו ולאן לנסות לינסוע, ואז באה מישהי דיברנו וזה היא אמרה שניסע איתה לאיזה מקום ומשם יש לה טרמפ ונצטרף ביחד ניסע יענו..

טוב עלינו איתה על טרמפ וזה, אנחנו מגיעות היא מבררת לנו ומסתבר שאין מקום..טוב עכשיו נתקענו לבד!! בלי לדעת לאיזה צד ללכת לתפוס טרמפים? אוטובוס לאן?? אין לי כסף כי הכספומט לא רוצה להוציא ולחברה שלי אין בטרייה בפלאפון..קיצר מה שתרצו..(נגמר האוכל ) ואנחנו מתחילות למצות את זה. שאלנו אנשים פה שם אמרו לנו לאן ללכת תיקחו אוטובוס ל ומשם עוד אוטובוס למועצה ומהמועצה ליישוב..אממה ממה.. הגענ לשירות בערב!!

אחרי נסיעה של 12 שעות לא פחות!!!!!!!

וזה נקרא ככה כי זה ירידה ענקית ואז עלייה ענקית..

התכוונתי ל-2 גדות לירדן.

אני העליתי טרמפיסט, והוא מיוזמתו, הוא היה מבוגר- אמר וורט, שאמר פעם איזה צדיק, שאדם שיש לו רכב - אם הוא לא מעלה טרמפיסטים... הוא סתם "בעל עגלה"

אבל אם הוא מעלה טרמפיסטים ועושה חסד עם הרכב- הו, אז זה ממש מעשה מרכבה...

לא התאפקתי, חייכתי בקורת רוח ושאלתי "מן הסתם זה הוורט הקבוע אצל כל הטרמפים...?"

" אכן אכן, ובכל פעם מחדש כשאני עולה לטרמפ ישנו החשש שמא זו הפעם השנייה אצל אותו הנהג, והוא יתפוס אותי על חוסר המקוריות..."

צחקנו והנסיעה נמשכה בעליצות,

ומאז אנו חיים באושר ואושר עד עצם היום הזה...

(אני מקווה שגם הוא, אין לי מידע מוסמך לגביו, לא פגשתי אותו מאז, אבל... מסתמא...)  

ובזכות המצווה הוא ניצל..

וב"ה לא היו פקקים.

באמת זה מה שהכי מפחיד בטרמפים - הטיסות שלהם.

לפחות היו אומרים מראש להוסיף את זה לתפילת הדרך.

שחטף בלוק בשמשה הקדמית רגע לפני זה.

כל השמשה סדקים.

האבן מונחת על המושב מקדימה. גדולה!!

וזה עוד היה אוטו שכור..

כל הדרך הוא מדבר עם משטרה, מוקד וכו', מדווח.

שניה לפני שהוא עצר עצר אוטו אחר עם חיילים שיצאו

והתחילו לבדוק מה שלום הרכב שלהם. גם הם חטפו..

מסתבר שהיו הום המון זריקות. יימח שמם!!

חברות שלי היו אמורות לנסוע לכיוון שממנו הוא בא.

דאגתי בטירוף ונגמרה לי הסוללה..

הן בסדר ב"ה..

סליחה על הפלישה

אני גם ככה קוראת פה..

פעם ראשונה שלי.. ואני חשבתי שאני מתנחלת..

ממש באסה!!! ומפחיד!

אין לי מה לומר, רק שאני מעריצה אתכם!!!!!!

פעם רק נסענו מפסגת זאב למרכז העיר ופתאום שמענו טונווווות יריות (בדיעבד הן היו באוויר...)!! ואנחנו תלאביבים, חשבנו שזה רגענו האחרון......

בקיצור זה היה סתם חתונות של ערבים. עם אפקטים.....

בעזהי"ת.

ופעם אני חטפתי אבנים באחד המקומות הלא-קשורים בעליל: גשר רמות!!! [איפה שהיום יש שם קניון]

כאילו, מה קשור לחיים?!?!

ובאותו ערב, המשכנו גם לשומרון, ואז חטפנו אבנים בנבי אליאס... ליד המסגד שם.. יימח שמם!!

וכן בזמן האחרון יש יותר מדי זריקות אבנים.. במיוחד באיזור הר חברון

מבאס...

ה' ישמור אותנו מכל פגע...

לא זוכרת את כל הפרטים, אבל זה אחד הטובים...

חבר של בעלי, היה צריך להגיע מהדרום הרחוק למרכז, הלך לשדה התעופה בשדה דב, וחיפש מטוס פרטי לכיוון... ומצא! והוא גם הסכים לקחת אותו..

ועוד סיפור מהצד השני- פעם נסענו מאבו גוש לי-ם, ובטעות ירדנו ביציאה לת"א, אז היינו צריכים להמשיך עד שורש. ושם ראינו שתי בנות מסכנות עם תיקים ענקיים על הגב, מסתובבות ונראות מחפשות, אז עצרנו ושאלנו מה קרה, הסתבר שהן לקחו את הטרמפ הלא נכון או משו כזה, ונתקעו שם והן לא יודעות איך להגיע לי-ם...

בקיצור- מזל שהתבלבלנו..

בחור עלה לטרמפ סבבה והכל ואז כשירד הידית של הדלת נשארה אצלו ביד..אאויץ'

ליישובים כזה..ובדרך יש מלא עקומות וסיבובים מסוכנים(קצת מלחיץ)..קיצר נסענו וזה אני מקדימה ושלושה בנים מאחורה.

באחד הסיבובים המסוכנים הנהג נכנס ולא הצליח להאט כמו שצריך,, וסטה ישר לכיוון הנגדי ,לא הצליח לבלום ולהאט ואז זה יצא כזה מצב ,שאיזה 4-5 סיבובים עשינו בין הנתיב שלנו שבצדו תהום לבין הכיוון הנגדי שהוא בסופו של הר לפני תהום..זה היה נדנד כזה ממש חבטות של האוטו לא עלינו אני ישנתי ופתאום אני מרגישה תנודות לא רצויות מהירות וחדות אז התעוררתי בבהלה ושמעתי את החבר'ה מאחורי בהלם מפחדים ..בסוף נעצרנו בנתיב הנגדי ואז הנהג ניסה להתעשת על עצמו וזה..היה פשוט מפחיד!!! אח"כ הסתבר שבצהריים נסעה שם משאית שנשפך לה נפט וכנראה לא נוקה כמו שצריך..וואי. אחרי זה היה לי קשה לנסוע בדרך הזו שוב..אבל כמה הודיתי לה' ב"ה!!

אבא של חבר שלי עצר טרמפים מאילת לכיוון מרכז עצר לו איזה רכב מכובד ואמר לו בוא איתי לשדה תעופה יש לי מטוס פרטי אקיצר לקח אותו עם המטוס עד בן גוריון ,

ועוד סיפור של חבר של חבר שלי שראה מסוק נוחת בגן הוורדים ההוא ביקש ממנו שיעשה לו סיבוב חמש דקות עם המסוק, וההוא עשה!

פעם תפסתי טרמפ מהגבעה הצרפתית לגבעת אסף,קיצר אני עליתי מקדימה ושתי בנות מאחורה,ואז איך שהתחילה הנסיעה הנהג התחיל לטוס ולאחת הבנות מאחורה לא הייתה חגורה אז הם ביקשו לרדת בחיזמא ואז כל הדרך הוא התחיל לצחוק על הקטע של החגורה והתחיל לספר לי שפעם לא היו חגורות מאחורה,וכשזרקו אבנים אז היה חוק שאסור לחגור כדי שאם יזרקו עליך אבנים תוכל לברוח מהר,והוא סיפר שהוא היה נהג משאית בצבא של נשק וכימיקלים מסוכנים וכו' והיה עדיף שם לא לחגור כי אם היית עושה תאונה חזיתית עדיף לך לעוף החוצה ולא להפוך לשניצל... קיצר היה טרמפ נחמד בסוף הנסיעה הוא ביקש ממני סליחה על זה שהוא חפר לי...(הוא לא ידע כמה נהנתי-פעם בחיים הגעתי בטיל למקום היעד...)

@ימח שם עראפת

כבר כמה שנים טובות

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

זה נראה לי רק יגביר לי

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

בערב

אז אפשר לומר שכן.

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

שואף ליותר בע"ה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

תודה רבה על העדכון המשמח

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

איזה היתרים יש?

עשיתי בגוגל - שאל את הרב מכון כושר מעורב

נכנסתי ל-5 תוצאות בעמוד הראשון של התוצאות

כולם כתבו שאסור