צריכה להיזכר בסיפורים הטובים ביותר...

|מתנחלת גאה|

אבל אני לא מתנגדת לעניין בכלל!! תמיד נחמד ומצחיק לשמוע סיפורים

לא עולה עכשיו סיפורים מצחיקים אבל אני אנצל את ההזדמנות להודות לכל האנשים הזרים (שמן הסתם בחיים לא שמעו על ערוץ 7, טוב נו אולי חלק כן) שלוקחים אותי מהצומת עד הבית

ככה זה כשגרים בצד השני של העיר... אמנם ברכב זה רק 5 דקות אבל ללכת את זה לוקח שעה (בדוק, מניסיון).

אז תודה לכל מי שעה זאת עד כה!! ומי ייתן ויהיה מזל דומה כל פעם שחוזרים הבייתה מחוץ לעיר.

יש לציין שההורים לא משו מתלהבים מהעניין...

בקיצור, מי אם לא ההורים שלי עוצרים לי?

ואז קצת מוסר וכו'... 

אבל העיקר שהיה טרמפ עד הבית. 

בעזהי"ת.

רק שלי עצר הרב של הביתכנסת, שיא החבר של ההורים שלי...

כולי קיוותי שהמידע לא יועבר

[וזה עוד היה בצומת שלא עוצרים בה כמעט..]

וביקש "רגע של עברית".

אז לימדתי אותו דברים שכתבתי כאן 

לכם יש זכות ראשונים

בעזה"ת.

כמו הביינישים האלה שמעלים אותם לטרמפים תמורת איזשהו וורט..

"מה, אתם לומדים שם בישיבה תורה כל השבוע! תביא משהו קטן.."

בלי שתרצו אבל אם כבר אז מה לא.

ואז ההוא מתעכב באיזה פקק או מחוסר אוריינטציה ואת חושבת לעצמי מי בכלל היה צריך את הטרמפ הזה. אם הייתי הולכת ברגל היתי  כבר מספיקה לאפות 2 קילו לחם

סתם עלה לי בראש בצק  

מה זו ה"פשיטת יד" הזו? סע באוטובוס...

בשומרון התחושה היא... קח אותי טרמפ ונקים מאחז... כולנו כאן בונים ת'ארץ...

ועוד לוקחים עליו הון תועפות,

תצילו אותנו מלנסוע בו.. בבקשה!!!!

אני מתכונת לטרמפ מהגטו לקניון או מהעבודה לתחנת רוח לטחון קמח כדי שנוכל לאפות לחם

.

דברים כאלה

חרדים, כשהם עוצרים טרמפים הם יקפצו לך לאמצע הכביש, יעשו פקקים, יעקפו את כל התור בטרמפידה

ירגישו ברכב כאילו זה הבית  שלהם...

אבל ביום שיש להם רכב, שישכחו מלקבל טרמפ..

עמדתם פעם בקוקה קולה לדוגמא? עשרות חרדים עם רכב ריק עם מזגן, ואף אחד לא עוצר, בחיית, מה איכפת לך לעשות חסדים????

אתה קצת מכליל...

פתחו את זה בשרשור חדש!

תודה,

ועד מנהלי הפורום למען צעירים מעל עשרים

לתרומות, תפנו אליי 

מה שאתה אומר פשוט לא נכון!

אתה מכליל בצורה גסה.

לא פעם יצא לי לנסוע עם חרדים בטרמפ 

אפילו פעם אחת, שישבתי לחכות לאוטובוס

עצר לי חרדי ושאל אותי לאן אני צריך להגיע?

אחרי בירור לאיפה הוא מגיע

אמרתי שיש לי אטובוס עוד ממש כמה דקות וזה ממש בסדר (האוטובוס היה עד המקום, והוא התכוון לקחת אותי כמה צמתים לפני)

הוא ענה לי "בוא, אני אקח אותך עד לאיפה שאתה צריך!"

אנשים טובים באממצע הדרך 

בבקשה אני מתחננת!

אל תקטרג ככה על חלק מעמ"י!

אולי אתה ממממש צודק!

אבל מה זה יעזור לומר את זה?

(סליחה שאני ממשיכה לנצל"ש..)

מוזרים ומפחידים, עולם אחר, תרבות אחרת...

פעם עמדתי במחסום בבקעה (שאחרי שדמות מחולה) ועצר לנו רכב לירושלים .

מתברר בדרך שהנהג הוא חסיד סטמר מאמריקה, והרבי מסטמר אמר פעם שאם רוצים להצליח במשהו - להחליט שההצלחה תעזור לאנשים אחרים.

אז הוא היה צריך לעבור טסט, והוא החליט שאם ה' יעזור לו - הוא תמיד יעצור לטרמפיסטים.

(הוא היה בארץ בביקור למירון ללג בעומר, והרכב היה שכור).

בדרך היתה לנו שיחה ארוכה ארוכה על ציונות, על חסידות והרבה דברים אחרים.

רק לשנות קצת את הרושם פה.

ומובן שה'שכניק' הזה אדיוט, כי ממה נפשך- אם אתה רוצה לקיים בדבקות את ההוראות של הרב שלך, מה ההנאה הגדולה לצער יהודי, ועוד ב'מסירות נפש' של ממש??

רוב החרדים יהודים טובים מאד ונחמדים מאד, ומעלים הרבה טרמפיסטים. (:

ועל זה אפשר להתווכח,

אבל אם אח של ניתאי ביקש, וזו היתה התשובה, זה בסדר, לא?

שהוא עצר ליד אחיו ואמר את הגיגיו הנעלים.

וזה לא בסדר! |נחרץ|

במטותא ממך, העמד הדברים על דיוקם,

הוא סתם זבל, מסתמא סוג של "הוכח תוכיח..." טפו טפו.

שלא נפתח ע"כ שרשורפלצת (ורק א נ י אומר את דעתי המרוממת, כן?)

אבל רוב השכנקים הם ליטוואקעס מוסרניקים שידם בכל...  ואכמ"ל.

את הרב שך כרבו... אז מה השאלה,,,

בעזהי"ת.

איזה יום אחד החלטתי ליסוע מקדומים לירושלים, לסיבוב שערים.

ממש ביקשתי מהקב"ה שישלח לי טרמפ טוב!! מצווה וזה

אחרי חצי שעה של התייבשות בצומת קדומים, כמעט כבר חזרתי ליישוב, פתאום טרמפ. לאן? צומת תפוח. נו, התחלה טובה.

ירדתי בתפוח, חציתי את הכביש. עוד לא הספקתי לשים יד, עוצרת לי מרצדס שחורה. בדקתי את הלוחית זיהוי- צהובה.

טוב אני מתקרבת, אני רואה חסיד יושב בפנים.. יאלה שיהיה. לאן? ירושלים! עולה..

[היום אני מבינה כמה מטומטם זה היה מצידי ב"ה שנגמר בטוב..]

קיצר, נוסעים מדברים, מסתבר שהבחור הגיע מבולטימור לביקור בארץ, ויש לו דירת נופש בחיפה.. אז עכשיו הוא נוסע לירושלים לבקר את אחיו ב100 שערים..

אז מה לעזאזל אתה עושה בכביש 60?!?

אה, הנהג שלי (!) החליט לעקוף את הפקקים של כביש החוף ושל כביש ירושלים-ת"א, אז נסענו דרך השומרון

משמיים נשלח לי..

לטרמפיסטים, למרות שאני לא אוהב את זה, זו רק דעתי...

בעזהי"ת.

ירדתי מטרמפ אחר בכביש 5 והייתי צריכה להגיע לטרמפיאדה שמתחת לגשר..

קיצ, אני עוברת ליד מכוניות שעומדות ברמזור כזה, פתאום אחת מהן פותחת את החלון: "את צריכה ל****??" ואז הזכירה את מקום מגוריי. אין לי שמץ איך היא ניחשה את זה, אבל זה היה הזוי

אה, ובכלל לא הייתי צריכה הביתה

בעזהי"ת.

חייבת לשתף, פדיחה.

אבל אני גם חייבת לצאת, בע"ה יותר מאוחר!

בעזהי"ת.

פעם פעם, כשעוד הייתי צעירה, יפה, ולא-יוצאת-לדייטים משומה גלשתי בפורום לנ"ו..

ומשומה הסתקרנתי נורא לראות את הניקים, אז משומה החלטתי ללכת למפגש פורום

המפגש התקיים במדרשת ראשית ירושלים. [ברובע. מי מפה היה שם? ]

החלטתי לבוא באיחור אלגנטי, רק לסוף כדי לראות כמה אנשים.. קיצר אני מגיעה לרובע.. מחפשת את המדרשה (אמרו לי שזה ממש ליד הקרדו). מחפשת מחפשת, לא מוצאת.

אז פתאום ראיתי איזה איש, שמשומה חשבתי שהוא מקומי.. אז שאלתי, "היי, אתה יודע איפה זה מדרשת ראשית ירושלים?"

אז כתגובה הוא שואל אותי- "מה הניק שלך?"

?!?!?!

מסתבר שהוא גם הלך למפגש

[תזדהה?]

שלחו אותך כדי שיהיה את מי לפגוש

אני התיישבתי מאחורי הנהג עד בית חג"י מבית חג"י הוא ביקש שאשב לידו מחשש לפיגועי ירי.. בקיצר הוא ביקש ממני להגיד ד"ת ומזה התפדחתי.. בסוף דיברתי איתו קצת על מסכת סוכה ואז ירדתי באשתמוע..

נ.ב. עד בית חג"י ישב לידו טרמפיסט........

הנהג לא דתי.

עליתי על טרמפ מג. צרפתית לצ. שילה

אנח וחבר עולים, עכשיו מאחורה היה מליון דברים בגדים וכאלה שפשוט מילאו את כל המקום לרגליים, שנינו יושבים עם רגליים למעלה...

בקיצור היו זוג בני 30-40 משו כזה, הבעל נהג

פתאום הוא אומר משו על איזה שר שהוא לא אוהב, ואז האישה בלי להתבלבל מכניסה לו כאפה, 'ככה לא מדברים'..

בערך כשהגענו לאמבטיה, האיש ממלמל כזה 'אני עייף' ומתחיל ליסוע כמו משוגע, אבל מה, הוא לא ממש טרח להסתכל על הכביש ככה שכל רגע הוא עובר נתיב עד ממגיע רכב ממול, אשתו מכניסה לו כאפה והוא חוזר לנתיב...

הוא חטף כמה עשרות כאפות בדרך הזאת וכל פעם הוא אומר כזה 'איה' בקול של ילד קטן..

בעופרה כבר ביקשנו לרדת...

יחד עם מילואימניק שמעולם לא עבר את הקו הירוק על אזרחי..

מביט הבחור שמאלה, ומזהה גבעה עם קרוואן וחצי (בלי להגזים)

ושואל:

זה מעלה אדומים, נכון??

גדול!!

הגיעו לטרפיאדה בטבריה באזור 20:00 שגם במשך היום אין שם כמעט טרמפים

הם התכוונו לנסוע לשומרון ובנו על זה שהם ישנים בצמח בלילה 

אחרי 5 דקות עוצר להם טרמפ לבית אל!! מתחילים לנסוע והנהג אומר להם

שהוא עולה להתפלל חצי שעה בקבר רבי מאיר בעל הנס

אז הם סיכמו איתו שהם ירדו לכינרת בנתיים וכשהוא יוצא שיתקשר אליהם

אחרי התפילה הוא אוסף אותם ואומר להם שהוא רעב ועוצר באיזה מסעדה על הדרך

מגיעים למסעדה הנהג יוצא מהרכב והם התכוונו לחכות לו לפחות חצי שעה

אחרי 5 צעדים הוא מסתובב חוזר ואמר להם מה אתם מחכים בואו   וקנה להם ארוחה בלפחות 100 ש"ח לכל אחד!!

ובסוף גם נתן לאחי לנהוג חצי מהדרך כי הוא היה עייף

אפילו שזה סיפור נחמד הוא הזוי ברמות...

אם אח'שלי לא החבר של אחיך,
אז היה לו מקרה ממש דומה.. מעניין...

אבל נדמה לי שאני היייתי זה שלקח אתכם... זה היה רכב עם 4 גלגלים, או עם 2? 4? ... טוב נראה לי שזה אני... איזה עולם קטן...

לא. זה לא.

אחרי הכל... תשעת הימים...

לחבר שלו אין אחיות בגיל הזה

או שהם פעם ב..וממשכנים אותך

וואי אז לי יש כמה.

א- בדרך לשירות הייתי עם חברה והאוטובוס שלנו  לא עצר, אהה זה היה תחילת שנה אז לא הבנו מה הכיוון שלנו ולאן לנסות לינסוע, ואז באה מישהי דיברנו וזה היא אמרה שניסע איתה לאיזה מקום ומשם יש לה טרמפ ונצטרף ביחד ניסע יענו..

טוב עלינו איתה על טרמפ וזה, אנחנו מגיעות היא מבררת לנו ומסתבר שאין מקום..טוב עכשיו נתקענו לבד!! בלי לדעת לאיזה צד ללכת לתפוס טרמפים? אוטובוס לאן?? אין לי כסף כי הכספומט לא רוצה להוציא ולחברה שלי אין בטרייה בפלאפון..קיצר מה שתרצו..(נגמר האוכל ) ואנחנו מתחילות למצות את זה. שאלנו אנשים פה שם אמרו לנו לאן ללכת תיקחו אוטובוס ל ומשם עוד אוטובוס למועצה ומהמועצה ליישוב..אממה ממה.. הגענ לשירות בערב!!

אחרי נסיעה של 12 שעות לא פחות!!!!!!!

עליתי על טרמפ והנג אמר לי:מכיר את האלה שמבקשים ד"ת מהטרמפיסטים?..אז אנחנו רוצים בדיחה במקום..

ונהג אחר באמת רצה ד"ת ובחן אותי על כל המסכת הנלמדת

נהג אחד שגר בחו"ל התלהב ממשו שיש לי אז הוא החליט שהוא רוצה להצטלם איתי

נהג שהעלה אותי אמר בטלפון: אז אתה מעביר לי את ה2 מיליון מחר?..בסוף הסתבר שהוא בעל משחטה..

וזה נקרא ככה כי זה ירידה ענקית ואז עלייה ענקית..

התכוונתי ל-2 גדות לירדן.

אני העליתי טרמפיסט, והוא מיוזמתו, הוא היה מבוגר- אמר וורט, שאמר פעם איזה צדיק, שאדם שיש לו רכב - אם הוא לא מעלה טרמפיסטים... הוא סתם "בעל עגלה"

אבל אם הוא מעלה טרמפיסטים ועושה חסד עם הרכב- הו, אז זה ממש מעשה מרכבה...

לא התאפקתי, חייכתי בקורת רוח ושאלתי "מן הסתם זה הוורט הקבוע אצל כל הטרמפים...?"

" אכן אכן, ובכל פעם מחדש כשאני עולה לטרמפ ישנו החשש שמא זו הפעם השנייה אצל אותו הנהג, והוא יתפוס אותי על חוסר המקוריות..."

צחקנו והנסיעה נמשכה בעליצות,

ומאז אנו חיים באושר ואושר עד עצם היום הזה...

(אני מקווה שגם הוא, אין לי מידע מוסמך לגביו, לא פגשתי אותו מאז, אבל... מסתמא...)  

כי זה "שלוחי מצווה אינם ניזוקים".

אמרתי את זה לאחד שנסעתי איתו. הנהג התלבט דרך איפה לנסוע.

ב"ה הגענו ליעדנו ממש מהר, והנהג אמר שזה בזכות ש"שלוחי מצווה אינם ניזוקים" 

ובזכות המצווה הוא ניצל..

וב"ה לא היו פקקים.

באמת זה מה שהכי מפחיד בטרמפים - הטיסות שלהם.

לפחות היו אומרים מראש להוסיף את זה לתפילת הדרך.

שחטף בלוק בשמשה הקדמית רגע לפני זה.

כל השמשה סדקים.

האבן מונחת על המושב מקדימה. גדולה!!

וזה עוד היה אוטו שכור..

כל הדרך הוא מדבר עם משטרה, מוקד וכו', מדווח.

שניה לפני שהוא עצר עצר אוטו אחר עם חיילים שיצאו

והתחילו לבדוק מה שלום הרכב שלהם. גם הם חטפו..

מסתבר שהיו הום המון זריקות. יימח שמם!!

חברות שלי היו אמורות לנסוע לכיוון שממנו הוא בא.

דאגתי בטירוף ונגמרה לי הסוללה..

הן בסדר ב"ה..

סליחה על הפלישה

אני גם ככה קוראת פה..

פעם ראשונה שלי.. ואני חשבתי שאני מתנחלת..

ממש באסה!!! ומפחיד!

אין לי מה לומר, רק שאני מעריצה אתכם!!!!!!

פעם רק נסענו מפסגת זאב למרכז העיר ופתאום שמענו טונווווות יריות (בדיעבד הן היו באוויר...)!! ואנחנו תלאביבים, חשבנו שזה רגענו האחרון......

בקיצור זה היה סתם חתונות של ערבים. עם אפקטים.....

בעזהי"ת.

ופעם אני חטפתי אבנים באחד המקומות הלא-קשורים בעליל: גשר רמות!!! [איפה שהיום יש שם קניון]

כאילו, מה קשור לחיים?!?!

ובאותו ערב, המשכנו גם לשומרון, ואז חטפנו אבנים בנבי אליאס... ליד המסגד שם.. יימח שמם!!

וכן בזמן האחרון יש יותר מדי זריקות אבנים.. במיוחד באיזור הר חברון

מבאס...

ה' ישמור אותנו מכל פגע...

ראיתי לנכון להביא את זה,

לצערי זה לא כ"כ ברור לרוב החבר'ה!

לא זוכרת את כל הפרטים, אבל זה אחד הטובים...

חבר של בעלי, היה צריך להגיע מהדרום הרחוק למרכז, הלך לשדה התעופה בשדה דב, וחיפש מטוס פרטי לכיוון... ומצא! והוא גם הסכים לקחת אותו..

ועוד סיפור מהצד השני- פעם נסענו מאבו גוש לי-ם, ובטעות ירדנו ביציאה לת"א, אז היינו צריכים להמשיך עד שורש. ושם ראינו שתי בנות מסכנות עם תיקים ענקיים על הגב, מסתובבות ונראות מחפשות, אז עצרנו ושאלנו מה קרה, הסתבר שהן לקחו את הטרמפ הלא נכון או משו כזה, ונתקעו שם והן לא יודעות איך להגיע לי-ם...

בקיצור- מזל שהתבלבלנו..

בחור עלה לטרמפ סבבה והכל ואז כשירד הידית של הדלת נשארה אצלו ביד..אאויץ'

ליישובים כזה..ובדרך יש מלא עקומות וסיבובים מסוכנים(קצת מלחיץ)..קיצר נסענו וזה אני מקדימה ושלושה בנים מאחורה.

באחד הסיבובים המסוכנים הנהג נכנס ולא הצליח להאט כמו שצריך,, וסטה ישר לכיוון הנגדי ,לא הצליח לבלום ולהאט ואז זה יצא כזה מצב ,שאיזה 4-5 סיבובים עשינו בין הנתיב שלנו שבצדו תהום לבין הכיוון הנגדי שהוא בסופו של הר לפני תהום..זה היה נדנד כזה ממש חבטות של האוטו לא עלינו אני ישנתי ופתאום אני מרגישה תנודות לא רצויות מהירות וחדות אז התעוררתי בבהלה ושמעתי את החבר'ה מאחורי בהלם מפחדים ..בסוף נעצרנו בנתיב הנגדי ואז הנהג ניסה להתעשת על עצמו וזה..היה פשוט מפחיד!!! אח"כ הסתבר שבצהריים נסעה שם משאית שנשפך לה נפט וכנראה לא נוקה כמו שצריך..וואי. אחרי זה היה לי קשה לנסוע בדרך הזו שוב..אבל כמה הודיתי לה' ב"ה!!

אבא של חבר שלי עצר טרמפים מאילת לכיוון מרכז עצר לו איזה רכב מכובד ואמר לו בוא איתי לשדה תעופה יש לי מטוס פרטי אקיצר לקח אותו עם המטוס עד בן גוריון ,

ועוד סיפור של חבר של חבר שלי שראה מסוק נוחת בגן הוורדים ההוא ביקש ממנו שיעשה לו סיבוב חמש דקות עם המסוק, וההוא עשה!

החלטנו כמה חברה בשתים וחצי בלילה בסוף בחורף לנסוע לצפון בטרמפים אקיצר הגענו למורשה ושם עצר לנו איזה שברולט ישנה וחבוטה , אני עליתי מקדימה חברים שלי עלו מאחרוה ואז חבר שלי אומר לו, שמע אין חגורה מאחורה אז ההוא עונה לו שזאת הדאגה האחרונה שלו אם יתפוס אותו שוטר כי הרכב שנה בלי טסט והוא בשלילה שנתיים 

בקיצור ההוא נוסע 160 כל הדרך והתחלנו להבין שמשהו אצל הבנאדם לא בסדר , קצת לפני זכרון הוא קולט מרחוק משטרה אז הוא פנה לכיוון זכרון וחזר אח"כ לאותו כביש בדיוק והמשרה שוב לפנינו אז הוא המשיך ועבר אותה בשלום , כמה קילומטרים אחרי זה אנחנו קולטים משטרה בצד עם אורות כבוים ואיך שעברנו היא מדליקה אורות ונוסעת אחרנו , ההוא קלט את זה ונכנס לכיוון כפר חסידים, והמשטרה עדיין אחרינו , כיון שכך ההוא נכנס לאיזה דרך עפר של שדות ואיך שהוא  עושה את זה המשטרה מדליקה צ'קלקות וקוראת לו ברמקול ההוא לא שם ונכנס לאיזה סיבוב שם עם אבנים עשה אותו פעמיים ואחרי ששם לב שהמשטרה קצת נתקעה מהמהלך שם גז לכיון השדות ועוד שנייה היינו נתקעים בסלע ענק אם הוא לא היה חותך שמאלה (אני הייתי מקדימה וכמעט צעקתי שמע ישראל) בקיצור כד הדרך עפר רמפות ושלויות וההוא מרביץ גז! הרכב כל פעם עף!!! פשוט כך שעלינו על רמפות והמשטרה עם אומץ לא נורמאלי עדיין אחרינו הוא קלט את זה ואחרי שצבר קצת פער כיבה ת'אוטו והלך לכיוון השדות (3.5 בלילה כן) ואנחנו אחריו ואז בדרך אנחנו הולכים בשדות שם בלילה כמו איזה פרק מנמלטים אחרי כמה זמן נכנסנו לאזור של עצים ושיחים וחיכינו , הוא לבנתיים אומר לנו  שהמשטרה לא תחפש אותנו מכיון שאין באוטו נשק או סמים והאוטו רשום כגנוב והוא החזיר אותו (איך ) ולכן הם יסיקו שהגנב ברח בקיצור הלכנו אחרי איזה חצי שעה לרכסים והוא ארגן לנו את חבר שלו שהביא אותנו לבית כנסת ואחרי התפילה לקח אותנו לטיול בצפון והחזיר אותנו בערב לרכסים 

פעם תפסתי טרמפ מהגבעה הצרפתית לגבעת אסף,קיצר אני עליתי מקדימה ושתי בנות מאחורה,ואז איך שהתחילה הנסיעה הנהג התחיל לטוס ולאחת הבנות מאחורה לא הייתה חגורה אז הם ביקשו לרדת בחיזמא ואז כל הדרך הוא התחיל לצחוק על הקטע של החגורה והתחיל לספר לי שפעם לא היו חגורות מאחורה,וכשזרקו אבנים אז היה חוק שאסור לחגור כדי שאם יזרקו עליך אבנים תוכל לברוח מהר,והוא סיפר שהוא היה נהג משאית בצבא של נשק וכימיקלים מסוכנים וכו' והיה עדיף שם לא לחגור כי אם היית עושה תאונה חזיתית עדיף לך לעוף החוצה ולא להפוך לשניצל... קיצר היה טרמפ נחמד בסוף הנסיעה הוא ביקש ממני סליחה על זה שהוא חפר לי...(הוא לא ידע כמה נהנתי-פעם בחיים הגעתי בטיל למקום היעד...)

תלמד מה שאתה אוהב ורןצה

פרנסה זה משמיים

אבל בעבודה שאתה אוהב ונהנה יש יותר ברכה

תהנה כמה שאתה יכול

אל תדחה חלומות כי אחר כך לא תמיד יהיה לך זמן ואפשרות להגשים...

ואם אתה לא יודע זה הזמן לברר אותם.

ואם אין לך יכולת אז תתחיל להגשים אותם בקטן

כל פעם

נגיד דוגמא אני רוצה להיות אמנית קרמיה

אבל אין לי כרגע זמן או אפשרות לנסוע ללמוד מקצועי

אז אני אתחיל עם סדנה קטנה באזור שלי  ואז בהמשך אלמד מקצועי

אני רוצה לטייל בחול מסביב לעולם

אין לי מספיק כסף

אז אתחיל בטיול אחד

או קודם פה בארץ אם לא טיילתי בה כבר

וכו וכו יש אפשרות לתת מלא דוגמאות.

אה ואל תוותר על עצמך בשביל אחרים

אתה יכןל להתפשר או לעזור

אבל אתה הכי חשוב

כי אנשים מתחלפים לנו בחיים בקצב מהיר הם לא שווים שתוותר על עצמך אם גם ככה הם הולכים.

אה ואם קשה לך מותר לך לקחת הפסקה מהכל אבל בתנאי שאתה ממשיך

מותר לך שיהיה קשה ומותר לך לעצור  והאמת שלפעמים זה ממולץ מדי פעם בטוח השגרה איך אני עכשיו האם אני בסדר? מאושר?

האם זה מקדם אותי לעבר החלומות והעתיד שלי?

 ) לגביי לימודים כן זה סבל אבל שווה כי בסוף 

תעשה מה שאתה אוהב אבל תמצא באמת מקצוע שכם תוך גדי למידה תהנה(
 

הקשבה עצמית

מודעות עצמית

ולהיות במקום שלך ולא בריצוי של אחרים.

אם אתה מסכים להרחיב קצת איך מגיעים לזה, 
אני אשמח, תודה ממש.

מקלדת של מחשב זה אחלה. גם עט ונייר. גם זמן שבו אתה מדבר בחופשיות עם הבורא או עם אדם שלא נמצא לידך אבל אתה מדמיין שהוא שם. זה לא  כל כך משנה מה אתה עושה, העיקר זה להוריד את המחסום של היום יום ולנסות להבין באמת איך  הדברים אצלך עובדים ומה גורם לך להתקדם או מכשיל אותך.

– לא לקנות רכב לפני שמתארגנים על עבודה יציבה ומשכורת טובה

– לא להיכנס לשום חובות חוץ ממשכנתא

– ללמוד לבשל כן גם אם זה לוקח זמן

– לא התחתנת עם אף מעסיק אם רע לך תעזוב אלא אם כן אתה מרוויח יותר ממה שאתה מפסיד

– יש עבודות טובות וכיפיות

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

– עדיף מקצוע כיפי יותר מאשר משהו שאתה לא אוהב בגבולות הסביר

– לקחת חופשים לעשות כיף שימותו כל השאר

אני זוכר שכבר שדיברתי איתך פה על החיים שאתה חווה כחתול זמני,
אז אני יכול להגיד לך שזה נשמע הרבה עצות בסגנון כזה.

זה עצות מאוד חשובות, אבל נשמע לי שהם רק טיפים לחיים,
ובשבילי חסר פה קצת משהו יותר עמוק לחיים מאשר כסף וכיף...

אלה פשוט מקומות שנפלתי בהם חזק וחבל שלא ייעצו לי (או שלפחות לא הפנמתי את העצות) מראש. אולי חוץ מהקטע של הרכב (אין לי רישיון ולא מתכוון להוציא).

איזה סגנון עצות היית רוצה?

העצה הכי טובה שאני חי לפיה היא לחיות את החיים שלי בדיוק כפי שאני רוצה. לבנות עולם משלי בדיוק לפי הסגנון שמוצא חן בעיניי.

לחיות את החיים בדרך שאני רוצה, זה באמת חשוב מאוד. תודה

שהאדם מצווה להידמות לבוראו,

וכשם שהקב"ה ברא את העולם, כך האדם עצמו צריך לברוא עולם (בעזרת התורה ויכולותיו האישיות)

– עדיף להרוויח פחות וליהנות יותר בגבולות הסביר

בעבר יצא לי לקרוא כתבה על אנשים שמעדיפים לחיות בדרך חיים הזאת, והאמת שאהבתי ממש.

לא באמת משנות חיים

רק שינוי- שיפור עצמי פנימי ויישום שלו

שיפור עצמי משיגים ע"י

ניסוי וטעייה

התבוננות/ הקשבה עצמית וסביבתית

אומץ

לקיחת אחריות 

הדרכה שהייתם נותנים.
נראלי שזה גם מה שהתכוונתי,
וענית על זה יפה, תודה

את יכולת ניהול הרגשות, דחיית סיפוקים.

לקחת את החיים ברצינות, להשקיע ולהתמיד. אבל לא לשכוח לרגע לכייף ולשמוח בכל הטוב שיש לנו.

ולקבל את מה שה' שולח לנו באהבה(:

הקישור מוביל לדיון בפורום של ערוץ 7 שכותרתו **"מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות"**. בפוסט הפותח המשתמשת מבקשת רעיונות למיתוג או סלוגן לטיול צוות מורות, עם חיבור לנושאים של **גאולה, צמיחה וחינוך**. ([ערוץ 7][1])

אם המטרה היא למצוא רעיונות למיתוג כזה, הנה כמה כיוונים אפשריים:

* **מצמיחות גאולה**

* **צועדות אל האור**

* **מחנכות עתיד, בונות תקווה**

* **זרעי חינוך – פריחת גאולה**

* **בדרך לצמיחה משותפת**

* **מאירות את הדרך**

* **מחיבור לצמיחה**

* **משורשים של אמונה לפירות של עשייה**

* **גאולה מתחילה בחינוך**

* **יחד מצמיחות דור של אור**

אם תספר/י:

* גיל התלמידות,

* אופי הצוות (יסודי/תיכון/אולפנה וכו'),

* האם הטיול הוא יום גיבוש, סיכום שנה או פתיחת שנה,

* והאם רוצים סגנון רציני, מרגש או קליל,

אפשר להציע סלוגנים וקונספטים ממוקדים יותר.

[1]: מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות - צעירים מעל עשרים "מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות | ערוץ 7"

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

האם הייתי ממשיכה להחזיק עד אמצע 2024? לא בטוח בכלל

ובכל מקרה, אם היית נכנסת לפני 13 שנה, אז היית ברווח עצום וחסר פרופורציות, לא משנה מתי בשנים האחרונות היית יוצאת... 

החלק שקשוח וצריך להאמין שזה שווה את זה, לא כזה עולה. זה קל

וכן, לקנות לפני 13 שנה כנראה היה צעד חכם

איפשהו לפני המסיבת סיום של כיתה ו', הייתי צריכה לקנות קצת ביטקוין.

צודק. מה חשבתי לעצמי

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

כי אין להם צורך במניין.

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

חוץ מחתול נייד/ נייח

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.

הפדיחה שעדיין לא קניתי לו מתנה

נראה לי אביא לו את כל הרעיונות בשרשור הנ"ל ואשאל אותו מה דעתו