לתת להם קרדיט, להגיד שהכתבה מגיעה משם או שגם זה לא?

(צריך לבדוק האם מותר לצטט מבלי לתת קרדיט)

אבל זו בחירתו של כל אחד אם להכנס לקישור או לא.

זה לא שמישהו מחביא קישור ובאופן מפתיע אתה מוצא את עצמך בYNET וכו.

אם יש שם דבר שראוי להביא[ויש דברים כאלה] אני לא רואה שום בעיה להביא קישור...

אפשר פשוט לא להכנס.

אגב, יש פה אנשים בפורומים שלא רוצים להחשף

לכתבות מסוימות של ערוץ 7...

אין לדבר סוף.

אפשר לראות שהקישור הוא מהאתרים האלה, לא רוצים? אל תיכנסו!

א. האתרים הללו בד"כ נטולי צניעות, ומפרסמים בריש גלי וללא מורא, דברים לא ראויים כלל וכלל..

ב. לא חושבת שצריך לתת במה לשכאלה. אכן- כל אחד יעשה את בחירתו הוא בסופו של יום

אך אין זה אומר שלכתחילה צריך לתת להם במה

חלק עוד יותר חמור בגלישה באותם אתרים,

הוא איסורי התורה שכרוכים בצפייה בתמונות לא ראויות.

אם יש לנו בעיה אמיתית עם התקשורת אכולת הפריצות והשנאה העצמית,

כדאי שנלמד להסתדר לגמרי בלעדיה. אחרת - אנחנו הופכים את עצמנו לעלובים.

שימו לב:

המנהל לא אמר שימחק או ינעל, אלא ביקש מהגולשים בקשה ראויה מאין כמוה, והציע פתרון.

יישר כח!

אני באמת חושבת כמוןך לגבי נתינת במה ולדעת לחיות (טוב! ב"ה) בלעדיהם!

אבל לא כולם חושבים אותו דבר...

אלא אם שדרותי התכוון שזה פחות בקשה אלא יותר דרישה/חוק מהכותבים...

נועלים ומוחקים כשיש פגיעה במישהו או דברים אסורים מצד עצמם...

אין שום סיבה לכנות אותם בכזה כינוי רק משום שהם לא מוצאים חן בעיניך.

למה ynet יותר גרוע מגלגל"צ?

ב. ynet זה גם חזותי, יותר איסורים בבאנרים (לפחות) והמסתעף.

כך נראה לענ"ד.

אז מוזיקה לא בריאה זה פחות גרוע מכיוון מחשבה אחר?

האם בהכרח פרסומת לא צנועה גרועה יותר משיר לא צנוע?

שדרותי ממש לא יקרא "שונאי ישראל" למי שסתם רק חושבים אחרת ממנו.

אין מה להשוות בין שיר פופולארי ממוצע (בהנחה ואתה בת למשל ואין לך את

הבעיה של שירת נשים) לבין הסתה מגמתית קבועה (ע"ע זהבי, ברקאי ודומיהם).

ולגבי פרסומת לא צנועה -

מי שמכיר את המציאות יודע שבפרסומות באתרים ובחוצות יש הרבה הרבה

יותר מציאות של "לא תתורו" מאשר בשירים (עד כמה שבהם יש... כמה שירי

חשק ועגבים מובהקים מושמעים היום? [לא מדבר על קליפים אלא על שירים

מושמעים, בקליפים אכן יש צרות צרורות...]).

כ"כ התרגלנו שמה שאסור זה בחורה לא צנועה.

כמה שירי חשק ועגבים מושמעים היום??

תביא לי שיר שהוא לא שיר אהבה!

נו, טוב. אל תגזים. זה לא כמו בחורה לא צנועה.. זה סה"כ שיר, דיבור. מילים. זה לא באמת.

אז תדע שמילים משפיעות, והרבה.

עצם זה שמפריע לך בחורה לא צנועה, אבל שירים של היום- התרגלת אליהם.

למרות שאני לא מסכימה עם קיש, לצערנו יש היום המון שירים לא צנועים. (אשריך שאתה לא מודע לזה..)

ויש גם המון שירים שהם לא שירי אהבה, פשוט הם פחות פופולריים..

כמו ש"הקולה טובה" אמרה - יש הבדל בין "שיר אהבה" ל"שיר עגבים".

אל תכניס לי מילים שלא אמרתי לפה.

ברור שמילים משפיעות...

אבל יש מדרגות של חומרה.

אי אפשר להשוות שירים שמוזילים את ערכה של אהבה -

עם תמונות לא צנועות, שזה כבר ממש איסור ברור.

וכמובן שגם שירי חשק ועגבים שייכים לרמה הזאת.

(לא מכיר את המציאות בגלגל"צ... לצערי התוודעתי לשירי אהבה של זמרים שרחוקים

מלהיות זמרים כשרים, אף מאומות העולם.

שירים שפשוט לי שעדיף להימנע - אבל שירי עגבים וחשק הם ממש ממש לא.)

ראיתי שכבר עניתי למטה

בעזהי"ת.

בפשטות, שניהם גרועים (ואני מודעת לזה).

אבל לפחות כשאני שומעת גלגלצ אני לא מפרנסת אותם, ואילו בYNET אני מוסיפה להם כניסות..

וחוצמזה, שגלגלצ לא מסיתים, בניגוד לYNET (טוב, לפחות לא באופן ישיר)..

אז באמת לא לתת קישורים כי זה פוגע באנשים, או כי מישהו לא רוצה לפרנס את YNET?

שמת לב שהחלפת עמדה?

הפגיעה באנשים זו עמדה של פותח השרשור.

לה יש סיבות אחרות.

(אם לא טעיתי..

וד"א, תודה על העמדה הרשמית,

אחרי שחצי מהפורום ענה במקומך )

ממש עצוב לשמוע התבטאויות כאלו, במיוחד בימים בהם אנו נמצאים... לא כל מי שלא חושב כמונו נחשב כ"שונא ישראל".

גם אני משתדלת לא להכנס לאתרים הנ"ל מסיבות שונות, אך אני יודעת ויש כאלו שכן נכנסים. אי אפשר להחמיר על הציבור מה שהפרט מחמיר על עצמו, ולכן לא אכפה על אחרים את דעותי בנושא (אפשר לנסות להסביר מדוע אין זה טוב להיכנס לאתרים אלו, אך לא לכפות).

שנזכה להרבות אהבת ישראל.

ומה עדיף?

להחטיא אחרים ואת עצמנו, במראות אסורים בתכלית, מצד האמת?

ושונאי ישראל זה תואר שאתרים מסוימים רוכשים במו ידיהם,

לא נקודת הסתכלות שלנו- נקודה למחשבה..

"לא כל מי שלא חושב כמונו נחשב כ"שונא ישראל"."

נכון לגמרי.

והמציאות ששדרותי דיבר עליה רחוקה שמיים וארץ ממה שאת מדברת עליו.

א. לעולם חסדו - לא כל שליחת קישור יש בה כדי "להחטיא". בעצמי אינני נכנסת כדי לא לראות מראות לא צנועים, אך עם זאת לא בכל עמוד נתקלים במראות כאלו. אנשים שמכירים אותי שולחים אלי לא פעם כתבות וכו' מאותם האתרים, ואינני מוצאת בהם מראות אסורים. נכון, אינני חושבת שראוי שאנשים המסתובבים באתרים אלו יהיו "שפני ניסיונות" ויעברו ויראו מראות אסורים ולבסוף ישלחו לי את ה"עמודים הנקיים" אליהם הגיעו, אבל הם שם, ובדיעבד אחר שהם שלחו - מדוע לא לפתוח את הקישור ששלחו?

כמו כן, לגבי "שונאי ישראל", עם כל הכבוד זהו ביטוי חריף וקשה שאין להחיל אותו סתם כך על כל יהודי, אף יהיה זה חוטא ומחטיא את הרבים. כל השאלה היא מה החטא, במה מחטיא, מה המניעים וכו' וכו'. האם כל האנשים העומדים מאחורי אותם אתרים חוטאים ומחטיאים בחטאים מסוימים וממניעים מסוימים כך שיוכלו להקרא "שונאי ישראל"? בטוחני שלא. חבל לי שאנו נוטים להקל ראש בעניינים כאלו ולשלוח את חץ לשוננו באחינו בקלות שכזו. אנו משתדלים לשמור על לשוננו, אך כשזה מגיע לנק' מסוימות... איכשהו אנחנו שוכחים לשים לעצמנו גבול. דווקא בימים אלו כדאי שנתחזק בלימוד זכות ואהבת ישראל (ולא, אני לא מדברת על "לסבן את המציאות", אלא על לימוד זכות ואהבת ישראל אמיתיים)

ב. קיש - בבקשה, האר עיני...

שדרותי כבר האיר עינינו בהודעה בשולי השרשור כאן.

אני חושבת שזה לא משנה אם ישנה תמונה שאינה צנועה או לא

ככלל- אלו אתרים שצניעות זה מושג שרחוק מהם.

ולכן, גם אם אין באותו לינק תמונה שאינה מתאימה, אין מטרה לתת במה לשכאלה.

ולגבי שנאת ישראל- שזו עוד נקודת שמתווספת, ובאופן מפתיע בד"כ מגיעה יחד עם הנקודה הראשונה:

אני דוקא חושבת שדברייך הם אלו שאיבדו קצת גבול.

כי אתרים מסוימים שנוטים להצדיק את אויבנו

או שמציגים צד אחד של המתרס- כאשר ישנה מגמתיות ברורה כנגד דת

וכך הלאה

הם אתרים שאינם ראוים לא לבמה, ולא לצפיה.

לכן- זה שיש להם אולי שביב של משהו טוב, זה אומר שצריך לשנות את כל התמונה ולטעון שאנחנו אלו שצריכים להתחזק בלימוד זכות ואהבת ישראל ואנו חצינו גבול?!

מחילה,

זו האשמה של הצד הלא מתאים.

אינני מבינה היכן עבר הגבול בהודעתי? האם אדם המפרסם תמונות לא צנועות וגורם בכך שאנשים רבים יחטאו במראות אסורים הוא שונא ישראל? הרי מבחינתו זה לא דבר אסור. מבחינתו הוא לא חוטא ומחטיא. האם לאדם כזה תקראי "שונא ישראל"? (אינני שואלת בהתקפה, אלא באמת, מתוך רצון לדעת).

כמו כן, כמו שישנן כתבות התומכות באויבנו ומסיתות נגד דת וכו' - כך ישנן כתבות הפוכות...

הפרדתי בין שני תחומים:

צניעות, ושנאת דת ויהדות המופיעה אצל אתרים מסוימים

ועל שניהם עניתי- בנפרד.

האם מה שקובע כשרות של אתר זה רק צניעות ו"ימין שמאל" בפוליטיקה?

נכון שהאתרים האלו אולי לא ראויים, אבל בכל אתר יש חסרונות. נכון, זאת נשמעת סתם סיסמה, אבל מי אמר שבשום מצב ומקובל על כולם שאתר לא צנוע מעט, גרוע יותר מאתר שלמשל מחנך לסגירת מחשבה, לפגיעה באחר, לזלזול במי שלא חושב כמוך, לחד צדדיות וכד'?

אפשר לראות את זה בצפייה בסרטים- אנשים עלולים להיזהר מצפייה בסרט שיש בו בחורה בגופייה, אבל לא אכפת להם אם יש אלימות, רמאות, נטייה לעזור לצד הרע- המסכן, וכל זה..

אם אתה מדבר על הגדרות של "ימין שמאל" אז אין לך היכרות עם הנושא.

(יש גם אתרים עם אג'נדה ימנית שהייתי קורא בכל פה להתרחק מהם, ולא בגלל

הפרסומות שבהם.)

לא צנוע מעט?! זה היכי תימצי לאיסור דאורייתא, חבר!!!

ולגבי הנקודה האחרונה -

שוב, "לא תתורו" זה איסור מפורש.

אין ספק - חייבים ללמוד להימנע גם מסרטים שמשרישים מידות מגונות, או לכל

הפחות מטמטמים את העדינות המידותית שלנו.

אבל אלו שתי רמות שונות, אין מה להשוות בכלל!

כי באמת כוונתי הייתה שזה לא תלוי בדיעות פוליטיות, ולא כל מי שהוא ימין הוא טוב, ושמאל הוא רע.

ופה הנקודה באמת- למה אתה אומר שלא צנוע זה חמור, ומידות רעות ומקולקלות זה הרבה פחות?

כך כל ספר מוסר, כולל הרב קוק וכולל הכל, ותראה שזה בדיוק מה שהם "מתלוננים" לפני שהם מתחילים את עיקר הספר.

הם אומרים שהבעיה שאנשים נופלים בה זה שאנשים חושבים שעיקר החיים זה שיהיה לאדם זקן, וילמד כל היום, ויעשה מצוות ויהיה "צדיק". אבל לאנשים נראה פחות חשוב שאותו אדם יהיה בעל מידות.

ותראה גם בעולם, שאנחנו הולכים ע"פ מראה ולא ע"פ מידות.

וכמה פעמים בחיים כבר יצא לך להגיד "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו"? זאת רק סיסמה? לאן זה נעלם?

מראות אסורים, עריות, שירי חשק ועגבים = "לא תתורו".

לא זילזלתי בתיקון המידות!

אבל כן, יש מדרגות של חומרה, שא"א לטשטש ביניהן.

שני יהודים: אחד רואה סצינת מכות בסרט, והשני מחלל שבת.

אתה מבין את ההבדל המהותי ביניהם?...

לגמרי לא הבנתי, היכן ראית בדבריי שיש לזלזל בכהוא זה בתיקון המידות.

הם גם יהודים וחוץ מזה הם מביאים את החדשות במהירות ואמינות.

כשאתה רואה קישור לאחד האתרים הנ"ל אתה יכול לבחור אם ללחוץ או לא ואם מישהו שיתף כנראה שזה דבר בסדר

ב"ה.

אבל עצם היותם יהודים מצדיק כל מעשה שלהם?

אין לי עניין כרגע להיכנס לדיון מה לא בסדר (בעיניי!) במעשיהם...

אבל התבקשה בקשה- לא לפרסם לינקים...

יש לי ביקורת לא מעטה על מע' החדשות של ערוץ 7, אבל YNET משקרים יותר.

בעזהי"ת.

מערכת החדשות פה כושלת ביותר וזה לא חדש...

בלי לפגוע באף אחד, אבל זה המצב. וחבל. בתור אחת שמתעסקת קצת בחדשות, חייבים להכיר בעובדה הזאת.

זה מתחיל ברמה הפשוטה של שגיאות כתיב, ועובר ומגיע עד עיוותי תוכן משמעותיים.

כשקורה משהו אני אישית מעדיפה להיכנס לYNET באופן חריג כדי להתעדכן, מאשר לקרוא בכתבות המעוותות של הערוץ.

חבל, שמישהו ייעשה סדר במחלקה הזאת...

אולי הם בעלי דעות פוליטיות שמאלניות אבל כדי להתעדכן מה קרוה בארץ ובעולם כדאי לך להכנס לווינט.

חוץ מזה שיש עוד הרבה אתרים של חדשות ולא חייבים להיכנס אליהם

האתרים הנ"ל הם אתרים שנגועים בשנאת ישראל עזה, בשנאה לדת ולדתיים, הסטה חמורה כנגד הציבור החרדי

והמתנחלים..

האתרים הנ"ל משתמשים בחופש הביטוי כדי להשמיץ רבנים, כדי לנגח את תורת ישראל

וכל מה שריח יהדות נודף ממנו..

האתרים הנ"ל משמשים במה לאנטישמים הגדולים ביותר ולמחבלים, כדוגמת טיבי ימ"ש וחבריו הצוררים...

האתרים הנ"ל הם השופר של אוייבי ההתיישבות (בצלם, שלום עכשיו, יש דין וכ"ו)

האתרים הנ"ל משתמשים בפרסומות שרוח האתר ורוח הכותבים בו לא נוחה מהם..

כניסה לאתרים הנ"ל היא סיוע בידי עוברי עבירה, ועבירה כלעצמה...

אומרים- "הם נגדי".

זה נכון. אבל הרבה דברים שאמרת אפשר להגיד גם על אתרים ימניים. (רק הפוך, כן? נגד השמלאנים)

ואם תמצא אתרים "ימניים", "דתיים" שעד כדי כך כאלה נבזיים כלפי מאן דהוא -

גם מהם צריך להיזהר ולהישמר.

זה חלק מסולם הדתומטר לדעת את רמת הדוסיות של הבחור (בנות תסתכלו לאן כל אחד כתב שהוא מוכן או לא מוכן להכנס)

כמובן >צ<!!!

ב-3 הראשונים לא גלשתי מספר שנים.

בהארץ אני חוטא כשאני צריך עידוד.

מאקו ונענע הם "יותר גרוע מהזבל שמשודר בטלוויזיה" (המפקחת על השידורים בטלוויזה, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו).

זו כולה בקשה. אין צורך להתווכח עליה ולדון בה.

הויכוח הזה כבר גולש לדברים לא נעימים..

זה לא כזה נורא להעתיק את בכתבה, וזה גם חוסך לכולנו זמן..

אין שום רע בלהתחשב באחרים,גם אם אתם לא מאמינים במה שהם מאמינים..

שיהיה יום נפלא

אני כמתמודד עם הפרעת מצבי רוח לא אהבתי את הראיון כי כביכול הוא מציג שנישואיו עם אשתו המתמודדת פירקה אותו ואת משפחתו.

זה לא המצב שלי וחשוב היה אולי לציין את זה בראיון שיש מתמודדים, גם עם הפרעות מצבי רוח שכן מקימים משפחות ומביאים ילדים וחיים לצד המחלה.

במיוחד שהבאת את זה דווקא בפורום לנ"ו, המודעות היא דבר מאוד חשוב כשלעצמו וחשוב לדבר על זה אבל חשוב גם שלא לגרום נזק ולהפוך את כלל אוכלוסיית המתמודדים בהפרעות מצבי רוח לפסולי חיתון.

לק"י

(לא ראיתי את הכתבה, אבל קראתי כתבה איתו. כואב מאוד, אבל לא ברור לי למה החלטת להביא את זה פה....

אני מקווה שכולם יודעים שלהנשא למישהו עם התמודדות רצינית זה עניין שמצריך בירור. אבל לקחת את זה ישר למחשבות של חיים קשים זה גם לא נכון. בטח כשמדובר על סיפור של לפני הרבה שנים, והיום יש יותר מודעות ויותר דרכים לטפל).

אני חושבת שדווקא הוא הביא את זה להתבוננות על היאחזות בקושי למרות הכל 

אבל בעיני זה מרתיע יותר ממועיל.

מצב מאוד מתסכל ומבלבל, אבל חשוב שתדעי שזה קורה להרבה מאוד אנשים.  אתם אחרי השלב הראשוני. התחושה הזו ש"ירד לך" יכולה להיות פשוט ירידה במתח הרגשי אחרי שיא ההתאהבות.

ציינת שאת מרגישה באויר שהוא כבר מתכונן להציע נישואין.

בקשר של חודשיים בסהכ, זה קצב מהיר מאוד. כשצד אחד "רץ" קדימה והצד השני עוד בתהליך בחינה, נוצר פער שיוצר לחץ פנימי.

את צריכה לשאול את עצמך - האם ה"רתיעה" היא ממנו, או מהמחויבות הכבדה שפתאום מונחת על הכתפיים שלך?

אולי הגוף מגיב בנסיגה כדי להגן עלייך מהמהירות בה הדברים מתגלגלים.

בחודש הראשון אנחנו מאוהבים ב"דמות" שבנינו לעצמנו. כשהערפל מתפזר, מתחילים לראות את האדם האמיתי.

האם יש משהו ספציפי (התנהגות, ריח, צורת דיבור, משהו באופי, בדמות, אולי במחשבות על העתיד המשותף, על האחריות והתמודדות עם החיים האמיתיים, פרנסה, בית) שמפריע לך?

מה אפשר לעשות עכשיו?

1) קחי מרחק של יומיים-שלושה: אל תיפגשו. תראי אם את מתגעגעת או מרגישה הקלה. הריחוק עוזר להבין מה חסר.

2) בדיקת ערכים: תשאלי את עצמך – מעבר ל"משיכה", האם הוא אדם שאת מעריכה? האם טוב לכם ביחד ביומיום?

3) אל תמהרי להחליט: את בת 22, אין שום סיבה לקבל החלטות גורליות (כמו חתונה) אחרי חודשיים כשאת בספק. מותר לך לקחת את הזמן.

זה מאוד תלוי אישיות ותרבות, אבל יש מקומות שחודשיים זה לגמרי הסטנדרט לפגישות. כמובן אם מרגישים שצריך עוד זמן אז סבבה, אבל בעיניי לא נכון להציג את זה כתקופה קצרצרה.

לפותחת- הייתי ממליצה לשתף אותו שאת לא ממש בקצב שלו. כמובן לא צריך לומר ש"ירד לך" ממנו, אבל כן שיבין שאתם לא באותו קצב.

וכן לעשות פגישה, אפילו ח"פ (יש מקרים שזה לגמרי מספיק) שתעזור לך לזקק את התחושות שלך.

תכתבי אזור בארץ, מאמינה שיהיו כאן המלצות 

בהצלחה!

לגבי הצעה אסביר לו שצריכה עוד קצת זמן

השאלה היא מה אני עושה עם עצמי בזמן הזה..

ותודה, אני מאזור הצפון 

האם הרתיעה היא ספציפית ממנו, מהקשר הזה,

או משהו כללי יותר.

זה בהחלט משהו שיכול לקרות.

ואגב

 אני לא בטוחה שנכון לא לשקף לו את זה. אם זה מה שאת מרגישה, את כנראה מבטאת את זה בצורה לא מודעת. לדעתי, קשר אמור להיות מקום של פתיחות, של כנות - שבו מרגישים בנוח להגיד - אני מרגישה שיש הרבה פוטנציאל בקשר שלנו, אבל פתאום אני מוצאת את עצמי בחששות, שאני לא יודעת בדיוק מה הם ואיך להתמודד איתם, ושזה שלב שאת צריכה לעבור לפני שאת מוכנה לעשות את הצעד הבא.

הוא לא חייב לתת לך פתרון, אבל עצם השיתוף יוצר איזשהו אינטימיות.

לגבי המלצות - את צריכה למצוא מישהי שמתאימה לך. 

קודם כל לשקף לו את זה

שאת שמחה בקשר שלכם ואת רוצה להמשיך טוב לך איתו

אבל את מרגישה שאת לא בקצב שלו ושאת לא יודעת למה

ואת צריכה עוד זמן לעבור תהליך/בירור עם עצמך

הרבה פעמים עצם זה שאת לא מפחדת מלומר לו את זה זה כבר פותח משהו בנפש ואת אולי תביני יותר מה קרה

ואם לא אז באמת שווה פגישה עם מישהו חכם בתחום או איש מקצוע

לנסות להבין אותך ומה חסום לך או חסר לך

המון בהצלחה

יש סיכוי שאני מפחדת לפתוח איתו את זה דווקא בגלל שזה יקרב ביננו.

צריכה כאן בירור רציני עם עצמי..

פשוט לומר שצריכה עוד זמן.

בהצלחה!

ובכל מקרה ומקרה זה הוביל למסקנה אחרת.

הרבה פעמים כשמגיעים לשלב ההחלטות אחד מבני הזוג (או שניהם) יוצר משבר בתת-מודע, והתוצאות של המשבר מובילות להכרעה לכאן או לכאן.

בפעם הראשונה, ארוסתי דאז יצרה משבר שלאחריו יצאנו להפסקה בקשר ונפרדנו.

בפעם השניה, התכוונתי להציע נישואין וכשהיא הבינה את זה היא יצרה משבר שהוביל כל אחד מאיתנו לכיוון ההפוך.

שלאחריו היא התחרטה על המשבר ומאד רצתה להתחתן ואני נכנסתי למומנטום שלילי ביחס לקשר שהוביל בסוף לפרידה.

בפעם השלישית (אשתי כיום), חשבתי שהיא יוצרת משבר ובדיעבד התברר שאני זה שיצרתי משבר מדומיין, אבל זה עזר לאשתי להוריד את החסמים האחרונים שהיו לה, ובסוף אותו היום הגענו להכרעה חיובית.

אז ההמלצה שלי היא לעצור ולחשוב עם עצמך מה גורם לך להרגיש כך, ואפשר גם להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך טוב ושאת סומכת על דעתם.

הוא יכול לעזור לבנות עוד קומה בקשר.

דווקא שיוצאים מהפוצימוצי הכיפי של הקשר ואומרים דברים טיפה פחות נעימים אז זה באמת קשה, אבל לטווח טיפה יותר ארוך - זה בדיוק מה יכול לבנות את הקשר.

את יודעת להצביע על נקודת זמן בה התשוקה ירדה?

ייתכן שזה פחד מהעמקת הקשר כמו שכתבו פה, וייתכן שהיה מאורע ספיציפי שהשפיע. אולי התנהגות מסויימת מצידו? 'וידוי' שלו שהוריד לך וכו'. משהו ששיתפת והרגשת שהוא לא מבין אותך?

או שזה דווקא בגלל דריכה במקום וחוסר העמקה רגשית שאת מצפה לה והיא לא מגיעה, ואת מרגישה קשר תקוע מבחינתך למרות שמצידו זה לא מפריע להתקדם...

אני סתם זורק פה השערות.

תנסי לנתח בעצמך מה ומתי השתנה. כך או כך זה יקדם אותך. אפשר ללמוד מזה המון על עצמינו ועל הדינמיקה עם האחר. 

בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.

כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.

ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים

אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.

השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.

אם מבחינתך זה סבבה, אז זה סבבה.

אם מבחינתך זה משהו רע או שעלול להביא לדברים רעים, אז זה רע.

עם כמה שזה מבאס, זו שאלה שאת צריכה לענות לעצמך ובפורום את לא תקבלי תשובות שיותאמו אלייך באופן אישי.

השאלה שהייתי שואל, זה איך עישון גראס יכול להשפיע על זוגיות/משפחה/חינוך?

אבל לא נראה לי שבפורום הזה תוכלי לקבל את התשובה, אולי בפורומים אחרים..

לאחר שתקבלי תשובה על השפעות נפוצות, תוכלי להחליט אם זה באופן אישי מתאים לך או לא.

ולא רק גראס , כל עישון הוא סיבה לפסול .
אם המטומטמים שמעשנים היו יודעים שבזה הם מאבדים כל סיכוי לבת זוג ראויה , אולי הם היו מחשבים מסלול מחדש .

ולא להתחתן על סמך זה שהוא ישתנה ויפסיק מתישהו כי זה יכול גם לא לקרות ואז סתם ציפית והתאכזבת והתחלת את החיים בצורה כזאת מבאסת. גם ככה יש הרבה שוני בין גברים לנשים ויש הרבה על מה לעבוד בשנה הראשונה לנישואים כך שלא צריך להוסיף בעיות אם יודעים אותן מראש.

סמים זאת צרה צרורה ועדיף לא להכניס ראש למיטה חולה.

יש לי חברים שמעשנים והם סבבה לגמרי, אני לא אומר שזה בסדר רק אומר שהם נורמלים ואין להם איזושהי מחלת נפש..

יחד עם זאת, זה שנוא שנאה גדולה אצל השם יתברך-זה אני לא אומר בשמי זה בשם הרב שלום ארוש.

ודבר אחרון, אין אדם שיודע להגיד כן או לא על שידוך, אם תשימי לב, רבנים צדיקים אמיתיים עם יראת שמים אמיתית, אף פעם לא יגידו להוריד שידוך או ללכת על שידוך, הם תמיד ימליצו ואף פעם לא יכריעו כן או לא- מזווג זיווגים הוא רק השם וזהו. אין עוד. תתפללי אליו שיאיר לך מה לעשות.

אם את שואלת כאן שאלה רפואית, מה ההשפעות של העישון עליו ועל סביבתו - זה לא המקום הנכון.

אם את שואלת איך זה משפיע על הזוגיות - זה כבר תלוי בך.

כמו שכל דבר אצלו יכול להשפיע -

איך הוא נראה, מה הוא עשה\עושה בחייו, מה התוכניות שלו לעתיד וכו' וכו' -

יכול להיות שאלה דברים טובים ומקסימים בעינייך, אבל בעיני זה ממש לא מה שאני מחפשת.

[ורק רוצה להעיר לעניין האהבה: האם זה האדם הראשון שכלפיו את מרגישה כך? איך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלך?]

אתה כנראה בוגר מספיק כדי להבין שאנשים לא תמיד נכנסים לתבניות, ותוכל להפעיל את שיקול הדעת שלך כדי להחליט האם החריגה מההגדרות שלך זה משהו שאתה מוכן לנסות או לא, לפי הנתונים הספציפיים. אם השדכן נדבק אך ורק להגדרות היבשות, מה אנחנו מרוויחים מזה שיש בן אדם שעומד מאחורי זה?

פשוט  אני מרגיש שהשדכנית שפניתי לה מחפשת משהו שאחד לאחד תואם את מה שאמרתי וזו שיטת עבודה שאני לא בהכרח חושב שבאמת היא הכי נכונה והיא גם לא מזמנת הצעות רבות

לא מכיר שיש בלעדיות אצל שדכנים...

אבל בהנחה שצריך לבחור אז

לרוב באמת עדיף השניה, כי שידוכים מוצלחים הם לא תמיד (או אפילו לרוב לא) זוג שמתאימים בול, אלא זוג שפשוט יש התאמה וטוב להם ביחד

אבל יש פעמים שאתה בלי יותר מידי כוח ללצאת לדייטים, ואתה מעדיף רק לקבל הצעות שהם ממש מתאימות ומדוייקות, כי אז יש כביכול יותר סיכוי שהקשר יצליח לחתונה וגם אם לא לפחות הוא יהיה טוב ופחות דורש...

לא יודע אבל אם הייתי אומר התאמה דווקא מבחינת רשימה או פרטים שכתבת, אלא יש פשוט שדכנים כאלה שיש להם חוש חזק והם מצליחים לקלוט טוב אנשים ולקלוע להצעות שממש מתאימות להם

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

יצאתי עם אנשים שדומים לתיאור שלך - 

אבל איתך כנראה לא הייתי יוצאת, בגלל העניין החרדי.

לא הרתיע אותי לצאת עם מישהו שלא למד בישיבה מסודרת (או בעל תשובה). אבל אני גם לא חרדית, ונראה לי ששם זה באמת יותר קשה.

לשאלה שלך איפה אפשר לנסות -

התשובה שלי זה לנסות בכל מקום.

יש רשימת שדכנים ומיזמים בשרשור הנעוץ בראש הפורום. (כולל נגיד מיזם דת"ל שמיועד למי שמחפש\ת אברך).

למה לא להתקשר לרבניות ממדרשות?

אין מה להתבייש. 

אולי כדאי לחשוב על מי שאתה מחפש, איפה היא תחפש? האם אתה נמצא שם?

הם החשובים.

תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג

מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.  

אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.  

כולם מסתדרים בטוב.  

אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה  

גם תלוי באופי של בני הזוג.  כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה. 

דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה. 

שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..

זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.

השרשור הזה יוכל לעזור:

https://www.inn.co.il/forum/t1362853#14778819

ולגבי מקצוע, כאחד שעובד בהייטק זה נראה לי יחסית מהמקצועות שהן פחות תובעניים מהממוצע (כמובן תלוי בחברה ובגבולות שמציבים לבוס).

ולענ"ד יש מספיק מכשולים בדרך לזוגיות, ולא כדאי להוסיף מכשולים שאינם הכרחיים עבורך.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

כסף הוא מניע. ותחרות בעיני יכולה להיטיב - וכן, אנחנו סוג של מוצר. בין שתרצה ובין אם לא.

אני מאמינה שהם הקימו מיזם כי הם מאמינים שיש להם משהו שונה, שהם לא עוד מאותו הדבר.

אוי ואבוי למי שמתייחס לבן אדם כמוצר. מה שבטוח - לא טובתך היא שעומדת לעיניו.

אביא לך דוגמא - שדכן שדורש שתירשם אצלו בתשלום כדי שיעביר את ההצעה שלך משודכת שלו.

הבן אדם פוגע באופן אקטיבי המשודכת שלו. היא משלמת לו כסף כדי שיביא לה הצעות והוא מונע ממנה כי הוא מנסה לסחוט את הצד השני.

וזה בלי לדבר על תופעה חדשה של שדכנים שלוקחים כרטיסים שמסתובבים, שמים את המספר שלהם ודורשים כסף ממי שפונה. 

ובסה"כ,

יש הרבה מיזמים\אתרים\אפליקציות וכו' בשוק.

חלקם עולות כסף.

ואני בוחרת למי מהם אני רוצה לשלם, וממי מהם אני נמנעת.

יש גם משהו נעים במחשבה שאני משלמת על שירות, מאשר מתחננת לחסדיו של מישהו.

אין בעיה לשלם לשדכן על הצלחה, יש בעיה לשלם לשדכן שמנסה לסחוט את הצד השני ובדרך לא מעביר לך הצעות!

הבן אדם פוגע בך אקטיבית ואת עוד משלמת לו! 

ואז גם השדכן, האינטרס שלו הוא להביא לידי זיווג מוצלח ולקצר את זמן החיפוש

ובכללי, חושבת שמי שלא עוסק בזה כמקצוע, מעוניין שימצאו את שאהבה נפשם…

חברה פעם העלתה לסטטוס בווצאפ (שיש בו רק חברות שלה) שהיא מעוניינת ומחפשת, ואם למישהי יש רעיון היא תשמח שתציע

היה לי ממש כיף לקרוא את זה וגם זה עורר בי מחשבה אקטיבית על הבנים בסביבתי שעשויים להיות רלוונטיים (כולל חברים של אחי וכו)

ב"ה כבר התארסה. אבל זה אדיר בעיניי לבוא ולהגיד את זה לסביבה הקרובה. 

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.

לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…

הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.

(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)

^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

אם הייתי יודעת מה העניין, הכל היה נראה אחרת, לא?

אין נראה לי תשובה אחת נכונה לשאלה שלך.

אני חושבת שמיזם 252 פנה לכיוון הזה - לא שידוכים, אלא ליווי והדרכה בתהליך. הם טוענים שמאות זוגות התחתנו בזכותם - לא הכירו בזכותם, אלא התחתנו בגלל הליווי.

באופן אישי, רוב האנשים שיצאתי איתם (ויצאתי עם לא מעט) - הקשר נגמר מהר (פחות משלוש פגישות). ואני די מדויקת, ומבררת, ולא יוצאת עם כל אחד. 

מצד שני, יש אנשים שיצאתי איתם, ונגיד הפריע לי משהו מסוים. אם כעבור שנה-שנתיים-שלוש הייתי יודעת שזה השתנה - יכול מאוד להיות שניסיון נוסף יוביל לתוצאה שונה. (בעיקר עניינים של בגרות ובשלות). גם אני כמובן עברתי מסע עד לנקודה הזאת, ובהחלט ייתכן שמשהו שפעם לא התאים בכלל היום יהיה יותר מוצלח.

בהסתכלות אחורה, מהחוויה האישית שלי, אין מישהו שאני נפרדתי ממנו (הפוך יש) והיום אני מתבאסת על זה.

כלומר, האם יכול להיות שברמת הכלל, מה שחסר זה פחות העניין של הדיוק ויותר העניין של לצאת יותר.

(אם יצאת יותר יש יותר סיכוי שתמצאי איש שמתאים לך וטוב לך איתו, מצד שני, חבל לצאת עם גברים שזה בכלל לא רלוונטי).

מבינה?

ממש לא התכוונתי שתדעי להגיד מה הבעיה, כי כמו שכתבתי, אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של תכונה בבן אדם. (לכולנו יש תכונות שהן פחות, אבל היופי זה שזה אצל כולנו, אז זו אולי התמודדות אבל לא בהכרח חסם)

את שואלת אם אני מעדיפה לצאת עם כמות או עם איכות?

לדעתי רוב האנשים פה לא נהנים במיוחד לצאת שוב ושוב לדייטים.

אם אסתכל על העולם בצורה כזו, יש אלפי אנשים בטווח הרלוונטי שלי מכל מיני בחינות, ואם אנסה לצאת עם נניח מאה כדי למצוא את ההתאמה הטובה ביותר - דווקא אז הסיכויים נמוכים מאוד בעיני, וזה זמן מבוזבז (צריך זמן כדי לצאת עם כ"כ הרבה). ובכלל, זה יגרום לזה שתמיד בראש יכולה להיות המחשבה - אולי אם הייתי בודקת עוד הייתי מוצאת מישהו יותר מתאים. מבחינתי, יש אדם אחד שקיים בעולם שרלוונטי לי כרגע - זה שאני יוצאת איתו, ואני צריכה להחליט אם כן או לא. כל שאר האנשים בעולם לא מעניינים אותי. לא אכפת לי אם יש מישהו עם סיכויים יותר גבוהים - האם הקשר הזה מתפתח טוב או לא?

ברור שנרצה להיפגש עם מישהו שרלוונטי לצרכים ולרצונות שלנו, לא?

בעיניי גם אין דבר כזה "האחד"  

כלומר, בוודאי שבסוף אני רוצה אחד, אבל זה לא שיש את ה-

הרעיון שלי זה לא לצאת עם כמה שיותר ולברור. הרעיון הוא שבסוף רוצים זוגיות שתמשיך לנישואים, לא?

ושהרבה מהרווקים רווקות שאני רואה סביבי זה לא עובד עוד בשלבים יחסית ראשוניים.

ואז צריך הצעה חדשה, נכון? כאילו אם לא עבד

ואז השאלה שלי היא כמה צריך עוד בשלב ההצעות לדייק. כי אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של דיוק של התכונות שאני מחפשת, כמו שזה עניין של איזשהו חיבור שלא בהכרח אפשר להגדיר בפרמטרים.

שתהיה כימיה טובה, משיכה, הערכה, הנאה מהמפגשים המשותפים.

והרבה מהזוגות שאני רואה (כולל אותי עצמי), שהכירו בצורה שהיא לא הצעה/שידוך, לא היו יוצאים מראש עם מי שבסוף הם התחתנו איתו.

וזה ממש לא אומר לוותר ולהסתפק בבינוני. בכלל לא. כמו שזה אומר שחיבור וקשר טוב יכול להתקיים גם בלי התאמה של המון פרמטרים. מבינה?

ואז אני אומרת, מדובר פה על מיזם שידוכים, כן? אני מצפה שמי שפונה אליו הוא לא יוצא כרגע עם מישהו. ואז השאלה האם בשביל ההצעה הבאה צריך סופר לדייק? או אולי הדיוק מיותר, ומספיק הכמה דברים בסיסיים (נניח רמה דתית דומה)

כשיוצאים לדייט, זה מתוך משאלה ורצון שהאדם שאני פוגשת עכשיו, איתו זה יעבוד ובע"ה בהמשך נישואים.

אממה, לא קלים שידוכינו (עובדה שיש המון רווקים רווקות שמעוניינים בזוגיות וזה לא בא בקלות בכלל)

באופן אישי אני חושב שרוב החברים הרווקים שלי ואני יחסית בוגרים מאוד ביחס לחברים הנשואים. ההבדל המשמעותי הוא שלהם יש אחריות ובגרות מהסוג החשוב שלא ניתנה לנו עדיין האפשרות להתפתח אילו.

ובאופן כללי על המיזם: הרושם שלי הוא שבכל המיזמים האלה מדובר באותם אנשים ובגלל זה הם מיותרים. אפשר להסתכל על המיזמים בתור הקרחון שמעל פני המים, בעוד רוב האנשים הרלוונטיים לא נמצאים באף מיזם. ולכן כל המיזמים האלה נכשלים, כי זה אותו דבר מאותו דבר…

לא התכוונתי לכך שרוב הקשרים שלי נגמרו בגלל חוסר בגרות.

לא אמרתי שום דבר על מידת הבגרות של רווקים לעומת נשואים. לא אמרתי שצריך להגיע לרמת בגרות של 10\10 כדי להתחתן.

אמרתי שהיו לי קשרים - שנמשכו יותר מכמה פגישות בודדות - ומה שהפריע לי בהם זה תכונה שבעיני יכולה לעבור שינוי - בגרות - ולכן אם כעבור זמן הייתי פוגשת את אותו אדם, יש מצב שהקשר היה נגמר בצורה אחרת.

(אם ניקח לדוגמה משהו אחר: אם היה מפריע לי שהוא מאוד גבוה, גם כעבור זמן פער הגובה עדיין קיים).

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך