סיירים ((:אנונימי (פותח)

בתור אחת שלא ייצאה למחנה אף פעם ..לצאת פתאום לסיירים יהיה קשה?!שווה לצאת בכלל??נגיד מבחינת המסלולים והכול..

בעיקרון ההרשמה נסגרת ממש היום..הללי נפשי

אבל כמובן שאם רוצים הכל אפשרי: ללחוץ על הקומו' והמחוז ולצאת..

 

מבחינת מסלולים, זה ממש בסדר נראלי..פשוט מסלולים קצרים שמורחים אותם.. כאילו אפשר להתפנות מהם בקלות(וכמובן שהכי שווה זה לצאת!!)..

אולי יהיה קשה מחינת השש ימים, שזה הרבה יחסית..אבל אפשר לשרוד ממש עם חברות- זה ממש גיבוש וכיף..

אוכל-טונה, פסטה, שוקלד.. אפשר גם לקנות גלידה וכזה..

 

שוה מבחנה כספית:

אאל"ט בנ"ע מתחילה מתקציב 0, לכן זה כ"כ יקר יחסית, סיבסוד עכשו כבר אי אפשר..

שיקול שלך התחשבות בהוריך, אם יש לך כסף, אפילו חלק- ואת יכולה לממן- אני ממש ממליצה. מצווה גדולה וגם הרגשה טובה

 

משהו ממש חשוב: צניעות! השיקול שה-כ-י אמור משפיע,

אני לא יודעת אם אני מכירה אותך או לא.. אני גם באיתן כבוד

ואחרי התלבטות- יוצאת ככה שאם את יוצאת- מוזמנת להזד

אבל צריך לדעת, ססירים זה מקום שיכול להרים אותך ממש ברמות אדירות! ובאותן רמות.. הוא גם יכול להוריד..

בנ"ע ממש משקיעים שזה יהיה ברמה טובה וצנועה, אבל בעצם זה ממש תלוי בך!

תלוי בך, ובסביבה שלך. איכות הסביבה שלך היא ממש חשובה(מבחינה פנימית..), שאת יודעת שאת שומרת על עצמך ונהנת באמת עם חברות שלך-כדי שלא נגיע למקומות שבכלל לא רצינו להיות שם.. לכן ממש חשוב שתצאי עם חברה טובה..

 

כדאי לקרוא: נכתב על סייירים הנוכחי למישי. לא אני כתבתי..

אז כמה דברים קצרים על שלושה נושאים: איסור נגיעה, פחד ו"מיהו צדיק"...

 
איסור נגיעה
 
איסור נגיעה הוא חלק מנושא הריחוק בין גברים לנשים, שמטרתו בסופו של דבר היא מניעת הזנות. מה שחשוב לדעת בנושא הזה זה:
א. את הכללים והגדרות שקבעו חז"ל,ולקיים אותם.
ב. חשוב לדעת שאין כזה דבר "לי זה לא יקרה" או "מה?! סה"כ דיברנו, צ'וטטנו..." - מה שאסרו חכמים אסור! אפילו שזה 'רחוק', אחרת נתדרדר לאן שנתדרדר, וקרו כבר יותר מדי מקרים. וגם אם לך זה באמת לא יקרה כי את/ה דתי/ה חזק/ה, אם כולנו נקל בנושא הזה, זה יצור תרבות מתירנית, חסרת ערכים ומוסר, שהחלשים יפלו בה, ובאשמת מי? באשמתך! 
אגב, זוהי בערך התרבות של היום, לצערינו... התוצאות שאלוקים לא רצה: גירושין, אין ילודה, אונס בשפע, האשה הפכה לחפץ, יש אנשים שממש מתנהגים כמו בהמות, כל היום הראש חושב בנים בנות חברים וחברות ולא פנוי ל-[וגם לא יכול לקלוט] מוסר בסיסי ותורה, פיתוי ופרסומות, גילוי עריות, חיפוש הנאות וריגושים, שירים ובדיחות גסות, דיבור נגוע והתנהגות גסה, התמכרויות ומחלות, אנשים היום מסוגלים להרוג אחד את השני בשביל 'אהבה' ובנות וכו'...   צריך לעשות שמיניות באויר כדי להסביר לאנשים מה זה אהבה וחסד אמיתי... זה המצב.
אז אם צריך להסביר למישהו מה כל כך רע בזנות - הוא במצב רע מאד !!! ושוב, מה שחכמים אסרו - אסור!
 
חומר חשוב לעיון:
-שולחן ערוך חלק "אבן העזר" סימן כא כולו.
-זכרי את המסקנות של הפעולה שלנו: מה שמרגש ומסעיר ברמה 1-5 בסדר אבל שמור/י על עצמך. רמה 6-7 לא כדאי וצריך להחמיר, 8-10 אסור. היי אמיתית עם עצמך בחישוב, ואז תצליחי.
 
פחד
 
פחד יש לכולם. ובמיוחד לאלה שרוצים להיות דתיים וחזקים, כי הם צריכים לעשות את זה בתוך כל התרבות הנכרית הזאת. סה"כ חזרנו מגלותינו לפני 70 שנה בערך, ויש עוד עבודה. אז ההשקפה החרדית מפחדת מאד, ומצידם בצדק, להיטמע בתרבות המודרנית ולכן הם מסתגרים. אנחנו חושבים אחרת ולכן זה יותר מסובך וקשה, ומפחיד...
הפתרון המוצע: אומץ!! אל תפחדי מכישלונות. כישלונות יבואו!!! ויהיו הרבה!!! וכן ירבו, לנו לא אכפת!!! אז מה אם נכשלתי, זה לא אומר כלום, אדרבה עכשיו יש לי ממה ללמוד , לפתח שיטות וללמד אותם לאחרים. מטעויות לומדים הכי טוב - הפנימי את זה!
קפצי למים, צאי למחנה עם אומץ, תתמודדי, בודאי תרויחי. [אבל! את חייבת לעשות הכנה, כמו שכבר אמרתי לך...]
 
צדיק
 
כתוב "כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" (נראה לי באיוב) , אפשר להבין את זה בכמה דרכים:
א. אין כזה דבר צדיק בעולם הזה כי כולם חוטאים לפעמים, וצדיק זה רק מי שעושה טוב ולא חוטא. ורק בעולם הבא יש מי שעושה טוב ולא חוטא.
ב. יש בעולם הזה צדיקים, אבל גם הם חוטאים לפעמים, אין מי שלא חוטא, אבל צדיק נשאר צדיק, ומי שכל דרכיו הם מכוונים לצדק ועושה נחת רוח לקב"ה הוא כבר נקרא "צדיק".
 
אישית, אני הולך על ב', לעניות דעתי זה יותר מסתבר בהתאם לשאר דברים שזכיתי ללמוד בעזר האל. וכתוב על עם ישראל: "ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר".
 
(וזה מתוך חברים מקשיבים>)
לצורך בחינת הנקודה אם כדאי לך לצאת למחנה אפרט חלק מהיתרונות והחסרונות שניתן לדעתי להפיק ממנו. 
נתחיל בדברים הטובים. 
מחנה זו הזדמנות טובה להתגבש עם השבט שלך. שבט מגובש יניב עשיה משמעותית וחברות טובות לכל החיים. זו גם הזדמנות לפיתוח יכולות מנהיגות. שלך או של בנות אחרות בשבט. שבוע ימים אתן אחת עם השניה, בחום, בשטח. המחסומים יורדים, אפשר להכיר חברות חדשות. 
במחנה לומדים דבר או שניים על עצמאות. לומדים להסתדר כמו שצריך גם בתנאי שטח. 
מחנה סיירים באופן מיוחד הוא הזדמנות טובה להכיר את הארץ, להתחבר אליה ולאהוב אותה דרך זה. כל יום מטיילים, ביחד כל החברה, בכיף בנחת, במסלולים המהממים של הגליל העליון. 
לומדים גם על איכות הסביבה. איך לחסוך בפסולת, ולהשתמש במה שיש. 
מחנה זו גם הזדמנות מצוינת להכיר חברה דתית איכותית ששונה מהמקום ממנו את מגיעה. קיבוצניקים, עירוניסטים, מתנחלים, מושבניקים, מהצפון, מרכז, דרום. קיצור, אפשר בקלות לשבור סטריוטיפים. 
דבר אחרון זה הפן הרוחני של המחנה. במחנה יש בית מדרש, רב ודמויות תורניות שאפשר לשוחח איתן. אני חשובת שיש גם פעילויות או שיעורים תורניים. השבת במחנה זו חוויה גדולה. קודם כל לומדים על הלכות שבת בשטח, שאני עד המחנה לא ידעתי על קיומן. ואז ההכנות לשבת של הפלטה והמקרר, ותפילות השבת ההמוניות, פעולות, מפקד, סעודה שלישית מרוממת. קיצור, אחלה חוויה. מומלץ בחום. 

כשאני חושבת על חסרונות המחנה, עומד בפני הקושי של הניסיון בחברה המעורבת. את מכירה את עצמך, ויודעת האם בסיטואציה של ניסיון את עלולה ליפול. כלומר, האם המחנה יהיה עבורך חוויה טהורה כמו למרבית החניכים, או שתגררי אחר המיעוט השלילי. 

לסיום, חשוב לי להדגיש, שעל אף כל התשבחות שכתבתי על המחנה, את זו שתחליטי מה טוב לך. יכול להיות שרכשת לך כבר את כל היתרונות שהמחנה יכול להציע. יתכן שאת בשלב מתקדם יותר, ולכן המחנה לא יתרום לך באופן משמעותי ואולי אף יפגע בתמימותך. 

אם את מחליטה שהמחנה הזה לא מתאים לך אז תמצאי איזושהי פעילות אחרת שכן מתאימה לך. אל תשבי סתם בבית. חבל על החופש שלך.. 

העיקר זה לבוא עם הרבה מצברוח, עם עין טובה, ולהנות המון!
 
שמעי-זה המסע הראשון גמשלי נעבור את זה ביחד בעז"הבדמייך חיי
לצאת לצאת לצאת! לא קשה בכלל קצת קשה לא להיות בביתאנונימי (פותח)
לכל מי שיוצא-בת-ישראל-וציון

כעיקרון הרא"ה היה המחנה השני שיצאתי אליו (אבל אתץ ניצנים אני בקושי מחשיבה, הרא"ה היה באמת המחנה הראשון (והיחיד עד לי"ט אב תשע"ב...) שיצאתי אליו) והיה לי קשה, אבל כמה דברים שעזרו לי להתגבר:

  1.  מי אני שלא אצליח להתגבר על זה?? חושבים על אנשים בארץ ובאירופה בשנות ה-40 ועל מה שהם צלחו- ואם הם כן- למה אני לא???
  2.  במחנה הזה למדתי כ"כ הרבה דברים חשובים לחיים, אבל אחד הדברים הכי שימושיים היה הכלל הבא-          אנשים טובים נמצאים בכל מקום, אל תחששי לבקש עזרה (ומה המקרה הכי גרוע שיכול לצאת מיזה??? הרי במילא המצב לא טוב...). גיליתי מדריכה מדהימה שיודעת בדיוק איך לתמוך, חברות נאמנות עד הקבר וחברות שכ"כ כיף וטוב להיות איתן....
  3.  עוד סיבה עיקרית שהמחנה היה הרבה יותר קל (חוץ מהחברות והמדריכה) היה מה שחפרו לני עליו כל המחנה (וכשאני כותבת חפרו אני ממש לא מגזימה, אני מפחיתה):  קשה זה טוב!                                        הקושי הזה רק מכשל אותך, קשה לך? מעולה! המשכת למרות הקושי? התגברת, ויותר מכך ההתגברות הזאת הוסיפה לאישיותך והפכה אותך לבן-אדם טוב יותר!

 

ועוד משהו בנושא הרמה הדתית-בת-ישראל-וציוןאחרונה

בתגובה הקודמת דיברתי על התגברות, ואני רוצה להדגיש שזה גם בנושא הדתי.

תאמינו או לא, באותה תקופה הייתי יותר "דוסה" ממה שאני היום, ולמרות כל השמועות שרצות, לא צתריך להתיחס אליהם "you shouldn't belive every thing you hear"

זה עובד *בדיוק* על אותו בסיס של התגברות על הקושי, על הכל. החברה הולכים עכשיו למפגש שבטי, ואת יודעת שיהיה שם "מושב ליצים", סתם צחוקים והדברים שלא מתאימים לשעה הזאת של הלילה וכו'

מתגברים ומכריזים לפני החברות שאני לא רוצה ללכת, במקרה הטוב כשייש חברה אחת או יותר שמבינה אותך, היא נשארת איתך ואתן יכולות לעשות שחנ"ש, להריץ צחוקים, וכו'. במקרה שלא, הולכים לחפש את סניף חולון (קורץ), סניף אחר שייש בו את בת דודה שלך או חברה שלך, מאבדים את הבושות והולכים להכיר בנות אחרות, ולפעמים שמים לב לאיזו בחורה שיושבת לה לבד...

הרעיון הוא תמיד לבדוק האם זה עובר על הגבולות שלי, ולחפש את הדרך החוצה, תמיד צריך לבחור מצד אחד לא את הדרך הפשרנית (מי שמוותר לאחרים סופו לותר לעצמו, במקרים מסויימים...) אבל גם את הדרך שמוציאה אותך הכי פחיות מהחברה, לזמן הכי קצר. שוב, לא לבחור אף דרך על בסיס הפשרה, אבל לזכור ש"בתוך עמי אני יושבת", זה מה שאני אמורה לעשות.

תמיד יש את הדרך החוצה, ואלא אם כן את בסניף של צ'חצ'חים, ההתגברויות האלו ממש לא יהיו קשות, והמדריכים תמיד שם כדי לחץ אותך....

שבעז"ה יהיה בהצלחה, בכיף, ובהתרוממות לכולנו!

וסליחה על החירבושי רשא ששפכתי כאן בנדיבות...חושף שיניים

לפי דעתכם:שמיניסט באמ"ש
האם צריך להקים תנועת נוער בגרעין שנכנס לתוחמת הצפונית ב"רצועת עזה"?
הנחשון יוצא לטיולים עם כל הסניף?אנונימי (פותח)
תלוירעות שרהאחרונה

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

אני צריכה פעולה פיגוזית על תפילהאחי אהוביה

יש למישו אולי?

קצת יותר פרטים, גברת תותחיתימח שם עראפת

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

אשמח גם..אנונימי (2)

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

לכיתה ואחי אהוביה

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

צ'אט ג'יפיטיזיויק

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

חמוד אבלאנונימי (2)

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

צריך משו עם נשמה 😉אחי אהוביה
כן ברור אבלאנונימי (2)

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

לאלא התגובה שכתבתי היתה לזו של @זיויקאחי אהוביה

אני ממש מסכימה איתך..

אה הבנתייאנונימי (2)
טוב אז אם את מוצאת משו אני אשמח שתעדכניאחי אהוביה
סגורראנונימי (2)
מה את מחפשת?אנונימי (2)

לאיזה כיתה?

 

לגמריזיויק
יש לי כמה חומריםאנוני-מי?
אז אני אשמחאחי אהוביהאחרונה
מכירים סניף בנע בירושלים שמחפש מדריכת חוץ?תורת חיים בעiז

חברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)

מדשיותאנונימי (פותח)

טוב נושא קשוח אז ככה..

בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה). 

אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.

עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.

עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית

קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?

תשחרר. לא בידיים שלךמשה
בכלל. אנרגיה של אנשים אחרים לא בשליטה שלך,סשום צורה. רק התגובות שלך.
כן אבלאנונימי (פותח)אחרונה

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.

סיפור אהבה בסניף | עלילתי קצרElad Mukades

מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו

 

במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה. 

סניף בלי מבנהתורת חיים בעiז

מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות

צובעים על בדיםadvfb
אנחנו צבענו פעם על דיקטים, אפשר גם אולי במקלטהחנוניתאחרונה
קלסר הדרכה ונחשוןאוריהש

רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?

וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)

 

ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)

 

תודה רבה!

אולי יעניין אותך