חינוךאנונימי (פותח)

אני מוסיפה תגובה של מישהי שלמדה במוסדות חינוך דתיים אך שלמדו בהם אחוז מאד גבוהה של מסורתיים.

אני בת למשפחה תורנית (שונאת הגדרות פשוט שיבינו את הסיטואציה) אני למדתי בביה"ס הטרוגניים בעירי. ביסודי היו בכיתה 80% מסורתיות ובאולפנית היו בשכבה 75% בנות מסורתיות. אני רוצה לחהדגיש שילד מסורתי לא יותר טוב או פחות טוט מילד דתי פשוט יש להם נקודת פתיחה שונה. לצורך הענין זה חכמה שדתיה למשל הולכת צנוע היא רגילה לזה אבל שבת מסורתית תלך ככה זה מעיד שהיא ברמה רוחנית מאד גבוהה. בתור בת שגדלה ככה אני יודעת שאני לא ארצה לגדל את ילדי ככה לא רק לטובת ילדי אלא גם לטובת ילדי המסורתיים. רק מי שלמד בביה"ס כאלה ולא רק בי"ב יודע איזו התמודדות קשה זו במיוחד בגיל היסודי- חטיבה. איך צריך ללכת על חבל דק כל הזמן בנושאים שלאנשים מבוגרים זה קשה. לא כל אחד בנוי להתמודדות הזו. כמה שנים אפשר ללכת רק ל-5 חברות מהכיתה הביתה (ביסודי) ולהתחמק במשך שנים מבקשות של כל השאר הבנות בלי להעליב כי פשוט יש בעית כשרות (הבעיות כמובן נובעות מחוסר ידיעה- אני יודעת על מצב הכשרות מתוך סיפוריהן של בנות שמספרות דרך- אגב). וכבר שבאתי לאחת מסיבה כלשהיא ואצלה ידעתי בבירור על בעית כשרות מסוימת שום התחמקות והסברים יפים לא עזרו והיא נעלבה (הוריה הרבה יותר). ואם לא הייתי מתחברת בדיוק ל-5 בנות האלה מכל מיני סיבות כמה בן- אדם יכול ללכת נגד כל החברה. זה קשה לבן- אדם גדול אז במח לילדה בגילאי 12-15 . התמודדות עם כל הסטיגמות ומסתכלים עליך בתור מתנשאת. כל האירועים (לדוגמא בת- מצוות) היו אירועים חילוניים לגמרי!!! כמה התלבטיות בנושא זה יש לאנשים מבוגרים. אי- אפשר לנתק את הילד/ה מהחברה ומצד שני אי- אפשר לשלוח אותה למסיבות במועדון!!!!! כמה אפשר לעמוד בצד ולא לקלוט!!!! הלחץ החברתי הוא אדיר!!!!!!! ואת לא רוצה להיות מתנשאת ומצד שני את לא רוצה לחטוא (פשוטו כמשמעו עניין הכשרות לדוגמא, לבוש, הליכה למסיבות וכד'...) ומניסיון שלי (גם בשרות לאומי) לא משנה איך תתנהגי (ניסיתי הכל) ובאמת אני לא מתנשאת מטבעי להפך אני ממש לא מאמינה בעצמי, מה שלא תעשי מסורתי יראה בדתי מתנשא בגלל העובדה שהוא נמצא במקום שהוא רוצה להגיע אליו (ברור שלא כולם אבל בד"כ בעיקר בתור מגזר) כמו עני שתמיד יראה בעשיר מתנשא. כמה אפשר לשמוע ירידות עליך שאת דוסית וצוחקים על הלבוש שלך (ביסודי זה בפומבי בחטיבה מאחורי הגב) בלי שזה ידגדג לך. היו לי דווקא הרבה מאד חברות מסורתיות (לא כולם ירדו עלי) היה לי כיף ונחמד איתם והיה לי איתם שיחות רציניות (בתיכון כבר יודעים לאט- לאט למי ללכת ומתי - בתשע בערב כי אז זה אחרי ארוחת ערב ונותנים בד"כ רק חטיפים והתיכון תמיד יש את תירוץ ה"דיאטה"- צדיק מי שחשב עליה) אבל עכשיו שאני מסתכלת אחורה אם היה לי אופי אחר שמחפש במיוחד בגיל ההתבגרות דברים שלא חסרים בעולם החילונ י אני לא יודעת אם הייתי שורדת (ובאמת לא כל חברותי מבתים תורניים "שרדו") ויותר מזה במסגרת ביה"ס בסוף אף אחד לא קיבל את מה שהיה צריך לקבל. הלכו על האמצע אבל בנות שלא שומרות שבת אי- אפשר לדרוש מהם את כל הדרישות או ללמד אותם מחשבת שהם בקושי יודעות הלכות פשוטות כמו ברכות למשל. דיברו איתם גבוה מידי. דרשו מהם הרבה יותר מהמקום בו הם נמצאות (נק' הפתיחה שלהן) ומצד שני לבנות המגיעות מבתים תורניים ביה"ס נראה מזלזל כי דברים שהיו אסורים בבית הורשו בביה"ס ולפעמים נעשו על- ידיו ומפה הגיע הזלזול בביה"ס השיחות היו בנושאים רדודים וחרושים והיה חסר מאד משהו ברמה הרבה יותר גבוהה. נשארנו באותה רמה. לא אלה קיבלו ולא אלה. אני אתן דוגמא בדברים "חיצוניים" אבל שמראים את המצב. לאולפנית היתה תלבושת שבתחילה נקנתה בביה"|ס. כל החולצות היו קצרות (חצי שרוול ושרוולים רחבים) והיו בערך שתיים- שלוש מאותה מידה 3\4 בתחילת שנה ואם היתה לך מידה פופלארית ולא קנית על היום הראשון שהם הגיעו היית צריכה לחכות לשנה הבאה לקנות אם תשיגי בזמן. וזה כמובן למחמירות. הבנות המסורתיות שהלכו עם גופיות מינוטס זו היתה דרישה ממש גבוהה בשבילן ו"גדול עליהן" (תרתי משמע) והן אפילו לא ניסו להתחיל לכסות טיפה יותר את גופן. לבנות התורניות זה היה נראה כאילו ביה"ס מעודד לבוש שנחשב לפי מה שחונכו כלא צנוע!!!! דוגמא נוספת היא שבמסיבות פורים היו צריכים מצד אחד לרסן את המסורתיות שרגילות למסיבות חילוניות לגמרי!!! ומצד שני רצו שהן תתחברנה לביה"ס וליהדות. בסוף הוחלט ששירים על פריצות (רק על ממש פריצות)ושירים לועזיים לא יהיו כל השאר יהיו (רובם נוגדים את רוח ההלכה וההלכה עצמה) בשבילי בתור ילדה בת 13 זה הוסיף לזלזול כלפי ביה"ס. הורידו אותי הרבה מאד קומות למצטה. בבית שלי, בחיים לא הייתי חושבת להשמיע את השירים הלללו ובטח שלא לרקוד בצורה כזו. ביסודי בכלל שיעורי הספורט חלקם התקיימו בפארק הסמוך (עם מכנסיים- בנות בכיתה ו') ואף אחד לא שמע על ההלכה שלבנות (כיתה ו'- בנות מצווה) אסור לרקוד ולשיר בפני בנים. המורות הלכו עם בגדים שהוגדרו בבית _ולפי ההלכה) כלא צנועים. ממתי למורה לספורט מותר ללכת עם מכנסיים???..?? מצד אחד לא רצו לדרוש דרישות גבוהות מהבנות המסורתיות בשביל לקרב אותן ומצד שני מורידים בנות מבתים תורניים הרבה מאד רמות למטה. אני חס וחלילה לא מזלזלת במסורתיים צריך לדעת איך לגשת ואיך לקרב ולא לבקש מהם המון (שיעורים במחשבת על עומק המצוות ופירוט דינים מסוימים כאשר הן בקושי יודעות מה מברכים כשיוצאים מהשירותים) לבקש מהן להיות דתיות לשמור על כל ההלכות כמו שצריך זו דרישה גבוהה מאד וצריכים לדעת לשים שלבים להגיע למטרה. זה מאד קשה לקפוץ מרמה 1 כי זו נקודת הפתיחה מאשר מרמה 10. צריכים דרישות שונות ושפת דיבור שונה. אנחנו שונים אחד מהשני. ואנשים שונים צריכים לקבל חינוך שונה. בשביל לא להפסיד את 2 הצדדים, את 2 חלקי הפאזל שמשלימים את עמ"י. זה גם לטובת המסרותיים שיזכו בחינוך טוב להם שיעלה אותם ויקפיץ אותם מנק' הפתיחה שלהם שלא באשמתם ומצד שני חינוך לילדים שגדלו בבתים תורניים יותר שיקפיץ גם אותם מהמדרגה בה הם נמצאים (הדתיים גם לא מלאכים בלשון המעטה). צריכים חינוך שונה והשפעה טובבה שבשיל לא לגרום לדרדור. לכן צריכים בתי ספר שונים לילדים שונים. אף אחד לא מאשים ביה"ס למחוננים או חינוך מיוחד שהוא מפלג את העם או שמכניסים את האחדות ועמ"י כי מבינים שיש פה נק' פתיחה שונה. הרבה מהילדים בחינוך המיוחד יש להם יכולות להגיע להישגים כמו ילד בכיתה רגילה אבל מכל מיני סיבות של נק' פתיחה ודברים שלא תלויים בו נמצא בחינוך המיוחד בהתחלה ואח"כ עובר לחינוך הרגיל. מדובר בנקודת פתיחה לא ביתור טוב או פחות טוב כמו כיתת עולים לדוגמא.  

את יכולה לשלוח את זה שוב אבל מסודר בפסקאות?אינקו
ז"א ללחוץ אנטר כמה פעמים. קצת קשה לקרוא את זה
מסודר יותראנונימי (פותח)
אני בת למשפחה תורנית (שונאת הגדרות פשוט שיבינו את הסיטואציה) אני למדתי בביה"ס הטרוגניים בעירי. ביסודי היו בכיתה 80% מסורתיות ובאולפנית היו בשכבה 75% בנות מסורתיות.
אני רוצה להדגיש שילד מסורתי לא יותר טוב או פחות טוב מילד דתי פשוט יש להם נקודת פתיחה שונה. לצורך הענין זה לא חכמה שדתיה תלך צנוע היא רגילה לזה אבל שבת מסורתית תלך ככה זה מעיד שהיא ברמה רוחנית מאד גבוהה.
בתור בת שגדלה ככה אני יודעת שאני לא ארצה לגדל את ילדי ככה לא רק לטובת ילדי אלא גם לטובת ילדי המסורתיים.
רק מי שלמד בביה"ס כאלה ולא רק בי"ב יודע איזו התמודדות קשה זו במיוחד בגיל היסודי- חטיבה. איך צריך ללכת על חבל דק כל הזמן בנושאים שלאנשים מבוגרים זה קשה. לא כל אחד בנוי להתמודדות הזו.
כמה שנים אפשר ללכת רק ל-5 חברות מהכיתה הביתה (ביסודי) ולהתחמק במשך שנים מבקשות של כל השאר הבנות בלי להעליב כי פשוט יש בעית כשרות (הבעיות כמובן נובעות מחוסר ידיעה- אני יודעת על מצב הכשרות מתוך סיפוריהן של בנות שמספרות דרך- אגב או דרך הערות בשיעורי דינים).
וכבר שבאתי לאחת המסורתיות מסיבה כלשהיא ואצלה ידעתי בבירור על בעית כשרות מסוימת שום התחמקות והסברים יפים לא עזרו והיא נעלבה (הוריה הרבה יותר).
אם לא הייתי מתחברת בדיוק ל-5 בנות האלה מכל מיני סיבות... כמה בן- אדם יכול ללכת נגד כל החברה. זה קשה לבן- אדם מבוגר אז בטח לילדה בגילאי 12-15 .
התמודדות עם כל הסטיגמות ומסתכלים עליך בתור אחת שמתנשאת.
כל האירועים (לדוגמא בת- מצוות) היו אירועים חילוניים לגמרי!!!
כמה התלבטיות בנושא זה יש לאנשים מבוגרים.
אי- אפשר לנתק את הילד/ה מהחברה ומצד שני אי- אפשר לשלוח אותה למסיבות במועדון!!!!! כמה אפשר לעמוד בצד ולא לקלוט!!!! הלחץ החברתי הוא אדיר!!!!!!!
ואת לא רוצה להיות מתנשאת ומצד שני את לא רוצה לחטוא (פשוטו כמשמעו עניין הכשרות לדוגמא, לבוש, הליכה למסיבות, ריקוד ליד בנים וכד'...)
ומניסיון שלי (גם בשרות לאומי) לא משנה איך תתנהגי (ניסיתי הכל) ובאמת אני לא מתנשאת מטבעי להפך אני ממש לא מאמינה בעצמי, מה שלא תעשי מסורתי יראה בדתי מתנשא בגלל העובדה שהוא נמצא במקום שהוא רוצה להגיע אליו (ברור שלא כולם אבל בד"כ בעיקר בתור מגזר)
כמו עני שתמיד יראה בעשיר מתנשא.
כמה אפשר לשמוע ירידות עליך שאת דוסית וצוחקים על הלבוש שלך (ביסודי זה בפומבי בחטיבה מאחורי הגב) בלי שזה ידגדג לך. היו לי דווקא הרבה מאד חברות מסורתיות (לא כולם ירדו עלי) היה לי כיף ונחמד איתם והיה לי איתם שיחות רציניות (בתיכון כבר יודעים לאט- לאט למי ללכת ומתי - בתשע בערב כי אז זה אחרי ארוחת ערב ונותנים בד"כ רק חטיפים והתיכון תמיד יש את תירוץ ה"דיאטה"- צדיק מי שחשב עליה)
אבל עכשיו שאני מסתכלת אחורה אם היה לי אופי אחר שמחפש במיוחד בגיל ההתבגרות דברים שלא חסרים בעולם החילונ י אני לא יודעת אם הייתי שורדת (ובאמת לא כל חברותי מבתים תורניים "שרדו").(שלא לדבר על הבנים שהעולם החילוני קורץ להם יותר בעירי יש יותר מ-50% בנים חוזרים בשאלה- שלמדו בישיבה התיכונית המקבילה לאולפנית).
ויותר מזה במסגרת ביה"ס בסוף אף אחד לא קיבל את מה שהיה צריך לקבל. הלכו על האמצע אבל בנות שלא שומרות שבת אי- אפשר לדרוש מהם את כל הדרישות או ללמד אותם מחשבת שהם בקושי יודעות הלכות פשוטות כמו ברכות .. דיברו איתן גבוה מידי. דרשו מהם הרבה יותר מהמקום בו הם נמצאות (נק' הפתיחה שלהן)
ומצד שני לבנות המגיעות מבתים תורניים ביה"ס נראה מזלזל כי דברים שהיו אסורים בבית הורשו בביה"ס ולפעמים נעשו על- ידיו ומפה הגיע הזלזול בביה"ס השיחות בשיעורי חברה ושיחות היו בנושאים רדודים וחרושים והיה חסר מאד משהו ברמה הרבה יותר גבוהה. נשארנו באותה רמה. לא אלה קיבלו ולא אלה.

אני אתן דוגמא בדברים "חיצוניים" אבל שמראים את המצב. לאולפנית היתה תלבושת שבתחילה נקנתה בביה"ס. כל החולצות היו קצרות (חצי שרוול ושרוולים רחבים ולבעלות ידים ארוכות אף קצר יותר) והיו בערך שתיים- שלוש חולצות מאותה מידה 3\4 בתחילת שנה ואם היתה לך מידה פופלארית ולא קנית על היום הראשון שהם הגיעו היית צריכה לחכות לשנה הבאה אם רק תשיגי בזמן. וזה כמובן למחמירות.
הבנות המסורתיות שהלכו עם גופיות מינוס זו היתה דרישה ממש גבוהה בשבילן ו"גדול עליהן" (תרתי משמע) והן אפילו לא ניסו להתחיל לכסות טיפה יותר את גופן. לבנות התורניות זה היה נראה כאילו ביה"ס מעודד לבוש שנחשב לפי מה שחונכו כלא צנוע!!!!
דוגמא נוספת היא שבמסיבות פורים היו צריכים מצד אחד לרסן את המסורתיות שרגילות למסיבות חילוניות לגמרי!!! ומצד שני רצו שהן תתחברנה לביה"ס וליהדות (שזה מאד חשוב!!!!). בסוף הוחלט ששירים על פריצות (רק על ממש פריצות)ושירים לועזיים לא יהיו כל השאר יהיו (רובם נוגדים את רוח ההלכה וההלכה עצמה)
בשבילי בתור ילדה בת 13 זה הוסיף לזלזול כלפי ביה"ס. הורידו אותי הרבה מאד קומות למטה מנק' הפתיחה שלי ולא נוסיף על סגנון הריקוד... בבית שלי, בחיים לא הייתי חושבת להשמיע את השירים הללו ובטח שלא לרקוד בצורה כזו.

ביסודי בכלל שיעורי הספורט חלקם התקיימו בפארק הסמוך (עם מכנסיים- בנות בכיתה ו') ואף אחד לא שמע על ההלכה שלבנות (כיתה ו'- בנות מצווה) אסור לרקוד ולשיר בפני בנים. המורות הלכו עם בגדים שהוגדרו בבית _ולפי ההלכה) כלא צנועים. ממתי למורה לספורט מותר ללכת עם מכנסיים???..?? מצד אחד לא רצו לדרוש דרישות גבוהות מהבנות המסורתיות בשביל לקרב אותן ומצד שני מורידים בנות מבתים תורניים הרבה מאד רמות למטה.
אני חס וחלילה לא מזלזלת במסורתיים צריך לדעת איך לגשת ואיך לקרב ולא לבקש מהם המון (שיעורים במחשבת על עומק המצוות ופירוט דינים מסוימים כאשר הן בקושי יודעות מה מברכים כשיוצאים מהשירותים) לבקש מהן להיות דתיות לשמור על כל ההלכות כמו שצריך זו דרישה גבוהה מאד וצריכים לדעת לשים שלבים להגיע למטרה. זה מאד קשה לקפוץ מרמה 1 ,כי זו נקודת הפתיחה, מאשר מרמה 10. צריכים דרישות שונות ושפת דיבור שונה. וסגנון שונה, כי כל אחת מתחברת לסגנון אחר...אנחנו שונים אחד מהשני. ואנשים שונים צריכים לקבל חינוך שונה.
בשביל לא להפסיד את 2 הצדדים, את 2 חלקי הפאזל שמשלימים את עמ"י. זה גם לטובת המסרותיים שיזכו בחינוך טוב להם שיעלה אותם ויקפיץ אותם מנק' הפתיחה שלהם שלא באשמתם ומצד שני חינוך לילדים שגדלו בבתים תורניים יותר שיקפיץ גם אותם מהמדרגה בה הם נמצאים (הדתיים גם לא מלאכים בלשון המעטה). צריכים חינוך שונה והשפעה טובה שבשיל לא לגרום לדרדור. לכן צריכים בתי ספר שונים לילדים שונים.
אף אחד לא מאשים ביה"ס למחוננים או חינוך מיוחד שהוא מפלג את העם או שמכניסים את האחדות ועמ"י כי מבינים שיש פה נק' פתיחה שונה (למרות שגם שם נעשים מבחני קבלה... כשמגיעים ליהדות זה שונה).
הרבה מהילדים בחינוך המיוחד יש להם יכולות להגיע להישגים כמו ילד בכיתה רגילה אבל מכל מיני סיבות של נק' פתיחה ודברים שלא תלויים בו נמצא בחינוך המיוחד בהתחלה ואח"כ עובר לחינוך הרגיל. מדובר בנקודת פתיחה לא ביותר טוב או פחות טוב כמו כיתת עולים לדוגמא.
את יכולה לנסח את מה שכתבת לשאלות?יהודית פוגל
בטקסט ארוך מידי לא תמיד אפשר להבין מה את בעצם שואלת. לכן נסחי שאלה/ות. תודה
זה לא שאלה. פשוט חשוב לי שהורים יקראו את זהאנונימי (פותח)
לפני שהם שולחים/ רושמים את הילד שלהם לביה"ס. זה כתוב בצורה לא נוחה לקריאה בין השאר בגלל שהמסך יחסית רחב והכתב יחסית קטן.
אני חושבת שהיום כבר ברור שבנות הולכות לאולפנהאני12345
ולא לתיכון מעורב-מה שלא היה פעם.
זה ראה לי דווקא בסדר וטוב שיש אפשרות לבנות להתפרק קצת בשיעור תנועה וללמוד קצת היפ-הופ או כל מיני כאלה . אבל שיהה הרבה גם בד בבד דברים אחרים. היום הגיו למסקנה שכשחוסמים את ביטוייה של הנפש, היא מתפרצת באופן לא טוב. ושלל האולפנות והישיבות למיניהן והשיח הציבורי על חינוך הנוער והבעיות בכיכר ציון וההצגות של חגי לובר על הדתל"שים מעידות על כך.
זה קשה, אבל שמעתי על מקומות נפלאים שמצליחים בכך. ואני מעדיפה שביתי בע"ה תלך לאולפנה ותלבש חצאית ומתחת מכנסיים ותרקוד היפ הופ עם בנות ועם צמיד ברגל\ מאשר שתלך עם חצאית ארוכה, תתבייש בחברה, תהיה נימוסית כולם יגידו שהיא טובת לב כי היא עושה מה שכולם מבקשים ממנה, ואח"כ היא תלמד דברים שהיא לא אוהבת כי לא היה מקום שעזר לה לבטא את עצמה, והיא תגיע לגיל 30 וכולם יתפלאו למה היא עוד לא מתחתנת...
לא הבנתי מה הקשר בין התגובה לבין מה שכתבתי למעלה.44444
כי זה נשמע כאילו מפריע לך שבנות דתיות נפגשות עםאני12345
העולם החילוני. לא?
נכון44444
זה מפריע לי שבנות נפגשות עם העולם החילוני שהם עדיין לא מוכנות לכך, בגיל לא מתאים ועוד לפני שקבלו כלים איך להתמודד איתו בצורה נכונה ובעיקר ביקורתית (לטוב ורע).

אבל עדין לא הבנתי מה זה קשור לענין ביטויה של הנפש, התפרקות, יחודו של הפרט והבעה עצמית.

אני מסכימה עם רוב הדברים שכתבת אבל לא הבנתי איך זה מתקשר לנושא שהעלתי.
אני מכירה משפחות שחושבות בדיוק ההיפךיוקטנה
שכשנפגשים "פתאום" בגיל ההתבגרות עם העולם החילוני (וכמה אפשר להסתיר את העולם האמיתי? ממתבגר בן 16 קשה להסתיר), יותר קשה להתגבר, בגלל הצורך הטבעי למרוד בגיל הזה, וגם להתנסות.
אבל אם חיים לצידו מגיל 0, אין בזה שום דבר מסתורי או מסעיר או מפתה. העולם הזה טבעי להם.
אנחנו (חילונים) גרים ביישוב מעורב. הילדים כאן חברים טובים, והנושא עולה ביניהם בשיחה הרבה פעמים וזה משעשע ומרתק להקשיב להם מנתחים את המשמעות של "חילוני", "דתי", שיחות על אמונה, וכן הלאה
כיום אי אפשר להסתיר את העולם החילוני גם אם מאד44444
רוצים בכך. אנחנו חשופים אליו כל הזמן. הבעיה היא שאם לא הייתי בתנועת נוער ששם כולם היו דתיים לא הייתי נחשפת לחברה הדתית (בהתחלה לא רציתי לכתוב שאני כתבתי זאת אבל כרגע החלטתי שכן, לכתוב שזו אני) אני לא אומרת לא לגור עם חילונים (למרות שמגורים בתוך יישוב קטן הם בעייתים יותר) אבל לפחות ללמוד למוסד שבו תוכלי לעלות מבחינה רוחנית, ולא תהיי עסוקה בהשרדות מבחינה רוחנית, רק לא לפול. ילדה לא מבינה למה היא דתיה ולמה היא עושה את כל המצוות. עדיין אין לה את כל הידע בטח שלא אמוני. רב בילדות ואף הערות בגיל החטיבה עדיין לא מספיק בוגרות ובשלות להבין דברים אלו שהם מאד עמוקים ונדרש בסיס טוב וגם ראיה כוללת ובוגרת יותר. הרבה פעמים ילדות ובעיקר בנות החטיבה יעשו ההפך ממה שהן חושבות כנכון (גם מבוגרים) בגלל לחץ חברתי. צריכים מגיל 0 ללמוד איך להתמודד עם העולם החילוני כל ילד לפי גילו. ללמוד שגם אנשים טובים ומעולים ונחמדים וכו'... יכולים לנהוג בדרכים שהם לא נכונות וזה לא אומר שהם אנשים פחות טובים. ללמוד מה נכון הלכתית ומה לא. ומה שנכון אפשר ללמוד אותו מהחילונים ומה שלא- לא. ללמוד להסתכל על העולם החילוני בצורה ביקורתית וכל הזמן לבדוק האם זה נכון ע"פ ההלכה או לא. למלא אותו בהמון ידע תורני ולתת לו כלים נכונים לפני שהוא הולך "לחיות בעולם החילוני". ואת זה מאד קשה לעשות שיש ילדים שהגיעו מבתים שרמתם הדתית כ"כ שונה. ללמוד לדעת איך להיות תקיפים ולעמוד על דעתי מבלי לפגוע (בעייתי במיוחד במפגש עם מסורתיים) ומתי לפי ההלכה מותר לעגל פינות בשביל השלום. ילדה מאד קשה לה להבין את כל המורכבויות האלה. גם לאנשים דתיים מבוגרים יש חברה דתית שהם יוצרים לעצמם בכל מיני מפגשים בשביל להטעין את עצמך מחדש. בסה"כ בית הספר מטרתו להוביל את התלמיד קדימה ולא להשאירו באותו מצב.
מוציא לי את החשק להביא ילדים לעולםאני12345
למה???44444
מאוד קשה!battt
באמת מאוד קשה להיות במיעוט בחברה, כל סוג של מיעוט, דתי בין חילוניים, חילוני בין דתיים, גאון בין רגילים או חינוך מיוחד בין רגילים( יש דבר כזה רגילים???)
האם נראה לך שהיה להורים איזו מטרה דווקה שתלמדי במקום כזה? או שזו הייתה מציאות שאיתה צריך היה להתמודד כי זה מה שיש?
כנ"ל לגבי האולפנית עצמה - האם בכוונה קיבלו בנות ברמות שונות או שפשוט לא היה בית ספר דתי אחר לבנות במקום?
צריך להבחין בין מרכז הארץ לבין הפריפריה בכל מה שקשור לחינוך, (יותר נכון למוסדות החינוך), בפריפריות יש יותר אילוצי אינטגרציה, ובמרכז - יותר בדלנות,
גם לאינטגרציה וגם לבדלנות יש יתרונות וחסרונות כמו לכל דבר בחיים.
נראה שבמקרה הזה היה אילוץ שעבר אידאליזציה - בסגנון - זה מה שיש - אבל נמצא בו את הטוב והמועיל...
לפעמים קורה (גם להורים) ששוכחים לאחר זמן שהכל התחיל מאילוץ, או שמשדרים לילדים רק אידאלים - כי נראה שכך יקל עליהם להתמודד
מקווה שעניתי לך חלקית...
אילוץ או אידאל44444אחרונה
אני גרה באזור שבו כמות נמסורתיים גדולה מאד במיוחד בעיר שלי ומצד שני כמות הדתיים לא כ"כ קטנה אבל גם ממש לא גדולה. בעיקרון יש בתי ספר תורניים יותר באזור (היסודי בעיר שלי והאולפנה והישיבה בערים קרובות) אבל ביסודי מקבלים את כולם ואז הכל תלוי באיזה שכבה נפלת- ההבדלים בין השכבות גדולים מאד אחוז המסורתיים נע בין 10 ל-80 אחוז. את התיכונים אני פחות מכירה. שאני הייתי כיתה ז' האולפנה הייתה ממש בשנים הראשונות עם כל הקשיים הכרוכים בזה . אני למדתי במוסדות אלה די מתוך אילוץ (גם בגללי). ברור שאם קים האילוץ אז חשוב להראות לנער/ה את האידיאל כי זה מחזיק את הנער/ה לא להדרדר וזה מלהיב נערים/ות בגיל הזה. ובאמת אפשר להשפיע וכו'... יש בזה גם הרבה דברים טובים. נער/ה אוהב/ת שנותנים לו/ה את ההגה בידיים ונותנים להם להנהיג, להשפיע ולהוביל. אבל זה נכון בדיעבד ולא מלכתחילה. מי שיש לו בסיס טוב ואיתן ישפיע אח"כ פי אלף יותר. אני כתבתי את זה כי חשוב לי שיקראו את זה הורים שיש להם אפשרויות שונות.
יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך