חינוךאנונימי (פותח)

אני מוסיפה תגובה של מישהי שלמדה במוסדות חינוך דתיים אך שלמדו בהם אחוז מאד גבוהה של מסורתיים.

אני בת למשפחה תורנית (שונאת הגדרות פשוט שיבינו את הסיטואציה) אני למדתי בביה"ס הטרוגניים בעירי. ביסודי היו בכיתה 80% מסורתיות ובאולפנית היו בשכבה 75% בנות מסורתיות. אני רוצה לחהדגיש שילד מסורתי לא יותר טוב או פחות טוט מילד דתי פשוט יש להם נקודת פתיחה שונה. לצורך הענין זה חכמה שדתיה למשל הולכת צנוע היא רגילה לזה אבל שבת מסורתית תלך ככה זה מעיד שהיא ברמה רוחנית מאד גבוהה. בתור בת שגדלה ככה אני יודעת שאני לא ארצה לגדל את ילדי ככה לא רק לטובת ילדי אלא גם לטובת ילדי המסורתיים. רק מי שלמד בביה"ס כאלה ולא רק בי"ב יודע איזו התמודדות קשה זו במיוחד בגיל היסודי- חטיבה. איך צריך ללכת על חבל דק כל הזמן בנושאים שלאנשים מבוגרים זה קשה. לא כל אחד בנוי להתמודדות הזו. כמה שנים אפשר ללכת רק ל-5 חברות מהכיתה הביתה (ביסודי) ולהתחמק במשך שנים מבקשות של כל השאר הבנות בלי להעליב כי פשוט יש בעית כשרות (הבעיות כמובן נובעות מחוסר ידיעה- אני יודעת על מצב הכשרות מתוך סיפוריהן של בנות שמספרות דרך- אגב). וכבר שבאתי לאחת מסיבה כלשהיא ואצלה ידעתי בבירור על בעית כשרות מסוימת שום התחמקות והסברים יפים לא עזרו והיא נעלבה (הוריה הרבה יותר). ואם לא הייתי מתחברת בדיוק ל-5 בנות האלה מכל מיני סיבות כמה בן- אדם יכול ללכת נגד כל החברה. זה קשה לבן- אדם גדול אז במח לילדה בגילאי 12-15 . התמודדות עם כל הסטיגמות ומסתכלים עליך בתור מתנשאת. כל האירועים (לדוגמא בת- מצוות) היו אירועים חילוניים לגמרי!!! כמה התלבטיות בנושא זה יש לאנשים מבוגרים. אי- אפשר לנתק את הילד/ה מהחברה ומצד שני אי- אפשר לשלוח אותה למסיבות במועדון!!!!! כמה אפשר לעמוד בצד ולא לקלוט!!!! הלחץ החברתי הוא אדיר!!!!!!! ואת לא רוצה להיות מתנשאת ומצד שני את לא רוצה לחטוא (פשוטו כמשמעו עניין הכשרות לדוגמא, לבוש, הליכה למסיבות וכד'...) ומניסיון שלי (גם בשרות לאומי) לא משנה איך תתנהגי (ניסיתי הכל) ובאמת אני לא מתנשאת מטבעי להפך אני ממש לא מאמינה בעצמי, מה שלא תעשי מסורתי יראה בדתי מתנשא בגלל העובדה שהוא נמצא במקום שהוא רוצה להגיע אליו (ברור שלא כולם אבל בד"כ בעיקר בתור מגזר) כמו עני שתמיד יראה בעשיר מתנשא. כמה אפשר לשמוע ירידות עליך שאת דוסית וצוחקים על הלבוש שלך (ביסודי זה בפומבי בחטיבה מאחורי הגב) בלי שזה ידגדג לך. היו לי דווקא הרבה מאד חברות מסורתיות (לא כולם ירדו עלי) היה לי כיף ונחמד איתם והיה לי איתם שיחות רציניות (בתיכון כבר יודעים לאט- לאט למי ללכת ומתי - בתשע בערב כי אז זה אחרי ארוחת ערב ונותנים בד"כ רק חטיפים והתיכון תמיד יש את תירוץ ה"דיאטה"- צדיק מי שחשב עליה) אבל עכשיו שאני מסתכלת אחורה אם היה לי אופי אחר שמחפש במיוחד בגיל ההתבגרות דברים שלא חסרים בעולם החילונ י אני לא יודעת אם הייתי שורדת (ובאמת לא כל חברותי מבתים תורניים "שרדו") ויותר מזה במסגרת ביה"ס בסוף אף אחד לא קיבל את מה שהיה צריך לקבל. הלכו על האמצע אבל בנות שלא שומרות שבת אי- אפשר לדרוש מהם את כל הדרישות או ללמד אותם מחשבת שהם בקושי יודעות הלכות פשוטות כמו ברכות למשל. דיברו איתם גבוה מידי. דרשו מהם הרבה יותר מהמקום בו הם נמצאות (נק' הפתיחה שלהן) ומצד שני לבנות המגיעות מבתים תורניים ביה"ס נראה מזלזל כי דברים שהיו אסורים בבית הורשו בביה"ס ולפעמים נעשו על- ידיו ומפה הגיע הזלזול בביה"ס השיחות היו בנושאים רדודים וחרושים והיה חסר מאד משהו ברמה הרבה יותר גבוהה. נשארנו באותה רמה. לא אלה קיבלו ולא אלה. אני אתן דוגמא בדברים "חיצוניים" אבל שמראים את המצב. לאולפנית היתה תלבושת שבתחילה נקנתה בביה"|ס. כל החולצות היו קצרות (חצי שרוול ושרוולים רחבים) והיו בערך שתיים- שלוש מאותה מידה 3\4 בתחילת שנה ואם היתה לך מידה פופלארית ולא קנית על היום הראשון שהם הגיעו היית צריכה לחכות לשנה הבאה לקנות אם תשיגי בזמן. וזה כמובן למחמירות. הבנות המסורתיות שהלכו עם גופיות מינוטס זו היתה דרישה ממש גבוהה בשבילן ו"גדול עליהן" (תרתי משמע) והן אפילו לא ניסו להתחיל לכסות טיפה יותר את גופן. לבנות התורניות זה היה נראה כאילו ביה"ס מעודד לבוש שנחשב לפי מה שחונכו כלא צנוע!!!! דוגמא נוספת היא שבמסיבות פורים היו צריכים מצד אחד לרסן את המסורתיות שרגילות למסיבות חילוניות לגמרי!!! ומצד שני רצו שהן תתחברנה לביה"ס וליהדות. בסוף הוחלט ששירים על פריצות (רק על ממש פריצות)ושירים לועזיים לא יהיו כל השאר יהיו (רובם נוגדים את רוח ההלכה וההלכה עצמה) בשבילי בתור ילדה בת 13 זה הוסיף לזלזול כלפי ביה"ס. הורידו אותי הרבה מאד קומות למצטה. בבית שלי, בחיים לא הייתי חושבת להשמיע את השירים הלללו ובטח שלא לרקוד בצורה כזו. ביסודי בכלל שיעורי הספורט חלקם התקיימו בפארק הסמוך (עם מכנסיים- בנות בכיתה ו') ואף אחד לא שמע על ההלכה שלבנות (כיתה ו'- בנות מצווה) אסור לרקוד ולשיר בפני בנים. המורות הלכו עם בגדים שהוגדרו בבית _ולפי ההלכה) כלא צנועים. ממתי למורה לספורט מותר ללכת עם מכנסיים???..?? מצד אחד לא רצו לדרוש דרישות גבוהות מהבנות המסורתיות בשביל לקרב אותן ומצד שני מורידים בנות מבתים תורניים הרבה מאד רמות למטה. אני חס וחלילה לא מזלזלת במסורתיים צריך לדעת איך לגשת ואיך לקרב ולא לבקש מהם המון (שיעורים במחשבת על עומק המצוות ופירוט דינים מסוימים כאשר הן בקושי יודעות מה מברכים כשיוצאים מהשירותים) לבקש מהן להיות דתיות לשמור על כל ההלכות כמו שצריך זו דרישה גבוהה מאד וצריכים לדעת לשים שלבים להגיע למטרה. זה מאד קשה לקפוץ מרמה 1 כי זו נקודת הפתיחה מאשר מרמה 10. צריכים דרישות שונות ושפת דיבור שונה. אנחנו שונים אחד מהשני. ואנשים שונים צריכים לקבל חינוך שונה. בשביל לא להפסיד את 2 הצדדים, את 2 חלקי הפאזל שמשלימים את עמ"י. זה גם לטובת המסרותיים שיזכו בחינוך טוב להם שיעלה אותם ויקפיץ אותם מנק' הפתיחה שלהם שלא באשמתם ומצד שני חינוך לילדים שגדלו בבתים תורניים יותר שיקפיץ גם אותם מהמדרגה בה הם נמצאים (הדתיים גם לא מלאכים בלשון המעטה). צריכים חינוך שונה והשפעה טובבה שבשיל לא לגרום לדרדור. לכן צריכים בתי ספר שונים לילדים שונים. אף אחד לא מאשים ביה"ס למחוננים או חינוך מיוחד שהוא מפלג את העם או שמכניסים את האחדות ועמ"י כי מבינים שיש פה נק' פתיחה שונה. הרבה מהילדים בחינוך המיוחד יש להם יכולות להגיע להישגים כמו ילד בכיתה רגילה אבל מכל מיני סיבות של נק' פתיחה ודברים שלא תלויים בו נמצא בחינוך המיוחד בהתחלה ואח"כ עובר לחינוך הרגיל. מדובר בנקודת פתיחה לא ביתור טוב או פחות טוב כמו כיתת עולים לדוגמא.  

את יכולה לשלוח את זה שוב אבל מסודר בפסקאות?אינקו
ז"א ללחוץ אנטר כמה פעמים. קצת קשה לקרוא את זה
מסודר יותראנונימי (פותח)
אני בת למשפחה תורנית (שונאת הגדרות פשוט שיבינו את הסיטואציה) אני למדתי בביה"ס הטרוגניים בעירי. ביסודי היו בכיתה 80% מסורתיות ובאולפנית היו בשכבה 75% בנות מסורתיות.
אני רוצה להדגיש שילד מסורתי לא יותר טוב או פחות טוב מילד דתי פשוט יש להם נקודת פתיחה שונה. לצורך הענין זה לא חכמה שדתיה תלך צנוע היא רגילה לזה אבל שבת מסורתית תלך ככה זה מעיד שהיא ברמה רוחנית מאד גבוהה.
בתור בת שגדלה ככה אני יודעת שאני לא ארצה לגדל את ילדי ככה לא רק לטובת ילדי אלא גם לטובת ילדי המסורתיים.
רק מי שלמד בביה"ס כאלה ולא רק בי"ב יודע איזו התמודדות קשה זו במיוחד בגיל היסודי- חטיבה. איך צריך ללכת על חבל דק כל הזמן בנושאים שלאנשים מבוגרים זה קשה. לא כל אחד בנוי להתמודדות הזו.
כמה שנים אפשר ללכת רק ל-5 חברות מהכיתה הביתה (ביסודי) ולהתחמק במשך שנים מבקשות של כל השאר הבנות בלי להעליב כי פשוט יש בעית כשרות (הבעיות כמובן נובעות מחוסר ידיעה- אני יודעת על מצב הכשרות מתוך סיפוריהן של בנות שמספרות דרך- אגב או דרך הערות בשיעורי דינים).
וכבר שבאתי לאחת המסורתיות מסיבה כלשהיא ואצלה ידעתי בבירור על בעית כשרות מסוימת שום התחמקות והסברים יפים לא עזרו והיא נעלבה (הוריה הרבה יותר).
אם לא הייתי מתחברת בדיוק ל-5 בנות האלה מכל מיני סיבות... כמה בן- אדם יכול ללכת נגד כל החברה. זה קשה לבן- אדם מבוגר אז בטח לילדה בגילאי 12-15 .
התמודדות עם כל הסטיגמות ומסתכלים עליך בתור אחת שמתנשאת.
כל האירועים (לדוגמא בת- מצוות) היו אירועים חילוניים לגמרי!!!
כמה התלבטיות בנושא זה יש לאנשים מבוגרים.
אי- אפשר לנתק את הילד/ה מהחברה ומצד שני אי- אפשר לשלוח אותה למסיבות במועדון!!!!! כמה אפשר לעמוד בצד ולא לקלוט!!!! הלחץ החברתי הוא אדיר!!!!!!!
ואת לא רוצה להיות מתנשאת ומצד שני את לא רוצה לחטוא (פשוטו כמשמעו עניין הכשרות לדוגמא, לבוש, הליכה למסיבות, ריקוד ליד בנים וכד'...)
ומניסיון שלי (גם בשרות לאומי) לא משנה איך תתנהגי (ניסיתי הכל) ובאמת אני לא מתנשאת מטבעי להפך אני ממש לא מאמינה בעצמי, מה שלא תעשי מסורתי יראה בדתי מתנשא בגלל העובדה שהוא נמצא במקום שהוא רוצה להגיע אליו (ברור שלא כולם אבל בד"כ בעיקר בתור מגזר)
כמו עני שתמיד יראה בעשיר מתנשא.
כמה אפשר לשמוע ירידות עליך שאת דוסית וצוחקים על הלבוש שלך (ביסודי זה בפומבי בחטיבה מאחורי הגב) בלי שזה ידגדג לך. היו לי דווקא הרבה מאד חברות מסורתיות (לא כולם ירדו עלי) היה לי כיף ונחמד איתם והיה לי איתם שיחות רציניות (בתיכון כבר יודעים לאט- לאט למי ללכת ומתי - בתשע בערב כי אז זה אחרי ארוחת ערב ונותנים בד"כ רק חטיפים והתיכון תמיד יש את תירוץ ה"דיאטה"- צדיק מי שחשב עליה)
אבל עכשיו שאני מסתכלת אחורה אם היה לי אופי אחר שמחפש במיוחד בגיל ההתבגרות דברים שלא חסרים בעולם החילונ י אני לא יודעת אם הייתי שורדת (ובאמת לא כל חברותי מבתים תורניים "שרדו").(שלא לדבר על הבנים שהעולם החילוני קורץ להם יותר בעירי יש יותר מ-50% בנים חוזרים בשאלה- שלמדו בישיבה התיכונית המקבילה לאולפנית).
ויותר מזה במסגרת ביה"ס בסוף אף אחד לא קיבל את מה שהיה צריך לקבל. הלכו על האמצע אבל בנות שלא שומרות שבת אי- אפשר לדרוש מהם את כל הדרישות או ללמד אותם מחשבת שהם בקושי יודעות הלכות פשוטות כמו ברכות .. דיברו איתן גבוה מידי. דרשו מהם הרבה יותר מהמקום בו הם נמצאות (נק' הפתיחה שלהן)
ומצד שני לבנות המגיעות מבתים תורניים ביה"ס נראה מזלזל כי דברים שהיו אסורים בבית הורשו בביה"ס ולפעמים נעשו על- ידיו ומפה הגיע הזלזול בביה"ס השיחות בשיעורי חברה ושיחות היו בנושאים רדודים וחרושים והיה חסר מאד משהו ברמה הרבה יותר גבוהה. נשארנו באותה רמה. לא אלה קיבלו ולא אלה.

אני אתן דוגמא בדברים "חיצוניים" אבל שמראים את המצב. לאולפנית היתה תלבושת שבתחילה נקנתה בביה"ס. כל החולצות היו קצרות (חצי שרוול ושרוולים רחבים ולבעלות ידים ארוכות אף קצר יותר) והיו בערך שתיים- שלוש חולצות מאותה מידה 3\4 בתחילת שנה ואם היתה לך מידה פופלארית ולא קנית על היום הראשון שהם הגיעו היית צריכה לחכות לשנה הבאה אם רק תשיגי בזמן. וזה כמובן למחמירות.
הבנות המסורתיות שהלכו עם גופיות מינוס זו היתה דרישה ממש גבוהה בשבילן ו"גדול עליהן" (תרתי משמע) והן אפילו לא ניסו להתחיל לכסות טיפה יותר את גופן. לבנות התורניות זה היה נראה כאילו ביה"ס מעודד לבוש שנחשב לפי מה שחונכו כלא צנוע!!!!
דוגמא נוספת היא שבמסיבות פורים היו צריכים מצד אחד לרסן את המסורתיות שרגילות למסיבות חילוניות לגמרי!!! ומצד שני רצו שהן תתחברנה לביה"ס וליהדות (שזה מאד חשוב!!!!). בסוף הוחלט ששירים על פריצות (רק על ממש פריצות)ושירים לועזיים לא יהיו כל השאר יהיו (רובם נוגדים את רוח ההלכה וההלכה עצמה)
בשבילי בתור ילדה בת 13 זה הוסיף לזלזול כלפי ביה"ס. הורידו אותי הרבה מאד קומות למטה מנק' הפתיחה שלי ולא נוסיף על סגנון הריקוד... בבית שלי, בחיים לא הייתי חושבת להשמיע את השירים הללו ובטח שלא לרקוד בצורה כזו.

ביסודי בכלל שיעורי הספורט חלקם התקיימו בפארק הסמוך (עם מכנסיים- בנות בכיתה ו') ואף אחד לא שמע על ההלכה שלבנות (כיתה ו'- בנות מצווה) אסור לרקוד ולשיר בפני בנים. המורות הלכו עם בגדים שהוגדרו בבית _ולפי ההלכה) כלא צנועים. ממתי למורה לספורט מותר ללכת עם מכנסיים???..?? מצד אחד לא רצו לדרוש דרישות גבוהות מהבנות המסורתיות בשביל לקרב אותן ומצד שני מורידים בנות מבתים תורניים הרבה מאד רמות למטה.
אני חס וחלילה לא מזלזלת במסורתיים צריך לדעת איך לגשת ואיך לקרב ולא לבקש מהם המון (שיעורים במחשבת על עומק המצוות ופירוט דינים מסוימים כאשר הן בקושי יודעות מה מברכים כשיוצאים מהשירותים) לבקש מהן להיות דתיות לשמור על כל ההלכות כמו שצריך זו דרישה גבוהה מאד וצריכים לדעת לשים שלבים להגיע למטרה. זה מאד קשה לקפוץ מרמה 1 ,כי זו נקודת הפתיחה, מאשר מרמה 10. צריכים דרישות שונות ושפת דיבור שונה. וסגנון שונה, כי כל אחת מתחברת לסגנון אחר...אנחנו שונים אחד מהשני. ואנשים שונים צריכים לקבל חינוך שונה.
בשביל לא להפסיד את 2 הצדדים, את 2 חלקי הפאזל שמשלימים את עמ"י. זה גם לטובת המסרותיים שיזכו בחינוך טוב להם שיעלה אותם ויקפיץ אותם מנק' הפתיחה שלהם שלא באשמתם ומצד שני חינוך לילדים שגדלו בבתים תורניים יותר שיקפיץ גם אותם מהמדרגה בה הם נמצאים (הדתיים גם לא מלאכים בלשון המעטה). צריכים חינוך שונה והשפעה טובה שבשיל לא לגרום לדרדור. לכן צריכים בתי ספר שונים לילדים שונים.
אף אחד לא מאשים ביה"ס למחוננים או חינוך מיוחד שהוא מפלג את העם או שמכניסים את האחדות ועמ"י כי מבינים שיש פה נק' פתיחה שונה (למרות שגם שם נעשים מבחני קבלה... כשמגיעים ליהדות זה שונה).
הרבה מהילדים בחינוך המיוחד יש להם יכולות להגיע להישגים כמו ילד בכיתה רגילה אבל מכל מיני סיבות של נק' פתיחה ודברים שלא תלויים בו נמצא בחינוך המיוחד בהתחלה ואח"כ עובר לחינוך הרגיל. מדובר בנקודת פתיחה לא ביותר טוב או פחות טוב כמו כיתת עולים לדוגמא.
את יכולה לנסח את מה שכתבת לשאלות?יהודית פוגל
בטקסט ארוך מידי לא תמיד אפשר להבין מה את בעצם שואלת. לכן נסחי שאלה/ות. תודה
זה לא שאלה. פשוט חשוב לי שהורים יקראו את זהאנונימי (פותח)
לפני שהם שולחים/ רושמים את הילד שלהם לביה"ס. זה כתוב בצורה לא נוחה לקריאה בין השאר בגלל שהמסך יחסית רחב והכתב יחסית קטן.
אני חושבת שהיום כבר ברור שבנות הולכות לאולפנהאני12345
ולא לתיכון מעורב-מה שלא היה פעם.
זה ראה לי דווקא בסדר וטוב שיש אפשרות לבנות להתפרק קצת בשיעור תנועה וללמוד קצת היפ-הופ או כל מיני כאלה . אבל שיהה הרבה גם בד בבד דברים אחרים. היום הגיו למסקנה שכשחוסמים את ביטוייה של הנפש, היא מתפרצת באופן לא טוב. ושלל האולפנות והישיבות למיניהן והשיח הציבורי על חינוך הנוער והבעיות בכיכר ציון וההצגות של חגי לובר על הדתל"שים מעידות על כך.
זה קשה, אבל שמעתי על מקומות נפלאים שמצליחים בכך. ואני מעדיפה שביתי בע"ה תלך לאולפנה ותלבש חצאית ומתחת מכנסיים ותרקוד היפ הופ עם בנות ועם צמיד ברגל\ מאשר שתלך עם חצאית ארוכה, תתבייש בחברה, תהיה נימוסית כולם יגידו שהיא טובת לב כי היא עושה מה שכולם מבקשים ממנה, ואח"כ היא תלמד דברים שהיא לא אוהבת כי לא היה מקום שעזר לה לבטא את עצמה, והיא תגיע לגיל 30 וכולם יתפלאו למה היא עוד לא מתחתנת...
לא הבנתי מה הקשר בין התגובה לבין מה שכתבתי למעלה.44444
כי זה נשמע כאילו מפריע לך שבנות דתיות נפגשות עםאני12345
העולם החילוני. לא?
נכון44444
זה מפריע לי שבנות נפגשות עם העולם החילוני שהם עדיין לא מוכנות לכך, בגיל לא מתאים ועוד לפני שקבלו כלים איך להתמודד איתו בצורה נכונה ובעיקר ביקורתית (לטוב ורע).

אבל עדין לא הבנתי מה זה קשור לענין ביטויה של הנפש, התפרקות, יחודו של הפרט והבעה עצמית.

אני מסכימה עם רוב הדברים שכתבת אבל לא הבנתי איך זה מתקשר לנושא שהעלתי.
אני מכירה משפחות שחושבות בדיוק ההיפךיוקטנה
שכשנפגשים "פתאום" בגיל ההתבגרות עם העולם החילוני (וכמה אפשר להסתיר את העולם האמיתי? ממתבגר בן 16 קשה להסתיר), יותר קשה להתגבר, בגלל הצורך הטבעי למרוד בגיל הזה, וגם להתנסות.
אבל אם חיים לצידו מגיל 0, אין בזה שום דבר מסתורי או מסעיר או מפתה. העולם הזה טבעי להם.
אנחנו (חילונים) גרים ביישוב מעורב. הילדים כאן חברים טובים, והנושא עולה ביניהם בשיחה הרבה פעמים וזה משעשע ומרתק להקשיב להם מנתחים את המשמעות של "חילוני", "דתי", שיחות על אמונה, וכן הלאה
כיום אי אפשר להסתיר את העולם החילוני גם אם מאד44444
רוצים בכך. אנחנו חשופים אליו כל הזמן. הבעיה היא שאם לא הייתי בתנועת נוער ששם כולם היו דתיים לא הייתי נחשפת לחברה הדתית (בהתחלה לא רציתי לכתוב שאני כתבתי זאת אבל כרגע החלטתי שכן, לכתוב שזו אני) אני לא אומרת לא לגור עם חילונים (למרות שמגורים בתוך יישוב קטן הם בעייתים יותר) אבל לפחות ללמוד למוסד שבו תוכלי לעלות מבחינה רוחנית, ולא תהיי עסוקה בהשרדות מבחינה רוחנית, רק לא לפול. ילדה לא מבינה למה היא דתיה ולמה היא עושה את כל המצוות. עדיין אין לה את כל הידע בטח שלא אמוני. רב בילדות ואף הערות בגיל החטיבה עדיין לא מספיק בוגרות ובשלות להבין דברים אלו שהם מאד עמוקים ונדרש בסיס טוב וגם ראיה כוללת ובוגרת יותר. הרבה פעמים ילדות ובעיקר בנות החטיבה יעשו ההפך ממה שהן חושבות כנכון (גם מבוגרים) בגלל לחץ חברתי. צריכים מגיל 0 ללמוד איך להתמודד עם העולם החילוני כל ילד לפי גילו. ללמוד שגם אנשים טובים ומעולים ונחמדים וכו'... יכולים לנהוג בדרכים שהם לא נכונות וזה לא אומר שהם אנשים פחות טובים. ללמוד מה נכון הלכתית ומה לא. ומה שנכון אפשר ללמוד אותו מהחילונים ומה שלא- לא. ללמוד להסתכל על העולם החילוני בצורה ביקורתית וכל הזמן לבדוק האם זה נכון ע"פ ההלכה או לא. למלא אותו בהמון ידע תורני ולתת לו כלים נכונים לפני שהוא הולך "לחיות בעולם החילוני". ואת זה מאד קשה לעשות שיש ילדים שהגיעו מבתים שרמתם הדתית כ"כ שונה. ללמוד לדעת איך להיות תקיפים ולעמוד על דעתי מבלי לפגוע (בעייתי במיוחד במפגש עם מסורתיים) ומתי לפי ההלכה מותר לעגל פינות בשביל השלום. ילדה מאד קשה לה להבין את כל המורכבויות האלה. גם לאנשים דתיים מבוגרים יש חברה דתית שהם יוצרים לעצמם בכל מיני מפגשים בשביל להטעין את עצמך מחדש. בסה"כ בית הספר מטרתו להוביל את התלמיד קדימה ולא להשאירו באותו מצב.
מוציא לי את החשק להביא ילדים לעולםאני12345
למה???44444
מאוד קשה!battt
באמת מאוד קשה להיות במיעוט בחברה, כל סוג של מיעוט, דתי בין חילוניים, חילוני בין דתיים, גאון בין רגילים או חינוך מיוחד בין רגילים( יש דבר כזה רגילים???)
האם נראה לך שהיה להורים איזו מטרה דווקה שתלמדי במקום כזה? או שזו הייתה מציאות שאיתה צריך היה להתמודד כי זה מה שיש?
כנ"ל לגבי האולפנית עצמה - האם בכוונה קיבלו בנות ברמות שונות או שפשוט לא היה בית ספר דתי אחר לבנות במקום?
צריך להבחין בין מרכז הארץ לבין הפריפריה בכל מה שקשור לחינוך, (יותר נכון למוסדות החינוך), בפריפריות יש יותר אילוצי אינטגרציה, ובמרכז - יותר בדלנות,
גם לאינטגרציה וגם לבדלנות יש יתרונות וחסרונות כמו לכל דבר בחיים.
נראה שבמקרה הזה היה אילוץ שעבר אידאליזציה - בסגנון - זה מה שיש - אבל נמצא בו את הטוב והמועיל...
לפעמים קורה (גם להורים) ששוכחים לאחר זמן שהכל התחיל מאילוץ, או שמשדרים לילדים רק אידאלים - כי נראה שכך יקל עליהם להתמודד
מקווה שעניתי לך חלקית...
אילוץ או אידאל44444אחרונה
אני גרה באזור שבו כמות נמסורתיים גדולה מאד במיוחד בעיר שלי ומצד שני כמות הדתיים לא כ"כ קטנה אבל גם ממש לא גדולה. בעיקרון יש בתי ספר תורניים יותר באזור (היסודי בעיר שלי והאולפנה והישיבה בערים קרובות) אבל ביסודי מקבלים את כולם ואז הכל תלוי באיזה שכבה נפלת- ההבדלים בין השכבות גדולים מאד אחוז המסורתיים נע בין 10 ל-80 אחוז. את התיכונים אני פחות מכירה. שאני הייתי כיתה ז' האולפנה הייתה ממש בשנים הראשונות עם כל הקשיים הכרוכים בזה . אני למדתי במוסדות אלה די מתוך אילוץ (גם בגללי). ברור שאם קים האילוץ אז חשוב להראות לנער/ה את האידיאל כי זה מחזיק את הנער/ה לא להדרדר וזה מלהיב נערים/ות בגיל הזה. ובאמת אפשר להשפיע וכו'... יש בזה גם הרבה דברים טובים. נער/ה אוהב/ת שנותנים לו/ה את ההגה בידיים ונותנים להם להנהיג, להשפיע ולהוביל. אבל זה נכון בדיעבד ולא מלכתחילה. מי שיש לו בסיס טוב ואיתן ישפיע אח"כ פי אלף יותר. אני כתבתי את זה כי חשוב לי שיקראו את זה הורים שיש להם אפשרויות שונות.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך