ולגבי דרך לעורר אותו לעיניין(ולא באופן ישיר)-פשוט תנצלי את המילים הטובות הבודדות שהוא בכל זאת אומר,ותעשי מהם ממש עיניין,תתלהבי,תגידי לו "איך אתה משמח אותי.." וכו'. בד"כ הוא יראה איך שאת מתלהבת מזה, וירצה להגיד זאת שוב .

ואם הוא לא אומר אפילו מילים טובות בודדות,תנסי להוציא את זה בכוח ממנו. למשל את יכולה לשאול אותו על איזה משהו ,כך שהתשובה תיהיה איזשהיא מחמאה ושוב להתלהב מזה

הצלחות!

באיזשהו שלב פשוט החמאתי לעצמי במקומו

את צריכה להרגיש מה הוא משדר אלייך..

מה היחס הרגשי שלו כלפייך.

יש כאלו שקשה להם להביע במילים, אבל כל מעשיהם, וכל האופן שהם מדברים מראים על ההתלהבות והיחס החם שלהם לבחורה. ואז באמת כדי להגביר את המילים הטובות זה כמו שאמרו בתגובות מעלי.

מעבר לזה - אני חושבת שאת צריכה להתבונן למה את מרגישה כל כך תלות במילים הטובות שלו.

את סומכת עליו שהוא שמח בך? את מרגישה את זה?

לפעמים התלות היא באמת כמו שאמרת ממקום טבעי - ואל אישך תשוקתך ..כל אשה רוצה להרגיש אהובה ורצויה בעיני הבחור שלה.

לפעמים זה איזה שהוא חוסר אמון בעצמך, את צריכה כל הזמן שיחזקו אותך בפרגונים, ואם זה לא קורה, אז את מרגישה שחסר לך. (זה דבר שאפשר לבדוק בהשוואה לקשרים אחרים בחיים, גם עם חברות -האם  את טיפוס צריכה כל הזמן מיליים טובות ופרגונים? 

ולפעמים הצורך המוגזם במילים טובות מאותת על כך שהקשר הרגשי לא מספיק טוב. הבחור לא משדר לך שהוא איתך, שהוא שמח בך, שהוא נותן בך אמון.

ולכן את מפתחת בו תלות רגשית. (כי את רוצה אותו.)

תתבונני על זה. יש מצב שזה שילוב של כמה דברים ביחד, אבל תשימי לב מה הנקודות הדומיננטיות.

ועוד דבר קטן  לגבי ההשפלה - אם תביני שהצורך שלך במילים טובות (יחס רגשי חם) הוא צורך אמיתי לאשה - וזה באמת מה שאת מחפשת, וזה גם מה שנכון לחפש,  פחות תרגישי מושפלת..

רק לגבי התלות המוגזמת תתבונני מאיפה זה נובע, יכול להיות שזה יעזור לך. 

ובוודאי שכן!

כולנו צריכים,

לא כך?

אנחנו כאלה,נשים. צריכות להרגיש אהובות,מחוזרות,נחשקות.

ששמחים בנו ומעריכים אותנו.

נסי לרמוז לו,בדרכים שהבנות מעליי כתבו.

ואם לא-ישירות.

זו ענ"ד.

- איך הסיכה שהכנתי? יפה?  

- כן.. ממש יפה..

- וואו, איזה כיף שסוף סוף מישהו אומר לי! תודה רבה! 

- נראה לך שזה טוב מה שעניתי להורים שלי?- כשהם כעסו עליי, אז הגבתי ברוגע...

- כן, זה מצויין ככה זה עוצר את הכעס שלהם...

- תודה על המחמאה! עכשיו נגיד, ממש התרגשתי..!!

חח... ככה אנחנו הנשים, זה הטבע שלנו!

וכן על זו הדרך^, פשוט לשאול את השאלות שיגרמו לו לשים לב למה שאמרת/ עשית/ חידשת...

- אז מה אתה אומר על הסנדלים שקניתי?

- הצלחתי להתמודד עם זה יפה, לא?

וכו'..

זה מוזר לסחוט מחמאות...

וזה גם ממש מורגש זה לא באמת רמז-הוא יבין ישר שאת רוצה מחמאה..אז אפשר פשוט להגיד לו ישר..

מבלי 'לסחוט' ממנו את זה... ואז הושגה המטרה.

אם הוא לא הבין, אז אין אפילו למה להתפדח. ואז אפשר להמשיך..

גם גבר צריך מחמאות אבל הוא לעומתכן, לא יודה בזה....

אבל את יכולה לפרגן ולהחמיא לעצמך (בקול או בלב), זו לא משימה קלה, כי אנחנו נוטים בד"כ בעיקר לבקר את עצמינו ולהעצים את הדפקטים , אבל זו הדרך לבנות ביטחון ושמחה במי שאת בלי תלות באחרים. זה  לא רע לרצות קבל מאחרים, זה טבעי וטוב, וזה חלק משמעותי בזוגיות, ועדיין כדאי ללמוד גם לתת לעצמך.

נכון, זה לא אומר שמילים טובות זה שלילי אבל תלוי מאיזה מקום מגיע ה"צורך". אם זה ממקום של תלות אז זה מהאגו. אם זה בסבבה ולא כתלות אז זה חיובי.

דרך טובה להתחיל בעניין - זה כשמופיע צורך כזה לזהות ולא להזדהות.

כשזה מופיע פשוט לזהות את זה ולא להזדהות תחת זה

'אה שלום לך צורך במילים טובות, אתה חושב שאני שווה 100% רק ככה?..'

שאלי עצמך:

איך אני מגיבה עם העניין הזה? אולי יש שם איזה רווח נסתר לאגו?

ומי אני ללא ה"סיפור" הזה של הצורך\תלות הזו?

[לדוגמא: נשמה טובה שאיננה תלויה בדבר... להרגיש את זה.. לחייך את זה..]

בסופו של דבר זהו רק סיפור פנימי שהזדהנו איתו עד כדי צורך ותלות של האגו.

נסי לגלות מה האמת הנפלאה שאיננה תלויה, שמסתתרת מאחורי הסיפור הזה.

וחשוב:

למה צריך "לטפל" בזה?

כיוון שבעוד כמה שנים שאולי כבר לא יהיו מילים טובות (כי ככה זה "לפעמים" בחיי הנישואין) - שביתכם לא יתפרק בגלל זה. ה"צורך" הזה הוא תת קרקעי שיכול בהחלט לגרום לכך ח"ו. תלות חיצונית היא מהאגו, וגם כשזה מהבן-זוג. בנשמה יש שלמות! וזוגיות היא ישות נשמתית שלמה.

ב"הצלחה!

אולי כי לא באמת נהנים מזה וזה סתם צורך מכופף..

אולי בשביל להנות באמת ממי שאת באמת בנשמה במימד שאינו תלוי בחיצוני..

אולי בשביל להיות שם לבן זוגך ב100% ללא צרכים.. וממילא גם לעצמך שם ב100%

אולי כי מילים טובות יגיעו דווקא כשלא יצטרכו אותם, ודווקא כשתהי מחוברת למקום שאינו תלוי (כי אז תהי יותר שלמה ויותר מוערכת גם!)

אפשר למצוא עוד..

וסתם כך:

ביהדות, עניין זה מכונה "עין הרע".

תלות חיצונית גורמת להשפעות רעות להיכנס, והטיפול האמיתי איננו בהשפעה הזרה, אלא בפירצה - בצורך ובתלות.

כל תלות חיצונית מטאפיזית היא תחת העניין של "עין הרע"

[להבדיל מ"עין רעה" שזו תכונה של קנאות וכד']

מטאפיזית ז"א לא חומרית. לעומת זאת, תלות חיצונית פיזית היא תחת קטגוריית "יצר הרע" וזה עניין אחר כידוע..

חז"ל אומרים בדעה מסוימת ש99% מתים בגלל עין הרע

ההסבר הוא שיש "צרכים" מטאפיזיים שפשוט לא מתמלאים וזה גורם לבעיות.

"הנפש לא תימלא", אלא רק מהנשמה ששם יש שלמות.

לכן בתורה אחד הביטויים למוות הוא "ויגווע"

למה? כי אם יש "צורך" ומצפים להשלמה חיצונית והוא לא מתמלא אז גוועים ומתים.. במקום להיות מחוברים לנשמה הנצחית השלמה.

ושוב: אין הכוונה להיות יבשים ומדוכאים ולא נחמדים וכד' - פשוט להנות מזה ולא להיות תלויים בזה

בעזהי"ת.

אדם יכול לחיות גם מפרוסת לחם ו10 גרם חמאה ביום. בזה התלות מתבטאת.

אבל- אדם שהולך למסעדות גורמה, בתי מלון וכו'- זה כבר לא אוכל שתלויים בו! זה אול שנהנים ממנו.

מבינה?

את ההשלכות למקרה שנן אני סומכת עלייך שתעשי

אפשר גם להנות ואפילו ללכת למסעדות ולבתי מלון

השאלה אם אנחנו מזהים עצמנו עם החיצוני או עם הנשמה

התמכרות\תלות זה הזדהות עם חיצוני - שמה שיגרום לי למאושר זה דבר חיצוני ובלי זה אין טעם .. [תרתי משמע ]

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

אולי אני לא מספיק עמוק במגזר, אבל בסביבתי נפוץ ומקובל מאוד להציע חברים לחברים.

האם אני עושה את זה הרבה? לא. הצעתי כמה פעמים ולא התקדם גם לדייט, אבל מבחינתי לפעמים צץ לי מישהו למישהי ושואלת אם רלוונטי, ולפעמים חברה מבקשת או חושבת אקטיבית על מישהי / מישהו ספציפי אם מכירה משהו שיכול להתאים.

אולי כי בסביבתי לא הולכים לשדכנות בתשלום. אבל נפוץ שמציעים, וגם שמבקשים

הכי כיף כשמבקשים (כי אז יודעת שזה זמן רלוונטי ושיש רצון; וגם תזכורת טובה)

גם חבריי מהמגזר החילוני שואלים ומציעים

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

התוכן ביחס לנשואים פחות רלוונטי לשאלה להבנתי.

השאלה אם הזדהת עם התחושות התסכול והכאב של הכותבת, אם את יכולה להזדהות. 

השיר לא נכתב ביחס לחווית הנשואים, ולכן השאלה לא פנתה מההיבט הזה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

אבל זה עדיין משהו שאנחנו רוצים. לא הייתי חוזרת להיות רווקה, ומאותה הסיבה רווקים רוצים להתחתן, עם כל הקשיים שמגיעים עם זה, וזה קשה כשזה מתעכב.

נגיד והיתה לי כזאת.

למה אתה לא פותר לי את הבעיות הרפואיות שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות בחינוך ילדים שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות החברתיות שלי?

למה אתה חושב שזה תפקיד "הנשואים" לדאוג לכך שהרווקים יתחתנו?

אני כרווק לא ביקשתי עזרה מנשואים בעניין זה ובוודאי לא ביקשתי מהם לשים יד על הלב ולהודות שהם לא עוזרים מספיק לרווקים, כרווק זה אף פעם לא היה נחשב בעיני דבר שנשואים צריכים לעזור לי בזה או כל דבר אחר.

אנשים שרצו לשדך לי רווקים או נשואים קיבלתי בשמחה אם היה רלוונטי אבל להאשים נשואים שהם עסוקים במורכבויות שלהם? למה שהם יתעסקו במורכבויות שלך, למה שכל אדם, נשוי או רווק או גרוש או אלמן יתעסק במשהו שהוא לא המורכבות שלו אם יש לו כזאת?

קח אחריות על החיים שלך למען ה', אנחנו "הנשואים" אין לנו תפקיד לחתן את כל מי שלא הצליח.

אני לא פתחתי עסק לשדכנות ולא גביתי ממך דמי רישום וכנ"ל כל "הנשואים", זה לא התפקיד או המקצוע שלנו לפתור לך את בעיית הרווקות.

ומי אמר שאנחנו טובים בזה? אולי אנחנו לא יודעים לשדך, אולי ניקח על עצמינו לשדך לך מישהי ותתגרשו אחרי שבועיים ואז הרסנו את החיים שלך ושלה גם, מה אתה מפיל עלינו תפקיד שאנחנו לא טובים בזה וייתכן גם שנהרוס לך ולגרושתך את החיים, זו אחריות.

בשורה התחתונה, אתה אחראי לפתירת כל הבעיות שלך, אתה מוזמן להתייעץ ולהעזר באנשי מקצוע ובעלי ניסיון אבל חד משמעית לא להפיל עליהם את האחריות לפתרון בעיותך-מכל סוג שהוא- עליהם, אתה הוא זה שרוצה להתחתן, אתה הוא זה שתחליט עם מי להתחתן ואתה לא יכול לדרוש מאנשים עם מורכבויות לפתור את בעיותך-מכל סוג שהוא- רק בגלל שהם כבר פתרו מורכבות אחת שאתה עדיין לא פתרת.

אתה אחראי לפתרון בעיותך- כל בעיותך באשר הן.

אגב, אתה היית רוצה לכשתתחתן שמישהו ידרוש ממך לעזוב את מורכבויותך ולטפל בבעיית הרווקות שלו? היית מוצא בזה היגיון לעזוב את החשבונות, העניין עם החינוך ילדים, העניין הרפואי והחברתי ולעסוק בבעיית הרווקות של אדם אחר כמחווה לרצון טוב והוא גם ידרוש ממך לשים יד על הלב ולשאול מתי בפעם האחרונה עזרת לרווק?

(ובחינם).

שאתה לא לוקח אחריות על בעיותיהם הכלכליות, הרפואיות, החברתיות ובחינוך ילדים.

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?