פגישה, חצי פגישה. מי מאיתנו לא חווה את הסיטואציה? אתם רוצים להרשים, להיראות מעניינים, מאוד משעשעים וקצת רציניים. הצד השני מדבר ומדבר ומדבר - ואתם אמורים להתחבר. לרובנו דייט זה לא עסק פשוט: זה מחייב קשב וריכוז ממושכים עם שליטה עצמית גבוהה. עם הפרעת קשב זה עלול להיות קשה במיוחד. הבשורה הטובה: אפשר לעבוד על זה.
-
אנחנו רוצים להיראות קשובים ומתעניינים. זו לא אשמתנו שאחת לכמה שניות הריכוז בורח. מה עושים? מסתכלים לו/ה בעיניים, מהנהנים מפעם לפעם, משתדלים להימנע ממסיחי דעת שונים (כמו למשל הבחור/ה שבדיוק חוצה את קו הראייה שלנו) והכי חשוב: לא עונים לטלפון וגם לא מסמסים.
-
להיפראקטיביים שבינינו מומלץ לשים גומייה על היד ולשחק איתה - זה הרבה פחות מטריד או משדר חוסר שקט מלהקפיץ רגל בעצבנות. אפשר גם לעמוד בבר במקום לשבת ולהזיז את אצבעות הרגליים.
-
סביבת הדייט חשובה: היכן יותר נוח לכם - במקום רועש או שקט? יש כאלה שהמולה גורמת להם להרגיש מוצפים ופשוט מוציאה אותם מדעתם; אחרים דווקא יעדיפו את האקשן, רעש עוזר להם להתרכז.
-
אלכוהול פוגע בשליטה העצמית. לפעמים זה דווקא נחמד, אבל לא ממש מומלץ לאנשים עם הפרעת קשב, שמתקשים בעניין גם בלי המשקה. הגבילו את עצמכם מראש לכוס אחת או שתיים, לא יותר, אחרת אתם עלולים לסיים את הערב בסיטואציות לא חינניות של שוכרה.
-
לא מאחרים לדייט! לא מאחרים לדייט! ועוד פעם: לא מאחרים לדייט!! צאו מספיק זמן לפני וודאו אפילו יום קודם מיקום מדויק, דרכי הגעה ולא פחות חשוב: חניה.
-
אם אתם מרגישים שקשה לכם, אפשר גם לקחת תרופות לפגישות הראשונות. זה מסייע בשליטה עצמית ומקנה תחושת ביטחון. אסור כמובן לשלב אלכוהול עם התרופה. והכי חשוב: אתם לא רוצים להיכנס לריבאונד בזמן הדייט. אז, ממש כמו סינדרלה, הקפידו להיעלם כשההשפעה מתחילה לפוג.
(לקוח מתוך האתר של קופ"ח כללית)
