ברוך יוצר האפידורל.

אצלי אישית זה מורכב מכמה סיבות:

1. בלידה טבעית: בלי אפידורל,בלי זירוז,ובתנוחות לידה יותר טבעיות- יש באופן יחסי פחות סיבוכים (של קרעים, ירידת דופק ומצוקה עוברית, כאבים מהאפידורל וכו').

2.לקחתי אפידורל בלידה הראשונה- היה מעצבן נורא (נימלולים איומים בשני הרגלים) אז בקשתי בצירי לחץ שיפסיקו את האפידורל וסוף סוף היה לי כוח להתרכז בלידה, המסקנה שלי היתה - אני יכולה בלי הדבר המציק הזה!

3. שליטה- לידה זה אחד המקומות עם הכי פחות שליטה, לידה טבעית מאפשרת לי לקבל לפחות חלק מהשליטה חזרה- להרגיש את הרגלים, לדעת מתי מגיע ציר ומתי צריך ללחוץ, לא לסבול מבחילות מיותרות וללדת במודעות רגשית לחוויה ולהתרחשיות.

4. הידיעה שאני יכולה ללדת טבעי היא סוג של נקודת הצלחה ליכולת שלי להתמודד עם כאב. ב"ה בגלל שלא היו לי טרואמות מלידות אז מבחינתי זה אתגר והחלטה באה מתוך שמחה ולא מתוך חשש מהאפידורל.

מקווה שעזרתי.

לעולם . זה מונע טראומות להמון נשים וגברים

מי שלא רוצה ללדת עם אפידוראל זה בעיקר בגלל הפחד מההשפעה העתידית שלו.

ויש גם כמה כאלה שסתאם רוצות להוכיח לעצמן ולכל הסביבה שהן גבורות ויכולות בלי (אבל הן ממש מיעוט).

לי אישית היתה לידה ממש טובה עם אחרי האפידוראל.

הלחיצות היו ממש טובות ובכלל היה עם מי לדבר. והייתי מרוכזת והצלחתי לעשות בדיוק מה שביקשו ממני.

לפני האפידוראל לא הצלחתי להבין מה רוצים ממני ולא הצלחתי לענות לשאלות פשוטות שהגעתי לבי"ח.

לפני הלידה היתה לי שיחה נעימה עם בעלי והגעתי ללידה נינוחה ועם כוחות.

כי חוסר הרצון שלי באפידורל נובע בעיקר מרגש, והסיבות הרציונליות נגררות אי-שם מאחורה - ובענייני רגשות אין מה לשכנע.

חוסר הרצון שלי להשתמש באפידורל נולד בתחילת הלידה הראשונה שלי (אף שבסופו של דבר זו הייתה הלידה היחידה שבה כן קיבלתי אפידורל). כשהתחילו הצירים התחילה יחד איתם מין תחושה מיוחדת שלא חוויתי אף פעם בחיי לפני כן. אופוריה כזאת. הרגשה מאוד חזקה שאני יכולה ורוצה להתמודד בלי עזר מלאכותי. אני מניחה שהרגש הזה היה השפעה של הורמונים שמשתחררים בתחילת לידה. בכל מקרה הוא היה 'גדול ממני'. מרוב שהחוויה הזאת הייתה חזקה, היא מלווה אותי בכל השנים שעברו מאז.

ועכשיו לסיבות הרציונליות:

# באפידורל, כמו בכל תרופה, יש גם סיכונים. כשצריך - צריך, כשלא צריך - אני מעדיפה להימנע. מן הסתם יש השפעה גם לעובדה שיש לי מכרה שסוחבת כבר חודשים סיבוך קשה של אפידורל, ועוד מכרה שסבלה במשך שבוע-שבועיים סיבוך קל אך לא נעים. תמיד מקרים שמכירים במציאות משפיעים יותר ממספרים על הדף. גם זה עניין רגשי.

# באחת התגובות שמעליי נכתב שאפידורל מאפשר קשב "כלפי חוץ" - לשאלות, למילוי הוראות... גם מהניסיון שלי עם אפידורל ובלעדיו זה באמת כך - באופן טבעי בלידה הקשב פונה פנימה, מתי אני מרגישה שנכון לי להתנועע ומתי לנוח (היה לי עם זה קטע קטע... טוב, לא משנה, לא נאריך את המגילה בעוד פסקה...), מתי הרגע המדויק להתחיל ללחוץ וכן הלאה. כשהייתי על אפידורל לא הייתי ברמת קשב פנימי מיוחדת כזאת אלא תפקדתי כמו ביומיום, וכן יכולתי לענות על שאלות ולעשות מה שאומרים לי. לדעתי יותר בריא בלידה הקשב הפנימי היוצא דופן שתיארתי ולא הקשב החיצוני של יום יום.

# קראתי פה ושם (לא יודעת אם מבוסס או לא) שיש אחוזים גבוהים יותר של הנקה ראשונה מוצלחת אם אין אפידורל ברקע. כיוון שהנקה מעולם לא הייתה לי פשוטה, זה שיקול חשוב עבורי.

# אני אוהבת ללדת במגוון תנוחות, בלי להיות מחוברת לחוטים שצריך להתחשב בהם לפני כל תזוזה.

# המחשבה על דקירה בגב עושה לי ממש רע.

# אני רוצה להיות מסוגלת לרוקן שתן לבד ולא להזדקק לקטטר.

אני אישית לא מכירה אף אישה שדוחה היריון בגלל הפחד מהלידה ולא מעוניינת באפידורל.

אחרי 2 לידות עם אפידורל ועוד לידה שלא הספקתי לקבל אפידורל - 

אחרי 2 הלידות עם אפידורל- שפשוט לא הרגשתי שום כאב מרגע האפידורל עד הלידה!! לא היתה לי שום בעיה לרצות הריון נוסף. אחרי הלידה השלישית היה לי קשה לחשוב על עוד אחת נוספת.

אה וילדתי ילד רביעי בלי אפידורל (לידה חפוזה)

ההבדלים בין לידה עם אפידורל או בלי לדעתי-

1. אין כאבים בלידהץ וזה מדהים שה' יתברך נתן כלי כל כך טוב להתמודדות עם צירי לידה.

2.ההתאוששות אחרי הלידה מהירה יותר בלידה בלי אפידורל. את משוחררת מיד אחרי הלידה.

3. לידה אחת היה לי יומיים קטטר

# למיטב ידיעתי הסיכונים של אפידורל די מקבילים לסיכונים של אופטלגין...

מה אני אעשה בלידה הבאה?? אני אבקש אפידורל בטוח. אבל אם הלידה תהיה מהירה בלי אפידורל אני אהיה הרבה יותר מרוצה.

אחת הטראומות שלי מהלידה הראשונה זה הזריקה....

היתה לי לידה מאד מסובכת וארוכה שבסוף ניתוח...ובכל זאת אשמח בלידה הבאה בלי אפידורל...בעזרת ה' יתברך....!

יש לי בעיה לקבל אפידורל, בעיה ידועה מראש.

ואחרי 2 לידות שהיו קצת יותר מסובכות וכואבות מן הקודמות להן אני מוכרחה לציין שזה בהחלט שיקול!!!

אני כנראה לא יודעת להסביר את עצמי טוב... כי אף אחד מהסיפורים שפרשׂתן לא התאים לסיפור ההוא שאמרתי שאני לא מכירה.

אני התכוונתי למצב שבו לאישה הייתה בחירה אם לקבל אפידורל או לא, היא בחרה שלא, בעקבות הבחירה הזאת היא חוותה לידה קשה ביותר - ברמה שהיא לא מעזה להיכנס להריון שוב (כפי שכתבה פותחת השרשור), ובכל זאת ברור לה שכשכן תלד שוב - לא תיקח אפידורל (כלומר אפילו שתהיה לה בחירה, היא תבחר לא לקבל). עד כדי כך אפידורל מפחיד אותה. נשים כאלה אולי קיימות, אבל העדתי על עצמי שבאופן אישי איני מכירה אף אישה כזאת.

אני מכירה נשים רבות שילדו בלי אפידורל ומתכננות לעשות כך גם הלאה.

אני מכירה גם כמה נשים שילדו בלי אפידורל ולא מתכוונות לחזור על זה.

ועכשיו אני מכירה גם אתכן ומאחלת לשלושתכן לידות טובות שייזכרו אצלכן כחוויה חיובית.

ממני, שילדה בלי אפידורל

(משתחלת לשירשור מהצד).

אין לי מושג למה את מתכוונת, נלחמות בשיניים.

אני מכירה את הסף כאב שלי ולא של אחרות.

הלידה הראשונה שלי הייתה עם זירוז ולא היה אפשר בלי.

רק החרדה שיש לי ממחטים והתופעות לוואי שהאפידורל גרם לי גרמו לזה שאני מעדיפה לסבול את הכאב של הצירים מאשר את השתקת הכאב עם האפידורל.

בלידות הבאות ילדתי בלי. אחת הייתה מהירה שגם אם רציתי אפידורל לא היה לי סיכוי להספיק ובלידה שאח"כ כשנכנסתי לחדר לידה עם פתיחה 7 בעלי אמר למיילדת שאני לא רוצה אפידורל,

המיילדת לא רק שלא ניסתה להציע, להיפך היא אמרה- בטח שהיא (אני) לא צריכה אם היא ככה רגועה בכזאת פתיחה.

אני לא מנסה לשכנע אף אחת אם ללדת עם אפידורל או בלי, אני יודעת מנסיוני מה טוב לי יותר ולא כי אני נהנית לסבול את הכאב של הצירים.

אני ממש לא נלחמתי בשיניים, אלא באתי מתוך החלטה שאם יהיה לי באמת קשה אני אקח אפידורל (בלידה הראשונה אפילו ביקשתי עירוי מייד כשהגעתי כדי שאם אני ארצה אפידורל לא יהיו עיכובים).

אבל בגלל ששמעתי מהרבה נשים את החוויה של השליטה שמתלווה ללידה טבעית, ולי זה היה משמעותי,

החלטתי לפתוח לי את כל האופציות.

בשביל זה עשתי קורס פרטי, בו דרשתי גם שיטות להקלת כאבים טבעיות, וגם מידע על הלא-טבעיות.

בסופו של סיפור

בשתי הלידות פשוט הרגשתי שזה כן ביכולתי, ולא נורא מידי,

אז ילדתי טבעי....

ואני ממליצה...

ראשית לידה פעילה זה לא "טרנד" אלא הצורה שהקב"ה בחכמתו הטביע בנו כיצד ללדת בצורה בריאה ובונה.

זהו חלק מברכת עם ישראל בניגוד לנשים המצריות, העבריות "חיות הנה - בטרם תבוא אליהן המיילדת וילדו"

וזה ממש לא רק הענין של להמנע ממשככי כאבים, אלא מכלול של נקודת מבט חיובית וטובה, טבעית ובריאה על תהליך הלידה.

בלידה פעילה איני מצפה ש"יילדו אותי" אלא אני "יולדת"

אני קשובה לגופי ולעוברי, נותנת להורמוני הלידה לזרום ולפעול במיטבם מבלי הפרעות. כך מובטחים מירב הסיכויים ללידה טובה גם פיזית וגם רוחנית לעובר ולי גם יחד.

בלידה פעילה הגוף עצמו מפריש חומרים משככי כאב (אנדורפינים) בכמויות גדולות ואין צורך בחומרים מלאכותיים שלכל אחד מהם יש השפעות שליליות , סכנות ותופעות לואי בפני עצמו. למשל אפידורל, שהוא גורם ראשי להתארכות לידה ול"מפל התערבויות" קלאסי (זירוז - חתך - ואקום / קיסרי), מאריך את זמן ההתאוששות, מפריע ודוחה את יצירת הקשר הראשוני עם התינוק (חיות שיולדות בהשפעת אפידורל דוחות ולא מקבלות את עובריהן. הידעת?) בנוסף על כל תופעות הלואי השכיחות והסיבוכים הנדירים, (שכולם מיותרים)

בלידה פעילה אחוז ההתערבויות הרפואיות קטן במיוחד היות וככל שלא מפריעים לתהליך הטבעי שברא הקב"ה כך קטנים הסיבוכים ליולדת וליילוד.

ההתאוששות מלידה פעילה תמיד קלה ומהירה יותר, וכמעט תמיד היולדת שבעת רצון יותר מאשר בלידה לא פעילה, רפואית/ התערבותית/ מנוהלת עם משככי כאבים. תשאלי את כל הנשים שהתנסו בשתי סוגי הלידות ותראי שההבדלים הם שמים וארץ!

כדאי מאד לקרוא וללמוד על לידה פעילה ממקורות שונים, אני ממליצה על הספרים "לידה פעילה" (כמה מפתיע ) של ג'נט באלאסקס, ו "ללדת בבית" של אילנה שמש.

כמו כן באינטרנט יש מידע רב למשל באתר leida.co.il ובפורום "לידה פעילה וביתית" בתפוז http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?forumid=1345

כשהמיילדות אומרות לפרעה שהנשים העבריות "כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו"

הן משקרות! הן משקרות על מנת התחמק מהציווי של פרעה "אם בן הוא והמתן אתו" (המתן מלשון להמית)

גם במצרים הנשים העבריות בפירוש לא ילדו לבד.

ובאשר לשאלה של האנונימית - אני חושבת שפשוט לא קיימות נשים כאלה כמו שאת מתארת. שיש להן לידה סיוטית, שעושה להן טראומה ועדין מתעקשות על לידה טבעית.

ואם כן קיימות נשים שהלידה שלהן היא סיוט וצריכות ממש להלחם בשיניים על הלידה הטבעית, אני מנחשת שלמרות הכל האפידורל יותר מפחיד אותן מהקושי שבלידה בעצמה.

אבל רוב הנשים שבחרות ללדת בלי אפידורל עושות את זה כי הן מתמודדות יפה עם הלידה גם בלעדיו (כפי שענו לך פה הנשים)

בדיוק ככה אני מרגישה.

נשים ילדו בצורה טבעית שנים לפני שבכלל חשבו על האפידורל, אם כבר האפידורל הוא טרנד (חולף?) ולא הלידה הטבעית...

וכתבת באופן כ"כ יפה ואמיתי.

תודה!

והטביע בנו ללדת איתו

זה בדיוק אותו דבר!!

ולחזור אחורה למה שהיה פעם זה נשמע נחמד . אבל לא נראה לי שזה תמיד הדבר הנכון. לא נלך לכבס בנהר אפילו שד' הטביע בנשים חוכמה איך לשפשף בגדים כי הוא הטביע גם חוכמה במי שיצר את המכונת כביסה.

הטענה הזו מחזיקה אצלי מים.

עם טענות אחרות אני מאד מחזיקה. אמת. ההתאוששות לאחר מכן קלה יותר בלי אפידורל. עם כל זה לא תמיד ההתאוששות אחרי מצדיקה את הסבל בלידה.

מי שמצליחה להתמודד בלי אפידורל- מקסים שתלד בלי. תהיה לה התאוששות קלה יותר.

אבל למי שיש כאבים חזקים שהיא לא מסוגלת לשאת או לידה ארוכה מאד - בשביל זה ה' הביא לעולם את האפידורל.

שנקודת המוצא שלך לא נכונה.

אפידורל לא פותר טראומות לידה.

ולפעמים לפעמים גם יכול להוביל אליהן. יש מספיק סיבוכים שדווקא אפשר היה למנוע לפעמים, אם האפידורל לא היה נלקח.

וזה נכון שיש הרבה שרוצות שזה יהיה טבעי אבל זה לא נכון לקרוא לזה "טרנד". אלא להפך. אולי פשוט ה"טרנד" של להתעלם מהדברים הבסיסיים והטבעיים שה' ברא ולסמוך רק על הטכנולוגיה מתחיל להגמר.

אני בדיוק קוראת עכשיו את הספר של לידה פעילה וזה יפה לראות איך יש תאום כ"כ מורכב בין המערכות בגוף. כלומר הורמונים מסויימים שמשתחררים בזמן ותנאים מסויימים ומקדמים את הלידה בצורה הכי נכונה וכו'. התערבויות מבחוץ רק משבשות את זה.

בכל אופן זה לא שחור לבן כ"כ. לידה זה דבר מורכב. יש הרבה משתנים. ויש כאלו שאולי באמת זה טוב להן לקחת אפידורל.

אני קיבלתי אפידורל וזה לא היה כיף בכלל. ולא נראה לי שזה עשה את הלידה שלי לפחות "טראומתית" או משהו כזה.

אומנם כמו שציינו יש סיבות נכונות וטובות ללדת ללא אפידורל, אך יש מצבים שזה אכן ההחלטה הנכונה וכמו שאחת כתבה: ברוך שיש אפידוראל.

(שום דבר לא שחור לבן יש כאלא שיגידו שפעם גם היו מנתחים ללא הרדמה כי זה לא היה קיים...

אך כמובן שלידה ומחלה לא ניתנים להשוואה, יש פחות מקום לחשוב על סבל אלא יותר על סיבת הכאב כמשו חיובי...)

אחרי 2 לידות, לידה ראשונה בזרוז שהצריכה אפידורל שב"ה הטיס את הלידה

וילדה שניה 45 דקות בחדר לידה בלי אפידורל

כל המכלול של האפידורל לא שווה..

הזריקה וזה שאת לא יכולה לקום מהמיטה בזמן הלידה, ואח"כ הכאבים בגב ואני לא מדברת על זה שלא תמיד זה משפיע.. ולי כאב הגב להרבה זמן בנקודת הזריקה...

לא האמנתי שאחרי הלידה השניה פשוט אפשר לקום ולא כואב כלום בגב.. זה מדהים

בהצלחה יקרה,

מקוה שלא יצאת מבולבלת מכל השירשור הזה

אחרי הלידה האחרונה שהייתה טבעית לגמרי.

כאבי גב לידיעתכן הם תוצאה של ההריון ולא של האפידורל

סתם ניפוץ מיתוס

זוועה להתמודד עם צירים כשאת שוכבת על מיטת בית חולים למויטור ולא עם טוש מים חמים באמבטיה.

אבל אם הולכים לבית חולים וחייבים מוניטור והוא לא נייד אז חייבים על הגב..

בעעע.. איך אפשר ככה בלי אפידורל?!?!

לי היתה ירידת מים ואח"כ תהליך ארוך מאוד ומתיש עד הלידה, וכל מה ניסיתי לא עזר חוץ מגז צחוק ואפידורל שהוריד ממני קצת כאבים ויכולתי לנשום.

לא טוש עזר (לא יכולתי לסבול אותו) לא כדור פיזיו (שחוץ משלא עזר, הייתי כ"כ עייפה שנרדמתי עלייו בישיבה. עפיצות כזאת.)

בקיצור - אפידורל יכול לעזור, ויכול לא לעזור, לדעתי הכל לפי הזמן והמקום.

גם לא כל אחת זה אותו דבר..

אחת יכולה גם לומר שהיתה לה לידה ארוכה 15-20 שעות, ואחת יומיים רק בחדר לידה....

"בשביל מה את צריכה אפידורל? את הכאב הקשה את בכל אופן תרגישי.."

2 הלידות הראשונות היו ללא אפידורל, כל הגוף כואב בתהליך הלידה אבל בבום זה נגמר.

 ההתאוששות יחסית מהירה מאוד.

היתה לי לידה בניתוח קיסרי עם זריקה- ועד היום אני זוכרת את הכאב של הדקירה!

לא את ההתאוששות הממושכת,

לא את הקטטר,

לא את כאב התפרים

אלא את הדקירה .

אז זה שיקול או לא??????

קיבלתי אפידורל אך בשלב הלחיצות הוציאו לי.

הלחיצות ארכו שלוש שעות סיוטיות ואם לא הייתי לוקחת אפידורל בצירים לא יודעת איך הייתי שורדת..

בלידה שניה כשהצירים היו כבר מאד כואבים קיבלתי אפידורל וביקשתי להשאירו עד הסוף

והלידה היתה מדהימה!!! בלי כאבים, ישנתי והעירו אותי בפתיחה מלאה.

אוקי אז כמה שעות לא ירדתי מהמיטה אבל לא היו כאבים..

אפילו כאבי מחזור ביום הראשון (אצלי הם ב"ה קלים) היו הרבה יותר כואבים.

לא קל ולא קשה .

פשוט שכבתי על המיטה בנחת עד שאמרו לי ללחוץ ולחצתי כשהמילדת אמרה לי ללחוץ.

זה נשמע לי כאילו אני לא יולדת... לישון ולהתעורר רק כי אומרים לי ללחוץ...

אתן מרגישות שבאמת ילדתן? לדעתי חסר כאן משהו מאד בסיסי בתהליך...

מבחינתי ,הלידה זה לראות את התינוק החמוד והנפלא יוצא ממך.

הכאבים הם תופעות לוואי (בסופו של דבר זו קללה: "בעצב תלדי בנים")

אני לא הרגשתי שחסר לי משהו בסיסי בתהליך בדיוק כמו שאשה בהריון בחודשים ראשונים שאין להן בחילות (יש דבר כזה ) לא מרגישות שחסר להן משהו בתהליך.

חוץ מזה שהייתי עם צירים עד שקיבלתי אפידורל במשך כשעתיים וחצי- שלוש (לא הצלחתי במצב הזה לקרוא שעון ) וזה הספיק לי בהחלט. מרב כאבים לא הרגשתי שום דבר רק מידי פעם שאני מסתכלת על עצמי מלמעלה. לא הייתי מסוגלת לענות לשאלות ממש פשוטות ובטח לא לסדר כיסוי ראש כך שלשלוט ככה שלהרגיש משהו רוחני (שילדתי- מעבר לפירוש הפיזי)יותר ולא פיזי (הצירים) יכלתי להרגיש רק עם אפידוראל.

אני אישית לא רואה טעם לסבול בעיקר לידה ראשונה שמדובר הרבה פעמים בחצי יום.

ההתאוששות אח"כ כמו שהבנתי יותר קלה בלי אפידוראל.

אני מעדיפה שיכאב לי קצת הרבה זמן ולא כאבים שהרגשתי שאני עוברת ח"ו לעולם הבא במשך פחות זמן.

אי אפשר בכלל להשוות את כאבי ההתאוששות לכאבי הצירים, זה ליגה אחרת לגמרי .....

החזקתי בסוף תינוק חמוד ומהמם ביד- הוכחה חותכת לזה שהבטן התרוקנה ואף אחד לא בועט בי

זו גם חוויה אמיתית ללדת בלי לסבול.

בעצם זה העולם המתוקן שככה ברא אותו הקב"ה - ללא סבל. מה שהתקלקל אחרי חטא אדם הראשון ןחווה.

ןל-44444 מתחתי. אולי גם כדאי שלא תעבדי במזגן כי יש קללה בזעת אפך תאכל לחם??!!?

איו מצוות הידור בקללות

כל אישה יודעת בהתאם ללידות שלה ולכוחות שלה האם היא מסוגלת ללדת בלי אפידורל. כמו שהיא תחליט האם היא מסוגלת להתמודד עם כאב ראש ללא אקמול. הא ותו לא.

ההתאוששות אחרי לידה עם אפידורל היתה אצלי יותר קשה גם כי הלידות היו הרבה יותר ארוכות והספקתי לקבל את האפידורל.

בלידות החפוזות של אחר כך גם הלידה היתה יותר קלה מה שמשפיע על ההתאוששות.

וכמנוסה בשניהם - המלצה שלי : שכל אחת תבוא ללידה פתוחה לקבל אפידורל ברגע שיכאב לה מאד. אם הלידה תהיה קלה או מהירה אז באמת עדיף ללא אפידורל.

ועוד משהו - נראה שלא ניסית ללדת עם אפידורל - ההבדל בהתאוששות הוא לא כזה משמעותי. זה לא איזה כאבי נצח לשבועות ענין של יום אחד וההבדל מיטשטש (יותר חולשה, קושי לקום מהמיטה מהר, קושי לרוקן את שלפוחית השתן - כל זה קורה פחות או יותר רק ביום הראשון) כאבים של לידה כואב הרבה יותר מזה!!

אין הידור בלקיים קללות ולכן בלידה עם אפידוראל הרגשתי לידה. בעולם מתוקן, לני חטא אדם וחוה, באמת לא היתה הקללה "בעצב תלדי בנים". אני לא רואה שום מצווה גדולה לקיים את הקללה ולא לקחת אפידוראל.

הלידה השלישית היתה מהירה ללא אפידורל וללא הכנה מנטלית מתאימה...סיוט!

בלידה השביעית הגעתי להבנה פנימית עם עצמי כי אפשר גם אחרת... תהליך נפשי ואישי הביאו אותי ללידה הכי טבעית, מהירה, ללא כאבים ושמחה עצומה! אותו דבר גם בלידה שמינית...

מדהים עד כמה הבשלות שלנו, ההקשבה לגוף והאמונה בכוחנו ללדת נותנת את הכוחות...תני לי היום ללדת שוב-בשמחה עצומה...אבל בלי הריון...!!!

כמובן שגם התפילות עוזרות...

חבל שהטרנד הזה תפס תאוצה רק בשנים האחרונות. בלידות הראשונות ממש לא היה שיח בין החברות על צורת הלידה. רובן לקחו אפידורל!

בהצלחה רבה, מאחלת לך חווית לידה מדהימה, לפחות כמוני...

נ.ב: ממליצה בחום על הדיסק של מרגלית שרפר: "הכנה רוחנית להריון ולידה".

גיסתי לדוגמא, מתחילה להרגיש צירים כשהיא בפתיחה 6-7, כלומר, מרגע שהיא התחילה להרגיש צירים תוך שעה היא יולדת. אז יותר קל לשאת את הכאב כי את יודעת שזה מאוד ממוקד ובסופו את מקבלת אוצר יקר מפז.

אני מצד שני- כשהכאבים כבר בלתי נסבלים ויש הפרש של 2-3 דקות בין ציר לציר- מגיעה לבי"ח רק עם פתיחה 2-3. הלידה מתקדמת אצלי מאוד לאט (אחרי 3 לידות אותו הדבר כבר לא יודעת אם יש לי סיכוי לחוות לידה אחרת)- לפחות 10 שעות של צירים חזקים וכואבים מאוד עד הלידה עצמה.

הסיכוי שלי להגיע שפויה ללידה בלי אפידורל הוא אפסי.

הלוואי שהייתי יכולה להגיד- שעה של סבל ואני אחרי הכל. אני רועדת מפחד מהזריקה. הייתי מתה לא לעשות אותה. אבל אין לי ברירה. הכאבים שאני חווה הם בלתי נסבלים- כי ככה הגוף שלי.

בקיצור- זה מאוד אינדיוידואלי- כל אישה והגוף שלה בלידות.  

הלידה השניה שלי היתה חוויה מדהימה, שעם אפידוראל כנראה שלא הייתי זוכה לה .

אם מראש הייתי אומרת שאני אקח אפידוראל, לא הייתי מתאמצת ללמוד ולתרגל את ההכנה הראויה לכאבי הלידה, ואז הייתי מפסידה את החוויה הנפלאה הזאת.

אגב, בלידה השניה הייתי הרבה יותר מרוכזת ומאופסת (מאשר בראשונה שהייתה עם אפידוראל) וניהלתי דיונים רבים עם אנשי הצוות על מה אני רוצה או לא רוצה בלידה שלי (היינו צריכים לדון כי ברור שהם לא קיבלו את הבקשות הקצת שונות שלי) ככה שהיא קשב חיצוני מלא, וגם ב"ה קשב פנימי מלא!

אז הגוף שלך ממש מיוחד.

אני לא הצלחתי להסביר לאחות בחדר את התופעות שהיו לי ומרווחים בין ציר לציר (לא הצלחתי לספור) ובטח לא הצלחתי לענות לתשובות כמו מה המס' פלא' שלי או בעלי? (אני אחת שזוכרת את הטלפונים של כל העולם)

בלידה שניה הגעתי לבית חולים והתמודדתי יפה מאוד עם הצירים וכשאמרו לי שאני בפתיחה 8 הייתי בבלק אאוט וצרחתי לקבל אפדורל על אף שיכולתי ללדת טבעי.

אני רועדת מפחד שיכאב לי.

אז האפידורל הוא הפסיכולוג שלי
 

ככה אמא שלי אומרת ש10 לידות היא ילדה בלידה רגילה... שהיא ראתה אותי בצרי לחץ מחייכת ומתקשרת עם כולם היא הייתה בשוק - זאת לידה ראשונה. לידה שלישית - הגעתי עם 4.5 נתנו אפידורל נרדמתי אחרי שעה קמתי ללחוץ 3 לחיצות ושלום על ישראל. לידה שניה הייתי בשוק מעצמי שלא הוצאתי ציוץ אפילו...

את מכירה מישהי כזו? מה בדיוק הסיפור? נשמע לי סתם אמירה חסרת בסיס.

מכירה הרבה נשים עם טראומה מלידה, שדווקא כן היתה בה אפידורל (לא אומרת שהסיבוך באשמתו כל פעם).

יש נשים שחשוב להן ללדת בלידה טבעית (ואני ביניהן). זה יותר בטוח, ויותר כיף.

ללדת טבעי זה לא "טרנד". אם כבר, אפידורל הוא "טרנד" של כמה עשרות שנים אחרונות.

יש פעמים שאפידורל תורם מאוד להתפתחות של הלידה, ואני בתור אשת מקצוע מודה על קיומו. כמו אנטיביוטיקה ב"ה.

באופן אישי חברה טובה ש"נתפסה" על העניין של לידה טבעית וזה ממש לא התאים לה. גם כשהמיילדת ראתה שהיא ממש סובלת היא לא הסכימה לקחת אפידורל ואחרי הלידה לקח לה הרבה זמן לחשוב בכלל על ילד נוסף. ברגע שהיא נכנסה להיריון שני היא אמרה כל הזמן "יש אפידורל".

ובאמת אחרי הלידה השנייה היא לא הייתה בטראומה.

אני באופן אישי לא הייתי צריכה אפידורל כי באמת הצלחתי להתמודד עם הצירים אבל יש נשים שללא אפידורל לא היו יולדות ילד שני.

משהיא שבהחלט בטראומה מהלידה, כי אסור לה אפידורל, היא נכנסה להריון שני די קרוב לראשון וסבלה כל ההריון מהפחד, ושוב גם עברה לידה טראומטית. אבל לה אין ברירה מצבה הבריאותי אוסר אפידורל. בקיצור כל אחת והגוף שלה.

ואני למשל לא מבינה בכלל איזה שליטה יש בלידה, הלידה שלי היתה מהירה (שעה ב"ה - פעמיים כי הייתי אמורה לעשות ניתוח) בעיקר צירי לחץ ואני רק צרחתי כמו משוגעת ולא הייתי בפוקוס בכלל, לא עם עצמי ולא עם העולם, רק הקב"ה עזר לי ואפילו את זה בקושי הרגשתי, לא הייתה לי כל הכנה הייתי בשוק טוטאלי, מקווה שפעם הבאה יהיה רגיל עם אפידוראל.

ותרופות והמדע הם גם ידע וחוכמה שירדו מלמעלה,

את כתבת על מישהי ראתה שלידה בלי אפידורל זה רע לה, ולכן החליטה כן לקבל בפעם הבאה אפידורל. אם הבנתי את מה שהאנונימית כתבה בהודעה הראשונה - היא מדברת על מישהי שמצד אחד הלידה הייתה קשה לה עד כדי דחיית ההריון הבא (כמו שכתבת) ומצד שני עדיין היא לא מוכנה לשמוע על אפידורל - ועל זה האנונימית תהתה מה עד כדי כך רע באפידורל. ועל זה יוקטנה ואני ואחרות הגבנו שלא מכירות אחת כזאת.

זה שפעם היו יולדים ללא אפידורל לא מחייב שככה זה אמור להיות - 

אחרת אפשר לומר שגם מכונת כביסה היא "טרנד" ופעם גם היו מכבסים בנהר - אז יאללה לכביסה בנהר !!

גם מזגנים הם "טרנד" חברה להתחיל להזיע . פעם היה חם וזה היה הכי טוב שיש לא סבלו מיובש בעיניים לא התקררו בקיץ כתוצאה משינויי הטמפרטורה ואפילו לא סבלו מחידק הלגיונרים. - כולנו לכבות מזגנים ולהתחיל להזיע.

ששימוש במכונת כביסה לא גורם לסיבוכים ולא משבש פעילות טבעית של הגוף.

ואילו שימוש באפידורל בהחלט יכול להוביל לפעמים להתערבויות רפואיות לא נחוצות בעליל.

לפי הסטטיסטיקות אחד הדברים הכי מסוכנים זה לעבור כביש במיוחד במזג אויר גשום ובלילה ובעיקר בשעות הערב. אז בגלל זה לא תלכי ברח' שיורד גשם בשש אחה"צ בשעון חורף?

בכל דבר יש סיכון והשאלה של כמה.

מבחינתי התערבויות שלא פוגעות בילד או אימו אין בזה שום בעיה.

איפה עומד הגבול בין התערבות "רעה" ל"טובה", באיזו שנה?

מאז ומעולם היו התערבויות בלידה ברמת הידע באותה תקופה.

למשל, ניתוח קיסרי, זאת התערבות בלידה (היה מקובל כבר בימי הגמרא אם אני לא טועה ואף לפני. לאותם ילדים שנולדו בניתוח קיסרי קראו "יוצאי דופן"- שיצאו מדופן הבטן ולא בדרך הרגילה).

מיילדות זאת גם התערבות.

דרך האדם ללדת עם התערבות.

יוכבד ומרים כינו את בנות ישראל שילדו ללא מילדת: "חיות המה".- זאת היתה ההתעירבות של אותה תקופה.

באותה תקופה הם עזרו והתערבו בלידות בכלים שהיו אז.

אנחנו 2 במשפחה שנולדנו עם התערבות, כל אחד בדרך אחרת , אמא שלי לא לקחה אפידוראל כי  אסור לה.

ב"ה שנינו בריאים ושלמים.

אמא שלי היתה בשוק שראתה את השפעת האפידוראל.

מבחינתי, בשעות שחוויתי לידה בלי אפידוראל מתוך הכרות עם עצמי, ידעתי, שזה יעשה לי טראומה מלידה.

(בעקרון איימתי על בעלי שאם הוא לא דואג לי לאפידוראל עכשיו לילד לא יהיו אחים, אבל נראה לי שכל אחת אומרת את זה בלידה, לא סתאם אחרי לידה צריך להביא קורבן חטאת...)

ברור לי לגמרי שאם לא הייתי לוקחת אפידוראל ההריון הבא, אי"ה, היה לי סיוט.

וכל מקרה לגופו.

בעולם אידיאלי, כל הנשים מוכנות ללידה, כל הלידות מתנהלות היטב (אף תינוק לא במצג "עורף לאחור", למשל, שמאריך מאוד את שלב הצירים ועלול להתיש את האם).

מאחר ובעולמנו לא כל הנשים מגיעות מוכנות ללידה, וממילא לא כל הלידות מתקדמות באופן שהיינו רוצים, האפידורל בהחלט עוזר, ויש בו הרבה טוב.

אם כל הנשים היו מגיעות מוכנות היטב ללידה, היה אפילו יותר טוב, כי אז היה צריך הרבה פחות אפידורל.

מאחר וזה לא המצב....

אבל אני רציתי לידה טבעית כי חשבתי שאפשר ושזה הכי טוב

פחות סיבוכים, ונראה לי יותר נכון.

חוץ מזה, שמעתי על סיבוכים של אפידורל שהלחיצו אותי, כך שבעיני הוא לא הצטייר כחומר המושיע.

אני מאמינה שאפשר לעבור את זה ככה. אבל גם שצריך להיות לא מקובעים מדי על התכנון הראשוני, ושצריך לזרום עם הלידה.

בע"ה אני מקווה שלא אצטרך אפידורל, אבל אם אצטרך, טוב שהוא שם.
 

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...