אמונה/מוסר/אוטובויוגרפיה/עיון וכו..

מה שעולה לי-יש את הספר החדש על הרב חרל"פ "שירת הים",ממש יפה ומומלץ "מלאכים כבני אדם" על הרב קוק, "מצמיח ישועה" על הרב צביודה, "התורה המשמחת" על הרב שלמה זלמן אויירבך, "איש צדיק היה" על ריב אריה לוין.

אפשר לקנות לו ספרי בסיס שלומדים בתחילת הדרך- הקדמות הרמב"ם למשנה, כוזרי, מסל"ש, אורות, "החמישייה"(אורות התורה,התשובה,ריש מילין,מוסר אביך,מידות ראיה) מסל"ש וכו', כדאי לברר מה יש לו אכשהו לפני זה.

לא יודע מה הוא אוהב ומתחבר,תני כיוון ואולי נוכל לעזור יותר

http://www.meemekhevron.org/155937/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94

מומלץ מאוד.

עין איה http://www.zolsefer.co.il/171616/%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%99-%D7%94 (המחיר בקישור הזה מאוד זול!)

אם תכווני יותר (סגנון, לאיזה ישיבה הוא הולך וכו') - אולי יהיו לי רעיונות נוספים.

משבת ב' שעולה 50.

מכון הרצי"ה נמצא ליד מרכז הרב.

אבל ייקח לכל מקום!

כמעט בכל חנות ספרי קודש.

איזה סגנון...

ממ בעיקרון הוא לא בחור שלומד. ממש לא. אני פשוט רוצה לקנות לו משו סמלי להתחלה..

המסילת ישרים נשמע סבבה

ובכללי- זה יותר בכיוון של לימוד.. ספרים על רבנים לא ממש יעניינו.

יש תקציב.. זאת לא הבעיה ב"ה אבל אני רוצה משהו סמלי.. קטן כזה.. לא ספר רציני, כי אני יודעת שהוא ישב בצד ולא יעשה כלום.. ספרי כיס זה מאוד יכול לעזור

או שמירת הלשון..

יש בב"ב חנות יחסית מוכרת, של "פנחס ראובן" יהודי מזכה הרבים, שיש שם ספרי יסוד בעיקר, במחירים פשוט מ-טורפים,נטו לזיכוי הרבים!שווה לקפוץ לשם. ויש שם המון ספרי כיס: שו"ע,מ"ב, ח"ח,בן איש חי,נ"ך..

אולי באמת משהו שבטוח יהיה שימושי?

נגיד, מסל"ש- עם כל הכבוד, לא כולם מתחברים, גם כשזה מהדורת כיס..

אבל משהו כמו משנ"ב או שו"ע- זה מן הסתם דברים שהוא בטוח ישתמש בהם... 

אותו מה הוא רוצה..

עכשיו הוא ממש לא סגור על הכיוון שלו.

משתנים המון בישיבה.

המלצה חמה של ביניש:

עם הספרים שהוא מעוניין ללמוד הוא כבר הסתדר.

גם עם הספרים הנלווים (ספרי קריאה וכו') הוא מאורגן ומצויד היטב.

מבחינת הספרים אין לו עוד צורך כרגע בשום ספר.

אם הוא לא לומד באילת הייתי דווקא הולך בכיוון של תרמוס לתה/קפה (כמו האלה שיש באוטו). בזה בוודאות(!) יהיה לו צורך...

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום