שילדים של גרה וישראלי הם פחותים בקדושה מישראלי וישראלית

די לחפש סיבות לשלול.

אתמהה..

בקדושה ובטהרה,שגדל להיות נואף ורוצח

האם הוא עדיין יותר קדוש מילד של גר שגדל להיות יהודי כשר?

אתמהה..

אפשר להביע תמיהה עד מחר,ועדיין השאלה תעמוד בעינה-

מה זה משנה?! מה?!

אין עניין לחפש סיבות לפסול מתחת לאדמה.

צריך לבוא עם עין טובה,עם חיפוש הטוב.

בהנחה שאנחנו עם דברי אור החיים, זה לא משנה לך אם הילד שלך קדוש יותר או פחות?

ישראל יכול ללכלך את הנשמה אבל תמיד היא תשאר קדושה

ומחילה,אני לא רואה איך זה בא לידי ביטוי במעשה.

מרגיש לי כמו דיון עקר.

חוץ ממקורות בתורת הנסתר.

רבא אמר לבניו "אל תשנו על מיטת ארמית" ואחד הפירושים המובאים בגמרא - לא תינסבו גיורתא (אל תשאו לאשה גיורת)

קהלת שלמה לגאון מסוסנוביץ אות נ': אין נכון ליקח גיורת אע"פ שאין איסור, ש"ס ברכות (ח דאזהיר להו רבא לבניה אל תשבו על מיטת ארמית, ואיכא דאמרי דלא תנסבו גיורתא

ילדים של ישראלי וישראלית לא פחותים בקדושה מילדים של כהן וכהנת?

אז מה נתחתן רק עם כהנים?

כמו שהכוזרי אומר שגרים לא יכולים להיות נביאים (כלומר, שהם פחותים מישראל) אבל יש לא מעטים שחולקים עליו מכל וכל.

אף על פי שלא תהיה נביאה.

חבריקוס! תראו לאן נסחפנו... בוחנים הצעה על פי הסיכוי שאשתך תהיה נביאה???

שאומרים שדרגה של גרים נמוכה מדרגה של ישראל וזה מתבטא, בין השאר, ביכולת להגיע לנבואה.

ויש כאלו [לא אני] שיכול להיות שיפריע להם להתחתן עם מישהו "נמוך" יותר. [ואני יודעת שזה נשמע מאוד אליטיסטי, אבל יש כאלו].

אז זהו? החלטנו לפתוח עוד רעיונות לפסילה? יכולת נבואה לפי שיטת הכוזרי? אנשים כ"כ מחפשים בנרות איפה אפשר לפסול...

אני דור חמישי לאחד מגדולי הדור במאה ה-19 ואני מאוד גאה בכך, למרות ש...

הוא לא היה נביא.

מי שלדעתו יש הבדל.

[בהערת שוליים- דווקא יש ענין בלרצות להיות נביא. מדרגה יותר גבוהה, אנשים שעובדים את ה' יותר בשלמות.. כל הענין של מה שרבי פנחס בן יאיר אומר- אמר ר' פנחס בן יאיר: זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים, תחיית המתים מביאה לידי אליהו ז"ל  (ותודה לויקיפדיה.)]

הבנתי את זה שיש מי שאומר שיש הבדל.

ומה הנושא הזה של נבואה קשור לשידוכים?

(שאלה כנה. לא תקיפה ח"ו)

טוב וצדיק- ואם הוא עדיין לא שם- לפחות שיהיה בדרך, שיהיה לו בפוטנציאל, ונבואה זה סוג של מדרגה.

ברור שנבואה זה ללכת קצת רחוק, אבל זה ביטוי של ההבדל בין מי שנולד כישראל לבין מי שעשה את התהליך הזה בהמשך החיים.

[לא חשבתי שאתה תוקף, פשוט הרגשתי צורך להביע תסכול מזה שאני לא מצליחה להסביר.]

מעשית, כל אחד לפי מה שמתאים לו.

לי אישית היה קשה לצאת עם גרים...

יש לי שכן כהן שהיה גרוש ונשוי לגיורת.

ואני מכירה עוד כהן שהיה גרוש שנישא לגיורת.

ככה פוסק השו"ע בחלק אבה"ע סימן ו' סעיף ח'.

זה דין מפורש בגמרא ואין חולק בכך. (אני מדבר על גיורת שהתגיירה אחרי גיל 3).

אם העניין זה מקורות וכו'.

טרם העמקתי בה..

מאוד תלוי מה המצב של הבן-אדם היום. כמה הוא יציב, כמה הוא למד, מה הרב שלו חושב על המוכנות שלו לחיי נישואין ומשפחה... קשה לדעת

בהצלחות

ח: רבא אאל"ט מורה שם לבניו שלא ישאו גיורות.(ע"פ אחד הפירושים)

יש על זה כמה הסברים: 1. ע"פ ההסבר של רבי אברהם גר בתוספות במסכת קידושין ע: סוף ד"ה קשים גרים (בעמוד אחרי כבר) שגרים מדקדקים יותר במצוות מישראל ולכן עלול להיות עליהם קטרוג.

2. רבא היה כהן אז זה היה אסור לו.

3. כמו האור החיים שהוזכר.

זה מה שאני זוכר כרגע.

בכל מקרה, גם לפי הכוזרי- הילדים של הגר- הם כבר באותה מדריגה של ישראל גמור לכל עניין.

לאל תשבו על מיטת ארמית. והפירוש האחרון מפרש כפשוטו לא לשבת על מיטה של נכרית (וכידוע בד"כ הדעה האחרונה היא הדעה המקובלת בגמרא).

זה לא פירוש של אחד הראשונים או האחרונים אלא של הגמרא עצמה

אני לא אתחיל לפרט כי זה באמת לא ייגמר היום.

רק דבר קטן:

נניח שה' אומר לך מחר שכלל אין צורך לקיים מצוות וזה בסדר גמור. האם היית מתעקש לקבל על עצמך לכל חייך עוד שש מאות ומשו מצוות עד יומך האחרון? ונניח שכן, האם היית מוכן לעבור דרך כה ארוכה ומפרכת בשביל זה?

הגמרא אומרת "קשים גרים לישראל כספחת".

ההסבר הוא פשוט:

כשאנחנו כשעושים איזו מצווה קטנטונת אנחנו מרגישים כאילו עשינו טובה למישו.

גרים לעומת זאת קיבלו על עצמם שש מאות ומשו מצוות וכולן באהבה גמורה, בלי שמישו הכריח אותם, אמר להם או חינך אותם לעשות ככה. כל אחת ואחת מהמצוות (גם הכי קשות והכי לא מובנות) הם קיבלו על עצמם מתוך רצון להתקרב לקב"ה.

הדבר יוצר קיטרוג על עם ישראל שלא תמיד מתחשק לו לקיים חלק מהמצוות וגם אם הוא כן מקיים זה לא מתוך אהבה כמו הגרים אלא כי ככה הם גדלו, חונכו או אמרו להם.

אין כמו גרים בעבודת ה'. מתוך אהבה והתקרבות נטו!

אם תרצי לשוחח על כך עוד - אני באישי.

מזתומרת "מדרגות בקדושה"?

ממתי הפכתם לאנשים שמתעסקים במדרגות של קדושה?

אולי נמציא דתומטר של מדרגות קדושה הכולל בדיקת יחוס עד אברהם אבינו?

עם רבי יהודה הנשיא היית מתחתנת? למרות שנאמר עליו שהוא רק "ארי בן שועל" לעומת רבי אלעזר בן שמעון שהיה "ארי בן ארי"?

ומה עם דמעותייך הנשפחות על קברי אימותינו הקדושות? בגלל שאבא שלהם היה לבן הארמי אז כבר אסור להתחתן איתן? ובסוף לא יצאו מהן שנים עשר שבטי י-ה?

ועם רבקה אסור להתחתן? מפני שאבא שלה היה בתואל הארמי? ובסוף לא יצא ממנה הרגל השלישית במרכבה? האמיני לי שהייתי שמח מאוד אם הבן שלי היה הרגל השלישית במרכבה (אפילו הייתי מתפשר על הרביעית) אף על פי שהוא לא עונה במאה אחוז לקריטריונים של הדתומטר החדש של "מדרגות בקדושה".

מעשה אבות סימן לבנים. האבות הקדושים ידעו היטב עם מי הם מתחתנים. עם בנות של רוצחים, גנבים ונוכלים. הם ידעו טוב מאוד לפי מה בודקים בן זוג, ועוד יותר טוב הם ידעו, לפי מה לא בודקים בן זוג.

אז מה, אנחנו עכשיו אחרי 3500 שנה נשנה את קריטריון הבחירה של בן הזוג בגלל "מדרגות דקדושה"? הלוואי שנגיע לאפס קצהו קרסולו של יעקב אבינו (שלפי הנאמר לעיל אנחנו אמורים להיות עכשיו יותר קדושים ממנו...)

יהי רצון שתזכי לבנות בית נאמן בישראל.

ואני מניח שציינו כבר את יהושע ורחב ובועז ורות (והראיה מבועז יותר חזקה, תמיד אפשר לטעון שיהושע עשה זאת ב"רוח הקודש", לא שיש לזה מקור אבל ניחא, אבל בשום פנים ואופן אי אפשר לטעון זאת במקרה של בועז).

גם ר' עקיבא מעביר התורה כולה היה בן גרים

וכן שמעיה ואבטליון עוד לפניו,

וכן על זה הדרך.

כי הם מביאים ניצוצות לעם ישראל ודוקא בגלל זה הם יכולים לגלות יותר קדושה

זה לא נראה לי שייך בכלל.

לק"י

אם הוא התגייר מתוך רצון אמיתי לקיים את רצון ה', הוא יכול להגיע למדרגה גבוהה יותר ולהיות בנאדם טוב יותר ממישו שסבא שלו רב, אבל הוא..

אני יכולה להבין את השאלה. הרקע הוא מאוד מאוד מאוד שונה לפעמים, יותר מאשר הרקע של בעלי תשובה שבסופו של דבר גדלו פה בארץ. אבל זה לא קשור לעצם ההתגיירות, אלא לאדם עצמו.

לא מכירה המון גרים, אבל אלה שאני כן מכירה הם מאוד מיוחדים, תארי לעצמך אדם שבחר בצורה מודעת לחלוטין ביהדות על כל קשייה!!!

יתכן שיש משהו יותר פתוח אצל גרים, כי הם גדלו, כאמור, בכנסיה (למשל) או במקומות שונים מאוד, ואע"פ שהם התנתקו משם, הם עדיין מכירים את העולם הזה.

חברה טובה שלי מראה לי תמונות של השבטים האינדיאנים שהיא הייתה מבלה איתם בקיץ בתור ילדה... מדליק...

לא נראה לי רלוונטי כ"כ הדיון של מי ילד קדוש יותר או פחות. מה אנחנו מבינים בכלל?

ואם הגר הזה הוא בכלל צאצא של יהודים טובים שאיכשהוא נעלמו במהלך ההסטוריה? אז זה אחרת? תחושה שלי שחישובים כאלה לא עושים טוב ומסבכים את החיים ללא צורך.

לא היו מזוהים עם דת אחרת לפני הגירות.

"תנו רבנן, נעמן גר תושב היה נבוזראדן, גר צדק היה מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים, מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים, ומאן נינהו שמעיה ואבטליון, מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק"

שדבריו הם "שטות"...

"מבני בניו" - זה אחרי הרבה דורות;

וההרגשה שהוא אמר, היא הרגשה סובייקטיבית שיכולה להיות מובנת.

חלק א'  -  |משתולל|:

ספר דברים פרק י' פסוק יט' : "וַאֲהַבְתֶּם, אֶת-הַגֵּר:  כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

והלו! מה נסגר פה עם הציטוטים מ"האור החיים" הקדוש? למה, אתם הולכים בכל פיפס לפי מה שהוא אומר?
יש לכם מושג בכלל מה זה נשמה לפני שאתם נותנים פה ציונים?

זה נכון שאובייקטיבית יש הבדל בנשמה בין גר ליהודי, אבל מי שאמור להתייחס לזה זה רק מי שיודע לזהות את זה.
צר לי, אבל כמה אנשים היום בעולם יודעים להבחין בכלל בין גוי ליהודי רק במבט על הנשמה שלו?
ואם כבר ציטטו פה את הדף היומי אז "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?" (תרגום חופשי - מה לך ולחשבונות שמיים?).
איזה בעסה זאת תהיה להגיע למעלה אחרי מאה ועשרים ולגלות שצריך לרדת לסיבוב נוסף בגלל שלא התחנתי עם הזיווג האמיתי שלי רק בגלל שהוא/היא היה/היתה גר/גיורת...

מישהו פה באמת מתנהל בחיי היומיום שלו באופן קבוע לפי כל מיני מנהגי חסידות כאלה ואחרים?
 

ואני מוסיף ומדגיש שזו לחלוטין לא ההלכה. מקסימום מידת חסידות שרבא (אולי), ורבי חיים בן עטר הציעו לאנשים מסויימים.

ואגב, שני פסוקים לפני מה שהבאתי כתוב ככה:

"כִּי, ה' אֱלֹהֵיכֶם ... וְאֹהֵב גֵּר, לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה.

אז גם יש כאן מצווה נוספת של "והלכת בדרכיו"...

וחוץ מזה, תחשבו על זה: איזה מוצלח זה לאהוב את אישתך ולקיים בכך מצווה נוספת על הדרך!
 

חלק ב' - |רגוע| :

מבחינה פרקטית - מעשית, של חיים משותפים יש מה לשקול:

וזה כי ישנם הבדלי מנטליות ואורח חיים, ולכן בד"כ זה חתיכת סיפור, כמו שכתבו אנשים פה לפני ואכמ"ל.
אני רק אומר שלכן הרבה מאד פעמים גרים מתחתנים אחד עם השני או עם יהודים שהם יוצאי אותה התפוצה ואז לפחות יש שפה משותפת...

יה"ר שנזכה כולנו למצוא בקלות את הזיווג שבת קול הכריזה עליו בשבילנו.

כל טוב!

שמעון.

לא, זה לא נכון! אין לזה שום מקור בר סמכא.

חוץ מזה יפה כתבת.

אני מסכים איתך בהרבה דברים.

אבל:

א. המנטליות שלנו ושלהם ממש לא רחוקה (כפי שציינתי באחת התגובות כאן)

ב. בד"כ הם מתחתנים אחד עם השני זה אמת. אבל לא מהסיבה שציינת אלא מפני ש:

א. הם היו נשואים לפני והחליטו להתגייר יחד (גיור משפחות, זה קורה המון. הייתי בכמה חתונות כאלה).

ב. הכירו לפני שהתגיירו.

ג. הכירו במהלך הליכי הגיור (באולפני הגיור יש קבוצות שמחולקות לפי אזורים).

אני חושב שלא ראוי לפתוח שירשור כזה - בלי שאתייחס כלל עניינית לתכנו.

הרי מה שבטוח הוא - שעשרות פעמים נצטווינו הבתורה לא להונות (להעליב) את הגר (מה שלא נצטווינו על נישואין איתו..)

אם גר/ה קורא את השאלה וכו' - מן הסתם הוא נעלב או מרגיש מאד לא בנוח.

לכן, לכאורה ראוי יותר שאם מישהו יש לו שאלה פרטית בסיגנון זה, ישאל ת"ח שהוא סומך עליו.

חשבתי בעצמי על שירשורים נוספים, כשכתבתי את זה.

באמת, גם בשירשורים אחרים צריך להיזהר, בניסוח, בצורת ההבעה. וזה לא פשוט. אכן, אישית, אני נוטה לא לכתוב גם בדברים כאלה כשאין הקצנה לצד אחד, מחשש לפגיעה באנשים יקרים שאולי קוראים כאן.

אבל כאן - חושבני שזה קצת אחרת.  לעיתים אדם שואל על נכות, חולי, ל"ע, כי הוא רוצה בעצמו לדעת מה אומרים. באופן גלוי. יתכן גם שהאנשים הללו מודעים ממילא למה שחלק אומרים, ומחפשים ממילא את אלו שמסתכלים אחרת.

גר - מבחינה מסויימת - הוא בא עם פחות "הגנה". זה מקרוב הצטרף לעם ישראל (הרי מדובר פה בגילאים די מסויימים ובמי שהספיק להתגייר בעצמו), מן הסתם אין לו משפחה מסביב, והנה "שאלה" פומבית: הייתם מתחתנים עם גר?..  לא נעים, הייתי אומר. אולי מחליש את הדעת. והעיקר - ציווי מפורש: וגר לא תונו.  מה גם שה"חיסרון" העיקרי ששואלים עליו, הוא בדבר הכי גדול שהוא עשה בחיים שלו..

אז אתה יכול לומר, ואמרת: הרי יש גם ספרים המתייחסים לענין. אפילו כבר בתלמוד. ההבדל הוא, שבוודאי אין התורה מתעלמת מכל מיני צדדים וגוונים שיש במצבי החיים השונים.  כשמעלים לשאלה פומבית בפורום - זה אחרת.

הנה, תבחן בעצמך: היתה לך בעיה ללכת לרב לשאול האם יש התייחסות מיוחדת לנושא זה בספרותנו? בוודאי שלא היתה בעיה.   אבל אם היה עומד על ידך גר - לא היית שואל את זה אז, נכון?  אז מה שאני חששתי הוא, שמא הפורום זה כמו המצב השני...

ו

אם מדובר בבחורה בלי בעיה מסוימת (לדוגמא בית הרוס. מבוגרת. וכו' ) אין סיבה לדעתי להינשא לגר כיוון שיש בזה הרבה מורכבויות. אולם במידה ויש בעיה  אין שום מניעה בדבר וכבר אמרו חז"ל "בגרה בתך - שחרר עבדך ותן לה".

עוד לא יצא לי להיפגש גם גר או גיורת שבאו מבית הרוס.

ההפך הוא הנכון. הם באים מבתים מאוד מאוד יציבים. כלכלית וחברתית.

היו לי בדירה שנה שעברה שתי גיורות והן פשוט מדהימות!

באופן כללי - גרים, שלקחו על עצמם מתוך בחירה את כל המצוות שבכלל לא היו מחוייבים בהם - 

נשמה של יהודי שנולדה בגוף של גוי, ועשתה כ"כ הרבה מאמצים כדי להגיע לאמת שלה ---

ברור. אפילו אשמח.

(השאלה היא, עד כמה הבדלי המנטליות נוראיים. ועד כמה גרים - דווקא מהשינוי שעברו וקיבלו על עצמם, יסתדרו עם אנשים 'כמונו'... )

הם מאוד קשובים לתורה ולהלכה ולכל מה שהרבנים אומרים.

הם מאוד פתוחים להכיר עולם חדש שעד היום לא נתוודעו אליו.

זו אחת התכונות הבולטות שלהם - אוזן קשבת ותשומת לב.

love  מדאורייתא  של  ואהבת  את  הגר

בס"ד

מבחינה מעשית הכל תלוי באדם, במידות, יראת שמיים וכ', אבל מבחינה עקרונית לחתן עם אדם שעבר כל כך הרבה כדי לקבל את מה שלנו מובן מאליו...?

יש כל כך הרבה גדולים בעמינו שהיו גרים, בכל הדורות.

אם האישיות באמת מתאימה, והגיור לא היה לצורך משכנתא וכד' אלא אמיתי, ללא אנטרסים, 

תחשבו על אופן קיום המצוות בבית כזה. 

אדם שמרגיש זכות בקיום כל מצווה- במובן מסויים הלוואי עליינו תודעה של גרים.

תחשבו על חינוך בבית כזה. עומק כזה של בחירה לבטח משפיע על חינוך הילדים.

אגב לגבי שורשי נשמות גבוהות יותר או פחות- לכל יהודי יש חלק בעצמות ה', גם לגר צדק. כשהנשמה יורדת בסדר ההשתלשלות יש יש רמות ודרגות(ולאו דווקא שקשורות לבני גרים או לא) אבל זה לא משנה כהוא זה לעצם היהדות שלו, לא משנה ליוקר של הנשמה בעני ה'.

ה' אוהב כל יהודי, איך שהוא יצר אותו, עם הנשמה הקדושה שניתנה לו. להימנע מלהתחתן עם גר\ת צדק במידה וזה האדם שהכי מתאים מכל הבחינות האחרות בגלל שיקול כזה, לעניות דעתי זאת שטות גמורה. הקב"ה הוא השולח נשמות לילדים, והוא יחליט לכל ילד איזו נשמה הוא צריך.  מה שאנחנו רואים בעול זה לא שורשי נשמות!! יכול להיות הרשע הכי גדול עם נשמה גבוהה יותר מגדול הדור. מה שאנחנו רואים וחווים זה החינוך של האדם, (בעיקר העצמי) הבחירות שלו, האופן בו הוא מתמודד עם הטבע שלו לטוב ולמוטב.

יכולים להיות קשיים, התמודדויות בגלל סיבות טכניות שקשורות לגרות שלו, אולי מנטליות, אולי קשר עם הורים אחים וכ', ואלו דברים שקשורים לעצם האדם והקשר, מתאים או לא מתאים. אבל מבחינה עקרונית לראות פגם בלצאת עם גר?? מצטערת לא מבינה.

גילוי נאות- הגר היחיד שאני מכירה אישית זה תלמיד חכם די מבוגר בעל שיעור קומה בקהילה שלנו, שנוסף לכל גם איש חסד טוב לב בצורה לא רגילה, אדם משכמו ומעלה.

שו"ת תשובות והנהגות (הראב"ד של העדה החרדית היום) ח"א סימן תשכ"ח:

שאלה: לישא גיורת אם כדאי לכתחילה

הנה איתא בברכות (ח ב) דא"ל רבא לבניה ואל תשבו על מטת ארמית ומפרשינן בגמרא איכא דאמרי דלא תנסובו גיורתא, אמנם מדאמר להו הלשון "שלא לישב על מטה ארמית", נראה שפירש להם הטעם שלא לישא גיורת דהוא משום שעדיין קשורה וחושבת על משפחתה הגויים, אבל במקרה עליו נשאלתי היה מדובר שהתגיירה האם עם בתה כשהיתה קטנה וזאת הקטנה שגדלה ואין ספק שלא חושבת על המשפחה הגויים, ועוד בלאו הכי י"ל דהגמרא נקט אזהרה על דרך כלל, אבל יש לפעמים שניכר בגיורת שניתקה קשריה עם משפחתה לגמרי וקשורה עכשיו לעם היהודי באופן חזק. ואמנם יש שחששו מהא דאמרו בב"ב קט: לעולם ידבק אדם בטובים שהרי משה שנשא בת יתרו יצא ממנו יהונתן, גם בזה יש לומר שאף דודאי היחוס מעלה חשובה היא, אבל כשהגיורת יש בה מעלות הרבה ביר"ש ובמדות וכו' אין לפוסלה ח"ו רק מחמת זה שהיא גיורת שלא לישאנה, ועיין מה שהארכנו בזה בח"ב סימן תרכ"ג יעוש"ה. ועיין רמב"ם בהקדמה ליד החזקה במסורת התורה דור דור שמביא מגדולי התנאים כר"ע ור"מ שהיו צאצאי גרים שהאב היה גר, וכ"ש לישא גיורת שיהושע נשא גיורת, ודוד המלך מרות הגיורת, ור"ע נשא גיורת, וכו'. ובודאי ראו שדרכם יומשך שרשרת הדורות, והרבה מבני ישראל מיוחסים והם צאצאי גיורות ולא נקרא בזה ח"ו פגם, וידוע שכל נשמות הגרים וגיורות שעד סוף כל הדורות היו במעמד הר סיני יחד עם כל ישראל, ואברהם אבינו אב המון גויים הוא האב לגרים שיתגיירו.

בהמשך התשובה הוא דן איך הגיור מועיל בזמן הזה, אבל זה לא נוגע לדיון הנוכחי.

אג"מ אבה"ע ח"ד סימן ע"א בסוף התשובה:

ולישא גיורת אם היא גיורת לשם שמים ליכא שום איסור ומפורש בגמ' הוריות דף י"ג ע"א שאלו תלמידיו את ראבר"צ מפני מה הכל רצין לישא גיורת ואין הכל רצין לישא משוחררת, עכ"פ נאמר לשון הכל רצין שמשמע שליכא שום איסור ושום חשש אבל ודאי כשהיא ראויה להוליד בנים טוב ליקח יותר בת ישראל שהרי הבנים דומין לאחי האם, אבל ודאי לאחד שרוצה לישא גיורת צריך לבדוק הרבה לידע מאיזה טעם נתגיירה.

מי לא היתה רוצה להתחתן איתו?

שאם זה מתאים, ללכת על זה.

ב"ה

כותב בספר המצוות שאסור להימנע מלהתחתן עם גר בגלל שהוא גר. 

את הפן התורני צריך לשאול רב,חלילה שאנשים ימנעו מעצמם לעשות דבר כזה בגלל טעות.

בס"ד

קבלת עול מצוות אמיתית מתוך אהבה ורצון.

רק בשביל הזכות הזאת, להיות נשואה למישהו שבחר בעצמו להתחבר לעמ"י.

כל דבר צריך לדון לגופו.

הייתה אצלנו בראש השנה חיילת בתהליך גיור [על הבעיה לארח בחג גויים לא נרחיב כאן אלא אומר שהתיעצתי...] היא באה ממשפחה שהסבא מצד האבא יהודי יר"ש חסיד חב"ד שברוסיה לא הצליח להנחיל לבנו חינוך יהודי ,והוא התחתן עם גויה והנכדה שהיא בעצם גויה על פי ההלכה רואה את עצמה כיהודיה שצריכה לעבור הליך פרוצדוראלי . היא מתכוונת לשמור הכל ואפילו דואגת שאביה למרות שנשוי בשנית לגויה [אמה נהרגה בתאונה] ילך לבית הכנסת לפחות בחגים.

אם משהו ישאל אותי עליה למשל זה סיפור שונה לחלוטין מהרבה גיורים אחרים שמונעים רק מטעמים של שייכות לחברה הישראלית.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לא הבנת את הקונספט של המקום אחי 

מזה הסקרנות הזו המיותרת הזו

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז