שילדים של גרה וישראלי הם פחותים בקדושה מישראלי וישראלית

די לחפש סיבות לשלול.

אתמהה..

בקדושה ובטהרה,שגדל להיות נואף ורוצח

האם הוא עדיין יותר קדוש מילד של גר שגדל להיות יהודי כשר?

אתמהה..

אפשר להביע תמיהה עד מחר,ועדיין השאלה תעמוד בעינה-

מה זה משנה?! מה?!

אין עניין לחפש סיבות לפסול מתחת לאדמה.

צריך לבוא עם עין טובה,עם חיפוש הטוב.

בהנחה שאנחנו עם דברי אור החיים, זה לא משנה לך אם הילד שלך קדוש יותר או פחות?

ישראל יכול ללכלך את הנשמה אבל תמיד היא תשאר קדושה

ומחילה,אני לא רואה איך זה בא לידי ביטוי במעשה.

מרגיש לי כמו דיון עקר.

חוץ ממקורות בתורת הנסתר.

רבא אמר לבניו "אל תשנו על מיטת ארמית" ואחד הפירושים המובאים בגמרא - לא תינסבו גיורתא (אל תשאו לאשה גיורת)

קהלת שלמה לגאון מסוסנוביץ אות נ': אין נכון ליקח גיורת אע"פ שאין איסור, ש"ס ברכות (ח דאזהיר להו רבא לבניה אל תשבו על מיטת ארמית, ואיכא דאמרי דלא תנסבו גיורתא

ילדים של ישראלי וישראלית לא פחותים בקדושה מילדים של כהן וכהנת?

אז מה נתחתן רק עם כהנים?

כמו שהכוזרי אומר שגרים לא יכולים להיות נביאים (כלומר, שהם פחותים מישראל) אבל יש לא מעטים שחולקים עליו מכל וכל.

אף על פי שלא תהיה נביאה.

חבריקוס! תראו לאן נסחפנו... בוחנים הצעה על פי הסיכוי שאשתך תהיה נביאה???

שאומרים שדרגה של גרים נמוכה מדרגה של ישראל וזה מתבטא, בין השאר, ביכולת להגיע לנבואה.

ויש כאלו [לא אני] שיכול להיות שיפריע להם להתחתן עם מישהו "נמוך" יותר. [ואני יודעת שזה נשמע מאוד אליטיסטי, אבל יש כאלו].

אז זהו? החלטנו לפתוח עוד רעיונות לפסילה? יכולת נבואה לפי שיטת הכוזרי? אנשים כ"כ מחפשים בנרות איפה אפשר לפסול...

אני דור חמישי לאחד מגדולי הדור במאה ה-19 ואני מאוד גאה בכך, למרות ש...

הוא לא היה נביא.

מי שלדעתו יש הבדל.

[בהערת שוליים- דווקא יש ענין בלרצות להיות נביא. מדרגה יותר גבוהה, אנשים שעובדים את ה' יותר בשלמות.. כל הענין של מה שרבי פנחס בן יאיר אומר- אמר ר' פנחס בן יאיר: זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים, תחיית המתים מביאה לידי אליהו ז"ל  (ותודה לויקיפדיה.)]

הבנתי את זה שיש מי שאומר שיש הבדל.

ומה הנושא הזה של נבואה קשור לשידוכים?

(שאלה כנה. לא תקיפה ח"ו)

טוב וצדיק- ואם הוא עדיין לא שם- לפחות שיהיה בדרך, שיהיה לו בפוטנציאל, ונבואה זה סוג של מדרגה.

ברור שנבואה זה ללכת קצת רחוק, אבל זה ביטוי של ההבדל בין מי שנולד כישראל לבין מי שעשה את התהליך הזה בהמשך החיים.

[לא חשבתי שאתה תוקף, פשוט הרגשתי צורך להביע תסכול מזה שאני לא מצליחה להסביר.]

מעשית, כל אחד לפי מה שמתאים לו.

לי אישית היה קשה לצאת עם גרים...

יש לי שכן כהן שהיה גרוש ונשוי לגיורת.

ואני מכירה עוד כהן שהיה גרוש שנישא לגיורת.

ככה פוסק השו"ע בחלק אבה"ע סימן ו' סעיף ח'.

זה דין מפורש בגמרא ואין חולק בכך. (אני מדבר על גיורת שהתגיירה אחרי גיל 3).

אם העניין זה מקורות וכו'.

טרם העמקתי בה..

מאוד תלוי מה המצב של הבן-אדם היום. כמה הוא יציב, כמה הוא למד, מה הרב שלו חושב על המוכנות שלו לחיי נישואין ומשפחה... קשה לדעת

בהצלחות

ח: רבא אאל"ט מורה שם לבניו שלא ישאו גיורות.(ע"פ אחד הפירושים)

יש על זה כמה הסברים: 1. ע"פ ההסבר של רבי אברהם גר בתוספות במסכת קידושין ע: סוף ד"ה קשים גרים (בעמוד אחרי כבר) שגרים מדקדקים יותר במצוות מישראל ולכן עלול להיות עליהם קטרוג.

2. רבא היה כהן אז זה היה אסור לו.

3. כמו האור החיים שהוזכר.

זה מה שאני זוכר כרגע.

בכל מקרה, גם לפי הכוזרי- הילדים של הגר- הם כבר באותה מדריגה של ישראל גמור לכל עניין.

לאל תשבו על מיטת ארמית. והפירוש האחרון מפרש כפשוטו לא לשבת על מיטה של נכרית (וכידוע בד"כ הדעה האחרונה היא הדעה המקובלת בגמרא).

זה לא פירוש של אחד הראשונים או האחרונים אלא של הגמרא עצמה

אני לא אתחיל לפרט כי זה באמת לא ייגמר היום.

רק דבר קטן:

נניח שה' אומר לך מחר שכלל אין צורך לקיים מצוות וזה בסדר גמור. האם היית מתעקש לקבל על עצמך לכל חייך עוד שש מאות ומשו מצוות עד יומך האחרון? ונניח שכן, האם היית מוכן לעבור דרך כה ארוכה ומפרכת בשביל זה?

הגמרא אומרת "קשים גרים לישראל כספחת".

ההסבר הוא פשוט:

כשאנחנו כשעושים איזו מצווה קטנטונת אנחנו מרגישים כאילו עשינו טובה למישו.

גרים לעומת זאת קיבלו על עצמם שש מאות ומשו מצוות וכולן באהבה גמורה, בלי שמישו הכריח אותם, אמר להם או חינך אותם לעשות ככה. כל אחת ואחת מהמצוות (גם הכי קשות והכי לא מובנות) הם קיבלו על עצמם מתוך רצון להתקרב לקב"ה.

הדבר יוצר קיטרוג על עם ישראל שלא תמיד מתחשק לו לקיים חלק מהמצוות וגם אם הוא כן מקיים זה לא מתוך אהבה כמו הגרים אלא כי ככה הם גדלו, חונכו או אמרו להם.

אין כמו גרים בעבודת ה'. מתוך אהבה והתקרבות נטו!

אם תרצי לשוחח על כך עוד - אני באישי.

מזתומרת "מדרגות בקדושה"?

ממתי הפכתם לאנשים שמתעסקים במדרגות של קדושה?

אולי נמציא דתומטר של מדרגות קדושה הכולל בדיקת יחוס עד אברהם אבינו?

עם רבי יהודה הנשיא היית מתחתנת? למרות שנאמר עליו שהוא רק "ארי בן שועל" לעומת רבי אלעזר בן שמעון שהיה "ארי בן ארי"?

ומה עם דמעותייך הנשפחות על קברי אימותינו הקדושות? בגלל שאבא שלהם היה לבן הארמי אז כבר אסור להתחתן איתן? ובסוף לא יצאו מהן שנים עשר שבטי י-ה?

ועם רבקה אסור להתחתן? מפני שאבא שלה היה בתואל הארמי? ובסוף לא יצא ממנה הרגל השלישית במרכבה? האמיני לי שהייתי שמח מאוד אם הבן שלי היה הרגל השלישית במרכבה (אפילו הייתי מתפשר על הרביעית) אף על פי שהוא לא עונה במאה אחוז לקריטריונים של הדתומטר החדש של "מדרגות בקדושה".

מעשה אבות סימן לבנים. האבות הקדושים ידעו היטב עם מי הם מתחתנים. עם בנות של רוצחים, גנבים ונוכלים. הם ידעו טוב מאוד לפי מה בודקים בן זוג, ועוד יותר טוב הם ידעו, לפי מה לא בודקים בן זוג.

אז מה, אנחנו עכשיו אחרי 3500 שנה נשנה את קריטריון הבחירה של בן הזוג בגלל "מדרגות דקדושה"? הלוואי שנגיע לאפס קצהו קרסולו של יעקב אבינו (שלפי הנאמר לעיל אנחנו אמורים להיות עכשיו יותר קדושים ממנו...)

יהי רצון שתזכי לבנות בית נאמן בישראל.

ואני מניח שציינו כבר את יהושע ורחב ובועז ורות (והראיה מבועז יותר חזקה, תמיד אפשר לטעון שיהושע עשה זאת ב"רוח הקודש", לא שיש לזה מקור אבל ניחא, אבל בשום פנים ואופן אי אפשר לטעון זאת במקרה של בועז).

גם ר' עקיבא מעביר התורה כולה היה בן גרים

וכן שמעיה ואבטליון עוד לפניו,

וכן על זה הדרך.

כי הם מביאים ניצוצות לעם ישראל ודוקא בגלל זה הם יכולים לגלות יותר קדושה

זה לא נראה לי שייך בכלל.

לק"י

אם הוא התגייר מתוך רצון אמיתי לקיים את רצון ה', הוא יכול להגיע למדרגה גבוהה יותר ולהיות בנאדם טוב יותר ממישו שסבא שלו רב, אבל הוא..

אני יכולה להבין את השאלה. הרקע הוא מאוד מאוד מאוד שונה לפעמים, יותר מאשר הרקע של בעלי תשובה שבסופו של דבר גדלו פה בארץ. אבל זה לא קשור לעצם ההתגיירות, אלא לאדם עצמו.

לא מכירה המון גרים, אבל אלה שאני כן מכירה הם מאוד מיוחדים, תארי לעצמך אדם שבחר בצורה מודעת לחלוטין ביהדות על כל קשייה!!!

יתכן שיש משהו יותר פתוח אצל גרים, כי הם גדלו, כאמור, בכנסיה (למשל) או במקומות שונים מאוד, ואע"פ שהם התנתקו משם, הם עדיין מכירים את העולם הזה.

חברה טובה שלי מראה לי תמונות של השבטים האינדיאנים שהיא הייתה מבלה איתם בקיץ בתור ילדה... מדליק...

לא נראה לי רלוונטי כ"כ הדיון של מי ילד קדוש יותר או פחות. מה אנחנו מבינים בכלל?

ואם הגר הזה הוא בכלל צאצא של יהודים טובים שאיכשהוא נעלמו במהלך ההסטוריה? אז זה אחרת? תחושה שלי שחישובים כאלה לא עושים טוב ומסבכים את החיים ללא צורך.

לא היו מזוהים עם דת אחרת לפני הגירות.

"תנו רבנן, נעמן גר תושב היה נבוזראדן, גר צדק היה מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים, מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים, ומאן נינהו שמעיה ואבטליון, מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק"

שדבריו הם "שטות"...

"מבני בניו" - זה אחרי הרבה דורות;

וההרגשה שהוא אמר, היא הרגשה סובייקטיבית שיכולה להיות מובנת.

חלק א'  -  |משתולל|:

ספר דברים פרק י' פסוק יט' : "וַאֲהַבְתֶּם, אֶת-הַגֵּר:  כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

והלו! מה נסגר פה עם הציטוטים מ"האור החיים" הקדוש? למה, אתם הולכים בכל פיפס לפי מה שהוא אומר?
יש לכם מושג בכלל מה זה נשמה לפני שאתם נותנים פה ציונים?

זה נכון שאובייקטיבית יש הבדל בנשמה בין גר ליהודי, אבל מי שאמור להתייחס לזה זה רק מי שיודע לזהות את זה.
צר לי, אבל כמה אנשים היום בעולם יודעים להבחין בכלל בין גוי ליהודי רק במבט על הנשמה שלו?
ואם כבר ציטטו פה את הדף היומי אז "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?" (תרגום חופשי - מה לך ולחשבונות שמיים?).
איזה בעסה זאת תהיה להגיע למעלה אחרי מאה ועשרים ולגלות שצריך לרדת לסיבוב נוסף בגלל שלא התחנתי עם הזיווג האמיתי שלי רק בגלל שהוא/היא היה/היתה גר/גיורת...

מישהו פה באמת מתנהל בחיי היומיום שלו באופן קבוע לפי כל מיני מנהגי חסידות כאלה ואחרים?
 

ואני מוסיף ומדגיש שזו לחלוטין לא ההלכה. מקסימום מידת חסידות שרבא (אולי), ורבי חיים בן עטר הציעו לאנשים מסויימים.

ואגב, שני פסוקים לפני מה שהבאתי כתוב ככה:

"כִּי, ה' אֱלֹהֵיכֶם ... וְאֹהֵב גֵּר, לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה.

אז גם יש כאן מצווה נוספת של "והלכת בדרכיו"...

וחוץ מזה, תחשבו על זה: איזה מוצלח זה לאהוב את אישתך ולקיים בכך מצווה נוספת על הדרך!
 

חלק ב' - |רגוע| :

מבחינה פרקטית - מעשית, של חיים משותפים יש מה לשקול:

וזה כי ישנם הבדלי מנטליות ואורח חיים, ולכן בד"כ זה חתיכת סיפור, כמו שכתבו אנשים פה לפני ואכמ"ל.
אני רק אומר שלכן הרבה מאד פעמים גרים מתחתנים אחד עם השני או עם יהודים שהם יוצאי אותה התפוצה ואז לפחות יש שפה משותפת...

יה"ר שנזכה כולנו למצוא בקלות את הזיווג שבת קול הכריזה עליו בשבילנו.

כל טוב!

שמעון.

לא, זה לא נכון! אין לזה שום מקור בר סמכא.

חוץ מזה יפה כתבת.

אני מסכים איתך בהרבה דברים.

אבל:

א. המנטליות שלנו ושלהם ממש לא רחוקה (כפי שציינתי באחת התגובות כאן)

ב. בד"כ הם מתחתנים אחד עם השני זה אמת. אבל לא מהסיבה שציינת אלא מפני ש:

א. הם היו נשואים לפני והחליטו להתגייר יחד (גיור משפחות, זה קורה המון. הייתי בכמה חתונות כאלה).

ב. הכירו לפני שהתגיירו.

ג. הכירו במהלך הליכי הגיור (באולפני הגיור יש קבוצות שמחולקות לפי אזורים).

אני חושב שלא ראוי לפתוח שירשור כזה - בלי שאתייחס כלל עניינית לתכנו.

הרי מה שבטוח הוא - שעשרות פעמים נצטווינו הבתורה לא להונות (להעליב) את הגר (מה שלא נצטווינו על נישואין איתו..)

אם גר/ה קורא את השאלה וכו' - מן הסתם הוא נעלב או מרגיש מאד לא בנוח.

לכן, לכאורה ראוי יותר שאם מישהו יש לו שאלה פרטית בסיגנון זה, ישאל ת"ח שהוא סומך עליו.

חשבתי בעצמי על שירשורים נוספים, כשכתבתי את זה.

באמת, גם בשירשורים אחרים צריך להיזהר, בניסוח, בצורת ההבעה. וזה לא פשוט. אכן, אישית, אני נוטה לא לכתוב גם בדברים כאלה כשאין הקצנה לצד אחד, מחשש לפגיעה באנשים יקרים שאולי קוראים כאן.

אבל כאן - חושבני שזה קצת אחרת.  לעיתים אדם שואל על נכות, חולי, ל"ע, כי הוא רוצה בעצמו לדעת מה אומרים. באופן גלוי. יתכן גם שהאנשים הללו מודעים ממילא למה שחלק אומרים, ומחפשים ממילא את אלו שמסתכלים אחרת.

גר - מבחינה מסויימת - הוא בא עם פחות "הגנה". זה מקרוב הצטרף לעם ישראל (הרי מדובר פה בגילאים די מסויימים ובמי שהספיק להתגייר בעצמו), מן הסתם אין לו משפחה מסביב, והנה "שאלה" פומבית: הייתם מתחתנים עם גר?..  לא נעים, הייתי אומר. אולי מחליש את הדעת. והעיקר - ציווי מפורש: וגר לא תונו.  מה גם שה"חיסרון" העיקרי ששואלים עליו, הוא בדבר הכי גדול שהוא עשה בחיים שלו..

אז אתה יכול לומר, ואמרת: הרי יש גם ספרים המתייחסים לענין. אפילו כבר בתלמוד. ההבדל הוא, שבוודאי אין התורה מתעלמת מכל מיני צדדים וגוונים שיש במצבי החיים השונים.  כשמעלים לשאלה פומבית בפורום - זה אחרת.

הנה, תבחן בעצמך: היתה לך בעיה ללכת לרב לשאול האם יש התייחסות מיוחדת לנושא זה בספרותנו? בוודאי שלא היתה בעיה.   אבל אם היה עומד על ידך גר - לא היית שואל את זה אז, נכון?  אז מה שאני חששתי הוא, שמא הפורום זה כמו המצב השני...

ו

אם מדובר בבחורה בלי בעיה מסוימת (לדוגמא בית הרוס. מבוגרת. וכו' ) אין סיבה לדעתי להינשא לגר כיוון שיש בזה הרבה מורכבויות. אולם במידה ויש בעיה  אין שום מניעה בדבר וכבר אמרו חז"ל "בגרה בתך - שחרר עבדך ותן לה".

עוד לא יצא לי להיפגש גם גר או גיורת שבאו מבית הרוס.

ההפך הוא הנכון. הם באים מבתים מאוד מאוד יציבים. כלכלית וחברתית.

היו לי בדירה שנה שעברה שתי גיורות והן פשוט מדהימות!

באופן כללי - גרים, שלקחו על עצמם מתוך בחירה את כל המצוות שבכלל לא היו מחוייבים בהם - 

נשמה של יהודי שנולדה בגוף של גוי, ועשתה כ"כ הרבה מאמצים כדי להגיע לאמת שלה ---

ברור. אפילו אשמח.

(השאלה היא, עד כמה הבדלי המנטליות נוראיים. ועד כמה גרים - דווקא מהשינוי שעברו וקיבלו על עצמם, יסתדרו עם אנשים 'כמונו'... )

הם מאוד קשובים לתורה ולהלכה ולכל מה שהרבנים אומרים.

הם מאוד פתוחים להכיר עולם חדש שעד היום לא נתוודעו אליו.

זו אחת התכונות הבולטות שלהם - אוזן קשבת ותשומת לב.

love  מדאורייתא  של  ואהבת  את  הגר

בס"ד

מבחינה מעשית הכל תלוי באדם, במידות, יראת שמיים וכ', אבל מבחינה עקרונית לחתן עם אדם שעבר כל כך הרבה כדי לקבל את מה שלנו מובן מאליו...?

יש כל כך הרבה גדולים בעמינו שהיו גרים, בכל הדורות.

אם האישיות באמת מתאימה, והגיור לא היה לצורך משכנתא וכד' אלא אמיתי, ללא אנטרסים, 

תחשבו על אופן קיום המצוות בבית כזה. 

אדם שמרגיש זכות בקיום כל מצווה- במובן מסויים הלוואי עליינו תודעה של גרים.

תחשבו על חינוך בבית כזה. עומק כזה של בחירה לבטח משפיע על חינוך הילדים.

אגב לגבי שורשי נשמות גבוהות יותר או פחות- לכל יהודי יש חלק בעצמות ה', גם לגר צדק. כשהנשמה יורדת בסדר ההשתלשלות יש יש רמות ודרגות(ולאו דווקא שקשורות לבני גרים או לא) אבל זה לא משנה כהוא זה לעצם היהדות שלו, לא משנה ליוקר של הנשמה בעני ה'.

ה' אוהב כל יהודי, איך שהוא יצר אותו, עם הנשמה הקדושה שניתנה לו. להימנע מלהתחתן עם גר\ת צדק במידה וזה האדם שהכי מתאים מכל הבחינות האחרות בגלל שיקול כזה, לעניות דעתי זאת שטות גמורה. הקב"ה הוא השולח נשמות לילדים, והוא יחליט לכל ילד איזו נשמה הוא צריך.  מה שאנחנו רואים בעול זה לא שורשי נשמות!! יכול להיות הרשע הכי גדול עם נשמה גבוהה יותר מגדול הדור. מה שאנחנו רואים וחווים זה החינוך של האדם, (בעיקר העצמי) הבחירות שלו, האופן בו הוא מתמודד עם הטבע שלו לטוב ולמוטב.

יכולים להיות קשיים, התמודדויות בגלל סיבות טכניות שקשורות לגרות שלו, אולי מנטליות, אולי קשר עם הורים אחים וכ', ואלו דברים שקשורים לעצם האדם והקשר, מתאים או לא מתאים. אבל מבחינה עקרונית לראות פגם בלצאת עם גר?? מצטערת לא מבינה.

גילוי נאות- הגר היחיד שאני מכירה אישית זה תלמיד חכם די מבוגר בעל שיעור קומה בקהילה שלנו, שנוסף לכל גם איש חסד טוב לב בצורה לא רגילה, אדם משכמו ומעלה.

שו"ת תשובות והנהגות (הראב"ד של העדה החרדית היום) ח"א סימן תשכ"ח:

שאלה: לישא גיורת אם כדאי לכתחילה

הנה איתא בברכות (ח ב) דא"ל רבא לבניה ואל תשבו על מטת ארמית ומפרשינן בגמרא איכא דאמרי דלא תנסובו גיורתא, אמנם מדאמר להו הלשון "שלא לישב על מטה ארמית", נראה שפירש להם הטעם שלא לישא גיורת דהוא משום שעדיין קשורה וחושבת על משפחתה הגויים, אבל במקרה עליו נשאלתי היה מדובר שהתגיירה האם עם בתה כשהיתה קטנה וזאת הקטנה שגדלה ואין ספק שלא חושבת על המשפחה הגויים, ועוד בלאו הכי י"ל דהגמרא נקט אזהרה על דרך כלל, אבל יש לפעמים שניכר בגיורת שניתקה קשריה עם משפחתה לגמרי וקשורה עכשיו לעם היהודי באופן חזק. ואמנם יש שחששו מהא דאמרו בב"ב קט: לעולם ידבק אדם בטובים שהרי משה שנשא בת יתרו יצא ממנו יהונתן, גם בזה יש לומר שאף דודאי היחוס מעלה חשובה היא, אבל כשהגיורת יש בה מעלות הרבה ביר"ש ובמדות וכו' אין לפוסלה ח"ו רק מחמת זה שהיא גיורת שלא לישאנה, ועיין מה שהארכנו בזה בח"ב סימן תרכ"ג יעוש"ה. ועיין רמב"ם בהקדמה ליד החזקה במסורת התורה דור דור שמביא מגדולי התנאים כר"ע ור"מ שהיו צאצאי גרים שהאב היה גר, וכ"ש לישא גיורת שיהושע נשא גיורת, ודוד המלך מרות הגיורת, ור"ע נשא גיורת, וכו'. ובודאי ראו שדרכם יומשך שרשרת הדורות, והרבה מבני ישראל מיוחסים והם צאצאי גיורות ולא נקרא בזה ח"ו פגם, וידוע שכל נשמות הגרים וגיורות שעד סוף כל הדורות היו במעמד הר סיני יחד עם כל ישראל, ואברהם אבינו אב המון גויים הוא האב לגרים שיתגיירו.

בהמשך התשובה הוא דן איך הגיור מועיל בזמן הזה, אבל זה לא נוגע לדיון הנוכחי.

אג"מ אבה"ע ח"ד סימן ע"א בסוף התשובה:

ולישא גיורת אם היא גיורת לשם שמים ליכא שום איסור ומפורש בגמ' הוריות דף י"ג ע"א שאלו תלמידיו את ראבר"צ מפני מה הכל רצין לישא גיורת ואין הכל רצין לישא משוחררת, עכ"פ נאמר לשון הכל רצין שמשמע שליכא שום איסור ושום חשש אבל ודאי כשהיא ראויה להוליד בנים טוב ליקח יותר בת ישראל שהרי הבנים דומין לאחי האם, אבל ודאי לאחד שרוצה לישא גיורת צריך לבדוק הרבה לידע מאיזה טעם נתגיירה.

מי לא היתה רוצה להתחתן איתו?

שאם זה מתאים, ללכת על זה.

ב"ה

כותב בספר המצוות שאסור להימנע מלהתחתן עם גר בגלל שהוא גר. 

את הפן התורני צריך לשאול רב,חלילה שאנשים ימנעו מעצמם לעשות דבר כזה בגלל טעות.

בס"ד

קבלת עול מצוות אמיתית מתוך אהבה ורצון.

רק בשביל הזכות הזאת, להיות נשואה למישהו שבחר בעצמו להתחבר לעמ"י.

כל דבר צריך לדון לגופו.

הייתה אצלנו בראש השנה חיילת בתהליך גיור [על הבעיה לארח בחג גויים לא נרחיב כאן אלא אומר שהתיעצתי...] היא באה ממשפחה שהסבא מצד האבא יהודי יר"ש חסיד חב"ד שברוסיה לא הצליח להנחיל לבנו חינוך יהודי ,והוא התחתן עם גויה והנכדה שהיא בעצם גויה על פי ההלכה רואה את עצמה כיהודיה שצריכה לעבור הליך פרוצדוראלי . היא מתכוונת לשמור הכל ואפילו דואגת שאביה למרות שנשוי בשנית לגויה [אמה נהרגה בתאונה] ילך לבית הכנסת לפחות בחגים.

אם משהו ישאל אותי עליה למשל זה סיפור שונה לחלוטין מהרבה גיורים אחרים שמונעים רק מטעמים של שייכות לחברה הישראלית.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

אולי אני לא מספיק עמוק במגזר, אבל בסביבתי נפוץ ומקובל מאוד להציע חברים לחברים.

האם אני עושה את זה הרבה? לא. הצעתי כמה פעמים ולא התקדם גם לדייט, אבל מבחינתי לפעמים צץ לי מישהו למישהי ושואלת אם רלוונטי, ולפעמים חברה מבקשת או חושבת אקטיבית על מישהי / מישהו ספציפי אם מכירה משהו שיכול להתאים.

אולי כי בסביבתי לא הולכים לשדכנות בתשלום. אבל נפוץ שמציעים, וגם שמבקשים

הכי כיף כשמבקשים (כי אז יודעת שזה זמן רלוונטי ושיש רצון; וגם תזכורת טובה)

גם חבריי מהמגזר החילוני שואלים ומציעים

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

התוכן ביחס לנשואים פחות רלוונטי לשאלה להבנתי.

השאלה אם הזדהת עם התחושות התסכול והכאב של הכותבת, אם את יכולה להזדהות. 

השיר לא נכתב ביחס לחווית הנשואים, ולכן השאלה לא פנתה מההיבט הזה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

אבל זה עדיין משהו שאנחנו רוצים. לא הייתי חוזרת להיות רווקה, ומאותה הסיבה רווקים רוצים להתחתן, עם כל הקשיים שמגיעים עם זה, וזה קשה כשזה מתעכב.

נגיד והיתה לי כזאת.

למה אתה לא פותר לי את הבעיות הרפואיות שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות בחינוך ילדים שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות החברתיות שלי?

למה אתה חושב שזה תפקיד "הנשואים" לדאוג לכך שהרווקים יתחתנו?

אני כרווק לא ביקשתי עזרה מנשואים בעניין זה ובוודאי לא ביקשתי מהם לשים יד על הלב ולהודות שהם לא עוזרים מספיק לרווקים, כרווק זה אף פעם לא היה נחשב בעיני דבר שנשואים צריכים לעזור לי בזה או כל דבר אחר.

אנשים שרצו לשדך לי רווקים או נשואים קיבלתי בשמחה אם היה רלוונטי אבל להאשים נשואים שהם עסוקים במורכבויות שלהם? למה שהם יתעסקו במורכבויות שלך, למה שכל אדם, נשוי או רווק או גרוש או אלמן יתעסק במשהו שהוא לא המורכבות שלו אם יש לו כזאת?

קח אחריות על החיים שלך למען ה', אנחנו "הנשואים" אין לנו תפקיד לחתן את כל מי שלא הצליח.

אני לא פתחתי עסק לשדכנות ולא גביתי ממך דמי רישום וכנ"ל כל "הנשואים", זה לא התפקיד או המקצוע שלנו לפתור לך את בעיית הרווקות.

ומי אמר שאנחנו טובים בזה? אולי אנחנו לא יודעים לשדך, אולי ניקח על עצמינו לשדך לך מישהי ותתגרשו אחרי שבועיים ואז הרסנו את החיים שלך ושלה גם, מה אתה מפיל עלינו תפקיד שאנחנו לא טובים בזה וייתכן גם שנהרוס לך ולגרושתך את החיים, זו אחריות.

בשורה התחתונה, אתה אחראי לפתירת כל הבעיות שלך, אתה מוזמן להתייעץ ולהעזר באנשי מקצוע ובעלי ניסיון אבל חד משמעית לא להפיל עליהם את האחריות לפתרון בעיותך-מכל סוג שהוא- עליהם, אתה הוא זה שרוצה להתחתן, אתה הוא זה שתחליט עם מי להתחתן ואתה לא יכול לדרוש מאנשים עם מורכבויות לפתור את בעיותך-מכל סוג שהוא- רק בגלל שהם כבר פתרו מורכבות אחת שאתה עדיין לא פתרת.

אתה אחראי לפתרון בעיותך- כל בעיותך באשר הן.

אגב, אתה היית רוצה לכשתתחתן שמישהו ידרוש ממך לעזוב את מורכבויותך ולטפל בבעיית הרווקות שלו? היית מוצא בזה היגיון לעזוב את החשבונות, העניין עם החינוך ילדים, העניין הרפואי והחברתי ולעסוק בבעיית הרווקות של אדם אחר כמחווה לרצון טוב והוא גם ידרוש ממך לשים יד על הלב ולשאול מתי בפעם האחרונה עזרת לרווק?

(ובחינם).

שאתה לא לוקח אחריות על בעיותיהם הכלכליות, הרפואיות, החברתיות ובחינוך ילדים.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.