שילדים של גרה וישראלי הם פחותים בקדושה מישראלי וישראלית

די לחפש סיבות לשלול.

אתמהה..

בקדושה ובטהרה,שגדל להיות נואף ורוצח

האם הוא עדיין יותר קדוש מילד של גר שגדל להיות יהודי כשר?

אתמהה..

אפשר להביע תמיהה עד מחר,ועדיין השאלה תעמוד בעינה-

מה זה משנה?! מה?!

אין עניין לחפש סיבות לפסול מתחת לאדמה.

צריך לבוא עם עין טובה,עם חיפוש הטוב.

בהנחה שאנחנו עם דברי אור החיים, זה לא משנה לך אם הילד שלך קדוש יותר או פחות?

ישראל יכול ללכלך את הנשמה אבל תמיד היא תשאר קדושה

ומחילה,אני לא רואה איך זה בא לידי ביטוי במעשה.

מרגיש לי כמו דיון עקר.

חוץ ממקורות בתורת הנסתר.

רבא אמר לבניו "אל תשנו על מיטת ארמית" ואחד הפירושים המובאים בגמרא - לא תינסבו גיורתא (אל תשאו לאשה גיורת)

קהלת שלמה לגאון מסוסנוביץ אות נ': אין נכון ליקח גיורת אע"פ שאין איסור, ש"ס ברכות (ח דאזהיר להו רבא לבניה אל תשבו על מיטת ארמית, ואיכא דאמרי דלא תנסבו גיורתא

ילדים של ישראלי וישראלית לא פחותים בקדושה מילדים של כהן וכהנת?

אז מה נתחתן רק עם כהנים?

כמו שהכוזרי אומר שגרים לא יכולים להיות נביאים (כלומר, שהם פחותים מישראל) אבל יש לא מעטים שחולקים עליו מכל וכל.

אף על פי שלא תהיה נביאה.

חבריקוס! תראו לאן נסחפנו... בוחנים הצעה על פי הסיכוי שאשתך תהיה נביאה???

שאומרים שדרגה של גרים נמוכה מדרגה של ישראל וזה מתבטא, בין השאר, ביכולת להגיע לנבואה.

ויש כאלו [לא אני] שיכול להיות שיפריע להם להתחתן עם מישהו "נמוך" יותר. [ואני יודעת שזה נשמע מאוד אליטיסטי, אבל יש כאלו].

אז זהו? החלטנו לפתוח עוד רעיונות לפסילה? יכולת נבואה לפי שיטת הכוזרי? אנשים כ"כ מחפשים בנרות איפה אפשר לפסול...

אני דור חמישי לאחד מגדולי הדור במאה ה-19 ואני מאוד גאה בכך, למרות ש...

הוא לא היה נביא.

מי שלדעתו יש הבדל.

[בהערת שוליים- דווקא יש ענין בלרצות להיות נביא. מדרגה יותר גבוהה, אנשים שעובדים את ה' יותר בשלמות.. כל הענין של מה שרבי פנחס בן יאיר אומר- אמר ר' פנחס בן יאיר: זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים, תחיית המתים מביאה לידי אליהו ז"ל  (ותודה לויקיפדיה.)]

הבנתי את זה שיש מי שאומר שיש הבדל.

ומה הנושא הזה של נבואה קשור לשידוכים?

(שאלה כנה. לא תקיפה ח"ו)

טוב וצדיק- ואם הוא עדיין לא שם- לפחות שיהיה בדרך, שיהיה לו בפוטנציאל, ונבואה זה סוג של מדרגה.

ברור שנבואה זה ללכת קצת רחוק, אבל זה ביטוי של ההבדל בין מי שנולד כישראל לבין מי שעשה את התהליך הזה בהמשך החיים.

[לא חשבתי שאתה תוקף, פשוט הרגשתי צורך להביע תסכול מזה שאני לא מצליחה להסביר.]

מעשית, כל אחד לפי מה שמתאים לו.

לי אישית היה קשה לצאת עם גרים...

יש לי שכן כהן שהיה גרוש ונשוי לגיורת.

ואני מכירה עוד כהן שהיה גרוש שנישא לגיורת.

ככה פוסק השו"ע בחלק אבה"ע סימן ו' סעיף ח'.

זה דין מפורש בגמרא ואין חולק בכך. (אני מדבר על גיורת שהתגיירה אחרי גיל 3).

אם העניין זה מקורות וכו'.

טרם העמקתי בה..

מאוד תלוי מה המצב של הבן-אדם היום. כמה הוא יציב, כמה הוא למד, מה הרב שלו חושב על המוכנות שלו לחיי נישואין ומשפחה... קשה לדעת

בהצלחות

ח: רבא אאל"ט מורה שם לבניו שלא ישאו גיורות.(ע"פ אחד הפירושים)

יש על זה כמה הסברים: 1. ע"פ ההסבר של רבי אברהם גר בתוספות במסכת קידושין ע: סוף ד"ה קשים גרים (בעמוד אחרי כבר) שגרים מדקדקים יותר במצוות מישראל ולכן עלול להיות עליהם קטרוג.

2. רבא היה כהן אז זה היה אסור לו.

3. כמו האור החיים שהוזכר.

זה מה שאני זוכר כרגע.

בכל מקרה, גם לפי הכוזרי- הילדים של הגר- הם כבר באותה מדריגה של ישראל גמור לכל עניין.

לאל תשבו על מיטת ארמית. והפירוש האחרון מפרש כפשוטו לא לשבת על מיטה של נכרית (וכידוע בד"כ הדעה האחרונה היא הדעה המקובלת בגמרא).

זה לא פירוש של אחד הראשונים או האחרונים אלא של הגמרא עצמה

אני לא אתחיל לפרט כי זה באמת לא ייגמר היום.

רק דבר קטן:

נניח שה' אומר לך מחר שכלל אין צורך לקיים מצוות וזה בסדר גמור. האם היית מתעקש לקבל על עצמך לכל חייך עוד שש מאות ומשו מצוות עד יומך האחרון? ונניח שכן, האם היית מוכן לעבור דרך כה ארוכה ומפרכת בשביל זה?

הגמרא אומרת "קשים גרים לישראל כספחת".

ההסבר הוא פשוט:

כשאנחנו כשעושים איזו מצווה קטנטונת אנחנו מרגישים כאילו עשינו טובה למישו.

גרים לעומת זאת קיבלו על עצמם שש מאות ומשו מצוות וכולן באהבה גמורה, בלי שמישו הכריח אותם, אמר להם או חינך אותם לעשות ככה. כל אחת ואחת מהמצוות (גם הכי קשות והכי לא מובנות) הם קיבלו על עצמם מתוך רצון להתקרב לקב"ה.

הדבר יוצר קיטרוג על עם ישראל שלא תמיד מתחשק לו לקיים חלק מהמצוות וגם אם הוא כן מקיים זה לא מתוך אהבה כמו הגרים אלא כי ככה הם גדלו, חונכו או אמרו להם.

אין כמו גרים בעבודת ה'. מתוך אהבה והתקרבות נטו!

אם תרצי לשוחח על כך עוד - אני באישי.

מזתומרת "מדרגות בקדושה"?

ממתי הפכתם לאנשים שמתעסקים במדרגות של קדושה?

אולי נמציא דתומטר של מדרגות קדושה הכולל בדיקת יחוס עד אברהם אבינו?

עם רבי יהודה הנשיא היית מתחתנת? למרות שנאמר עליו שהוא רק "ארי בן שועל" לעומת רבי אלעזר בן שמעון שהיה "ארי בן ארי"?

ומה עם דמעותייך הנשפחות על קברי אימותינו הקדושות? בגלל שאבא שלהם היה לבן הארמי אז כבר אסור להתחתן איתן? ובסוף לא יצאו מהן שנים עשר שבטי י-ה?

ועם רבקה אסור להתחתן? מפני שאבא שלה היה בתואל הארמי? ובסוף לא יצא ממנה הרגל השלישית במרכבה? האמיני לי שהייתי שמח מאוד אם הבן שלי היה הרגל השלישית במרכבה (אפילו הייתי מתפשר על הרביעית) אף על פי שהוא לא עונה במאה אחוז לקריטריונים של הדתומטר החדש של "מדרגות בקדושה".

מעשה אבות סימן לבנים. האבות הקדושים ידעו היטב עם מי הם מתחתנים. עם בנות של רוצחים, גנבים ונוכלים. הם ידעו טוב מאוד לפי מה בודקים בן זוג, ועוד יותר טוב הם ידעו, לפי מה לא בודקים בן זוג.

אז מה, אנחנו עכשיו אחרי 3500 שנה נשנה את קריטריון הבחירה של בן הזוג בגלל "מדרגות דקדושה"? הלוואי שנגיע לאפס קצהו קרסולו של יעקב אבינו (שלפי הנאמר לעיל אנחנו אמורים להיות עכשיו יותר קדושים ממנו...)

יהי רצון שתזכי לבנות בית נאמן בישראל.

ואני מניח שציינו כבר את יהושע ורחב ובועז ורות (והראיה מבועז יותר חזקה, תמיד אפשר לטעון שיהושע עשה זאת ב"רוח הקודש", לא שיש לזה מקור אבל ניחא, אבל בשום פנים ואופן אי אפשר לטעון זאת במקרה של בועז).

גם ר' עקיבא מעביר התורה כולה היה בן גרים

וכן שמעיה ואבטליון עוד לפניו,

וכן על זה הדרך.

כי הם מביאים ניצוצות לעם ישראל ודוקא בגלל זה הם יכולים לגלות יותר קדושה

זה לא נראה לי שייך בכלל.

לק"י

אם הוא התגייר מתוך רצון אמיתי לקיים את רצון ה', הוא יכול להגיע למדרגה גבוהה יותר ולהיות בנאדם טוב יותר ממישו שסבא שלו רב, אבל הוא..

אני יכולה להבין את השאלה. הרקע הוא מאוד מאוד מאוד שונה לפעמים, יותר מאשר הרקע של בעלי תשובה שבסופו של דבר גדלו פה בארץ. אבל זה לא קשור לעצם ההתגיירות, אלא לאדם עצמו.

לא מכירה המון גרים, אבל אלה שאני כן מכירה הם מאוד מיוחדים, תארי לעצמך אדם שבחר בצורה מודעת לחלוטין ביהדות על כל קשייה!!!

יתכן שיש משהו יותר פתוח אצל גרים, כי הם גדלו, כאמור, בכנסיה (למשל) או במקומות שונים מאוד, ואע"פ שהם התנתקו משם, הם עדיין מכירים את העולם הזה.

חברה טובה שלי מראה לי תמונות של השבטים האינדיאנים שהיא הייתה מבלה איתם בקיץ בתור ילדה... מדליק...

לא נראה לי רלוונטי כ"כ הדיון של מי ילד קדוש יותר או פחות. מה אנחנו מבינים בכלל?

ואם הגר הזה הוא בכלל צאצא של יהודים טובים שאיכשהוא נעלמו במהלך ההסטוריה? אז זה אחרת? תחושה שלי שחישובים כאלה לא עושים טוב ומסבכים את החיים ללא צורך.

לא היו מזוהים עם דת אחרת לפני הגירות.

"תנו רבנן, נעמן גר תושב היה נבוזראדן, גר צדק היה מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים, מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים, ומאן נינהו שמעיה ואבטליון, מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק"

שדבריו הם "שטות"...

"מבני בניו" - זה אחרי הרבה דורות;

וההרגשה שהוא אמר, היא הרגשה סובייקטיבית שיכולה להיות מובנת.

חלק א'  -  |משתולל|:

ספר דברים פרק י' פסוק יט' : "וַאֲהַבְתֶּם, אֶת-הַגֵּר:  כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

והלו! מה נסגר פה עם הציטוטים מ"האור החיים" הקדוש? למה, אתם הולכים בכל פיפס לפי מה שהוא אומר?
יש לכם מושג בכלל מה זה נשמה לפני שאתם נותנים פה ציונים?

זה נכון שאובייקטיבית יש הבדל בנשמה בין גר ליהודי, אבל מי שאמור להתייחס לזה זה רק מי שיודע לזהות את זה.
צר לי, אבל כמה אנשים היום בעולם יודעים להבחין בכלל בין גוי ליהודי רק במבט על הנשמה שלו?
ואם כבר ציטטו פה את הדף היומי אז "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?" (תרגום חופשי - מה לך ולחשבונות שמיים?).
איזה בעסה זאת תהיה להגיע למעלה אחרי מאה ועשרים ולגלות שצריך לרדת לסיבוב נוסף בגלל שלא התחנתי עם הזיווג האמיתי שלי רק בגלל שהוא/היא היה/היתה גר/גיורת...

מישהו פה באמת מתנהל בחיי היומיום שלו באופן קבוע לפי כל מיני מנהגי חסידות כאלה ואחרים?
 

ואני מוסיף ומדגיש שזו לחלוטין לא ההלכה. מקסימום מידת חסידות שרבא (אולי), ורבי חיים בן עטר הציעו לאנשים מסויימים.

ואגב, שני פסוקים לפני מה שהבאתי כתוב ככה:

"כִּי, ה' אֱלֹהֵיכֶם ... וְאֹהֵב גֵּר, לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה.

אז גם יש כאן מצווה נוספת של "והלכת בדרכיו"...

וחוץ מזה, תחשבו על זה: איזה מוצלח זה לאהוב את אישתך ולקיים בכך מצווה נוספת על הדרך!
 

חלק ב' - |רגוע| :

מבחינה פרקטית - מעשית, של חיים משותפים יש מה לשקול:

וזה כי ישנם הבדלי מנטליות ואורח חיים, ולכן בד"כ זה חתיכת סיפור, כמו שכתבו אנשים פה לפני ואכמ"ל.
אני רק אומר שלכן הרבה מאד פעמים גרים מתחתנים אחד עם השני או עם יהודים שהם יוצאי אותה התפוצה ואז לפחות יש שפה משותפת...

יה"ר שנזכה כולנו למצוא בקלות את הזיווג שבת קול הכריזה עליו בשבילנו.

כל טוב!

שמעון.

לא, זה לא נכון! אין לזה שום מקור בר סמכא.

חוץ מזה יפה כתבת.

אני מסכים איתך בהרבה דברים.

אבל:

א. המנטליות שלנו ושלהם ממש לא רחוקה (כפי שציינתי באחת התגובות כאן)

ב. בד"כ הם מתחתנים אחד עם השני זה אמת. אבל לא מהסיבה שציינת אלא מפני ש:

א. הם היו נשואים לפני והחליטו להתגייר יחד (גיור משפחות, זה קורה המון. הייתי בכמה חתונות כאלה).

ב. הכירו לפני שהתגיירו.

ג. הכירו במהלך הליכי הגיור (באולפני הגיור יש קבוצות שמחולקות לפי אזורים).

אני חושב שלא ראוי לפתוח שירשור כזה - בלי שאתייחס כלל עניינית לתכנו.

הרי מה שבטוח הוא - שעשרות פעמים נצטווינו הבתורה לא להונות (להעליב) את הגר (מה שלא נצטווינו על נישואין איתו..)

אם גר/ה קורא את השאלה וכו' - מן הסתם הוא נעלב או מרגיש מאד לא בנוח.

לכן, לכאורה ראוי יותר שאם מישהו יש לו שאלה פרטית בסיגנון זה, ישאל ת"ח שהוא סומך עליו.

חשבתי בעצמי על שירשורים נוספים, כשכתבתי את זה.

באמת, גם בשירשורים אחרים צריך להיזהר, בניסוח, בצורת ההבעה. וזה לא פשוט. אכן, אישית, אני נוטה לא לכתוב גם בדברים כאלה כשאין הקצנה לצד אחד, מחשש לפגיעה באנשים יקרים שאולי קוראים כאן.

אבל כאן - חושבני שזה קצת אחרת.  לעיתים אדם שואל על נכות, חולי, ל"ע, כי הוא רוצה בעצמו לדעת מה אומרים. באופן גלוי. יתכן גם שהאנשים הללו מודעים ממילא למה שחלק אומרים, ומחפשים ממילא את אלו שמסתכלים אחרת.

גר - מבחינה מסויימת - הוא בא עם פחות "הגנה". זה מקרוב הצטרף לעם ישראל (הרי מדובר פה בגילאים די מסויימים ובמי שהספיק להתגייר בעצמו), מן הסתם אין לו משפחה מסביב, והנה "שאלה" פומבית: הייתם מתחתנים עם גר?..  לא נעים, הייתי אומר. אולי מחליש את הדעת. והעיקר - ציווי מפורש: וגר לא תונו.  מה גם שה"חיסרון" העיקרי ששואלים עליו, הוא בדבר הכי גדול שהוא עשה בחיים שלו..

אז אתה יכול לומר, ואמרת: הרי יש גם ספרים המתייחסים לענין. אפילו כבר בתלמוד. ההבדל הוא, שבוודאי אין התורה מתעלמת מכל מיני צדדים וגוונים שיש במצבי החיים השונים.  כשמעלים לשאלה פומבית בפורום - זה אחרת.

הנה, תבחן בעצמך: היתה לך בעיה ללכת לרב לשאול האם יש התייחסות מיוחדת לנושא זה בספרותנו? בוודאי שלא היתה בעיה.   אבל אם היה עומד על ידך גר - לא היית שואל את זה אז, נכון?  אז מה שאני חששתי הוא, שמא הפורום זה כמו המצב השני...

ו

אם מדובר בבחורה בלי בעיה מסוימת (לדוגמא בית הרוס. מבוגרת. וכו' ) אין סיבה לדעתי להינשא לגר כיוון שיש בזה הרבה מורכבויות. אולם במידה ויש בעיה  אין שום מניעה בדבר וכבר אמרו חז"ל "בגרה בתך - שחרר עבדך ותן לה".

עוד לא יצא לי להיפגש גם גר או גיורת שבאו מבית הרוס.

ההפך הוא הנכון. הם באים מבתים מאוד מאוד יציבים. כלכלית וחברתית.

היו לי בדירה שנה שעברה שתי גיורות והן פשוט מדהימות!

באופן כללי - גרים, שלקחו על עצמם מתוך בחירה את כל המצוות שבכלל לא היו מחוייבים בהם - 

נשמה של יהודי שנולדה בגוף של גוי, ועשתה כ"כ הרבה מאמצים כדי להגיע לאמת שלה ---

ברור. אפילו אשמח.

(השאלה היא, עד כמה הבדלי המנטליות נוראיים. ועד כמה גרים - דווקא מהשינוי שעברו וקיבלו על עצמם, יסתדרו עם אנשים 'כמונו'... )

הם מאוד קשובים לתורה ולהלכה ולכל מה שהרבנים אומרים.

הם מאוד פתוחים להכיר עולם חדש שעד היום לא נתוודעו אליו.

זו אחת התכונות הבולטות שלהם - אוזן קשבת ותשומת לב.

love  מדאורייתא  של  ואהבת  את  הגר

בס"ד

מבחינה מעשית הכל תלוי באדם, במידות, יראת שמיים וכ', אבל מבחינה עקרונית לחתן עם אדם שעבר כל כך הרבה כדי לקבל את מה שלנו מובן מאליו...?

יש כל כך הרבה גדולים בעמינו שהיו גרים, בכל הדורות.

אם האישיות באמת מתאימה, והגיור לא היה לצורך משכנתא וכד' אלא אמיתי, ללא אנטרסים, 

תחשבו על אופן קיום המצוות בבית כזה. 

אדם שמרגיש זכות בקיום כל מצווה- במובן מסויים הלוואי עליינו תודעה של גרים.

תחשבו על חינוך בבית כזה. עומק כזה של בחירה לבטח משפיע על חינוך הילדים.

אגב לגבי שורשי נשמות גבוהות יותר או פחות- לכל יהודי יש חלק בעצמות ה', גם לגר צדק. כשהנשמה יורדת בסדר ההשתלשלות יש יש רמות ודרגות(ולאו דווקא שקשורות לבני גרים או לא) אבל זה לא משנה כהוא זה לעצם היהדות שלו, לא משנה ליוקר של הנשמה בעני ה'.

ה' אוהב כל יהודי, איך שהוא יצר אותו, עם הנשמה הקדושה שניתנה לו. להימנע מלהתחתן עם גר\ת צדק במידה וזה האדם שהכי מתאים מכל הבחינות האחרות בגלל שיקול כזה, לעניות דעתי זאת שטות גמורה. הקב"ה הוא השולח נשמות לילדים, והוא יחליט לכל ילד איזו נשמה הוא צריך.  מה שאנחנו רואים בעול זה לא שורשי נשמות!! יכול להיות הרשע הכי גדול עם נשמה גבוהה יותר מגדול הדור. מה שאנחנו רואים וחווים זה החינוך של האדם, (בעיקר העצמי) הבחירות שלו, האופן בו הוא מתמודד עם הטבע שלו לטוב ולמוטב.

יכולים להיות קשיים, התמודדויות בגלל סיבות טכניות שקשורות לגרות שלו, אולי מנטליות, אולי קשר עם הורים אחים וכ', ואלו דברים שקשורים לעצם האדם והקשר, מתאים או לא מתאים. אבל מבחינה עקרונית לראות פגם בלצאת עם גר?? מצטערת לא מבינה.

גילוי נאות- הגר היחיד שאני מכירה אישית זה תלמיד חכם די מבוגר בעל שיעור קומה בקהילה שלנו, שנוסף לכל גם איש חסד טוב לב בצורה לא רגילה, אדם משכמו ומעלה.

שו"ת תשובות והנהגות (הראב"ד של העדה החרדית היום) ח"א סימן תשכ"ח:

שאלה: לישא גיורת אם כדאי לכתחילה

הנה איתא בברכות (ח ב) דא"ל רבא לבניה ואל תשבו על מטת ארמית ומפרשינן בגמרא איכא דאמרי דלא תנסובו גיורתא, אמנם מדאמר להו הלשון "שלא לישב על מטה ארמית", נראה שפירש להם הטעם שלא לישא גיורת דהוא משום שעדיין קשורה וחושבת על משפחתה הגויים, אבל במקרה עליו נשאלתי היה מדובר שהתגיירה האם עם בתה כשהיתה קטנה וזאת הקטנה שגדלה ואין ספק שלא חושבת על המשפחה הגויים, ועוד בלאו הכי י"ל דהגמרא נקט אזהרה על דרך כלל, אבל יש לפעמים שניכר בגיורת שניתקה קשריה עם משפחתה לגמרי וקשורה עכשיו לעם היהודי באופן חזק. ואמנם יש שחששו מהא דאמרו בב"ב קט: לעולם ידבק אדם בטובים שהרי משה שנשא בת יתרו יצא ממנו יהונתן, גם בזה יש לומר שאף דודאי היחוס מעלה חשובה היא, אבל כשהגיורת יש בה מעלות הרבה ביר"ש ובמדות וכו' אין לפוסלה ח"ו רק מחמת זה שהיא גיורת שלא לישאנה, ועיין מה שהארכנו בזה בח"ב סימן תרכ"ג יעוש"ה. ועיין רמב"ם בהקדמה ליד החזקה במסורת התורה דור דור שמביא מגדולי התנאים כר"ע ור"מ שהיו צאצאי גרים שהאב היה גר, וכ"ש לישא גיורת שיהושע נשא גיורת, ודוד המלך מרות הגיורת, ור"ע נשא גיורת, וכו'. ובודאי ראו שדרכם יומשך שרשרת הדורות, והרבה מבני ישראל מיוחסים והם צאצאי גיורות ולא נקרא בזה ח"ו פגם, וידוע שכל נשמות הגרים וגיורות שעד סוף כל הדורות היו במעמד הר סיני יחד עם כל ישראל, ואברהם אבינו אב המון גויים הוא האב לגרים שיתגיירו.

בהמשך התשובה הוא דן איך הגיור מועיל בזמן הזה, אבל זה לא נוגע לדיון הנוכחי.

אג"מ אבה"ע ח"ד סימן ע"א בסוף התשובה:

ולישא גיורת אם היא גיורת לשם שמים ליכא שום איסור ומפורש בגמ' הוריות דף י"ג ע"א שאלו תלמידיו את ראבר"צ מפני מה הכל רצין לישא גיורת ואין הכל רצין לישא משוחררת, עכ"פ נאמר לשון הכל רצין שמשמע שליכא שום איסור ושום חשש אבל ודאי כשהיא ראויה להוליד בנים טוב ליקח יותר בת ישראל שהרי הבנים דומין לאחי האם, אבל ודאי לאחד שרוצה לישא גיורת צריך לבדוק הרבה לידע מאיזה טעם נתגיירה.

מי לא היתה רוצה להתחתן איתו?

שאם זה מתאים, ללכת על זה.

ב"ה

כותב בספר המצוות שאסור להימנע מלהתחתן עם גר בגלל שהוא גר. 

את הפן התורני צריך לשאול רב,חלילה שאנשים ימנעו מעצמם לעשות דבר כזה בגלל טעות.

בס"ד

קבלת עול מצוות אמיתית מתוך אהבה ורצון.

רק בשביל הזכות הזאת, להיות נשואה למישהו שבחר בעצמו להתחבר לעמ"י.

כל דבר צריך לדון לגופו.

הייתה אצלנו בראש השנה חיילת בתהליך גיור [על הבעיה לארח בחג גויים לא נרחיב כאן אלא אומר שהתיעצתי...] היא באה ממשפחה שהסבא מצד האבא יהודי יר"ש חסיד חב"ד שברוסיה לא הצליח להנחיל לבנו חינוך יהודי ,והוא התחתן עם גויה והנכדה שהיא בעצם גויה על פי ההלכה רואה את עצמה כיהודיה שצריכה לעבור הליך פרוצדוראלי . היא מתכוונת לשמור הכל ואפילו דואגת שאביה למרות שנשוי בשנית לגויה [אמה נהרגה בתאונה] ילך לבית הכנסת לפחות בחגים.

אם משהו ישאל אותי עליה למשל זה סיפור שונה לחלוטין מהרבה גיורים אחרים שמונעים רק מטעמים של שייכות לחברה הישראלית.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!