הקטע שהבאתם, לא נשמע מאפיין את טולסטוי, או שאני טועה,
כלומר, השפה....
צריך לראות את כל הקונטקסט, כי קטע כזה, יכול לאפיין
סופרים אחרים גם והוא , לענ"ד, לא מאוד חריג או יוצא
מן הכלל, ברעיון שלו. חושבת.
ובעצם, גם אנה קרנינה הוא לא ספר מוסרי, למרות הסוף
של הגיבורה (כמו אצל פלובר ב"מאדאם בובארי" ואצל
אמיל זולא (אגב, חושבת שגם אותו אפשר להוסיף לקלאסיים, לא?)
זה תלוי באמת מה כל אחד מוכן לקרוא. אולי לאנשים
דתיים ושמורים, באמת לא מתאים שום ספר שיש בו
אפילו שמץ של אזכור מיני. הלוואי עלי.
פעם הצעתי למישהי ספר שאהבתי והיא שאלה אם
כדאי "להתלכלך" עבורו, אם הוא שווה את זה.
באמת לא ידעתי מה לענות; לי, ( למרות שהייתי
מעדיפה את הספר בלי), זה לא כל כך הפריע
כי זה לא היה "לשמה";
לא משהו הקשור לבינו לבינה, אלא תיאור של
איזה סוטה שהסתובב בלי בגדים וזה קשור
לנושא של הספר, ומדגיש משהו חשוב -
לא סתם תיאור כדי לרצות את הסקרנות
והמשיכה של הקורא לעריות,
ולמכור עקב כך, את הספר
יותר טוב.
לא אקרא שום ספר מהסוג הזה
זו בדרך כלל גם לא ספרות טובה. ממש לא.