אני מחפשת רעיונות למקומות לדייטים באזור המרכז...
ואל תגידו לי הגן שליד הקניון בפ"ת כי הוא ממש הפך לגן סאקר...
מצחיק אבל ככה זה.. הייתי שם כבר כמה פעמים...
אם למישו יש רעיונות... זה יהיה מזה מעולה...
תודה צדיקים!
אני מחפשת רעיונות למקומות לדייטים באזור המרכז...
ואל תגידו לי הגן שליד הקניון בפ"ת כי הוא ממש הפך לגן סאקר...
מצחיק אבל ככה זה.. הייתי שם כבר כמה פעמים...
אם למישו יש רעיונות... זה יהיה מזה מעולה...
תודה צדיקים!
נפשי תערוגמערוץ 7:
מסרוג:
http://www.saroog.co.il/modules.php?name=Forums&file=viewtopic&t=27695
מכיפה:
http://www.kipa.co.il/community/show/6481215
ועוד כמה אתרים:
http://www.wguide.co.il/more/date.htm
http://www.vider.co/date.asp?region=2
דרך אגב, לכל אלה הגעתי בעזרת גוגל 
בהצלחה 
ועוד כתבה שלמה ממאקו,
אני מצטט אותה כי יש כאלה שרימון חוסם להם
בעיקר משום שמנהל הפורום ביקש שלא לשלוח קישורים לשם.
ימין משה והסביבה. אמרתם דייט בירושלים – אמרתם ימין-משה/ רובע/ כותל. טיול נעים, ירושלמי, בעל גוון מסורתי, רוחני ומתחבר. אמנם בנאלי ומוכר; אמנם כל פינה שם נחרשה ונטחנה בידי מדוייטים מאז 1967, ובכל זאת – המקום לא נס לחו. הבתים הציוריים של ימין-משה, קפה ג'ו מעבר לפינה, המסעדה השווה במשכנות שאננים, מגדל דוד המבצבץ לו מעל, ההליכה על החומות, הכותל שפותח לבבות והשכינה שלא זזה ממנו. ניתן לסיים את הבילוי במתחם ממילא בכורסאות של קפה רימון או בשולחנות של רולדין.
למה כן? ירושלים, מכל הסיבות שבעולם, וגם קצת סיעתא דשמיא לא תזיק אף פעם.
למה לא? כי רק אם שניכם לא ירושלמים זה באמת מרגש.
למי זה מתאים? לכולם. העיר שחוברה לה יחדיו: דוסים, לייטים, מתנחלים ועירוניים.
מומלץ להצטייד ב: משהו חם ללבוש - ערבי ירושליים קרירים אפילו בלילות הקיץ.
קבר שמואל הנביא. ידוע בכינויו נבי-סמואל, ואם עוד לא הייתם שם - זה הזמן, לפני שהמקום כבר לא יהיה שלנו. מדובר באחת התצפיות המרהיבות על ירושלים, הנמצא צפונית לשכונת רמות. המשיכו עם הכביש המוביל לגבעת זאב ובדרך תתקלו בשלט המורה ימינה לקברו של הנביא הדגול, בוצינא קדישא. דממת אלחוט שוררת כשמגיעים לגובה ההר וקשה שלא להתפעל; תחושת התרחבות תמלא אתכם מיד, והנביא ואמו שקבורה לידו ודאי כבר יעשו את שלהם.
במידה וכוחות הביטחון לא מאפשרים גישה לקבר עם האוטו, היכונו לעלייה תלולה ומפרכת ברגל שתארוך רבע שעה, אבל בסיומה העיר במלוא הדרה תהיה שלכם.
יפו. אם חשקה נפשכם במעט אותנטיות, ייחודיות וכמובן רומנטיקה, הרי שיפו היא המקום עבורכם. השיטוט בטיילת, ריח הים, המזח, השחפים, הרוח החמה, את כל אלו לא תמצאו בירושלים.
למה כן? כי כל מי שהיה נהנה.
למה לא? כי אם נתקעת עם חולה כדורגל, הוא יחפור לך כל הדייט על אצטדיון בלומפילד הסמוך.
למי זה מתאים? לתל אביבים שרוצים להקסים ירושלמיות, ולמתעתדים לגור בגרעין התורני החדש בעיר המשתמשים בטיילת כאמתלה לשכנוע בת הזוג.
מומלץ להצטייד ב: מדריך טיולים עם ידע נרחב בהיסטורית המקום.
מבצר אנטיפטרוס. גם המבצר בראש העין הוא חלק מפארק מקורות הירקון, ויש ממנו תצפית נהדרת על כל אזור המרכז. במתחם מערה, אויר טוב, נוף ופרטיות, והוא צבר פז"ם לא מבוטל של הצעות נישואים, מחוות רומנטיות ורגעים יפים.
למה כן? כי ביום טוב ניתן לראות משם את החרמון.
למה לא? כי אף פעם אין יום טוב.
למי זה מתאים? לרומנטיקנים.
למי לא? למי שלא מוכן ללכת למקומות שהוזכרו בברית החדשה.
מומלץ להצטייד ב: טבעת.
קפה נטו בצומת סגולה (או לחלופין ב"יכין סנטר" בפתח תקווה). אם אתם רוצים לראות ולהראות, להרגיש בנוח בסביבה המגוננת אפופת הדייטים או ליד החבר'ה מהשכונה, זה המקום: שישיסטים עד טווח של 15 שנה צפונה גודשים את המתחם בכל ערב. רעש, ציחקוקים ומוזיקה.
למה כן? כי מחר כל החבר'ה ידעו.
למה לא? כי מחר כל החברה ידעו!
למי זה מתאים? לאנשים שאין להם חברים, מכרים או משפחה מחדרה ועד גדרה.
למי לא? לאנשים שכל קשר בינם לבין אורבניות הוא מקרי בהחלט.
מומלץ להצטייד ב: משקפי שמש כהות, גדולות ופאה נוכרית.
הפארק החדש בהרצליה. לזוגות בקשר מתקדם או לתפרנים מוצע הפארק החדש בהרצליה, הממוקם 7 דקות הליכה מתחנת הרכבת, מול קניון שבעת הכוכבים. במקום תמצאו גינה עם נדנדות ומתקנים מושקעים נוסח הרצליה.
למה כן? כי צריך לצאת מהריבוע, וכל האמצעים כשרים.
למה לא? כי אם תתעייפו ותחפשו בית קפה כשר, ייקח לכם זמן למצוא.
למי זה מתאים? לחבר'ה זורמים, צעירים ברוחם המחפשים לשבור שגרה וליהנות.
למי לא? למי שכבר נכנסו לעשור השלישי בחייהם ולא מעוניינים להפגין ביצועים לקויים בלוליינות.
מומלץ להצטייד ב: נעליים נוחות, בגדים משוחררים ואנרגיות.
ג'נדסיש טיילת שעכשיו בבניה מול בר-אילן (ממש בירידה מגשר גהה אבל היא עדיין לא מוכנה).
גן דוד במרום נווה ברמת גן גבול ב"ב, כאילו תכננו אותה בשביל דייטים (החלק שיותר קרוב לב"ב).
ליד רכבת ת"א אוניבסיטה ביציאה של מרכז הירידים....
יש מצב שיש באזור עוד מקומות...
פארק גבעתיים ( סוף רחוב בן גוריון מי שמכיר).
פארק כפר סבא (תחילת רחוב ויצמן)
גן יד לבנים בר"ג ( מומלץ בעיקר בלילה, יש שם תצפית מדהימה על כל האזור)
יש גם בר"ג מלא מלא פינות חמד קטנות כאלה שממש מומלץ, גם יש את פארק הקופיים וגן שרת, מקומות מאוד יפים.
פארק דרום בת"א ( בשכונת התקוה, מקום מצויין!!)
פארק רייספלד בקרית אונו (אחלה מקום, וגם יש קניון קרוב אם צריך שירותים\רוצים לאכול משהו).
החלק המערבי של גני יהושע (ליד הנמל, מה שנקרא גן הבנים).
באמת, רק לפתוח מפה ולראות, יש מלא מקומות מאוד נגישים ומאוד יפים. רק לזרום על זה קצת. חבל מאוד להיתקע בפארק ליד הקניון בפ"ת ולפגוש שם את כל העולם.
מומלץ
בעזהי"ת.
המחאה החברתית הורסת כל חלקה טובה
שימו לב שהפארק ליד רכבת סבידור מרכז מלא באוהלים, וממש לא נעים להיות שם בדייט..
ממגדלי השנהב
מבטיחים לנו שרק שם את עצמנו נאהב
מהארמונות המפוארים והמתנשאים
אשר שייכים רק לנשואים
טיפים לנו הם מחלקים
שבלעדיהם בטוח נישאר רווקים
"תפסיקי להיות בררנית" מלמעלה צועקים
על המדרגות המפותלות מנסה לטפס
דייט ועוד דייט, כבר קשה להתאפס
הלב המסכן שאף פעם לא מוותר
כבר טיפה מתחיל להישבר
"האם אתם זוכרים את התקופה הקשה?"
אני צועקת אליהם מזיעה מקומת המדרגה
"אל תוותרי" אני לוחשת לעצמי בכוחות אחרונים
את תגיעי לפסגה וזה לא יקח שנים
תזכרי אני לוחשת לעצמי
"שאגיע לפסגה לא אשקע בחלומי"
את תשימי מעלית על האדמה
תעזרי לאותם הרווקים במלחמה!
או ששאלת שאלה רטורית?
אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן
עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום
חיבור לרגשות זה דבר חשוב.
מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.
עת לכל חפץ
ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם -
"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"
עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט
לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.
זה נראה לי ברור
אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.
דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.
ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.
ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.
וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.
אולי אני לא מספיק עמוק במגזר, אבל בסביבתי נפוץ ומקובל מאוד להציע חברים לחברים.
האם אני עושה את זה הרבה? לא. הצעתי כמה פעמים ולא התקדם גם לדייט, אבל מבחינתי לפעמים צץ לי מישהו למישהי ושואלת אם רלוונטי, ולפעמים חברה מבקשת או חושבת אקטיבית על מישהי / מישהו ספציפי אם מכירה משהו שיכול להתאים.
אולי כי בסביבתי לא הולכים לשדכנות בתשלום. אבל נפוץ שמציעים, וגם שמבקשים
הכי כיף כשמבקשים (כי אז יודעת שזה זמן רלוונטי ושיש רצון; וגם תזכורת טובה)
גם חבריי מהמגזר החילוני שואלים ומציעים
השיר עוסק בכאב ותסכול
לק"י
אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.
אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.
אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.
advfbוברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.
התוכן ביחס לנשואים פחות רלוונטי לשאלה להבנתי.
השאלה אם הזדהת עם התחושות התסכול והכאב של הכותבת, אם את יכולה להזדהות.
השיר לא נכתב ביחס לחווית הנשואים, ולכן השאלה לא פנתה מההיבט הזה.
אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.
אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.
בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.
השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...
האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?
(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).
בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!
אבל זה עדיין משהו שאנחנו רוצים. לא הייתי חוזרת להיות רווקה, ומאותה הסיבה רווקים רוצים להתחתן, עם כל הקשיים שמגיעים עם זה, וזה קשה כשזה מתעכב.
נגיד והיתה לי כזאת.
למה אתה לא פותר לי את הבעיות הרפואיות שלי?
למה אתה לא פותר לי את הבעיות בחינוך ילדים שלי?
למה אתה לא פותר לי את הבעיות החברתיות שלי?
למה אתה חושב שזה תפקיד "הנשואים" לדאוג לכך שהרווקים יתחתנו?
אני כרווק לא ביקשתי עזרה מנשואים בעניין זה ובוודאי לא ביקשתי מהם לשים יד על הלב ולהודות שהם לא עוזרים מספיק לרווקים, כרווק זה אף פעם לא היה נחשב בעיני דבר שנשואים צריכים לעזור לי בזה או כל דבר אחר.
אנשים שרצו לשדך לי רווקים או נשואים קיבלתי בשמחה אם היה רלוונטי אבל להאשים נשואים שהם עסוקים במורכבויות שלהם? למה שהם יתעסקו במורכבויות שלך, למה שכל אדם, נשוי או רווק או גרוש או אלמן יתעסק במשהו שהוא לא המורכבות שלו אם יש לו כזאת?
קח אחריות על החיים שלך למען ה', אנחנו "הנשואים" אין לנו תפקיד לחתן את כל מי שלא הצליח.
אני לא פתחתי עסק לשדכנות ולא גביתי ממך דמי רישום וכנ"ל כל "הנשואים", זה לא התפקיד או המקצוע שלנו לפתור לך את בעיית הרווקות.
ומי אמר שאנחנו טובים בזה? אולי אנחנו לא יודעים לשדך, אולי ניקח על עצמינו לשדך לך מישהי ותתגרשו אחרי שבועיים ואז הרסנו את החיים שלך ושלה גם, מה אתה מפיל עלינו תפקיד שאנחנו לא טובים בזה וייתכן גם שנהרוס לך ולגרושתך את החיים, זו אחריות.
בשורה התחתונה, אתה אחראי לפתירת כל הבעיות שלך, אתה מוזמן להתייעץ ולהעזר באנשי מקצוע ובעלי ניסיון אבל חד משמעית לא להפיל עליהם את האחריות לפתרון בעיותך-מכל סוג שהוא- עליהם, אתה הוא זה שרוצה להתחתן, אתה הוא זה שתחליט עם מי להתחתן ואתה לא יכול לדרוש מאנשים עם מורכבויות לפתור את בעיותך-מכל סוג שהוא- רק בגלל שהם כבר פתרו מורכבות אחת שאתה עדיין לא פתרת.
אתה אחראי לפתרון בעיותך- כל בעיותך באשר הן.
אגב, אתה היית רוצה לכשתתחתן שמישהו ידרוש ממך לעזוב את מורכבויותך ולטפל בבעיית הרווקות שלו? היית מוצא בזה היגיון לעזוב את החשבונות, העניין עם החינוך ילדים, העניין הרפואי והחברתי ולעסוק בבעיית הרווקות של אדם אחר כמחווה לרצון טוב והוא גם ידרוש ממך לשים יד על הלב ולשאול מתי בפעם האחרונה עזרת לרווק?
(ובחינם).
שאתה לא לוקח אחריות על בעיותיהם הכלכליות, הרפואיות, החברתיות ובחינוך ילדים.
בהמשך לשרשור הארוך של הגברת לבנדר, ואחרי מחשבות במהלך השבת, אשמח לשמוע איזה תכונות/ התנהגויות אתם מעריכים? אפשר בכל סוג קשר, זוגי, חברי, משפחתי וכו'.
אשמח להתייחסות משני כיוונים, האם זו הערכה חיובית, דהיינו אתם מעריכים את מי שיש לו את אותה תכונה. או הערכה נצרכת, דהיינו אתם לא מעריכים את מי שחסר אותה.
הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.
זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)
מתוסכל ממש... לא מצליח להפסיק ליפול.
מרגיש שיש מגנט שמושך אותי בכח לרע...
מצד שני, בפנים אני לא רואה איש רע אלא בןאדם רגיש שמחפש רק טיפת אהבה..
קיצור, מרגיש רעעעע מאוד עם עצמי..
מה עושים??????
נמאס לי כבר ליפול!!
ונמאס לי יותר מזה שאין לי שליטה על עצמי!!!
נ.ב. בסוד: הפחד הכי גדול שלי זה שאני לא יודע לאיפה אני עוד אגיע.. אולי לא אשלוט בעצמי ויקרו דברים לא טובים חס ושלום.
אבל עזבו, ההתמודדות שלי היא בעיקר עם הכלב שבי ששב כל הזמן על קיאו... לא יכול יותר!!!!
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
התקדמות לקראת הקמת בית! (איתה או עם מישהי אחרת בעז"ה)
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?