גם לנו היה בזמנו בעיות כשרות באולם.

לדעתי כדאי לך לסמוך על כושרות הם הרבה יותר אמינים מבעלי האולמות...

אפשר להתייעץ איתם גם לי קשר לאם אתה לוקח אותם או לא.

בהצלחה ומזל טוב!

יש למקום בעיות כשרות (לא יודעת ספציפית מהם אני יכולה לברר).

מורנו ורבנו ההרב אליהו זצוק"ל זיע"א סמך על ארגון כושרות מאוד ונתן את הסכמתו לרב משה כ"ץ (ממקימי הארגון)

ככה שיש על מי לסמוך ובענינים כאלו רצוי להחמיר.

בלי קשר, אבל רק לידיעה, רמת רחל מה שידוע לי מארגנים כנסים של מיסיונרים נוצרים עד כמה שידוע לי

(זה היה בעבר, לא יודעת עד כמה זה רלבנטי גם להיום...)

בכל מקרה שיהיה המון המון בהצלחה ובמזל,  ובעז"ה כל המחמיר תבוא עליו ברכה. רק בשמחות! =)

לשכנע אותה לאכול פיצה בהכשר רבנות זה פרוייקט...

כשאתה קונה מכשיר חשמלי או כל מוצר אחר אתה בודק שלא עובדים עליך?

למה כאן לא???

המצב היום באולמות בעייתי ביותר

בחייאת, או שתענו לו על השאלה או שלא, אבל אם אתם עונים תענו לעניין! 

 

בכל מקרה מומלץ מאוד להתיעץ עם ארגון כושרות בכל הנוגע לאולם,והקייטרינג

(אתה יכול להגיד להם שאתם אוכלים גם רבנות...)

כי יש ככ הרבה דינים בכשרות שאנחנו לא מספיק מודעים אליהם וחבל ליפול בהם

ארגון כושרות בעזרת הרבנים והרבנים המקסימים שעומדים בראשו לקחו חסות על הנושא הזה.

אפשר להסביר להם את רמת הכיוון שאליו אתם שואפים והארגון יכוונן אתכם לאולם שהכי מתאים לכם.

שמעתי כבר על אולמות שנתפסים בעיני הציבור כמקומות כשרים בכשרות טובה והם לא מקפידים

על דברים בסיסיים בכשרות, ואין כאן המקום לפרט...

מקווה שעזרתי. ממש מקווה שלא פגעתי או הגבתי בצורה נחרצת מידי. ואם כן, סליחה...

בכשרות רגילה = קריסטל.

לא תבחר לארוע שלך קוקה קולה?

קוקה קולה,טמפרי,מיקינדה - הדבר המשותף שאין בהם שום דבר טבעי...(חוץ מחומצת לימון)

ובעברית תקנית- שניהם לא מטיבים עם הגוף אפילו שהם טבעיים.

ולהפתעתנו, או שלא, זה בכלל לא מיוצר מלימון

במקור, היא אכן טבעית ויש אותה הרבה בפירות הדר למינהם ובפרט בלימון, ומשם שמה

אבל בתהליך היצור התעשיתי, היא מופקת בתהליך כימי (יחסית טבעי, אבל תהליך כימי)

בא לך להסביר למה זה כן?

יש כשרות מלאכותית שי תעודה והכל נראה בסדר  ויש כשרות שהכל באמת בסדר ולא סומכים על רוב, ביטולים וכו!

אנחנו חשבנו שהפורום מסייע בפתרונות....

ארגון כושרות הם ארגון רציני, שעושה מחקרים ובדיקות מעמיקות על אולומות אירועים וקייטרינגים, ידוע בציבור שאולמות אירועים הם מקומות שהכשרות בהם צריכה בדיקה רצינית, ולכן כדאי לסמוך על ארגון כושרות, בטח שיותר מאשר על בעל האולם שבסה"כ מעניין אותו הכסף שתשלם לו ולא שום דבר אחר.

אם אתם רוצים שהחתונה שלכם תהיה לנחת רוח לקב"ה תחשבו איך אתם יכולים לעשות את זה בצורה הטובה ביותר. ולהוסיף עוד 1000 ש"ח בשביל זה ביחס לעלויות של חתונה זה ממש שווה את זה!!

בהצלחה ומזל טוב !!

בלראות שיש תעודה של הרבנות בתוקף במקום.

אם מישהו לא עושה את העבודה שלו זה לא בעיה שלי.

אני טועה?

מצד האמת-אולי כן,וזה היה מספיק מצד ההשתדלות שלך.

אבל קחו בחשבון- שיש תעודות מזוייפות וכו'..לכן כדאי תמיד לבדוק קצת יותר מהמינימום שאנחנו צריכים לעשות.

לענ"ד (דעתי) כמו שלפני ניתוח רציני,אנחנו כן מחפשים רופא טוב,ולא הולכים לכל רופא שיראה לנו תעודת רופא,ק"ו בכשרות, שבדברים הכי קטנים אפשר לעבור על לאוים, כדאי לעשות בדיקה מינימלית מעבר למינימום שנדרש.

לצערנו תעודת כשרות של הרבנות לא מעידה באמת.

וכן, בתור בעל השמחה האחריות היא עליך שאכן המקום כשר.

אתה רוצה להיות אחראי אם האורחים יאכלו אוכל לא כשר? חרקים? בישול נוכרים?

אם היית יודע שיש בעיות תברואה במקום, ואולי יש רעל באוכל היית אומר "יש תעודה ממשרד הבריאות" (שאומרת שהם היו במקום לפני חודשיים, ועלולים לבוא לביקורת פתע..) ולא בודק את העניין לעומק כדי שהאורחים לא יורעלו?

בלי להכנס לדיון על היחס לרבנויות ולכשרויות או "אמון מול חשדנות..." 

כמה נקודות למחשבה שאולי לא מספיק הדגישו פה לענ"ד. וסליחה על האורך

1. אתה לא מחמיר מטבעך - ארוסתך כן . אז כשאוכלים מאותה צלחת למי יותר קל לבוא לקראת השני? למי שמוציא עוד כמה שקלים על כשרות מהודרת או למי שכבר שנים בונה סטנדרטים מחמירים (בלי קשר זה אמור להתאזן ביניכם אחרי החתונה)

2. יש 2 סוגים של מארח . יש הסוג שמציג: ככה אנחנו חיים בבית וזה מה שיש ! אם ירצו יאכלו ואם לא ירצו לא יאכלו....

ויש הסוג שמברר האם האורחים צמחוניים ? אוהבים אוכל מתובל? שותים מים או מיצים? אוכלים כשרות כזו או אחרת? יש מאכל מסוים שישמח אותם? וכו....

האם המטרה היא  לרצות ולשמח את האורחים שלך או פשוט לארח...

בטח תצטער לשמוע יום אחרי החתונה שחלק מהחברים\משפחה  אכלו בחתונה שלך רק סלטים כי לא סמכו על הכשרות למרות כל ההוצאות המרובות שהוצאת

3. אנחנו משקיעים כ"כ הרבה ברוחניות של הערב הזה כי זה המנוע ונקודת ההתחלה של כל החיים אז כדאי בהחלט להחמיר גם בדברים שלא תמיד אנחנו מחמירים בהם 

בחינת "המלך בשדה" של חודש אלול תשרי ... מה לעשות יש דברים שאנחנו לא מקפידים עליהם כל השנה מכל מיני סיבות אבל בזמנים האלה אנחנו מראים גם רצונות של התקדמות אע"פ שהיא עדיין לא קבועה.

וכל זה בלי לפגוע בהתנהלות שלך במהלך החיים. פשוט זה ערב... אחר ! ! !

וכל המלצרים והעובדים שם ערבים.

(חוץ מבעיות כשרות שזה גורם, זה גורם לעוד הרבה בעיות.)

פעם בתור נערה  עבדתי במטבח שהיה בו שף גוי,

היינו כמה בנות דתיות והוא הכין לנו חביתת ירק, בהתחלה אכלנו ואז הוא עשה לנו עיינים וכאלה ונפל לנו האסימון....

כששאלתי את המשגיח הוא אמר לי שהוא לא אחראי , והוא רק מציל.

אחר כך התברר שאם אחת הבנות הוא הציע להיפגש בערב.

ראו הוזהרתם - חכמים שמרו עלינו!

בואו נשמור על עצמנו....

אני לא מהאנשים שבודקים שהכל כמו שצריך,

אני נותן אמון מטבעי.

לא בדקתי אם האולם עומד באיזשהוא תקן, ולא בדקתי אם הלהקה מוציאה קבלות ואם המלצרים מקבלים שכר מינימום ועוד ועוד...

ברור שיש בעיות בהכל!

אבל מה אני צריך לקחת אחריות על כל העולם???

פא שהיה מראה לך תעודה?בכנות..

חלאס עם הדמגוגיה בגרוש הזאת. 

קודם כל, כל רופא שיש לו תעודה, זה אומר שהוא למד ושיש לו ידע. אם הוא טוב או לא, זו בעיה אחרת ורוב האנשים לא עושים תחקיר מקיף על כל רופא שאליו הם הולכים. 

אבל נניח שכן - זה ענין של בריאות. אולי אפילו חיים ומוות.  

כשרות זה ענין של הלכה - ובדיקה של תעודה זו השתדלות - כי אחרת אין לדבר סוף. 

אם משגיח כשרות נתן תעודת כשרות לעסק כלשהו, אז הוא אחראי לכך שהאוכל במקום יהיה כשר. אם אדם אוכל לא כשר בגלל שמישהו לא עשה את עבודתו, זה אונס ו"אונס רחמנא פטריה". 

מעבר לזה, שממש לא ברור שהבד"צים למיניהם עושים עבודה טובה יותר. הם לוקחים יותר כסף, זה נכון, אבל אני לא יודע אם אפשר לסמוך עליהם יותר מאשר על השגחה של הרבנות. 

במקרה כזה, מי שרוצה ממש להחמיר ולדעת שאין שום חשש באוכל שהוא אוכל, יכול לגדל לו חיטה ולהכין לחם, ירקות, ולא לקנות שום דבר תעשייתי - וגם אז, יכול להיות שתצא שגגה תחת ידיו... 

הרגע קורס,אז סבבה

אבל אני אישית לא,אני כן משתדל לעשות את הבירור המינימלי,לראות מי מה מו,אכפת לי מהחיים שלי,ואותו דבר בכשרות..

ולא אמרתי לבדוק אם המלח מעושר,אלא רק לא לאכול בכל מקום שרואים תעודה,אלא לפחות לבדוק של מי התעודה,והאם הכשרות הזו בסדר או שזה איזה חותמת מונפצת..

הם עושים התמחות. עד אז, הם בפיקוח של רופא בכיר. 

אחרי 4 שנים של התמחות, הם כבר לא "מתחילים". 

אה, ולפני כן, הם לא עושים "קורס" - הם לומדים 7 שנים כולל מחלקות בבתי חולים וסטאז'. 

תראה, מבחינתי, אם כתוב בד"ץ על התעודה או כתוב רבנות, זה בדיוק אותו הדבר. 

יכול להיות משגיח חפיפניק של הבד"ץ בדיוק כפי שיכול להיות משגיח מחמיר של הרבנות. 

האפשרות היחידה שלי להחמיר היא לבדוק כל דבר בעצמי - ואת זה אני לא מתכוון לעשות. (אני לא חושב שיש מישהו שעושה את זה למעט חב"דניקים בפסח). 

אגב, חשוב לדעת, שתעודה של בד"ץ לא תקפה אלא אם יש לידה תעודה של הרבנות. עסק שמגדיר את עצמו כשר ואין לו תעודה מהרבנות הראשית חשוף לתביעות על מרמה. 

בס"ד

כולם יודעים שרוב הרבנים נותני כשרויות הרבנות עצמם, לא אוכלים את המוצרים שהם חתומים עליהם.

שמעתי הרצאה מרב שהוא משגיח במהדרין ירושליים, שהגיע פעם מוקדם לאולם השמחות, האולם עם הכשר מהודר שכל החרדים עושים אצלם. כתוב שכל הירק גוש קטיף, בפועל היו 10 חבילות של גוש קטיף, והשאר ממחנה יהודה. הוא ביקש להוציא את זה, התחיל בלאגן במהלכו בעל האולם שלף לו 200 דולר תמורת שתיקה.

כשהמשגיח לא הסכים בעל האולם עבר לאיומים וכ'. 

הלחץ במטבחי האולמות ימאד קשה. יכל להיות שבדיוק עובד חדש קנה משהו לא לעניין, או שהיה חוסר במוצר עם הכשר מסויים וכ'.

הם עובדים בלחץ מטורף של זמן, (שעתיים לפני האירוע להתחיל לחפש ירק של הגוש??) וצריך להיות לא רק יסודיים אלא גם כאלו שלא יפחדו לזרוק אוכל לפח, שעה לפני האירוע אם יש צורך. (לאחר כל השיקולים ההלכתיים נכוללים בל תשחית וכ')

לוודא שהמקום כשר עם איזו שהיא תעודת מהדרין זה המינימום של המינימום.

כמו שאמר לי פעם רב משגיח אחד (במפעל של משקאות קלים) שהכשר רבנות רגיל ללא מהדרין, זה כדי שאלא שלא שומרים על כשרות יכשלו בכמה שפחות איסורים, אבל הוא לא מכניס לפה את מה ששמו חתום עליו. היות והדברים מפורסמים וידועים, האחריות היא עליינו. 

לא מצופה מאיתנו להיות במטבח ולוודא שהכל באמת כשר, אבל לפחות לדאוג לכשרות ברמה סבירה זה מינימום האחריות שעליינו לגלות, הרי לא רוצים להפוך את סעודת המצווה של היום המאושר בחיינו, להפך של העניין, נכון?

"כולם יודעים" - זו טענה שמאוד קשה להתווכח איתה. אני לא אחד מ"כולם" ואני לא יודע. 

שמעתי גם ממשגיחים של בד"צים סיפורים כמו שתיארת ואפילו יותר חמורים. 

ההבדלים בין השגחה מהודרת להשגחה של הרבנות היא לרוב בסכום הכסף שבעל העסק מוציא. שמעתי גם על מקומות שבהם המשגיח מטעם הרבנות והמשגיח מטעם הבד"ץ היה אותו משגיח... 

אם רב נותן הכשר למוצר מסוים בידיעה שהוא לא כשר ושהוא רק צמצם את כמות האיסורים - אז אותו רב הוא פושע. (מותר לו לא לסמוך על עצמו - אבל לתת הכשר לדבר שהוא יודע שאינו כשר זה ממש פשע). 

"הדברים מפורסמים וידועים" - זה בדיוק כמו "כולם יודעים" - אין איך להתווכח עם טיעון כזה. 

כשרות ברמה סבירה זו השגחה של הרבנות - ואין שום סיבה לחשוב שהשגחה של בד"ץ טובה יותר מזו של הרבנות. 

אגב, בחתונה של אחותי, אמא שלי שכרה משגיח כשרות באופן אישי (ובסכום לא מבוטל) והם סגרו על הסכם שאם הוא יוצא מהמטבח אפילו לדקה במהלך ההכנות לחתונה ובחתונה עצמה, היא לא תשלם לו. זה היה ההסכם ביניהם. 

אני חושב שהוא פחד אפיל ללכת לשירותים... 

לכן, אני לא חושב שקיים איזשהו הבדל בין השגחה של בד"ץ לבין השגחה של הרבנות. 

הכל תלוי במשגיח עצמו וכמה ברצינות הוא לוקח את העבודה שלו. 

יכול להיות משהו בהשגחה של הבד"ץ שהוא טרף גמור ומוצר אחר בהשגחה של הרבנות שהוא כשר למהדרין מן המהדרין. 

ואכן נקבע בהלכה שעד אחד נאמן באיסורין ואילולי היה לבעל הבית אינטרס כלכלי לא לשמור על כללי הכשרות, לא היה צורך במשגיח חיצוני (שגם הוא עצמו נאמן רק מדין "עד אחד"). ואפילו לא בתעודת הכשרות (שלצערינו לעיתים מזוייפת).

אבל הואיל וחוץ מהבעיה ההלכתית שאכן מוטלת על כתפיו של המשגיח, האחראי על הכשרות, ורק הוא יענש בשמים על כל טעות בנושא- המזון עצמו נכנס לגוף שלך ונעשה חלק ממנו, ומסתבר שהוא משפיע..

וכך כותב הרמב"ן על הפסוק "ונטמאתם בם" על פי מדרש הספרי, או כפי שמאריך הרמח"ל במסילת ישרים על חומרת איסור מאכלות אסורות, ובסוף שם הוא כותב: "והמאכלות האסורות יתירות בזה על כל האיסורין, כיוון שהם נכנסים בגופו של האדם ממש ונעשים בשר מבשרו."

ואני מוצא את עצמי מאמץ יותר ויותר את גישתו של הרמב"ם לרוב תחומי החיים שלי. במיוחד בנושאים בהם הוא חלוק עם הרמב"ן. 

כך שלכתוב: "מסתבר שזה משפיע" - זה לא מדויק, בלשון המעטה. 

"לדעתו של הרמב"ן, זה משפיע ויש חולקים עליו" - כך היית צריך לכתוב. 

אני לא חי את החיים שלי עפ"י הקבלה או תורת הסוד. אני, כנראה בניגוד לאחרים, יהודי פשוט. 

אבל כשאנשים יכשלו בגללך, אתה לוקח על זה אחריות.

(אם זה בגלל אוכל לא כשר, ואם זה בגלל שמועסקים שם ערבים שמלבד "לא תחנם" הם מתחילים עם בנות).

ולכן צריך להתאמץ ולברר.

אם אנשים ייכשלו, הם ייכשלו בגלל המשגיח. לא בגללו. 

לק"י

אבל יש אפשרות לקחת משגיח צמוד מטעמכם.

בס"ד

אתה הרי, כשאתה שואל שאלה את הרב שלך או כשאתה שומע ממנו פסיקה, אתה לא הולך אחריו בעצימת עיניים, אתה לא מקבל את דבריו כמו תוכי, נכון??

אתה חושב עם עצמך, פותח ספרים, בודק וכו' ורק אז מחליט איך לנהוג, נכון??

אז למה על המשגיח האינטרסנט אתה כ"כ סומך ומאמין לו בעצימת עיניים?????

כבר ידוע לכל מי שקצת פותח את העיניים שהעסק הזה של כשרות זה לא כ"כ פשוט, זה לא תעודה ויאללה לקפוץ מהגג, ידוע שיש רבנויות שלא מקפידים על כל ההלכות שפסוקות בשו"ע, שמחפפים כי אין ברירה, שהמשגיח נמצא עשר דקות ביום כי זה הזמן שמשלמים לו וכו'.

למען השם בשביל זה בודקים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

היות ואנו אנשים המקפידים על כשרות המאכלים, ייתכן שניגש  למשגיח באירוע או באולם וננסה לברר אצלו מהי רמת הכשרות במקום. פעמים רבות נקבל בתור תשובה את הסיסמא הידועה: 'כל הבשר חלק וכל הירקות גוש קטיף'. כפי שיתברר להלן, תשובה לקונית זו כלל אינה מספקת את מי שרוצה באמת לדעת מהי רמת הכשרות במטבח, שהרי לדוגמה כאשר הטבח אינו יהודי, כשרותו של הבשר אינה מעלה ואינה מורידה, ו'גוש קטיף' הוא שם קוד לעשרות חברות וחיקויים. נוסף על כך, לצערנו הניסיון מוכיח שבלא מעט מקרים, הבשר שהובטח שהוא בהשגחת 'הרב מחפוד' (או כל גוף כשרות אחר), כלל לא היה כזה. זאת ועוד, גם אם באירוע נמצא משגיח שעושה את עבודתו נאמנה (ויש רבים וטובים כאלו, ב"ה), והבשר אף הוא מאותו גוף כשרות טוב כפי שנאמר לנו, צריך לדעת שלעיתים רבות, משתמשים עובדי המטבח באולם בשאריות מאירועים קודמים, ועל כן יכול להיות שלצלחת שלנו לא הגיע הבשר מן הכשרות שעליה דיווח המשגיח.

המציאות במטבח הציבורי מורכבת וכוללת פרטים רבים, ותהיה זו פתיות אם נסתפק במשפט אחד שמסכם הכול.  לו היינו לוקחים משכנתא, לא היינו מסתפקים במשפט סתמי ש'המסלול שלקחת הוא בסדר', וודאי שהיינו בודקים לעומק, ואין סיבה שלא ננהג כך גם בתחום הכשרות, כדברי הרמח"ל במסילת ישרים שכותב שאוכל שספק אם יש בו איסור דומה לאוכל שספק אם יש בו ארס, ואותו ודאי לא היינו אוכלים!

המשך כאן >>>>>>>>

אני אמנם לא שואל את מורי ורבי הרבה שאלות.

אבל כשאני שואל אני מבצע.

וגם כאן השאלה היא כמה זה החמרות והידורים וכמה זה שורת הדין.

ואני יודע שיש קולא שהרב עובדיה מתיר בישול עכו"ם, וקולא של הרב ויטמן בג'וקים ועוד ועוד.

השאלה כמה קריטי במצב שלי ללכת ולחפש את כל ההידורים שכל הדוסים או רובם מחפשים.

וכאן אני נוטה לחשוב שאולי אני מגזים, אבל העיקרון שלי ברור.

 אני רוצה חתונה ע"פ ההלכה. ולא אכפת של מי , כל עוד זה הלכה יהודית אז גם יהודי יקר יכול לאכול אצלי!

לנתב לצורך של כולם ולדעתי באמת אתה לא צריך לחפש מה יתאים לכל האורחים שיהיו בחתונה

אלא לברר שהכשרות היא ברמה מספיק טובה שכלתך הייתה אוכלת (בכ"ז) אשתך לא תרצה שבבית תקפידו

על רמת הכשרות שהיא רוצה?? אולי אחרת היא לא תאכל??

ולכן לדעתי כדאי פשוט לדבר ישירות עם המשגיח  ולשאול אם הוא עצמו היה אוכל שם לא סביר שהוא ישקר,

וע"פ זה לבדוק מה לעשות

הוא אומר שהכל בסדר ואם אני רוצה שאני ישלם לו עוד 500 שקל והוא יעשה ארוע גלאט.

אם כל הכבוד, נראה לי מוזר שאני צריך לשלם למישהו כדי שיעשה את עבודתו

וארוסתי בסוף התהליך שמחה מזה שאני קצת ממתן אותה...

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!