לבעלי חיים גם לוקח הרבה פחות זמן להכין את האוכל, לפלוט אותו מהגוף, לבנות בית, לנדוד לאיזה טרק וגם להימעך מתחת לגלגלים של מכונית או להתחשמל בקוטל יתושים!

וכן - אנחנו רוצים שייצא משהו ממש טוב מזה.

יש לנו תקוות קצת יותר מסויימות, לא רק לרבוץ כמו אריה, והלביאה שלך תלך ותביא

טרף לגורים, ותגדל אותם.

2. עניין של אופי. יש כאלה שמתקשים עם זה, יש כאלה שלא מדמיינים את עצמם נפגשים

מחוץ לבית קפה.

למה אתה שואל אותנו?

2. אני יכולה להבין למה הן מעדיפות פארקים.

אם חשוב לך - תגיד שאתה מעוניין לבלות איתן לפעמים במקומות סגורים...

לגבי האוכל - אפשר לארגן משהו, גם אם מבלים בפארקים

(אני למשל אוהבת פארקים ולא מסתדרת עם בתי קפה. לפעמים אני מביאה כיבוד ושתייה, לפעמים המדוייט, לפעמים גם וגם... לא חייבים לגווע עד שבאים הביתה )

יש בנות שממש לא אוהבות את זה, כמוני למשל.

למה?

אני יכולה לענות על עצמי:

אני לא מסתדרת עם זה. במקרה הכי רחוק, אני אשב בבית קפה עם אח שלי ולא עם מדויט.

מפריע לי השולחן באמצע, זה רשמי מדי.

יש הרגשה מאולצת...

אני כבר מעדיפה לשבת על הרצפה איפה שהוא בקניון.

מקום פתוח נותן הרגשה פתוחה. אם מביאים כיבוד, זה משרה אווירה נעימה.

אני גם אוהבת טבע וזה לא גם לא באופי שלי לבלות בבתי קפה.

כל הנ"ל מתאים בוודאי לעוד בנות, אבל אני לא רוצה להכליל לכן כתבתי על עצמי בלבד.

כמובן תלוי במקום. 

וכן, זה יצא לי והיה אחלה

זה פשוט מביך לשבת בבית קפה. שמשרתים אותי, למשל....

לאחרונה נפתח לי קצת בעניין הזה. אז רק עם מי שאני מרגישה ממש בנח. זה אפילו נהיה סוג של מדד בשבילי, אם כיף לי איתו.

1. שאלתי אותו, והתשובה שלו היתה זו: "ננה בננה..."

2. כי יש אנשים שבאמת לא אוהבים לשבת בבתי קפה כי הם לא אוהבים או שהם לא מרגישים בנוח או שהם לא רוצים להיתקל במישהו במהלך הדייט ויש אנשים שהכניסו להם לראש שזו "תרבות המערב" ושכל דבר שקשור לזה הוא איום ונורא ויש להמנע. 

להיפף, אני מתכנסת בהם בתוך עצמי ומרגישה כבולה לכ"ללי בתי הקפה".

הרבה פעמים לא נעים ששומעים שיחה.

זה מאד אישי

אולי לא נעים לה מהישיבה הממושכת והמבטים....

מישהו שאני לא מכירה.. לא נעים לי-מין שריטה כזאת...

וכשאני מתכוונת לאכול אני מתכוונת לאוכל אוכל-לא לשטויות...

ויש לי עוד כמה חברות כאלה..

אם כי כבר הייתה פעם שבאמת לא הייתה ברירה, כי היה ממש קפוא בחוץ, 

ונכנסנו לבית קפה, ודווקא היה ממש נחמד!

אכלנו ושתינו, אבל זה לא היה אוכל-אוכל, אלא עוגה וקפה..

אבל זה משהו לפעם ב.. לא באופן רגיל וקבוע..

בקשר לבתי קפה-

גם אני לא הייתי בקטעים בכלל, זה תמיד פידח אותי שכולם מסתכלים (לפחות בהרגשה שלי) וזה כ"כ אינטימי וקטן..

עד ש.. התחלתי לצאת עם מישו והוא הסביר לי שזה  סוג של לעלות מדרגה בקשר- כי זה לא כמו לשבת על ספסל אחד ליד השני- זה כבר משהו אחר, לשבת מול אחד השני זה יותר פותח ומעמיק ת'קשר..

אז לי זה לא היה פשוט- כי לא היה פשוט להפתח ולעלות דרגה בקשר אבל בסופו של דבר זה רק תרם לקשר ובנה אותו..

אז נראה לי ש-

א. צריך להבין את החוסר נעימות שיש למי שלא רוצה לשבת בבתי קפה ומסעדות.

ב. למי שיש את החוסר נעימות הזאתי- צריך להבין שזה חלק מהתהליך, של לשבת מול בנאדם פנים מול פנים ולאכול לידו וכו'- כי תכלס, זה מה שהולך להיות בחיי נישואין, צריך להתרגל..

עכשיו, אני רוצה לסייג את דבריי- לא בהכרח שזה מתאים לכולם, ככה זה עבד אצלי וככה מרגיש לי נכון..

ב"הצלחה!

זו סתם כותרת למשוך פנימה...

זה שזה רישמי אני מסכים, אבל זה שאני אף פעם לא נכנס לבית קפה זו לא סיבה.

גם אני לא רואה את עצמי בשום שלב בחיים יושב בבתי קפה, אבל לדייטים זה פשוט נוח. בעיקר בחורף.

אפשר לשתות, אפשר לאכול, אם לא נעים אפשר רק לשתות. ועוד הבחור משלם עליך! אז מה רע?

בעזהי"ת.

באמת שאין כ"כ איפה לשבת, ונראה לי עברתי את השלב ההומלסי של חיי

ובקיץ זה נחמד.. אבל לא יותר מזה..

http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t456585#5351910

בררנות במציאת בני זוג נמצאת אצל הרבה בעלי חיים והיא ייתרון משמעותי בשיפור הגזע

וחוץ מזה, באמת היית מעדיף לחיות עם מישהי שלא בחרת?

2. פגישה בבית קפה היא דבר בעייתי לאנשים שמתקשים להתרכז ברעש...

בע"ה ובהשתדלותנו

רוצה לשמוע את האמת? אנחנו בוחרים אם להיות בררנים או לא.

אם להתמקד בעיקר או בטפל בחיפוש אחר החצי השני.

אם לפסול על דברים שוליים או להתמקד בחיובי שיש באדם הנפלא שמולנו (כולם כאלו רק צריך להתבונן..)

ודבר האחרון, לחשוב האם תכונה שיש באדם שמולי זה דבר שמפריע לי ואני ויכול לעבוד עליו, או שזה דבר שפוגע בי.

אני לא אומרת שאתה צריך להתפשר ולהתחתן עם כל בחורה על פני כדור הארץ, אבל בהחלט ראוי לחשוב פעמיים לפני שפוסלים הצעה או עושים איקס על מדוייטת שזה הרגע הכרת. ואגב, לא רומזת שאתה כזה, אין לי  מושג מי אתה ומה אתה אז זה לא אישי כלפיך ולא באה במטרה לפגוע חלילה.

דבר שני, בורא עולם לא ברא אותנו בררנים, אלו קליפות ונורמות חברתיות כאלו ואחרות שדבקו בנו לאורך תקופת חיינו, וחקלם לא הכי חיוביים. כך שרצוי לעשות חושבים האם אני פוסל כי  אני מחפש מודל חברתי כזה או אחר שמשלב- מראה חיצוני, מצב כלכלי, השכלה, סקטור, איזור מגורים, עדה וכו וכו וכו'...

כמו כן, הקב"ה באמת שמנהיג את חיינו בצורה הכי מושלמת שיכולה להיות (והוא חלילה לא זקוק לאישור שלי או של אחרים..) . מנקודת המבט שלנו בתור בני אדם קשה לנו לראות רוב הזמן את הטוב כיוון שאנחנו מתמקדים בתוצאה הרגעית והוא בתוצאה הניצחית, אבל חשוב לזכור שלפעמים ההמתנה היא מתנה. אז אל תדחק את השעה , תצפה לישועה -היא תגיע לכבודך ובצורה הכי נפלאה שיכולה להיות! האמן לי! זו הבטחה של מלך מלכי המלכים

לגבי בתי קפה, מדובר בנתון משתנה. יש בנות שמרגישות נבוכות לצאת בפגישות הראשונות למקומות פומביים ולכן מעדיפות פארקים למיניהם , ויש כאלה בגילאי 23-24 + ואפילו פחות שמעדיפות בתי קפה. תנסה למצוא את האיזון עם המדוייטת. תבוא לפגישה עם החיוך שהנה אתה הולך להכיר אדם חדש וכמה שזה בטוח הולך להיות מהנה בשבילך , וככה גם תעבור את הדייט בצורה הרבה יותר חלקה ופחות מצפה.

בהצלחה!

"א-להים עשה את האדם ישר, והמה ביקשו חשבונות רבים" ! [קהלת]

כשיוצאים מרובד החשבונות הרבים קורים נסים כמו שאמור להיות

ואין הכוונה להיות בעלי חיים.

פשוט להיות בהרפיה, בשלוה ובטחון. ישועת ה' כהרף עין - הכוונה בהרפיה.

ובוודאי שגם חתונה לא אמורה להיות עניין מסובך

"קשה זיווגו של אדם לפני הקב"ה" - זה הקושי שלו בלבד!

אולי אנחנו לא מאפשרים?!

ועיינו בחתימה

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.