הציבור שבו אתה חי (המשפחה שסביבך, הגוונים שבה).

כל זה מכונן בכל זאת מנטליות מגזרית אחרת, שאיפות חיים אחרות (מה אחרי הלימוד,

למה לחנך את הילדים, איזה מרכיבים יש בחיים וכן הלאה...).

גם בישיבת הגוש יש חבר'ה שלומדים שנים רבות.

אתה יכול להשוות אותם לאברך מכולל חזון איש? (בדרך החיים)

וזה רק על קצה המזלג.

שורש וגרביים - השאלה שלך הייתה רצינית? כל אברך מבחינתך הוא חרדי?

(באמת שואלת. סתם מתוך סקרנות...)

וממילא לא מובן למה בנות מוכנות להתחתן עם אברך,

אך לא עם חרדי.

שחתול ושולחן זה היינו אך: לשניהם יש 4 רגליים...

מה ההבדל בין דתי-לאומי לחרדי לחילוני? השקפות, דעות, אמונות. עולם מחשבה שלם!

זה שהבחור רוצה ללמוד בישיבה, כי חשקה נפשו בתורה - לא הופך אותו לחרדי! הילדים שלו ייתכן שיעשו צבא, הוא לא יהיה מנותק ממדינת ישראל וכו'...

שאין שום ערך אלטרואיסטי בלימודו.

החרדים רוצים לתרום - ולא במערכת פרוצה וגסה כמו הצבא.

לכן יש אין ספור ארגוני חסד חרדיים שאנשים מתנדבים שם חלק גדול מחייהם (יותר מ3 שנים)כל אחד בדרכו הוא.

חבל. כנראה שר"ע פשוט היה פראזיט.

פשוט פרמטיבים היהודים שחושבים שזה שהם לומדים תורה ומקיימים מצוות זה מועיל לעולם.

מושיקו, אני מציע שתגיד לרש"י שכתב בפרשת השבוע האחרונה שלנתץ את המזבח ואת שם ה' עושים ע"י מעשים רעים ועברות ואת הגאולה מביאים ע"י לימוד תורה וקיום מצוות שלימוד תורה לא לומד כלום.

מאיפה אתם מביאים את המסקנות האלה?! פתחתם פעם ספר? הרי כל התורה הגמרא המשנה הפוסקים כותבים ההפך ממכם! להגיד שלימוד תורה זה לא לתרום?

מילא היית כותב שזה לא פוטר מלעשות עוד דברים אבל לומר שלימוד תורה לא תורם לעם ישראל?!

מפחיד...

הרב אבינר, הרב אברהם קוק, הרב נריה, הרב אריאל ועוד ועוד אנשים שכל חייהם עסקו בתורה וחיו על חשבון משלם המיסים הם פשוט לא ציונים.

אין הבדל בינהם לחרדים.

עובדה - רבים מהם הלכו עם מגבעת וחליפה, יש הוכחה יותר גדולה?!

פשוט צודק. איך לא חשבנו על זה קודם.

כאילו? מה הקשר???

ר' אברום, הרב צבי יהודה ובעצם כל רב דתי לאומי גדול יגיד לכל בחור שנתברך בכישרון להיות תלמיד חכם - להמשיך בלימוד! זאת ההוראה עד היום במרכז.

נכון שיש הרבה כיפות סרוגות שטוענים שאסור להיות אברכים ושיפה תלמוד תורה עם דרך ארץ וכו'.

אבל יש גם כיפות סרוגות שטוענים שאין בעיה ללמוד בנים בנות ביחד, ושלא צריך ללמוד תורה יותר מידי חס ושלום ושאין בעיה לשמוע שירת נשים שהרי גם מרים הנביאה שרה ועוד ועוד' בלי לבדוק טיפה מה הפוסקים אומרים.

אני מדבר על מה שהרבנים של הכיפות סרוגות אומרים, אלו שיצרו את הדרך והובילו אותה.

והם יגידו לך שאין לנו ויכוח עקרוני עם החרדים אם אפשר להיות אברך או לא, יותר מזה, ברור שצריך שיהיו אנשים שהתורה תהיה עיקר חייהם! ואם הציבור מוכן לתמוך בהם אז הם יכולים במימון מהמדינה, כמו אנשי קבע בצבא.

ההבדל הוא האם זו הנהגה כללית, לכל הציבור, כמו אצל החרדים, ששם אסור ללמוד מקצועות חול, ומי שיוצא לעבוד נחשב נפל, או ששולחים ללמוד רק את מי שמתאים לכך ויוכל להביא תועלת גדולה לעם ישראל בלימודו.

ההבדל הוא האם זו תורה פרטית, לימוד שאתה לומד רק בשבילך ובשביל הציבור שלך או תורה שאתה לומד כדי להשפיע על ידה לכל עם ישראל לאחר מכן, הולך ללמד בבתי ספר חילוניים, להקים ישיבות של תורת ארץ ישראל, להגדיל את ישוב ארץ ישראל על ידי התורה. 

תראה ע"י הרב צבי יהודה שכל חייו למד איזה מפעל ענק הוקם.

הרב נריה שכל חיים ישב בישיבה הקים ישיבות שתלמדיהם פרוסים היום בכל מקום ובכל תפקיד חשוב במדינה.

ההבדל הוא האם אתה מחנך לשותפות בנטל ומכיר בכך שאתה בריה וחברך בריה, אתה מלאכתך בבית המדרש וחברך בצבא, וכמו שחייל במודיעין ובצנחנים (כמעט  ) לא רבים כי שניהם מבינים שהם תורמים לעם ישראל כך גם אתה שנשארת ללמוד וחברך שהתגייס שניכם תורמים לעם ישראל, או שאתה כמו החרדים שלומדים לעצמם ואפילו לא מוכנים להגיד תפילה לשלום חיילי צה"ל ולהראות טיפת הזדהות.

ממילא גם ההבדל יהיה בהמשך החיים, היכן תפעל, להיכן תשלח את הילדים שלך שלא יתאימו ללימוד, היכן תלך לגור.

בקיצור, אין קשר!!!

ואפילו התורה היא לא אותה תורה! (לא בעצם, אלא בגישה) התפיסות חלוקות ממש, המניעים אחרים.. הכל כ"כ שונה!

ברך מרגיש שהוא לומד תורה ולכן כל העולם חייב לו אפילו שהוא יושב שעה וחצי בכולל בקושי, חרדי הוא יותר נחמד ויותר חושב על השני בגובה העיניים - גם אם הוא יושב בכולל כל היום

ההכללה הזו כ"כ לא נכונה!!!

חודש אלול, רבותיי.

זה לא הזמן לדיבורים כאלה (במיוחד כשהם הוצאת שם רע!!)

חודש אלול הוא חודש של חשבון נפש

זו המציאות - ואם מישהו יעשה חשבון נפש מזה מה טוב.

ה'חרדיות' של כל אחד מתבטאת בהקפדה על קיום תורה ומצוות.

ובכל ציבור יש את מי שמקפיד ואת מי שלא.

המושג אברך זה סוג של בועה שנתנת להרבה אנשים לברוח לשם - ולהתעלם מהמציאות מסביב, ואוי לי שיעיר לו על זה.

גם אם הנקודה כשלעצמה נכונה במידת מה -

עדיין הכללת וביזית לומדי תורה.

לק"י

ולא לתאר אופי או משו כזה.

שנים תורה (ולא יוצא ללמוד מקצוע ולעבוד).

הדיון מבחינתו הוא על מעשי האברך שנראים זהים למעשי החרדי.

מכאן הוא מסיק שהראש שלהם הוא אותו ראש (ועל זה אני חולקת).

הדבר היחיד שמשתנה הוא התירוץ. 

ועל סמך מה? השערות?

דיברת פעם עם אברכים? לי יצא לא אחת ולא שתיים.

דווקא הם שברו לי את הסטיגמה הזו (לא אומרת שאין כאלה שנוח להם להישאר בישיבה ולחיות ב"חממה", אבל לא כולם ככה!! יש ויש...)

אברך חרדי ואברך דת"ל תורני וכו' וכו' יש הבדל,כל מה שדיברתי זה על אברך 'חרדי'.

ודיברתי והוכתי והוזקתי והקאתי מהם לא פעם ולא פעמיים והרבה יותר ממה שכל אחד חושב.

התורה שהם לומדים - אם בכלל - מעצימה את גאוותם ואת גאוות משפחתם לרמות מפחידות.




אסיים בסיפור - יש באחד הערים החרדיות תלמוד תורה לילדי אברכים בלבד - אחד האברכים שקצבת הכולל לא הספיקה לפרנסתו התחיל להיות מלמד באותו תלמוד תורה שילדיו גם לומדים שם כבני אברך - אז הוציאו את ילדיו מהת"ת כי אבא שלהם התחיל לעבוד...

כי זה בדיוק ההפך!

כאילו? מה הקשר???

ר' אברום, הרב צבי יהודה ובעצם כל רב דתי לאומי גדול יגיד לכל בחור שנתברך בכישרון להיות תלמיד חכם - להמשיך בלימוד! זאת ההוראה עד היום במרכז.

נכון שיש הרבה כיפות סרוגות שטוענים שאסור להיות אברכים ושיפה תלמוד תורה עם דרך ארץ וכו'.

אבל יש גם כיפות סרוגות שטוענים שאין בעיה ללמוד בנים בנות ביחד, ושלא צריך ללמוד תורה יותר מידי חס ושלום ושאין בעיה לשמוע שירת נשים שהרי גם מרים הנביאה שרה ועוד ועוד' בלי לבדוק טיפה מה הפוסקים אומרים.

אני מדבר על מה שהרבנים של הכיפות סרוגות אומרים, אלו שיצרו את הדרך והובילו אותה.

והם יגידו לך שאין לנו ויכוח עקרוני עם החרדים אם אפשר להיות אברך או לא, יותר מזה, ברור שצריך שיהיו אנשים שהתורה תהיה עיקר חייהם! ואם הציבור מוכן לתמוך בהם אז הם יכולים במימון מהמדינה, כמו אנשי קבע בצבא.

ההבדל הוא האם זו הנהגה כללית, לכל הציבור, כמו אצל החרדים, ששם אסור ללמוד מקצועות חול, ומי שיוצא לעבוד נחשב נפל, או ששולחים ללמוד רק את מי שמתאים לכך ויוכל להביא תועלת גדולה לעם ישראל בלימודו.

ההבדל הוא האם זו תורה פרטית, לימוד שאתה לומד רק בשבילך ובשביל הציבור שלך או תורה שאתה לומד כדי להשפיע על ידה לכל עם ישראל לאחר מכן, הולך ללמד בבתי ספר חילוניים, להקים ישיבות של תורת ארץ ישראל, להגדיל את ישוב ארץ ישראל על ידי התורה. 

תראה ע"י הרב צבי יהודה שכל חייו למד איזה מפעל ענק הוקם.

הרב נריה שכל חיים ישב בישיבה הקים ישיבות שתלמדיהם פרוסים היום בכל מקום ובכל תפקיד חשוב במדינה.

ההבדל הוא האם אתה מחנך לשותפות בנטל ומכיר בכך שאתה בריה וחברך בריה, אתה מלאכתך בבית המדרש וחברך בצבא, וכמו שחייל במודיעין ובצנחנים (כמעט  ) לא רבים כי שניהם מבינים שהם תורמים לעם ישראל כך גם אתה שנשארת ללמוד וחברך שהתגייס שניכם תורמים לעם ישראל, או שאתה כמו החרדים שלומדים לעצמם ואפילו לא מוכנים להגיד תפילה לשלום חיילי צה"ל ולהראות טיפת הזדהות.

ממילא גם ההבדל יהיה בהמשך החיים, היכן תפעל, להיכן תשלח את הילדים שלך שלא יתאימו ללימוד, היכן תלך לגור.

בקיצור, אין קשר!!!

את זה, (רואים את זה מהמשךהשרשור)

ככה לדבר על אנשים שמוכנים לוותר על כל העולם הזה בשביל לימוד תורה?!

בושה.

כאילו? מה הקשר???

ר' אברום, הרב צבי יהודה ובעצם כל רב דתי לאומי גדול יגיד לכל בחור שנתברך בכישרון להיות תלמיד חכם - להמשיך בלימוד! זאת ההוראה עד היום במרכז.

נכון שיש הרבה כיפות סרוגות שטוענים שאסור להיות אברכים ושיפה תלמוד תורה עם דרך ארץ וכו'.

אבל יש גם כיפות סרוגות שטוענים שאין בעיה ללמוד בנים בנות ביחד, ושלא צריך ללמוד תורה יותר מידי חס ושלום ושאין בעיה לשמוע שירת נשים שהרי גם מרים הנביאה שרה ועוד ועוד' בלי לבדוק טיפה מה הפוסקים אומרים.

אני מדבר על מה שהרבנים של הכיפות סרוגות אומרים, אלו שיצרו את הדרך והובילו אותה.

והם יגידו לך שאין לנו ויכוח עקרוני עם החרדים אם אפשר להיות אברך או לא, יותר מזה, ברור שצריך שיהיו אנשים שהתורה תהיה עיקר חייהם! ואם הציבור מוכן לתמוך בהם אז הם יכולים במימון מהמדינה, כמו אנשי קבע בצבא.

ההבדל הוא האם זו הנהגה כללית, לכל הציבור, כמו אצל החרדים, ששם אסור ללמוד מקצועות חול, ומי שיוצא לעבוד נחשב נפל, או ששולחים ללמוד רק את מי שמתאים לכך ויוכל להביא תועלת גדולה לעם ישראל בלימודו.

ההבדל הוא האם זו תורה פרטית, לימוד שאתה לומד רק בשבילך ובשביל הציבור שלך או תורה שאתה לומד כדי להשפיע על ידה לכל עם ישראל לאחר מכן, הולך ללמד בבתי ספר חילוניים, להקים ישיבות של תורת ארץ ישראל, להגדיל את ישוב ארץ ישראל על ידי התורה. 

תראה ע"י הרב צבי יהודה שכל חייו למד איזה מפעל ענק הוקם.

הרב נריה שכל חיים ישב בישיבה הקים ישיבות שתלמדיהם פרוסים היום בכל מקום ובכל תפקיד חשוב במדינה.

ההבדל הוא האם אתה מחנך לשותפות בנטל ומכיר בכך שאתה בריה וחברך בריה, אתה מלאכתך בבית המדרש וחברך בצבא, וכמו שחייל במודיעין ובצנחנים (כמעט ) לא רבים כי שניהם מבינים שהם תורמים לעם ישראל כך גם אתה שנשארת ללמוד וחברך שהתגייס שניכם תורמים לעם ישראל, או שאתה כמו החרדים שלומדים לעצמם ואפילו לא מוכנים להגיד תפילה לשלום חיילי צה"ל ולהראות טיפת הזדהות.

ממילא גם ההבדל יהיה בהמשך החיים, היכן תפעל, להיכן תשלח את הילדים שלך שלא יתאימו ללימוד, היכן תלך לגור.

בקיצור, אין קשר!!!

הדרך העקרונית של הציבור הד"ל מאז ומתמיד (וגם של העם היהודי) היא לא לשבת כל החיים בישיבה.

יש רבנים שמדריכים מידי פעם לבחורים מסוימים להישאר

(וביננו: כל רב צריך שתהיה לו קהילה מגובשת.. אז אולי יש רבנים נוגעים בדבר קצת...)

חוץ מזה: אני מדבר על אדם פרטי ולא הדרכה לציבור.

מה ההבדל בין אברהם יצחק מהר המור, בן 24, עושה צבא שלב ב' למשך 3 חודשים, ומתכנן להישאר בכולל כל חייו ולהתפרנס משטיפת חדרי מדרגות.

לבין מוישי מאלעד, בסטטוס דומה?

שהוא לומד אורות הקודש? תעשה לי טובה... אין שום הבדל.

איפה רואים את ההבדל בין תורה פרטית לכללית? 

בצבא? שניהם עשו אותו דבר

בעבודה? שניהם לא עובדים ולא משלמים מיסים

בקירוב לבבות? אחד במעייני הישועה ואחד בערכים

בלוויה של הרב אלישיב? שניהם היו

אז אתה רוצה להגיד לי שההבדל הוא בתפילה לשלום המדינה? ב5 דקות בשבוע?

ובמה אברהם יצחק יעשה עם הבן שלו עוד 20 שנה?

אתה רציני?

(אגב, הרב נריה היה בן 35 בקום המדינה)

הם אמרו תפילה לשלום חיילי צה"ל אבל לא לשלום המדינה... אז זה רק חצי הבדל... 

גאווה ואגו. 

זה כל הסיפור. 

גם אם באמת יש מתי מעט שלהם זה מתאים - הם היו מוצאים "ספונסרים" ולא היו צריכים לסכן את המדינה בקריסה כלכלית - הבעיה היא, שכל אברך או תלמיד ישיבה בטוח שהוא בין אותם מתי מעט. (שלא לדבר על דרישות של אותם מתי מעט מהצד של הכלה ל'חצי דירה' במקרה הטוב או ליותר מזה - בהתאם לגדלות בתורה של בחור... יש לי צד חרדי במשפחה. כבר שמעתי על ביטולי אירוסין בגלל דברים כאלה ולא פעם אחת).

רובם הרי יודעים שלא מדובר בהם, אבל זה לא מפריע להם.

כמו בכל סיפור שאנשים עושים מעשים לא טובים במסווה של אידיאלים - הכל מתחיל ונגמר באגו.  

האם זה מתוך רצון להתריס, או מתוך מקום אמיתי וכנה לברר ולהבין דברים אלו בתוכך?

אני באמת לא מבינה אותך..

כשאדם יוצא באופן שיטתי נגד תפיסת עולם מסויימת, זה פשוט ילדותי.

אדם בוגר מבין שיש דרכים אחרות משלו, והוא מתייחס אליהם בכבוד מתוך

סובלנות וכבוד הדדי גם אם אין לו שמץ של זיקה לדרכם.

כששואלים באמת, שואלים מתוך ענווה.
אצלי חסר משהו, ואני בודקת האם השני יוכל להשלים לי את החסרון.

זה נכון שיש נימה של התרסה מסויימת ולא של בירור. 

הדברים האלה מבוררים כבר מזמן אצלי,

וכשאני בא לפתוח את הנושא הזה, צריך לעשות זאת בצורה ביקורתית.

ענווה זה מאד חשוב, אבל נשמור אותה לחיים האמיתיים ולא הוירטואלים.

עם רגשות, מחשבות.. עולם שלם שמסתתר מאחורי כל כינוי.

ומרבית האנשים שאני מכירה, לא אוהבים ביקורתיות. בשום צורה שהיא.

באופן אישי, אני משתדלת להיות מי שאני גם "בחיים הוירטואליים".

ככה סתם, לא נשמע בוגר במיוחד לנצל את מעטה האנונימיות ולהיות מישהו אחר..

אבל כרצונך..

שיהיה לך בהצלחה.

שלחי בבקשה במסר את החשבונית (-;

את נשמעת בוגרת במיוחד. אולי סבתא? פולניה?

(איני מתיימרת לנסות לחנך פה אף אדם.)

אנשים אמיתיים!

בבקשה, חלאס עם העקיצות...

יש הבדל גדול כפי שכבר הזכירו (השקפה וכו').

אם כי יש טעם לפגם משותף בשניהם.

ר' אברום, הרב צבי יהודה ובעצם כל רב דתי לאומי גדול יגיד לכל בחור שנתברך בכישרון להיות תלמיד חכם - להמשיך בלימוד! זאת ההוראה עד היום במרכז.

נכון שיש הרבה כיפות סרוגות שטוענים שאסור להיות אברכים ושיפה תלמוד תורה עם דרך ארץ וכו'.

אבל יש גם כיפות סרוגות שטוענים שאין בעיה ללמוד בנים בנות ביחד, ושלא צריך ללמוד תורה יותר מידי חס ושלום ושאין בעיה לשמוע שירת נשים שהרי גם מרים הנביאה שרה ועוד ועוד' בלי לבדוק טיפה מה הפוסקים אומרים.

אני מדבר על מה שהרבנים של הכיפות סרוגות אומרים, אלו שיצרו את הדרך והובילו אותה.

והם יגידו לך שאין לנו ויכוח עקרוני עם החרדים אם אפשר להיות אברך או לא, יותר מזה, ברור שצריך שיהיו אנשים שהתורה תהיה עיקר חייהם! ואם הציבור מוכן לתמוך בהם אז הם יכולים במימון מהמדינה, כמו אנשי קבע בצבא.

ההבדל הוא האם זו הנהגה כללית, לכל הציבור, כמו אצל החרדים, ששם אסור ללמוד מקצועות חול, ומי שיוצא לעבוד נחשב נפל, או ששולחים ללמוד רק את מי שמתאים לכך ויוכל להביא תועלת גדולה לעם ישראל בלימודו.

ההבדל הוא האם זו תורה פרטית, לימוד שאתה לומד רק בשבילך ובשביל הציבור שלך או תורה שאתה לומד כדי להשפיע על ידה לכל עם ישראל לאחר מכן, הולך ללמד בבתי ספר חילוניים, להקים ישיבות של תורת ארץ ישראל, להגדיל את ישוב ארץ ישראל על ידי התורה. 

תראה ע"י הרב צבי יהודה שכל חייו למד איזה מפעל ענק הוקם.

הרב נריה שכל חיים ישב בישיבה הקים ישיבות שתלמדיהם פרוסים היום בכל מקום ובכל תפקיד חשוב במדינה.

ההבדל הוא האם אתה מחנך לשותפות בנטל ומכיר בכך שאתה בריה וחברך בריה, אתה מלאכתך בבית המדרש וחברך בצבא, וכמו שחייל במודיעין ובצנחנים (כמעט  ) לא רבים כי שניהם מבינים שהם תורמים לעם ישראל כך גם אתה שנשארת ללמוד וחברך שהתגייס שניכם תורמים לעם ישראל, או שאתה כמו החרדים שלומדים לעצמם ואפילו לא מוכנים להגיד תפילה לשלום חיילי צה"ל ולהראות טיפת הזדהות.

ממילא גם ההבדל יהיה בהמשך החיים, היכן תפעל, להיכן תשלח את הילדים שלך שלא יתאימו ללימוד, היכן תלך לגור.

בקיצור, אין קשר!!!

אף אחד לא אמר שהתורה לא צריכה להיות העיקר.

אבל אני בא מגישה אחרת הרואה במלאכה עצמה ערך ובפיתוח המדינה ערך

שגם ת"ח חייב בה.

ב"ה

המלאכה היא ערך גדול אבל גם לימוד תורה הוא ערך גדול.

לכן כל גדולי ישראל בדורות האחרונים לא עסקו במלאכה נוספת. וגם אם יש כאלה שכן עסקו זה לא חובה.

הרבה קוק לא מספיק פיתח מבחינתך? אם הרב קוק היה גם רופא שניים היית מרגיש יותר טוב?

צריך אנשי מעשה שיבואו מתוך תורה וצריך אנשים שכל עולמם יהיה התורה.

ואין אף רב גדול בציונות הדתית שיגיד לך שאפשר להוציא גדולי דור מבלי לעשות אך ורק בתורה.

זו לא הנהגה לכולם, אלא למעטים, אבל המעטים האלה הם לא חרדים ואין בהם שום טעם לפגם.

נ"ב: נכון, הרמב"ם היה רופא. יופי. אבל הרמב"ן לא היה - אז הוא פגום מבחינתך?

רוב הפוסקים ובניהם המשנה ברורה שעל פיו האשכנזים פוסקים כיום והרב עובדה ועוד רבים רבים רבים אומרים שאין בעיה הלכתית להיות אברך ולא לעבוד  בימינו בתנאים מסויימים.

זו לא הנהגה לרוב הציבור. אבל רוב גדולי הדורות כך חיו בדורות האחרונים כולל הרבנים הציונים דתיים.

אין ישיבת הסדר אחת שאין בה כולל.

אלא מה? כרגיל, הכיפות סרוגות לא שמים אפילו על הרבנים של עצמם ורק הם יודעים מה נכון.

הרמב"ם: "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה"

הרמב"ם לא משאיר הרבה מקום לספק בנוגע לדעתו בענין. אז יש רבנים גדולים שבאו מהגישה הזאת או לא? 

חז"ל בפרקי אבות אומרים: "'כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם"

 'וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון. וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות"

יש שו"ע יש משנ"ב יש ילקוט יוסף.

רק בקטע שמתאים לכם פתאום אתם פוסקים כמו הרמב"ם ואתם אפילו לא מרגישים שזה לא הגיוני?!

ציטוט: "אתה בא מגישה שאף גדול לא אמר אותה..." - נו, אז לאחר שהוכח לך שטעית, אתה חוזר בך מהמשפט הזה? 

מכאן מוכח שמותר לאישה לשיר לפני גברים.

אלא מה?  המשנ"ב והשו"ע והרמב"ם וכל הפוסקים לא ידעו שמרים שרה, נכון? רק אתם חכמים גדולים.

אז נכון, הרמב"ם באמת פסק חד משמעית שזה אסור אבל כולם באו אחריו וחלקו עליו. 

הרמב"ם גם פסק שמותר לחמם מרק על האש בשבת! אז מה?! לא נפסקה הלכה כמוהו, יש להלכה כללים!

לא כל מיזרוחניק עושה מה שבא לו!

אני בטוח שתופתע... 

זה שהחרדים, ולצערנו גם חלק מהדת"ל פיתחו גישות חדשות שאבותינו לא שיערום - זו בעיה אחרת. 

אתה מזכיר לי את המפגרים שחושבים שמגיע להם לקבל כסף מאחרים בגלל שהם לומדים תורה. 

אם מישהו מוכן להחזיק אותך שתלמד תורה כל החיים - לך על זה. 

אל תחייב מישהו ואל תיגע בכספי המיסים של המדינה. זה גזל! 

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2924

גדולי הדור האחרונים.

ויעיין כבודו היטב בדברי הרמב"ם ספר המדע פ"ג ה"ט.

ובהסברו הארוך של הר"י קאפח.

כי תימנים פוסקים כמו המב"ם וגם זה לא כל התימנים.

היום לא פוסקים כמו הרמב"ם.

ומה לעשות שכל הפוסקים החשבוים אחרי הרמב"ם חלקו עליו? מה לעשות?!

זה מה שיפה אצל הכיפות סרוגות, מוצאים הלכות וקולות שמתאימה להם אצל כל רב ורב ועושים מה שבראש שלהם.

ר' זלמן אויירבעך מספיק תלמיד חכם בשבילך? אתה יודע, חוץ מספר שהמיזרוחניקים אוהבים לקרוא על הבן אדם לחברו שלו גם היית לו ישיבה גדולה שבה הוא גידל הרבה משתמטים.

וכך גם המשנ"ב פסק. כך הרב עובדיה פסק. כך ר' אברום פסק. כך הרב צבי יהודה פסק. 

מי עוד אתה צריך כדי להבין שהתורה לא חושבת כמוך?!

הרי בסוף אתה תעשה מה שאתה רוצה בכל מקרה...

שאתה מזכיר.

ובאמת, קשה לי לכתוב בצורה מכובדת ומנומסת כשאנשים פה מעצבנים אותי בשינאה שלהם לתורה.

אתה פשוט מרגיש את זה מהאותיות של הטקסט שלהם.

רק טייסים אלופים וקצינים. רק את זה הכיפות סרוגות מסוגלים לכבד.

אברכים רבנים ודיינים? זה כלום מבחינתם, שילכו לעבוד, שלא יחייו על חשבוננו! רק למי שיש נשק ביד אנחנו מסוגלים לתת מהמיסים שלנו.

ומה עם כל העוצמה של התורה? מה עם כל הזכויות, הערכים, החיים שהיא מביאה לעם ישראל?

זה כלום. רק צבא זה נחשב.

כמובן שאני לא מדבר על כולם, על הציבור הפחות תורני.

אתה רק הורס לעצמך...

זכותו המלאה! 

גם אני לא מוכן לפרנס אברכים ואם הדבר היה תלוי בי, כל קיצבאות הילדים ומלגות האברכים היו בטלות ומבוטלות לאלתר. (כמובן שביחד עם תקציבי המדינה למוסדות תרבות כמו הבימה או מחלקות לפילוסופיה באוניברסיטה). 

אדם שכופה על אחרים לממן אותו - הוא הנבל והא גזלן! 

גם להיות משגיח שיעורים וללמד זו עבודה. היתה תקופה שבה הוא גם היה המנהל האדמיניסטרטיבי של ישיבת מרכז הרב. 

אח"כ הוא גם כיהן כראש הישיבה. 

את רוב לימודיו בשנותיו הצעירות עשה בחו"ל ושם היו נדבנים שהחזיקו את הישיבה ואת התלמידים. עם זה אין בעיה. 

בחרת דוגמא מאוד מאוד לא טובה. 

הבעיה מתחילה שאותה אברכים או תלמידים חושבים שמישהו חייב להם משהו ושהמדינה צריכה לפרנס אותם מכספי המיסים. זו כפיה ואדם שמצפה לקבל כסף מהמדינה בתמורה לכך שהוא לומד תורה (ולא מלמד, ולא מנהל ולא עובד - שאז הוא מקבל כסף מהישיבה) - הוא נבל. 

אבל אני אמון על שיטת הרמב"ם:"וקבל האמת ממי שאמרה.."

אז אני מחכה לטענה עניינית ולא אישית.

הערוך שמסביר למה כיום לא פוסקים כמו הרמב"ם בעניין זה.

ותבין טוב שני דברים:

א. אין דבר כזה אני אמון על שיטת הרמב"ם.

הרמב"ם פוסק שמותר לחמם מרק על האש בשבת אם הוא בושל לפני. אבל כולם חולקים אז אסור לך לעשות את זה. יש לפסיקת הלכה כללים. אתה לא עושה מה שבא לך גם אם יש לך כיפה סרוגה קטנה על הראש.

ב. לפני שאתה יוצא ומשמיץ את כל הציבור החרדי ואת כל הישיבות הסדר והישיבות הגבוהות והרבנים שלהם שמחזיקים כוללים כדאי שתפתח ספרים ותקרא למה כל הרבנים והפוסקים חולקים ולא נוהגים כרמב"ם.

כל כך קשה להבין שאם שכל גדולי הדור אבל כל כל כל! בלי שאחד יחלוק אז כנראה שלא נפסק כמו הרמב"ם וכל מה שנותר ך זה לפתוח ספרים ולראות למה?

א) למה אסור לפסוק כרמב"ם הרי השו"ע בעצמו כותב שהרמב"ם הוא מרא דאתרא של א"י

 וכל פסיקתו(של השו"ע) היא לקהילות שאין להם פוסק.

ב) לא השמצתי אף אחד הבעתי את דעתי.

אז יש גדולים וגדולים מאוד שבאים בדיוק מהגישה הזאת. 

תראה לי רב גדול אחד שאין לו ישיבה עם כולל.

הרב ליכטנשטיין יש לו כולל והוא עצמו מתפרנס מלימוד תורה, דבר שהרמב"ם אוסר.

הרב שרלו כנ"ל. כל הרבנים כיום חולקים על הרמב"ם.

אפילו רבנים שעובדים חוץ ממשרת הרבנות שלהם חולקים על הרמב"ם כי הם מרוויחים כסף נוסף על ללימוד התורה חוץ מהעבודה הרגילה שלהם וזה אסור לפי הרמב"ם.

וזה שזו הפכה כיום להיות הנורמה זה עצוב מאוד. 

אותם אנשים מסתכלים רק מנקודת המבט הצרה שלהם ולא אכפת להם מעם ישראל ובטח שלא ממדינת ישראל. 

לא מעניין אותם שיש אנשים שעובדים קשה בשביל להתפרנס והמדינה לוקחת מהם את הכסך הזה ונותנת אותו לאנשים שלא עובדים ולא מגיע להם לקבל שקל! 

ויש הבדל גדול בין ללמוד תורה לבין ללמד. ללמד זה מקצוע. אבל רוב מוחלט של האברכים לומדים. לא מלמדים. 

הרבנים שמלמדים מקבלים משכורות. הם מפרנסים את עצמם עם השכר שהם מקבלים. 

האברכים והתלמידים חיים על חשבון כספו של משלם המיסים שעבד קשה בשביל הכסף שלו. 

אם אדם םשמתפרנס רוצה לתרום לישיבה מליבו הרחב - שיהיה לו לבריאות ובכיף. (אני לא הייתי מוכן לתרום לאדם שלא מתכונן לעבוד כל חייו, אבל לכל אחד יש זכות לעשות עם הכסף שאותו הרוויח ביושר מה שליבו חפץ). 

מה שאתם מסרבים להבין הוא, שהציבור שיושב בישיבות, ר"ל, גדל. אין יותר מי שיממן אותו. העם והמדינה צועדים לקטסטרופה בגללכם. 

80% מהעם לא צריך ולא מסוגל להחזיק 20% של בטלנים שלא רוצים לעבוד - ועוד מעט, זה יהיה המצב. אנחנו עוד מעט מגיעים לגבול שאחריו הכל יקרוס - אבל ל"לומדי התורה" זה לא אכפת. 

מי שרוצה ללמוד תורה כל היום ולא לעבוד - בבקשה. בלי קצבאות ילדים, בלי מלגות אברכים ובלי שקל מכספי המיסים של האנשים שעובדים. 

מי שמסוגל - שיהיה לו בהצלחה. 

אבל לצפות שאחרים יחזיקו אתכם??? לחשוב שזה מגיע לכם??? זו פרזיטיות לשמה. 

לא חושב שאני מזדהה עם הכיוון והמסקנות שלהם, אבל יש פה כמה מקורות שעשויים לעזור לדיון.

אשמח מאוד, אם מישהו יעזור לאזן במקורות נוספים.

בואו נרגיע וננסה לשמור על דיון ענייני, יש פה נידונים מאוד חשובים לענ"ד.

http://olamot.net/shiur/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%90%D7%A8%D7%A5

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

דום ליי' - המתן לישועתו; כמו "אם כה יאמרו אלינו דומו" דיהונתן (ש"א יד , ט)

לפעמים הדממה מצמיחה עוצמה.

בדיוק עכשיו למדתי את הקדמת הזוהר כשרבי שמעון אומר לרבי אלעזר לשתוק, ואז מתגלה להם סוד מאליהו.

כשכתבתי לפני שבועיים על מזמור לז שיש בו את הפסוק בכותרת, אז עברתי על כמה מהמקומות בזוהר שיש את התופעה הזאת.

לא תמיד צריך להיות במרדף אחרי הזיווג.

גם אני נבהלתי מהזוהר על פרשת השבוע על חשיבות החתונה והולדת ילדים, אבל הכל בהשכל ודעת.

הכרובים בדמות ואיש ואישה כאשר פניהם איש אל אחיו

להזכירך

תוכן הפיוט "נתנה תוקף" וכו'

המצוות נעשות בגוף והאדם אחראי על הגוף

הנשמה היא בידו של הקב"ה ולכן האדם אחראי עליה רק במסגרת הגוף

תְּבִינֵם. רוּחַ אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי."

"א"ר יצחק אמר רב אחא מאי דכתיב ונשמת שדי תבינם אלא הנשמה היא מביאה לאדם להכיר את קונו ולהכניסו בתורה ובמעשים טובים ואשריהם אותם שנכנסין בדרך התורה בדרך הנשמה שבשבילה יזכו לחיי העה"ב ולמעלת הקדושים. א"ר יצחק א"ר אחא כל העוסק בתורה הוא קונה הנשמה מעצמו. היינו דתנינן בא ליטהר מסייעין אותו. אוי להם לרשעים שהם נדבקים בכח האדמה שהיא נקראת נפש חיה הנבראת מן האדמה שבשבילה יכלו לעולם ולעולמי עולמים". (זוהר חדש בראשית יט ע"א-ע"ב)

בטיפולנט | אינטלקטואליזציה

היית "בקשר ריאלי מעשי"  שאתה יודע?

ואני הבנתי במובן כמו של בעל ואישה על כל משמעיו.

אם לא אז רק wannabe וזה לא באמת ולא חושב שהשוואה במקום. בכולופן אהבתי תכיוון של הדום לה' וכו

וכבר חז"ל השוו בכמה וכמה מקומות.

הרבה ציטוטים.

אני חושבת מהיגיון בריא

ואני יודעת שיש תופעה של אנשים שקצת מתייאשים מהדבר הזה, לכן הגיוני שאתה תשתמש בציטוטים כדי להצדיק את עצמך...

השבוע וישב קצא ע"א:

"ההוא דיוקניה דבר נש זכאה איהו מלאכא ממש" (הדיוקן של אדם מזוכך הוא מלאך ממש) ועייני שם ההסבר בדניאל שניצל מגוב האריות לא בגלל מלאך כפשט הכתוב, אלא כי הוא היה מלאך.

נביא את תחילת ה'ויקרא רבה' שמציין מלאכים על בני אדם התחתונים:

"רבי תנחום בר חנילאי פתח (תהלים קג) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו וגו' במה הכתוב מדבר אם בעליונים הכתוב מדבר והלא כבר נאמר ברכו ה' כל צבאיו הא אינו מדבר אלא בתחתונים עליונים ע"י שהן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקדוש ב"ה נאמר ברכו ה' כל צבאיו אבל תחתונים ע"י שאינן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה לכך נאמר ברכו ה' מלאכיו ולא כל מלאכיו".

נעבור לגמרות- שבת כה ע"ב: "כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבאות".

נדרים כ ע"ב: "מאן מלאכי השרת? רבנן".

קידושין עב ע"א: "הראני תלמידי חכמים שבבבל דומים למלאכי השרת".

מועד קטן יז ע"א: "א"ר יוחנן מאי דכתיב (מלאכי ב, ז) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו".

ספרי האזינו שכ"א: "גבורים אלו גבורי תורה כענין שנאמר (תהלים קג כ) ברכו ה' מלאכיו".

יש גם שיר קצר שנכתב: "בלילות נפרדת נשמתי מגופי, מתרפקת במתק אהבים על דודי. אשיר וארונן אל השכינה בלילה כמלאך, בכל משמרת ומשמרת אני דבק רק בך. אמתיק סוד איתך אל עליון, נשתעשע יחדיו אשלח דורון. אמלא כל שליחות שאתה מצווה, מתורתך פיקודיך אני קורא. נפשי משתוקקת ומתאוה לאורך, להתעלס ולשמוח בחסד שמך".

אני אישית לא תמיד מלאך והרבה פעמים רחוק מכך, אבל יש זמנים ש-ה' מזכה אותנו להתעלות.

עץ חיים שער עולם העשייה פרק א: "גם יכוין  בר"ת  'בבית  'אלהים 'נהלך 'ברגש. שהוא ר"ת גימטריא - ג' וב"ן. ויכוין לעשות  ג' מוחין חב"ד אל הנוקבא מלכות מנה"י דז"א, והם ר"ת ג' וב"ן, כי ג' הם חב"ד, וב"ן היא המלכות כנודע".

אבל קשה לדבר איתך בהגיון כשאתה לא עונה על זה

(מבחינתי להביא ציטוט בארמית זה לא תשובה)

מִלֵּלוּ"

אניח לך כלל גדול להבנת כל מטרת תגובותיי בפורום. נִ֝צְּרֶ֗הָ!

מה שאני מנסה לעשות זה להזיז אנשים מהכסאות שלהם, לקחת אותם אל מקום לא מוכר להם, ואני יודע שזה יכול לעורר אנטגוניזם או אי הבנות, אבל דווקא האנטגוניזם והההסתר וההעלמות הם הסמים הסודיים לסקרנות.

אני לא רוצה להיות echo chamber שכל אחד רק מהדהד את השני.

אני רוצה שאנשים יזיזו מהכסאות שלהם.

אני חושב שאני מוביל למקום טוב חדש ומועיל בעיני ה' ובסוף בעיני הבריות.

לא משנה לי שיש אנטגוניזם: "אמר אביי האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא" (כתובות קה ע"ב) [תרגום: התלמיד חכם הצעיר שאוהבים אותו בני עירו לא משום מעלתו, אלא משום שהוא לא מוכיח אותו בדברים שנוגעים לשמים-ליראת שמים]

אני לא ראוי להוכיח, אבל אני כן מנסה להשפיע ולרומם.

לצאת מאיזור הנוחות שלך?

אתה חושב שיש לך מה ללמוד ממה שאנשים אחרים חושבים?

אם היא אומרת לך משהו ואתה בכלל לא מתייחס למה שהיא אמרה לך - זה בהחלט מעורר תהיה ביחס לאנטגוניזם מצידך. 

אֵילִים"

בוודאי שאני קורא ומקשיב. אני כל הזמן בחיים מנסה לשמוע ולהפנים דעות של אחרים: "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ".

הקשבה זה דבר שבחשאי.

מילותיה יורות כחץ למעין לבבי ומעין לבבי פורץ כמי נהר החוצה ברחובות פלגי מים. נסיתי לענות לה כפי הבנתי ומורשי לבבי.

לפעמים בין ומתחת השורות נמצא החותם והפיתקא שמעבירים לאחר-"וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה" את האוצר החבוי שיעורר את הלב.

כבר אמר החכם: "יותר ממה שכתוב נמצא במכלול המנגינה, החודר מבעד לשכל ללב השני פנימה".

[אני חס ושלום לא העליתי בדעתי שלה יש אנטגוניזם כלפי, אלא סוג של חוסר נוחות.

מה שכתבתי היה בכלליות ולא על מישהו ספציפי שזה כבר אינני יודע כלל: "ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו" (פסחים נד ע"ב)]

עיין מה שהרמחל כותב במפסידי מידת הזהירות לגבי השחוק והלצון שהם כמגן משוח בשמן.

חחח אין בעיה להשתמש בציניות, אבל אם אתה נתלה באידיאלים גבוהים אז אולי כדאי גם להתייחס בצורה עניינית.

נכון שעל חלק מהתנאים שהוזכרו בדורות קודמים, יש קצת פחות הקפדה היום, אבל על התנאי הזה ראיתי גדולי עולם שמקפידים ממש. אדם צריך מקום יציב בעולם כדי להיות מסוגל לעסוק בדברים הללו בזהירות הנדרשת (לדוגמא: לא לבסס עליהם תשובות מעשיות בפורום...)

יש מחלוקת יסודית בינינו מה נקרא סוד ומה לא, וכנראה עוד מחלוקת בעניין המקום של הסוד בעבודת ה' אבל זה נושא לשרשור אחר.

האמת מה שיותר מדאיג אותי, זה שבכלל גיבשתי דעה, ואתמול גם בעקבות עיון בהלכה מסויימת, שהאר"י כלל וכלל לא פוסק, והוא רק צדיק נשגב, מקובל ענק ומדריך בעבודת ה', לכן זה מעולה לקחת הנהגות וחומרות ממנו לפי מה שמתאים למדרגת האדם, אבל במקרה של הכרעת הלכה ובמיוחד כשזה שינוי הלכה או לקולא אין לו משקל, וכך סבר אחד מרבותיי הגדולים. במיוחד, אם הפוסק שכנגדו הוא גם היה מקובל, כמו אתמול שזה היה מחלוקת בינו לבין הב"ח פוסק עצום כותב ספר בקבלה בעצמו (וגם מדרש קדמון שהראשונים מצטטים להלכה מסייע לב"ח).

פחות מדאיג אותי מה שיצאת לערער עלי בענין עצות בעבודת ה', יותר מפריע לי שינוי הלכה לפיו כנגד גדולי הפסוקים.

אבל שכל אחד יעשה לפי רבותיו, אני קטן מלהכריע בנושא גדול כל כך, יש לי את דרכי 'רגלי עמדה במישור'.

איבדתי את זה חחח

מילים מפוצצות מדי..

בניסיון לרומם אותי פשוט ייאשת אותי..

אבל לא נורא

אני לא מוותרת חח

יש במודיעין עילית במרכז קסם-

חומוס אליהו

בית קפה (לא זוכרת את שמו .... סליחה)

לא עברתי עליה, אז רק מוסיפה שיש בירושלים את קפה תמרה ליד הגן הטכנולוגי, יש שם חניה ליד, ואפשר לשבת בבית קפה, והוא בתוך מבנה שיש בו גם ספות ומקום לשבת. נחמד שם לדעתי.

חברים יקרים!

לקראת הסופה הקרובה☃️

הכנו לכם רשימה של *מקומות סגורים* או מקורים לחורף❄️ *באיזור ירושלים*

בהצלחה!!!❤️

*"מקומות יפים לדייטים"*🥰🥇🇮🇱

לקבוצת ווצאפ:

"מקומות יפים - לדייטים"⁸ 🥰🇮🇱🥇

לערוץ:

מקומות יפים לדייטים 😍

*מקומות סגורים לדייטים באזור ירושלים:*

▪️אולם המתנה בקומה העליונה בתחנה מרכזית ירושלים

מהרציפים בקומה 3 עולים במדרגות קומה נוספת

חינם

נסגר לקראת הערב

יש פינת הטענה (בתשלום)

(יש ג'מבורי קטן באותה קומה)

▪️בניין כלל, ירושלים (מרכז קניות ועסקים)

ליד תחנת רכבת קלה הדוידקה

כניסה מרח' יפו, כי"ח או אגריפס

חינם

נסגר באזור 23:00

(המקום קצת שומם, בלי בעיה של יחוד, לכן לא מומלץ להתחלה)

▪️סינמה סיטי, ירושלים

חינם

יש חנויות אוכל או מקומות ישיבה במרכז

הקומה למעלה שקטה ורגועה, עם ספסלים

חניה חינם לשעתיים בחניון הלאום

▪️החווה בגיא

מתחם עם ספסלים, חיות, צמחים

לפעמים יש במקום הופעה או בימי שישי קבלת שבת

אפשר לשבת באוהלים הגדולים במקרה גשום

חינם

▪️תאטרון ירושלים

בבניין התיאטרון יש אולם תצוגה של תערוכות מתחלפות ובקומה מעל יש מסעדה ואזור ישיבה יפה ושקט עם ספות ותמונות, לרוב גם אין הרבה תנועת אנשים.

דוד מרכוס 20 ירושלים. לא רחוק מגן הפעמון.

הכניסה חינם- אומרים בכניסה שבאים לתערוכות.

▪️באולינג תלפיות

מתחם עם באולינג, משחקים, מקומות ישיבה וקצת חנויות אוכל

המיקום חינם, הבאולינג בתשלום 35₪ לאדם

▪️לובי הבניין של הרב נבנצל, הרובע היהודי ירושלים

בירידה מחניון הרובע יש מצד שמאל חניות נכים, ועלייה קטנה שיש בהתחלה שלה שער מברזל, נכנסים ואפשר לשבת שם על האבן בפנים.

חינם

מקום שמגן מעולה מגשם ורוח אבל לא כל כך מקור.

סמוך לבתים- לא להרעיש

צמוד לכותל

▪️מלון פרימה פארק (המלון שנמצא הכי קרוב לתחנת רכבת 'קרית משה')

צריך לקנות משהו

יש לובי מימין עם כורסאות נוחות. התאורה מוחשכת קצת.

▪️מלון גני ירושלים (המלון הבא אחרי פרימה פארק, לכיוון הר הרצל)

צריך לקנות משהו

לובי נחמד אבל קטן יחסית ייתכן שישימו מוזיקה ברקע

▪️מלון רמדה (הבא אחרי גני ירושלים)

צריך לקנות משהו. יקר יחסית.

לובי רחב שמכיל הרבה כורסאות נוחות (הרבה פינות ישיבה)

אווירה נעימה

▪️סנטר 1, ירושלים

סמוך לתחנה מרכזית

ספסלים פזורים

שולחנות וכסאות ליד חומוס אליהו

חינם

פתוח עד 22:00

▪️תחנת רכבת יצחק נבון (תחנת רכבת ישראל שצמודה לתחנה מרכזית)

חינם

צריך להיכנס עם רב קו, אבל לא משלמים על כך.

אפשר לרדת לחלק התת קרקעי ולשבת על הרצפה.. לא הכי מפנק אבל זה אחלה פתרון כל הזמן

▪️קפה גרג בסינמה סיטי

צריך לקנות משהו

▪️ספריה הלאומית

חינם

▪️כנסת ישראל

חינם

▪️אוניברסיטה העברית

חינם

▪️מוזאון ישראל

חינם לחיילים ובנות שירות ומדריכי ירושלים

▪️מתחם רכבת התחנה הראשונה

מתחם אוכל, חנויות ואומנות

פתוח 24/7. החנויות נסגרות סביב 22-23

חינם

אוהלים סגורים ומחוממים

▪️קניון פסגת זאב

חינם

סגור בערב

בקומה העליונה בצד שמאל יש ספסל שקט

▪️הגן הטכנולוגי

מול קניון מלחה

חינם

לובי חמוד שאפשר לשבת בו בנחת עם ספסלים וספות

חניה חינם

▪️קרדו המקורה בעיר העתיקה

חינם

סגור בערב

▪️'מדעי הלוח' - משחקיה במרכז העיר (ההסתדרות 3, רחוב קינג ג'ורג משמאל)

קרוב לתחנת רכבת 'יפו מרכז'

20 ש"ח לאחד.

יש שם עשרות משחקי קופסא  מגוונים, אפשר לשבת ולשחק שם יחד כמה זמן שרוצים, כולל עזרה והדרכה על כללי המשחק מבעלת החנות הנעימה.

כדאי לתאם מראש – גילי 0506611365

כדאי להביא מזומן

▪️שערי העיר (צומת שרי ישראל ויפו)

קומה 5

קרוב לתחנה מרכזית

יש ליד פינת עישון אז לא תמיד נעים לשבת שם

▪️סיטי קורט (ליד שערי העיר)

בין תחנת רכבת קלה 'הטורים' לתחנה מרכזית, בבניין הפינתי מצד שמאל (מכיוון תחנה מרכזית)

יש בצד חנויות של אוכל ויש שלט של 'טרם'- צריך להיכנס בדלת ויש בפנים אחלה פינות ישיבה.

חינם

פתוח עד 23 בלילה. סגור במוצ"ש

▪️קומה שניה בפלאפל ברובע היהודי

צריך לקנות משהו.

בעלים חמוד ממש ומפרגן, יש לפנות שמאלה באריות שלפני הירידה לכותל

▪️קפה נאמן בצומת האיקסים

צמוד לתחנת רכבת 'יפו מרכז'

צריך לקנות משהו

יש קומה שניה שאפשר לשבת בנחת ובשקט

▪️הר חוצבים

חינם

הרבה בנייני משרדים עם לובי שאפשר לשבת בו חופשי

ירושלים

▪️תחנה של קו 400 בתחנה מרכזית

חינם

בשעות הפעילות הוא עמוס, אבל בשעות המאוחרות של הערב הוא ספסל שומם, מבודד ומקורה

▪️מאפה נאמן בקניון רמות, ירושלים

צריך לקנות משהו

מקום מאוד נחמד לשבת בו, יחסית צדדי

▪️אקווריום ישראל

בתשלום

מקום חמוד וכשלא עמוס יש שם אחלה אווירה

▪️שער בנימין

הרבה מקומות בתשלום: קפצת, שיפון, אינגליש קייק, פיצה אורי, יקב פסגות

נוח להגיע בתחבורה ציבורית

▪️קרני שומרון

המאפייה בקרני. משמשת גם כבית קפה עם מתחם סגור לשבת, באחת הכניסות של היישוב

צריך לקנות משהו

פתוח 24/6

כשרות מהודרת

▪️בית אל, ביטוח לאומי

חינם

לא מתאים לדייט שלם, אבל אם אתם צריכים רק כמה דקות עד שהאוטובוס מגיע או שאתם כבר מאורסים, זה אחלה מקום לשבת בו

📍חשוב להבין שבחורף אין פיתרון קסם לדייטים, ולכן אפשר לנסות לשבת בחוץ כרגיל כל עוד לא מאוד קר ולהביא תרמוס/פק"ל כדי להתחמם...

או לשבת באחד המקומות הבאים🙃

*מקומות כלליים ומומלצים:*

☘️ רכב🚗  אופציה נוחה לכל מזג אויר

☘️בתים של אנשים שלא נמצאים

☘️חניונים של בניינים

☘️כל מסעדה שיש בה מקום לשבת

☘️בתי מלון

בהצלחה💫

*מקומות יפים לדייטים*🥰🥇🇮🇱

לקבוצת ווצאפ-

"מקומות יפים - לדייטים"⁸ 🥰🇮🇱🥇

לערוץ-

מקומות יפים לדייטים 😍

בליקרס בייקרי בתוך קניון עזריאלי

ביגה בצומת שילת