מקרה מצער שקרה בסמינריון הדרכה בשבוע שעבר-מה דעתכםאנונימי (פותח)

שלום!

באחד הסמינריונים בשבוע שעבר, במהלך שיחה מאחד הרבנים שהגיעו לסמינריון, נפל אחד המדריכים מהכסא. מיד לאחר שזה קרה נוצר הד של צחוק מתגלגל בין כל המדריכים שנכחו בשיחה זו.

האם אנחנו מדריכים שמעבירים פעילויות לחניכים שלנו רק בצורה חיצונית על עזרה לזולת, חסד וגמילות חסדים?!

האם כשאנחנו עם חברים בני גילנו שוכחים את כל הדברים הקטנים-גדולים הללו???

מה דעתכם?

יוני

שמעתי על זה שיעור.אוסנת
שזה מהשפעת הטלויזיה.
הרי דבר כזה לא אמור להצחיק אותנו. מה מצחיק בבן אדם שסובל?
אלא, שבתרבותינו העכשווית, נהוג לצחוק מדברים לא מצחיקים, ולצחוק על אנשים.

וזה באמת לא ראוי.
רק שלא נראה לי שאנשים מודעים לבעיתיותך שבכך.
אולי צריך להתחיל לדבר על זה יותר, ובכלל על "תרבות המערב".
אולי אנחנו לא מוצאים דברים שיגרמו לנו אושר וצחוק..אנונימי (פותח)
אז פשוט מוצאים את זה במקומות לא ראויים כגון מקרה זה.
מעבר לכך יש פה בעיתיות של אנשים שאנחנו מגדלים לשליחות הדרכה בתנועה, וזה מחמיר את המצב.
כל טוב
יוני
אולי כי יש דברים יותר מצחיקים,אוסנת
אז אנחנו לא מסתפקים במועט.
וזה חלק מהבעיה בטלויזיה.
פעם בדיחה היתה מספיק להצחיק. היום אנחנו ציניים, ומחפשים ריגושים בסדר גודל של "סוף הדרך"...
איפה הפשטות?
די לחפור על כל דבר!!אי''ה
מה לעשות? זה מצחיק!! אני גם הייתי צוחקת עם הייתי שם!!
אל תחפרי, ולכן גם אל תתקניאוסנת
מעשים, שאולי נראים טובים וראויים (או לפחות לא מזיקים), אבל בעצם מורים על קלקול.

לא רוצה לחפור?
אל תחפרי.
אל תמנעי ממנו את ההנאה הגדולה...
מה גם, שזאת לא חפירה בכלל. זה מה שנקרא "דיון". ואפילו "דיון ערכי".
הייתי שמה וזה היה אחד המצחיקיםאנונימי (פותח)
ואם אתם הייתם שמה גם הייתם צוחקים כמו כולם
זה פשוט משהו טבעי...
תגדי, למה את אומרת לאנשים מה לעשות?ירוקי
מה שאני הייתי עושה-420mal
מחייך טיפה על גבול הטעם הטוב, וישר עוזר לו לקום,מה לעשות קשה להשאר אדיש...
כולה הבנאדם נפל מכיסאאי''ה
תרגעו...
אם אני הייתי נופלת הייתי גם צוחקת כמו כולם, ולא הייתי צריכה שום עזרה בלקום [מה אני קשישה בת 90?] אפשר לחשוב...
תני להם להגיב,ולהגיד את הדעה שלהם -.-''אנונימי (פותח)
שמעתי שאם צוחקים שמישהו נופל אז זה מבטל דיניםאנונימי (פותח)
זה כן מפדח ליפול, ושכולם יצחקו...אוסנת
אל תיתממו.
ויש אנשים שמאוד נעלבים מזה.

ובכלל, בהגיון הבריא, זה לא מצחיק.
כמו שאם תראו מישהו נופל מבניין, זה לא יצחיק אותכם.
אבל אם תתרגלו לראות סרטים מצחיקים כאלה, זה יתחיל להצחיק גם...

קחו למשל את הסרט "קופיקו". תסתכלו על כל מה שקופיקו עושה לשושנה.
זה חינוך?!
את זה מראים לילדים?!
מעניין למה אח"כ הם כל כך נהנים להציק וצוחקים מזה...
לא לעזור לו לקום כי הוא קשיש, פשוט זה420mal
מפחית את העלבון כשעושים לך את זה, יענו מפרגנים לך.
בושה וחרפה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אנונימי (פותח)
בתור מדריכה בעבר ובהווה וןעתיד אני מתביישית מאוד לשמוע על כך פשוט מבזה מאוד התנהגות מחפירה ממש שהחניכים לידנו אז זה לא מוסרי אבל שאנחנו עם חברי בגילנו זה בסדר ? חשבוון נפש לכולם משהו היה צריך למחות על כבודו של המדריך הנופל ולא די בזה שפניתה לפורום לאחר מעשה היתה צריך למחות חבל שלא נהגתה ככך ..... מה היתה עושה במקומו? לא התפלאה אם הוא חכה שלא ישמו לב ויצאה החוצה
לא נכחתי שם, הרב שלי סיפר את המקרה כשחזר מהסמינריואנונימי (פותח)
קשה למחות שכל החברה חושבת אחרת. למרות זאת הרב אמר כמה מילים בעניין זה בשיחתו...
בדיוק שמעתי הרצאה על מה גורם לנו לצחוק...אין כמו במבה
והוא אמר שהצחוק בא מההפתעה, משהו לא צפוי... כשמספרים בדיחה, זה מצחיק כי מגיע משהו שלא ציפינו אליו. למשל הבדיחה של האיש שרץ ונפל לבור, ואז כדי לצאת הוא הביא סולם ויצא... זה מצחיק (לפחות בפעם הראשונה...) כי לא היינו מצפים שאם מישהו נופל לבור, אז הוא ילך להביא סולם, זה משהו מפתיע.
אותו דבר כאן, אנחנו יושבים בהרצאה ופתאום מישהו נופל מהכיסא, זה מפתיע, לא ציפינו שזה יקרה, אז אנחנו צוחקים. זה טבעי. זה לא נראה לי כ"כ נורא... ואם זה פגע בבן-אדם שנפל, אז זה באמת בעיה, אבל זה לא אומר שאנחנו צוחקים על דברים לא ראויים...
זה בדיוק אומר שאנחנו צוחקים על דברים לא ראויים.אוסנת
הרי הנפילה הזאת מאוד מפדחת את האדם שנפל...
ואל תגידי שלא.
אולי הוא לא מראה את זה, ואומר "חפיף"... אבל זה מאוד מפדח/פוגע/מעליב שצוחקים מהמקרה.

יכול להיות שזה טבעי שנצחק, אבל זה לא אומר שלא צריך להשתלט על התכונה הטבעית הזאת.
מה גם, שכמו שאמרתי קודם - זה גם הפתעה גדולה לראות אוטו מתנגש באוטו אחר וגורם לתאונה... זה בלתי צפוי. אבל בכל זאת, זה לא מצחיק ואת לא תצחקי.
אז כנראה שמישהו הכניס לנו לראש, שמותר לצחוק על אחרים...
בנפול אויבך אל תשמח - ואחיך?!אנונימי (פותח)
מצטערת לסתור אותך...אבל בנפול אויבי אני כן אשמח...איזה מלך ה'!
בקשר לאח-לא......
את לא סותרת אותי אלא את המקורות..אנונימי (פותח)
בנפול אויבך אל תשמחאנונימי (פותח)
זה רק בגלל שהוא רק נפל אז אל תשמח כי האויב שלך יכול עדיין לקום.
אז בע"ה אם אחיך נפל הוא בוודאי יצליח לקום...
בנפול אוייבך- אל תשמח, כי לא אתה זה שמכריז עלאני12345
החים ולא אתה זה שאחראי לגדוע אותם. לכן, אל תשמח על השליטה המלאה כבייכול שגילית. יש כנראה תוכנית מלמעלה והשמחה היחידה שאתה ראוי לשמוח היא- שעשית את מצוות ה'. זה בגדול למי שמצליח לעבור על מידותיו.
לא נסחפנו??? תכל'ס כולנו יודעים שזה לא בסדר...אנונימי (פותח)
בונאה אחים שלי אני קצת בשוק עליכם לא מתאים לכם..
אני מבינה שקורה וצוחקים וביננו אנחנו לא צוחקים על מי שנפל צוחקים על סיטואציה מגוחכת.. אבל מפה ועד להצדיק את עצמנו ולומר יאללה בקטנה כולה נפל מהכיסא או די לחפרנות נסחפנו!!! האמת והמציאות המתוקנת זה שנדע לשלוט בעצמנו ובמקרה כזה אחר או דומה לו לאליפול לגיחוך אפילו בפנים זה בן אדם זה נשמה!!!!!!!!!! חשבתם על זה??? בין אדם לחברו איפה אהבת הבריות שלכם...
אולי נפסיק לחפור גם בנושאים אחרים?!אוסנת
למה להתעקש על 3 פעמים נטילת ידיים, לסירוגין?
מה זאת החפירה הזאת?
לא הייתי מאמינה על חכמינו...

בקיצור, גם בדברים קטנים יש הרבה משמעות. והתורה נוגעת גם בפרטים הקטנים.
ואם לא נתמקד בהם, זה ידרדר ויגיע לבעיות רציניות.
את לא רוצה שנתחיל לצחוק מכל אדם שמת?
ואם הטלוויזיה תכניס לנו את זה למוח, וזה עלול לקרות, זה יהיה מאוד עצוב.
זה כ"כ תלויעמית-טליה
תלוי מי המדריך הזה.

יהיו כאלה שיפלו ואני לא אעיז לצחוק
ויהיו כאלה שיפלו ואני אצחק וגם שנה אחרי זה אזכיר את זה.

אני יודעת שאם אני הייתי נופלת,הייתי נקרעת מצחוק על עצמי יותר מכל המדריכים יחד.
וגם לא אכפת לי שיזכירו לי את זה אחרי שנה.

אבל אם אני רואה שהמדריך שנפל קצת מבוהל,מבויש
הייתי שותקת.

בכל מקרה לא הייתי שמה,יכול להיות שזה מסוג המדריכים הליצנים האלה שכ"כ מתאים להם ליפול,שאם הם יפלו הם יצחקו על עצמם יותר מאשר שאחרים יצחקו עליהם,ואז זה לא מקרה מצער אלא מקרה מצחיק ומבדר.

אבל אם זה לא מסוג המדריכים האלה..
אז זה בהחלט בעייתי ולא מתאים.

הייתי שם,ויש לי מה להגיד.אנונימי (פותח)
בס"ד
שלום,
קודם כל אני חושבת שמי שלא נכח שם אינו יכול לשפוט ואין להוכיח בלי לדעת את כל הפרטים,ז"א אני מכבדת את הרצון שלכם לברר ולהתקדם ולהוכיח את מה שנראה פסול,אך שוב לפעמים דווקא במקרים כאלו שיודעים שזוהי חבורה של מדריכים וכאלה דברים אנו ממהרים לשפוט ולהעיר. וחבל..
אז,בתור אחת שהייתה שם,צרם לי לראות את מה שכתוב כאן והחלטתי להגיב.
אז מה שקרה היה שהיתה שיחה ובאמצע השיחה נשמע קול חזק,מהאזור שלי שהיה רחוק ממקור הרעש צחקו,אף כי בכלל לא ידעו מה קרה! זה היה צחוק של מבוכה,הפתעה. אח"כ ראו שמישהו הרים כסא שבור,ואז הבינו מה קרה ואחרי כמה שניות השתתקו. באמת אני לא ראיתי את הדבר בתור משהו חריג,אך לאחר שיחה עם אנשים שהיו קרובים לשם הבנתי שבאמת היה לא נעים ומי שישב קרוב והבין מה קרה,כלל לא צחק.
ואכן הרב קלט מה קרה ואמר תגובה כגון- אותי זה לא מצחיק, או משהו כזה, ואנחנו הרחוקים,לא הבנו באמת מה התרחש.
בכל מקרה,היה זה צחוק של מבוכה,הפתעה ובעיקר אי הבנה,לא משהו שניתן להעביר עליו ביקורת.
אז אל תדאגו,אנחנו לא שוכחים את הדברים הקטנים-גדולים כשאנחנו עם בני גילנו.וחוץ מזה שדווקא בתור מדריכים,אנחנו גם יכולים לטעות.

יומטוב ובשורות טובות לכולם!
אולי במקרה הזה לא קרה שום דבר רע...אין כמו במבה
אבל אנחנו מנסים לדעת לגבי שאר המקרים בכללי...
בכל מקרה, נראה לי שעמית(בת) הכי צודקת פה... זה ממש תלוי במי נפל..
וכדי לשחרר את הכבדותעמית-טליה
ששורה בשרשור הזה
נספר מקרה שקרה לי ואני אומרת מראש צחקו חופשי!


כל יום בדרך לשירות לאומי אני נכנסת לקניון ודרך הקניון יש את התחנת רכבת
הקניון כרגע בשיפוצים ועשו לו כניסה חדשה
בכניסה יש דלתות שקופות חלקות משהו..
יום אחד אני באה לצאת משמה ובום קטן נכנסת בדלת השקופה
למזלי הייתי לבד הפדיחה לא היתה משמעותית
לאחר כמה ימים אני ברכבת פוגשת 2 חיילים מהסניף אומרת להם שלום (רחמנא לצלן)וממשיכה לכיון היציאה אני ממהרת ממהרת
ו.........בווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווום
כן זה קרה שוב!!נתקעתי בדלת זכוכית
והפעם בחוזקה יתרה!
ומאחורי נהרות של אנשים שירדו מהרכבת...פדיחההההההההההההההה
במשך כל אותו יום אני מקבלת הודעות "תיזהרי לא להכנס בדלת"
החיילים כנראה פירסמו לכל העולם ואחותו.

יומיים אחרי המקרה ורשום על הדלת "זהירות הכניסה מהצד"

לכל אחד מאיתנו קורות פ'דיחות.אני12345
וכל אחד מאיתנו צוחק על זה. כי סה"כ כולנו בני אדם...
אבל..........
יש עדיין הבדל בין פגיחה כזו שלך לבין פדיחה שבה למשל היית עולה לבמה ומשתטחת למרגלות המפקח שמעניק לך תואר...... והקהל היה צוחק...
(סתם דוגמא)
צודקתעמית-טליה
ולדעתי עצם זה שהאדם שנופל צוחק מקטין מהפדיחה..

אז לכאן או לכאן שווה לצחוק
הלבטתי אם לכתוב, ועדיין מתלבט - הייתי שםאנונימי (פותח)
שלום לכם יקירי כולכם.
מאחר והייתי אני זה שעמד מול אותה קבוצה בסמינריון, אנסה לתאר את שהיה מנקודת ראותי, ומה למדתי מכך.
הנושא של הלימוד היה "דוגמה אישית או אישיות לדוגמה", כלומר מחנך/מדריך יתקשה, אם בכלל, לחנך אם הדבר אליו הוא מחנך אינו קורן מאישיותו.האישיות היא זו שמחנכת, המילים פחות. תוך כדי שאנו עוסקים בהשלכות לכך, אזני קולטת צחוק המקיף אולם שלם, וכשהסתכלתי הצידה, ראיתי את אחד המדריכים קם כשהוא עוטה ארשת בושה גדולה(במיוחד כשכל הבנות צוחקות...). קשה היה עלי המחזה הזה, מה גם שהוא נמשך יותר משתי שניות... על כן הערתי על אתר, שניתן להיות בוגרים ולהפסיק את הצחוק. אולם לא נחה דעתי בכך. לא רציתי להטיף מוסר, אך לא יכולתי להתעלם. הוספתי לאחר כמה דקות של לימוד, כי קשה מאד להעביר מערך פעילות על היחס לחניך חלש, כשבסמינריון ההדרכה את/ה עצמך צוחק ממי שנפל והתגלה ברגע של חולשה...
ניתן להצדיק בכל מיני צידוקים את התופעה של הצחוק, ואף נכתבו על כך ספרים רבים, אולם אם חפצי נפש טהורה אנו, עלינו לשלוט על התפרצות כזו, ואף אם לא עצרנו את החיוך הראשון בקצה הפה, הלא השני לא יעלה על פינו...
ציפיתי... קצת התאכזבתי...
אך אולי זהו הגיל... ואולי באמת - פשוט עלינו להתקדם ביחד, ולהגיע למקום טהור, נקי ונעים יותר, זה לזה, זו לזו, ואלו לאלו (אולם עלינו להכיר בראשית הדרך כי אכן ישנה כאן בעיה כלשהי).
נשתדל ביחד.
לפני ואחרי הכל - אוהב מוקיר ומעריך את כל המדריכים הנפלאים שעושים עבודה נפלאה, ובאו להתקדם ולהשתלם, ובע"ה כך נזכה כולנו - להיות צועדים בדרך ומתקדמים תמיד
חן
וואי כתבת יפהSpEcIaLl
שכוייח ואמן!!
המלצה לשיעור יפה שנוגע בנושא זה.אוסנת
מצטערת על ההקפצה...

השיעור דן בקלקוליה של התרבות המערבית, ומראה איך סיפורי עם וסרטים לילדים, משפיעים עלינו.
למה לשמוע?
א. ממש מעניין, והרב מדבר יפה.
ב. הוא משלב דוג' - סיפורים, סרטים. ומראה איך בדיוק בכל אחד יש את הנק' הבעיתית...
ג. זה קשור לנושא השרשור.

ותודה לערוץ מאיר.
http://www.machonmeir.org.il/Hebrew/main_id.asp?id=4350
אין דרך יותר מתאימה מזו! קודם שאנחנו נפנים...אנונימי (פותח)אחרונה
ואז ממילא כבר החניכים ירגישו שאנחנו חיים זאת ולא מעבירים פעילויות סרק. אולי כדאי קודם להפנים זאת בצוות ההדרכה ורק אח"כ להעביר הלאה.
מסכימים?
לפי דעתכם:שמיניסט באמ"ש
האם צריך להקים תנועת נוער בגרעין שנכנס לתוחמת הצפונית ב"רצועת עזה"?
הנחשון יוצא לטיולים עם כל הסניף?אנונימי (פותח)
תלוירעות שרהאחרונה

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

אני צריכה פעולה פיגוזית על תפילהאחי אהוביה

יש למישו אולי?

קצת יותר פרטים, גברת תותחיתימח שם עראפת

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

אשמח גם..אנונימי (2)

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

לכיתה ואחי אהוביה

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

צ'אט ג'יפיטיזיויק

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

חמוד אבלאנונימי (2)

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

צריך משו עם נשמה 😉אחי אהוביה
כן ברור אבלאנונימי (2)

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

לאלא התגובה שכתבתי היתה לזו של @זיויקאחי אהוביה

אני ממש מסכימה איתך..

אה הבנתייאנונימי (2)
טוב אז אם את מוצאת משו אני אשמח שתעדכניאחי אהוביה
סגורראנונימי (2)
מה את מחפשת?אנונימי (2)

לאיזה כיתה?

 

לגמריזיויק
יש לי כמה חומריםאנוני-מי?
אז אני אשמחאחי אהוביהאחרונה
מכירים סניף בנע בירושלים שמחפש מדריכת חוץ?תורת חיים בעiז

חברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)

מדשיותאנונימי (פותח)

טוב נושא קשוח אז ככה..

בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה). 

אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.

עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.

עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית

קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?

תשחרר. לא בידיים שלךמשה
בכלל. אנרגיה של אנשים אחרים לא בשליטה שלך,סשום צורה. רק התגובות שלך.
כן אבלאנונימי (פותח)אחרונה

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.

סיפור אהבה בסניף | עלילתי קצרElad Mukades

מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו

 

במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה. 

סניף בלי מבנהתורת חיים בעiז

מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות

צובעים על בדיםadvfb
אנחנו צבענו פעם על דיקטים, אפשר גם אולי במקלטהחנוניתאחרונה
קלסר הדרכה ונחשוןאוריהש

רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?

וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)

 

ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)

 

תודה רבה!

אולי יעניין אותך