איזה גיל זה?

אני שמעתי רק על 14:00 הכי מאוחר.

כשמתכוננים להתחיל את הפיילוט בהדרגה כשבסוף לא יתנו להוציא אפילו עד ארבע

תציפו במכתבים את המפקחת הארצית

תצליחו לדעתי.

כבר 6 שנים זה פועל אצלינו אבל כל השנים חלק מההורים השאירו עד 15:30 וחלק הוציאו ב13:30.

השנה הגננות קיבלו הנחיה שהגן נעול עד 15:30. ואי אפשר להוציא אף ילד קודם.

הם אומרים ש"חוק זה חוק" ואסור לגננות להפר...

מה תגידו על רמיסת הזכויות שלנו?, תבינו 50% מההורים רוצים להוציא את הילדים והם נועלים אותם בגן...

וזו אחת הסיבות שבתי לא תראה גן בשנים הקרובות...

הגננות פוחדות מהמפקחת האיזורית שמפחדת מהמפקחת הארצית שמקבלת הוראות ממשרד החינוך

תגיעו - כל ה50 % - באחת וחצי ותדרשו, בנימוס ובתקיפות לשחרר את ילדיכם.

מש' החינוך אינו עומד בפני הורים מאורגנים בד"כ.

הדבר הזה הוא שערוריה, אין לו כל קשר עם חינוך. בשעה כזו זה יותר "בייבי סיטר". אי אפשר להכריח הורים להשאיר ילדים בשעה כזו.

אני מצטרף לקריאה לזכותם של ההורים שלא מעוניינים בכך להוציא את ילדיהם מוקדם.

אין שום סיבה בעולם לכפות על ההורים יוח"א.

המקום הטבעי של הילדים לגדול זה בבית.

אני לצערי נאלץ אחרי היוח"א עוד להשאיר את הילדים בצהרון וככה כמעט אין להם זמן איכות עם אבא.

לא הצליחה לשחרר את הילד שלה מהגן יותר מוקדם ועכשו כולן שוברות את הראש איך הילדים יאכלו וינוחו.

המפקחת נתנה הוראה שגם אם הורים עומדים ומחכים הגננות לא פותחות להם את הדלת, רוב הגננות מודות שהיוח"א הזה לא טוב בכלום לילד, אוכל גרוע מקייטרינג זול, הילדים עייפים וצריכים קצת שקט, אין למידה בשעות שכאלה, ובעיקר, הגננות מקבלות שני ימים ארוכים חופשיים כך שאין רצף וקשה מאד לעבוד כשאת נמצאת בגן יום כן יום לא!

אבל, הגננות הן עובדות של משרד החינוך ואין להן אישור לפתוח את הפה ולהגיד את דעתן האמיתית, ואם גננת תפתח את הדלת להורים היא מסתכנת בפיטורין!

רוסיה הסובייטית כבר אמרנו?...

לדוגמה: תודיעו - כקבוצה (אולי ועד הורים - תבקשו גם הורים ששולחים לתמוך בזכותכם), על השבתת הגן עד להסכמתם.

הורים כקבוצה, כגוף, יש להם כח חזק. תפנו לועד ההורים הארצי שיתמוך בכם. זה דבר שלא יעלה על הדעת לכפות על הורים להשאיר את ילדיהם. לא דומה ל"חינוך חובה", שם זה מהצורך שילמדו. פה זה פשוט ניסיון התערבות בחופש הפרט. לדעתי, זה גם לא היה עובר בבימ"ש.

כעת הזמן: המערכת מאד חוששת משיבושים בפתיחת שנה"ל. תזמינו כתב מערוץ 7 לסקר את המאבק...  תוך זמן קצר, יתחננו ממש' החינוך שתסכימו למו"מ..

ב"ה, אלינו עדיין לא הגיעה הגזירה הזאת, אבל הייתי עומדת על הרגליים האחוריות ומפעילה את כל ההורים, אילו היתה...

זה פשוט אבסורד!!! ההורים (או אחד מהם) ביית, והילדים בגן!! במקום לאכול ארוחת צהרים עם אבא/אמא... הם אוכלים עם הגננת העיפה...

השתנו סדרי עולם!!!

ולגבי ביהמ"ש, לצערי, בג"ץ קבע, כי אל לו להתערב בתקנות 'הפנימיות' של משרד החינוק...(טעות מכוונת)...

רק השבתה מסודרת ומארוגנת של הלימודים, תועיל!!

הורים לילדים, חנוקי משרד החינוק, כולנו איתכם!!

לא מאבק לא יעזור

קודם כל, אין מספיק אנשים כדי לנהל מאבק כזה

אין מספיק אנשים שאיכפת להם

וגם מאלו שמפריע להם יום החינוך הארוך (לפחות מה שיש עכשיו ברוב הארץ - עד שתיים) חלק לא קטן זה פשוט ענין של נוחות. נוח להם יותר להוציא את הילד באחת וחצי, מסיבות כאלו ואחרות.  אז מי שכל מה שמפריע לו זה הנוחות האישית שלו, ממש לא יצא למאבק ציבורי.

וגם בקרב ההורים שזה כן עקרוני להם, הרבה פעמים אין להם את הפנאי לכך כי הם הורים לילדים קטנים, הרבה פעמים עם עוד ילדים קטנים יותר שבבית כל היום, כך שהם לא ממש פנויים למאבק ציבורי

וגם במקומות שכן הצליחו להרים מאבק של ממש זה לא עזר, כי מי שדוחף את התוכניות הנוראיות האלו (והשתמשתי בביטוי עדין ביותר, למעשה עולים לי ביטויים חריפים בהרבה לתוכנית אופק חדש בגנים וליום החינוך הארוך)

בכל מקרה, מי שדחוף את התוכניות הנוראיות האלו זה אנשים ואירגונים עם המון כוח ואפס איכפתיות ו/או הבנה במה שילדים צריכים

גם דמוקרטיה לא ממש מעניינת אותם. למעשה כמי שניסתה להלחם ביום החינוך הארוך בעצמה מערכת אטומה לחלוטין.

אני חייבת לציין שהכפייה הזאת על הגנים לא נגמרת בשעות הפעילות. הפיקוח מכתיב לגננות מה לעשות על ימין ועל שמאל. כך למשל סיפרה הגננת בגן של הבן שלי (גן ממלכתי דתי) שהמפקחת כעסה עליה מאוד כשגילתה בספר הכללים של הגן שבפינת המרפאה הבנים בודקים את הבנים, והבנות את הבנות. היא חייבה אותה לשנות זאת, שהבנים יבדקו גם את הבנות ולהפך.

בישוב שלנו יש גן אחד שהוא גן 3 של הילדים הקטנים ביותר של השנתון. כלומר ילדים שכמעט בגיל של מען. הגננת של הגן הזה לא רצתה לעשות גן זורם אלא שכל הילדים ישבו לאכול יחד ארוחת 10. הגננת ננזפה קשות ע"י המפקחת על כך וחוייבה לעשות גן זורם. שכנה שלי שילד שלה היה בגן הזה סיפרה שפעמים רבות הוא לא היה יושב בכלל לאכול בגן, ואח"כ עוד חוזר הביתה עייף מכדי לאכול.

ויש עוד הרבה סיפורים על התכתיבים שמכתיבים בגנים.

מה שקובע - זה אם יש באותו גן מספיק הורים לצורך זה. מחצית ההורים, זה הרבה מאד.

הנימוק העיקרי של מפקחות, לא פעם, הוא "הורים יגידו"..

אמר לי פעם מפקח בכיר במש' החינוך, שאם שלושה הורים מתארגנים בבי"ס והולכים בכיוון מסוים, כאילו הם מייצגי ההורים - מש' החינוך אינו יכול לעמוד בפניהם.

ובנוגע למפקחת של הגן שלכם - זו שערוריה. יפה מאוד לחנך ילדים בגן דתי שהיכן ש"בודקים" אחד את השני, דהיינו - נוגעים במכוון, בין אם זה "לחץ דם" וכו', אז בנים לבנים ובנות לבנות (אני בכלל נגד כל ה"פינה" הזו בגנים). זה חינוך למצוות.

אני מציע לך, אל "תתבטלי". נסי לדבר ישירות עם המפקחת - למחות ולהסביר. לא הולך - תשלחי על זה מכתב ישירות לאברהם ליפשיץ, שהוא אחראי על כל החינוך הממ"ד, ותכתבתי בחריפות: מה זה ,"כפיה לעבור על דת"? גננת רוצה לחנך לאורח חיים נכון - אז מפקחת תכפה אותה להיפך?..  תכתבי שאת אם בגן, ותכתבי את שם המפקחת.

אותה עצה - גם לפותחת השירשור.  תתאספו מחצית הורי הגן. תחליטו על השבתה, תשלחו מכתב מנומס ותקיף אל היהודי הנ"ל, שלא יעלה על הדעת שמשיקולים שאין להם ולא כלום עם "חינוך חובה", יכפו על השארת ילדיכם.  אל תהיו "צמחוניים" כ"כ בעניינים כאלה.

אם אתן רוצות - אעביר לכן במסא"ש גם את הדוא"ל שלו - וגם את זה של אסתר חטאב - המפקחת הארצית על גני הממ"ד. שניהם סה"כ אנשים טובים; אברהם משתדל לענות ישירות ומהר.

אני עובד עם גנים - ואני דווקא די מכיר את המציאות..

קודם כל יש לנו מפקחת שבטוחה שהיא תחנך את ההורים! היא אטומה לחלוטין לדרישות מהורים,

הגענו כבר למועצה שהפנו למפקחת, המפקחת מ]פנה למנכ"לית, המנכ"לית לא מגיבה.\

דן, פנינו לאברהם ליפשיץ שאמר בפה מלא שאנחנו צודקים אך אין לו מה לעשות...

פתאום אנחנו מבינים איזה עוולות נעשות כאן לאזרחים בשם שילטון החוק.

האם מישהו יכול להגיד לי מבחינה חוקית, אם אני חותמת בבוקר לגננת על אישור שאני צריכה להוציא את הילד שלי מוקדם יותר באותו היום, האם מותר לה לסרב לי?

לדבר חד פעמי כזה.

ב. אחרי האמירה של אברהם ליפשיץ (צפוי - אדם נחמד וישר), אתם צריכים, לדעתי, אם יש לכם מרץ, להתכנס ולהחליט על השבתת הגן. לשלוח הודעה למפקחת, למנכלי"ת, לאברהם ליפשיץ, לשר החינוך.

להדגיש את הנקודה שאין לכך ולא כלום עם "חינוך חובה", שכן ידוע לכל שבשעות כאלה זה לא בגלל "חינוך".

שהם ישברו את הראש מה לעשות איתכם...

[אולי תשלחי לי הודעה באישי על איזה איזור מדובר. שמא אני מכיר]

באופן עקרוני, גם הוצאה מוקדמת חד פעמית מחייבת אישור בכתב מהמפקחת

וזה אפילו אם יש לך למשל אישור על תור לרופא או משהו כזה

אבל בפועל הגננות לא מבקשות את האישור בכתב הזה.

אתם האפוטרופוס של הילדים ו"מותר לכם" (עצם השימוש בביטוי הזה מקומם אותי ומוציא אותי משלוותי).

אם הם לא נותנים לכם, תזמינו משטרה ותגישו תלונה על חטיפת ילד.

(כמובן, אחרי שמוצו כל הדרכים הנעימות יותר)

גיבוי משפטי:

מתוך פסק הדין שנתן כבוד השופט, דר' א' גרוניס, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים י' באלול תשס"א (בהסתמך גם על פסיקות בעבר).

"הנקודה האחרונה, שדומני כי היא המרכזית והמשמעותית בטיעוני העותרים, נוגעת למשקל הראוי שיש ליתן לזכותם של ההורים להחליט באשר לחינוכם של ילדיהם....

"ההורים אוטונומיים בקבלת החלטות בכל הנוגע לילדיהם - חינוך, דרך חיים, מקום מגורים וכדומה, והתערבות החברה והמדינה בהחלטות אלה היא בבחינת חריג שיש ליתן טעם להצדיקו...

"ביחסי המשפחה עם החברה והמדינה, אין האחרונות רשאיות להתערב בהחלטות המשפחה פנימה, בעניינים הקשורים להבאת ילדים, גידולם וחינוכם; ביחסים אלו ההורים נהנים מאוטונומיה..."

"לא מתאים לדרך החינוך שלכם? אל תשלחו לגן!" כי הרי זה לא חינוך חובה! לא נראלי מעניין אותם יותר מידי איך הורים רוצים לחנך את ילדיהם..

עצוב זה מצחיק

אולי תעמדי איתה בקשר.

לפי דבריה זה נגד כל ההנחיות (עד שלש וחצי?!).

אולי גם המפקחת שם צריכה ש"רחל" תדבר איתה ותעדכן.

באמת אחרי שהצפנו את הנהלת המחוז במכתבים, אישרו לנו , כמו באופק חדש להוציא את הצעירים (עד גיל 4.5) בשעה 13:30 עד ינואר, כמו באופק חדש.

נשארנו עם 2 בעיות, הם לא מסכימים להוציא את הילדים הבוגרים(מעל 4.5, מזה בוגרים, אפשר כבר לגייס אותם...) בשעה זו, ומה נעשה מינואר (למיינם..) אז הילדים כבר לא צריכים את הבית?

בקיצור המאבק באטימות של משרד החינוך ממשיך... 

שאת ה"קשישים" ישחררו ב2.00 כמו בהנ"ל....

ב. תמשיכו "להציף" שאתם תובעים שזה יימשך גם אח"כ - אתם ועוד כמותכם יכולים לגרום לכך בעז"ה. הרי כבר ראית שזה יותר קל ממה שחשבתם..

גם מהמגזר וגם לא!!!

מיילים של החכי"ם מופיעים באתר הכנסת.

חוץ מזה לעשות פרסום,

שוב , לא רק מגזרי.

בהצלחה

(אצלנו הגננות גמישות, ב"ה)

אני מורה במקצועי לא מגיעה בשום יום בשבוע בשעה כזו הביתה

בקושי ב14:00 בחלק מהימים אני מצליחה וגם זה עם הלשון בחוץ.

לפי מה שאני רואה סביבי הארכת היום עד 14:00 חסכה להרבה את הצורך בצהרון.

ועד 15:30 יחסוף עוד יותר!

הלוואי ויכולת להגיע לקחת את הילדים מוקדם כל יום אבל צריך להתפרנס...

אם זה אפשרי כמובן. האם זה יזיז למישהו אם במשך שבוע, שבועיים, חודש לא יגיעו ילדים לגן? אולי זה שווה את המאמץ.

יש צרכים שונים מבית לבית ויש לכל אמא יהודיה (אידישע מאמע) את סדר היום עם הילדים שלה 

השרשור הזה חשוב מאוד לבעלות המאבק

אבל !  

אסור להגיע למצב ש..מישהי מרגישה צורך להצטדק 

כפי הבנתי המאבק הוא לא להכניס את כל הילדים\משפחות לאותה משבצת אלא בדיוק הפוך !   לפתור את בעית האטימות=חוסר גמישות של המערכת כלפי מבנים שונים של משפחות שונות

אגב יש אימהות שמסיימות בשעה מוקדמת וצריכות את האוויר לפני שהילדים מגיעים, כמובן בשביל הילדים

כל זה  מבלי לפגוע בחשיבות המאבק שגם אני חלק ממנו 

כמובן, שיש למשה"ח את הרצון שכל הילדים יישארו במסגרת. אבל אצלנו יש פתח יציאה ב- 13:30. ההורים חותמים על טופס מנהלי לחלוטין של שחרור מוקדם ומוציאים את הילדים. יש אצלנו גנים שנשארים בהם 8 ילדים עד 15:30.  (הלוואי עלי, אצלי כל הילדים נשארים!!!!)

הבעיה מתחילה כשיש הורים שמחליטים שכשהם בבית להוציא את הילדים וכשהם עובדים/ עסוקים/ עייפים להשאיר- וכאן זה פוגע בנו - התחושה שאנחנו על תקן בייביסיטר ולזה -אנחנו הגננות לא מוכנות.

להגיד שאני בעד היוח"א??? ממש לא.

גם כגננת לא מספיקים כמעט כלום, אין תנאים נורמליים, האוכל- זוועה מבחינת הריח- והטעם .. תמיד אותו טעם...

ואחד הדברים המגוכחים עם כל הימים הארוכים- שגני אופק מסתיימים ב-2 ללא ארוחת צהריים, וגני יוחא בהם ילדים גדולים יותר ב- 13:30 כבר אוכלים.

כהורה- אין ספק שילד במסגרת ללא תשלום עד 15:30 זה מאוד נוח... אפשר לחזור מהעבודה בניחותא, לעיתים אפילו לנוח. וההורים מתרגלים. בהתחלה יותר מחצי מהילדים היו הולכים הביתה ב13:30 ואילו היום- כולם בגן. יותר אמהות יוצאות לעבוד, כל עובדי ההוראה שהאריכו והוסיפו להם שעות ויש כאלה שמתרגלים למנוחת הצהרים כשהילדים בגן...

ולמען הסר ספק- אני את ילדי מנועה להוציא מהגן כיוון שגם אני עד 15:30 בגן.. ואחרי איחורים רבים של הורים אני מגיעה כמעט ב- 4 הביתה. (ואם לא היו יומיים חופשיים הייתי קורסת לחלוטין ובימים אלו אני משתדלת להוציא את הילדים מוקדם).

סליחה על האנונימי,(מפאת תפקידי...)

שיהיה בהצלחה לכל ההורים שאוהבים להיות עם הילדים בבית

אני שומעת ממך שאת נגד יום חינוך ארוך. גם מבחינת התועלת שלו בהספק, וגם מבחינת הארוחות. לעומת זאת, את הניסוח החד ביותר שהיה בהודעה שמעתי דוקא לגבי ההורים - "אנחנו הגננות לא מוכנות" וזה חבל לי. אני חושבת שגם הגננות פה באותה הסירה יחד עם ההורים. ובמקום שתהיה התנגשות בין לבין - להיאבק על העניין ביחד. דווקא כגגננת שמעידה על הכשלים של התכנית - הייתי שמחה שהיית מוסיפה את קולך נגד העניין. יש ארגון של גננות נגד יום  החינוך הארוך, אם אני לא טועה מובילה את זה הגננת דורית חזן. 

(וגם... יכול להיות שלהורים האלו אין פתרון? אולי כבר אין אצלכם באזור צהרנים בגלל יום החינוך הארוך? ואז אין להם ברירה אלא להשאיר ביום הזה בגן על תקן צהרון, וזה עדיף להם מלהשאיר כל יום?? אולי תספרי להם על הפיתרון שאת מצאת - שאת מוציאה חלק מהימים מוקדם... )

לגבי שעת הארוחה - סתם אני רוצה להדגיש דרך אגב - שילדים שמסיימים בשתיים - לא כולם מגיעים ברכב הביתה, יש כאלה שברגל, כך שהארוחה רק ב-14:30 לעומת 13:30 וזה אכן מגוכח ועצוב.

כואב לי גם לשמוע על התהליך - שלאט לאט מוציאים מאוחר יותר. זאת המטרה שמשרד החינוך רצה. לעודד נשים לצאת לעבדה. אם יש מישהי שזה מה שמתאים לה מלכתחילה זה כנראה מה שטוב ונכון לכלל המשפחה שלה. אבל לעודד דווקא, את כלל הציבור, משהו שמנוגד לצרכים של רבים מהילדים, ואפילו מבלי לתת תחלופה הגיונית - ולראות שזה מצליח להם, ויש תהליך של התגברות עבודה עד מאוחר - זה כואב לי לשמוע. 

יש כתבה שהזדהיתי עם כל מילה שלה בynet על המחיר שהילדים שלנו ישלמו, מה שנדע רק עוד הרבה שנים. מה שכל כך הרבה לבבות של אמהות יודעות כבר עכשיו. אז כאב לי גם לשמוע את הנוחות שיש בלחזור הביתה בניחותא, ואפילו לנוח - שוב, יש מקרים שזה הדבר הכי נכון ובריא לאם ומתוך כך לילדים. אך יש מקרים שאילו זאת לא היתה הנורמה בסביבה, האם היתה בוחרת אחרת. 

את תמיד כותבת כל-כך יפה, ומדויק.
 

ואת זה אני יודעת בוודאות גם מחברות שלי. אני מעדיפה להוציא מוקדם לאכול עם ילדי (ולא עם עוד 30 ילדים וברעש וכו' וכו'..) ואפילו לשים אותם מול סרט וללכת לישון. הם בבית, לידי, בנחת, בלי רעש ולחץ של כל העולם סביבם.

את התופעות לא צריך לחכות 20 שנה כדי לראות, הם כבר כאן.

כל בעיות ההתנהגות והמשמעת. הקשב והריכוז. איך רוצים שילד לא יחפש כל היום תשומת לב שלילית אם הוא צריך להתמודד עם עוד 34 ילדים על תשומת הלב של 2 אנשי צוות? ובד"כ משיגים בהתנהגות השלילית...

איך מצפים מהילדים למנוחה ורוגע אם מ-7 וצי עד 3 וחצי הם עסוקים בלמידה, אינטראקציות חברתיות חיוביות ופחות טובות?? בלי רגע שקט גם באוכל?????? או מנוחה??

הילדים כבר לא מסוגלים לנוח. להיות בשקט. ורואים את ההתחלה בגן אבל עוד יותר בבי"ס.

וביננו - את רוב ההורים מעניינת הלמידה- שהילד יגיע קורא וכותב לבי"ס מאשר שילמד כישורי חיים ודרך ארץ.

ואנחנו לא יוצאות בקול נגד העניין, מידי פעם מול הפיקוח, כי מה נעשה? ואופק חדש יותר טוב? יותר גרוע. גם הדרישות של המערכת... (השנה הם קצת ירדו מהעץ הגבוה שטיפסו עליו...)

ככה זה כשיושבים במערכת אנשי אקדמיה ולא אנשי שטח.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....