איזה גיל זה?

אני שמעתי רק על 14:00 הכי מאוחר.

כשמתכוננים להתחיל את הפיילוט בהדרגה כשבסוף לא יתנו להוציא אפילו עד ארבע

תציפו במכתבים את המפקחת הארצית

תצליחו לדעתי.

כבר 6 שנים זה פועל אצלינו אבל כל השנים חלק מההורים השאירו עד 15:30 וחלק הוציאו ב13:30.

השנה הגננות קיבלו הנחיה שהגן נעול עד 15:30. ואי אפשר להוציא אף ילד קודם.

הם אומרים ש"חוק זה חוק" ואסור לגננות להפר...

מה תגידו על רמיסת הזכויות שלנו?, תבינו 50% מההורים רוצים להוציא את הילדים והם נועלים אותם בגן...

וזו אחת הסיבות שבתי לא תראה גן בשנים הקרובות...

הגננות פוחדות מהמפקחת האיזורית שמפחדת מהמפקחת הארצית שמקבלת הוראות ממשרד החינוך

תגיעו - כל ה50 % - באחת וחצי ותדרשו, בנימוס ובתקיפות לשחרר את ילדיכם.

מש' החינוך אינו עומד בפני הורים מאורגנים בד"כ.

הדבר הזה הוא שערוריה, אין לו כל קשר עם חינוך. בשעה כזו זה יותר "בייבי סיטר". אי אפשר להכריח הורים להשאיר ילדים בשעה כזו.

אני מצטרף לקריאה לזכותם של ההורים שלא מעוניינים בכך להוציא את ילדיהם מוקדם.

אין שום סיבה בעולם לכפות על ההורים יוח"א.

המקום הטבעי של הילדים לגדול זה בבית.

אני לצערי נאלץ אחרי היוח"א עוד להשאיר את הילדים בצהרון וככה כמעט אין להם זמן איכות עם אבא.

המפקחת נתנה הוראה שגם אם הורים עומדים ומחכים הגננות לא פותחות להם את הדלת, רוב הגננות מודות שהיוח"א הזה לא טוב בכלום לילד, אוכל גרוע מקייטרינג זול, הילדים עייפים וצריכים קצת שקט, אין למידה בשעות שכאלה, ובעיקר, הגננות מקבלות שני ימים ארוכים חופשיים כך שאין רצף וקשה מאד לעבוד כשאת נמצאת בגן יום כן יום לא!

אבל, הגננות הן עובדות של משרד החינוך ואין להן אישור לפתוח את הפה ולהגיד את דעתן האמיתית, ואם גננת תפתח את הדלת להורים היא מסתכנת בפיטורין!

רוסיה הסובייטית כבר אמרנו?...

לדוגמה: תודיעו - כקבוצה (אולי ועד הורים - תבקשו גם הורים ששולחים לתמוך בזכותכם), על השבתת הגן עד להסכמתם.

הורים כקבוצה, כגוף, יש להם כח חזק. תפנו לועד ההורים הארצי שיתמוך בכם. זה דבר שלא יעלה על הדעת לכפות על הורים להשאיר את ילדיהם. לא דומה ל"חינוך חובה", שם זה מהצורך שילמדו. פה זה פשוט ניסיון התערבות בחופש הפרט. לדעתי, זה גם לא היה עובר בבימ"ש.

כעת הזמן: המערכת מאד חוששת משיבושים בפתיחת שנה"ל. תזמינו כתב מערוץ 7 לסקר את המאבק...  תוך זמן קצר, יתחננו ממש' החינוך שתסכימו למו"מ..

ב"ה, אלינו עדיין לא הגיעה הגזירה הזאת, אבל הייתי עומדת על הרגליים האחוריות ומפעילה את כל ההורים, אילו היתה...

זה פשוט אבסורד!!! ההורים (או אחד מהם) ביית, והילדים בגן!! במקום לאכול ארוחת צהרים עם אבא/אמא... הם אוכלים עם הגננת העיפה...

השתנו סדרי עולם!!!

ולגבי ביהמ"ש, לצערי, בג"ץ קבע, כי אל לו להתערב בתקנות 'הפנימיות' של משרד החינוק...(טעות מכוונת)...

רק השבתה מסודרת ומארוגנת של הלימודים, תועיל!!

הורים לילדים, חנוקי משרד החינוק, כולנו איתכם!!

לא מאבק לא יעזור

קודם כל, אין מספיק אנשים כדי לנהל מאבק כזה

אין מספיק אנשים שאיכפת להם

וגם מאלו שמפריע להם יום החינוך הארוך (לפחות מה שיש עכשיו ברוב הארץ - עד שתיים) חלק לא קטן זה פשוט ענין של נוחות. נוח להם יותר להוציא את הילד באחת וחצי, מסיבות כאלו ואחרות.  אז מי שכל מה שמפריע לו זה הנוחות האישית שלו, ממש לא יצא למאבק ציבורי.

וגם בקרב ההורים שזה כן עקרוני להם, הרבה פעמים אין להם את הפנאי לכך כי הם הורים לילדים קטנים, הרבה פעמים עם עוד ילדים קטנים יותר שבבית כל היום, כך שהם לא ממש פנויים למאבק ציבורי

וגם במקומות שכן הצליחו להרים מאבק של ממש זה לא עזר, כי מי שדוחף את התוכניות הנוראיות האלו (והשתמשתי בביטוי עדין ביותר, למעשה עולים לי ביטויים חריפים בהרבה לתוכנית אופק חדש בגנים וליום החינוך הארוך)

בכל מקרה, מי שדחוף את התוכניות הנוראיות האלו זה אנשים ואירגונים עם המון כוח ואפס איכפתיות ו/או הבנה במה שילדים צריכים

גם דמוקרטיה לא ממש מעניינת אותם. למעשה כמי שניסתה להלחם ביום החינוך הארוך בעצמה מערכת אטומה לחלוטין.

אני חייבת לציין שהכפייה הזאת על הגנים לא נגמרת בשעות הפעילות. הפיקוח מכתיב לגננות מה לעשות על ימין ועל שמאל. כך למשל סיפרה הגננת בגן של הבן שלי (גן ממלכתי דתי) שהמפקחת כעסה עליה מאוד כשגילתה בספר הכללים של הגן שבפינת המרפאה הבנים בודקים את הבנים, והבנות את הבנות. היא חייבה אותה לשנות זאת, שהבנים יבדקו גם את הבנות ולהפך.

בישוב שלנו יש גן אחד שהוא גן 3 של הילדים הקטנים ביותר של השנתון. כלומר ילדים שכמעט בגיל של מען. הגננת של הגן הזה לא רצתה לעשות גן זורם אלא שכל הילדים ישבו לאכול יחד ארוחת 10. הגננת ננזפה קשות ע"י המפקחת על כך וחוייבה לעשות גן זורם. שכנה שלי שילד שלה היה בגן הזה סיפרה שפעמים רבות הוא לא היה יושב בכלל לאכול בגן, ואח"כ עוד חוזר הביתה עייף מכדי לאכול.

ויש עוד הרבה סיפורים על התכתיבים שמכתיבים בגנים.

מה שקובע - זה אם יש באותו גן מספיק הורים לצורך זה. מחצית ההורים, זה הרבה מאד.

הנימוק העיקרי של מפקחות, לא פעם, הוא "הורים יגידו"..

אמר לי פעם מפקח בכיר במש' החינוך, שאם שלושה הורים מתארגנים בבי"ס והולכים בכיוון מסוים, כאילו הם מייצגי ההורים - מש' החינוך אינו יכול לעמוד בפניהם.

ובנוגע למפקחת של הגן שלכם - זו שערוריה. יפה מאוד לחנך ילדים בגן דתי שהיכן ש"בודקים" אחד את השני, דהיינו - נוגעים במכוון, בין אם זה "לחץ דם" וכו', אז בנים לבנים ובנות לבנות (אני בכלל נגד כל ה"פינה" הזו בגנים). זה חינוך למצוות.

אני מציע לך, אל "תתבטלי". נסי לדבר ישירות עם המפקחת - למחות ולהסביר. לא הולך - תשלחי על זה מכתב ישירות לאברהם ליפשיץ, שהוא אחראי על כל החינוך הממ"ד, ותכתבתי בחריפות: מה זה ,"כפיה לעבור על דת"? גננת רוצה לחנך לאורח חיים נכון - אז מפקחת תכפה אותה להיפך?..  תכתבי שאת אם בגן, ותכתבי את שם המפקחת.

אותה עצה - גם לפותחת השירשור.  תתאספו מחצית הורי הגן. תחליטו על השבתה, תשלחו מכתב מנומס ותקיף אל היהודי הנ"ל, שלא יעלה על הדעת שמשיקולים שאין להם ולא כלום עם "חינוך חובה", יכפו על השארת ילדיכם.  אל תהיו "צמחוניים" כ"כ בעניינים כאלה.

אם אתן רוצות - אעביר לכן במסא"ש גם את הדוא"ל שלו - וגם את זה של אסתר חטאב - המפקחת הארצית על גני הממ"ד. שניהם סה"כ אנשים טובים; אברהם משתדל לענות ישירות ומהר.

אני עובד עם גנים - ואני דווקא די מכיר את המציאות..

קודם כל יש לנו מפקחת שבטוחה שהיא תחנך את ההורים! היא אטומה לחלוטין לדרישות מהורים,

הגענו כבר למועצה שהפנו למפקחת, המפקחת מ]פנה למנכ"לית, המנכ"לית לא מגיבה.\

דן, פנינו לאברהם ליפשיץ שאמר בפה מלא שאנחנו צודקים אך אין לו מה לעשות...

פתאום אנחנו מבינים איזה עוולות נעשות כאן לאזרחים בשם שילטון החוק.

האם מישהו יכול להגיד לי מבחינה חוקית, אם אני חותמת בבוקר לגננת על אישור שאני צריכה להוציא את הילד שלי מוקדם יותר באותו היום, האם מותר לה לסרב לי?

לדבר חד פעמי כזה.

ב. אחרי האמירה של אברהם ליפשיץ (צפוי - אדם נחמד וישר), אתם צריכים, לדעתי, אם יש לכם מרץ, להתכנס ולהחליט על השבתת הגן. לשלוח הודעה למפקחת, למנכלי"ת, לאברהם ליפשיץ, לשר החינוך.

להדגיש את הנקודה שאין לכך ולא כלום עם "חינוך חובה", שכן ידוע לכל שבשעות כאלה זה לא בגלל "חינוך".

שהם ישברו את הראש מה לעשות איתכם...

[אולי תשלחי לי הודעה באישי על איזה איזור מדובר. שמא אני מכיר]

אתם האפוטרופוס של הילדים ו"מותר לכם" (עצם השימוש בביטוי הזה מקומם אותי ומוציא אותי משלוותי).

אם הם לא נותנים לכם, תזמינו משטרה ותגישו תלונה על חטיפת ילד.

(כמובן, אחרי שמוצו כל הדרכים הנעימות יותר)

גיבוי משפטי:

מתוך פסק הדין שנתן כבוד השופט, דר' א' גרוניס, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים י' באלול תשס"א (בהסתמך גם על פסיקות בעבר).

"הנקודה האחרונה, שדומני כי היא המרכזית והמשמעותית בטיעוני העותרים, נוגעת למשקל הראוי שיש ליתן לזכותם של ההורים להחליט באשר לחינוכם של ילדיהם....

"ההורים אוטונומיים בקבלת החלטות בכל הנוגע לילדיהם - חינוך, דרך חיים, מקום מגורים וכדומה, והתערבות החברה והמדינה בהחלטות אלה היא בבחינת חריג שיש ליתן טעם להצדיקו...

"ביחסי המשפחה עם החברה והמדינה, אין האחרונות רשאיות להתערב בהחלטות המשפחה פנימה, בעניינים הקשורים להבאת ילדים, גידולם וחינוכם; ביחסים אלו ההורים נהנים מאוטונומיה..."

"לא מתאים לדרך החינוך שלכם? אל תשלחו לגן!" כי הרי זה לא חינוך חובה! לא נראלי מעניין אותם יותר מידי איך הורים רוצים לחנך את ילדיהם..

עצוב זה מצחיק

אולי תעמדי איתה בקשר.

לפי דבריה זה נגד כל ההנחיות (עד שלש וחצי?!).

אולי גם המפקחת שם צריכה ש"רחל" תדבר איתה ותעדכן.

באמת אחרי שהצפנו את הנהלת המחוז במכתבים, אישרו לנו , כמו באופק חדש להוציא את הצעירים (עד גיל 4.5) בשעה 13:30 עד ינואר, כמו באופק חדש.

נשארנו עם 2 בעיות, הם לא מסכימים להוציא את הילדים הבוגרים(מעל 4.5, מזה בוגרים, אפשר כבר לגייס אותם...) בשעה זו, ומה נעשה מינואר (למיינם..) אז הילדים כבר לא צריכים את הבית?

בקיצור המאבק באטימות של משרד החינוך ממשיך... 

שאת ה"קשישים" ישחררו ב2.00 כמו בהנ"ל....

ב. תמשיכו "להציף" שאתם תובעים שזה יימשך גם אח"כ - אתם ועוד כמותכם יכולים לגרום לכך בעז"ה. הרי כבר ראית שזה יותר קל ממה שחשבתם..

גם מהמגזר וגם לא!!!

מיילים של החכי"ם מופיעים באתר הכנסת.

חוץ מזה לעשות פרסום,

שוב , לא רק מגזרי.

בהצלחה

(אצלנו הגננות גמישות, ב"ה)

אני מורה במקצועי לא מגיעה בשום יום בשבוע בשעה כזו הביתה

בקושי ב14:00 בחלק מהימים אני מצליחה וגם זה עם הלשון בחוץ.

לפי מה שאני רואה סביבי הארכת היום עד 14:00 חסכה להרבה את הצורך בצהרון.

ועד 15:30 יחסוף עוד יותר!

הלוואי ויכולת להגיע לקחת את הילדים מוקדם כל יום אבל צריך להתפרנס...

אם זה אפשרי כמובן. האם זה יזיז למישהו אם במשך שבוע, שבועיים, חודש לא יגיעו ילדים לגן? אולי זה שווה את המאמץ.

יש צרכים שונים מבית לבית ויש לכל אמא יהודיה (אידישע מאמע) את סדר היום עם הילדים שלה 

השרשור הזה חשוב מאוד לבעלות המאבק

אבל !  

אסור להגיע למצב ש..מישהי מרגישה צורך להצטדק 

כפי הבנתי המאבק הוא לא להכניס את כל הילדים\משפחות לאותה משבצת אלא בדיוק הפוך !   לפתור את בעית האטימות=חוסר גמישות של המערכת כלפי מבנים שונים של משפחות שונות

אגב יש אימהות שמסיימות בשעה מוקדמת וצריכות את האוויר לפני שהילדים מגיעים, כמובן בשביל הילדים

כל זה  מבלי לפגוע בחשיבות המאבק שגם אני חלק ממנו 

כמובן, שיש למשה"ח את הרצון שכל הילדים יישארו במסגרת. אבל אצלנו יש פתח יציאה ב- 13:30. ההורים חותמים על טופס מנהלי לחלוטין של שחרור מוקדם ומוציאים את הילדים. יש אצלנו גנים שנשארים בהם 8 ילדים עד 15:30.  (הלוואי עלי, אצלי כל הילדים נשארים!!!!)

הבעיה מתחילה כשיש הורים שמחליטים שכשהם בבית להוציא את הילדים וכשהם עובדים/ עסוקים/ עייפים להשאיר- וכאן זה פוגע בנו - התחושה שאנחנו על תקן בייביסיטר ולזה -אנחנו הגננות לא מוכנות.

להגיד שאני בעד היוח"א??? ממש לא.

גם כגננת לא מספיקים כמעט כלום, אין תנאים נורמליים, האוכל- זוועה מבחינת הריח- והטעם .. תמיד אותו טעם...

ואחד הדברים המגוכחים עם כל הימים הארוכים- שגני אופק מסתיימים ב-2 ללא ארוחת צהריים, וגני יוחא בהם ילדים גדולים יותר ב- 13:30 כבר אוכלים.

כהורה- אין ספק שילד במסגרת ללא תשלום עד 15:30 זה מאוד נוח... אפשר לחזור מהעבודה בניחותא, לעיתים אפילו לנוח. וההורים מתרגלים. בהתחלה יותר מחצי מהילדים היו הולכים הביתה ב13:30 ואילו היום- כולם בגן. יותר אמהות יוצאות לעבוד, כל עובדי ההוראה שהאריכו והוסיפו להם שעות ויש כאלה שמתרגלים למנוחת הצהרים כשהילדים בגן...

ולמען הסר ספק- אני את ילדי מנועה להוציא מהגן כיוון שגם אני עד 15:30 בגן.. ואחרי איחורים רבים של הורים אני מגיעה כמעט ב- 4 הביתה. (ואם לא היו יומיים חופשיים הייתי קורסת לחלוטין ובימים אלו אני משתדלת להוציא את הילדים מוקדם).

סליחה על האנונימי,(מפאת תפקידי...)

שיהיה בהצלחה לכל ההורים שאוהבים להיות עם הילדים בבית

אני שומעת ממך שאת נגד יום חינוך ארוך. גם מבחינת התועלת שלו בהספק, וגם מבחינת הארוחות. לעומת זאת, את הניסוח החד ביותר שהיה בהודעה שמעתי דוקא לגבי ההורים - "אנחנו הגננות לא מוכנות" וזה חבל לי. אני חושבת שגם הגננות פה באותה הסירה יחד עם ההורים. ובמקום שתהיה התנגשות בין לבין - להיאבק על העניין ביחד. דווקא כגגננת שמעידה על הכשלים של התכנית - הייתי שמחה שהיית מוסיפה את קולך נגד העניין. יש ארגון של גננות נגד יום  החינוך הארוך, אם אני לא טועה מובילה את זה הגננת דורית חזן. 

(וגם... יכול להיות שלהורים האלו אין פתרון? אולי כבר אין אצלכם באזור צהרנים בגלל יום החינוך הארוך? ואז אין להם ברירה אלא להשאיר ביום הזה בגן על תקן צהרון, וזה עדיף להם מלהשאיר כל יום?? אולי תספרי להם על הפיתרון שאת מצאת - שאת מוציאה חלק מהימים מוקדם... )

לגבי שעת הארוחה - סתם אני רוצה להדגיש דרך אגב - שילדים שמסיימים בשתיים - לא כולם מגיעים ברכב הביתה, יש כאלה שברגל, כך שהארוחה רק ב-14:30 לעומת 13:30 וזה אכן מגוכח ועצוב.

כואב לי גם לשמוע על התהליך - שלאט לאט מוציאים מאוחר יותר. זאת המטרה שמשרד החינוך רצה. לעודד נשים לצאת לעבדה. אם יש מישהי שזה מה שמתאים לה מלכתחילה זה כנראה מה שטוב ונכון לכלל המשפחה שלה. אבל לעודד דווקא, את כלל הציבור, משהו שמנוגד לצרכים של רבים מהילדים, ואפילו מבלי לתת תחלופה הגיונית - ולראות שזה מצליח להם, ויש תהליך של התגברות עבודה עד מאוחר - זה כואב לי לשמוע. 

יש כתבה שהזדהיתי עם כל מילה שלה בynet על המחיר שהילדים שלנו ישלמו, מה שנדע רק עוד הרבה שנים. מה שכל כך הרבה לבבות של אמהות יודעות כבר עכשיו. אז כאב לי גם לשמוע את הנוחות שיש בלחזור הביתה בניחותא, ואפילו לנוח - שוב, יש מקרים שזה הדבר הכי נכון ובריא לאם ומתוך כך לילדים. אך יש מקרים שאילו זאת לא היתה הנורמה בסביבה, האם היתה בוחרת אחרת. 

את תמיד כותבת כל-כך יפה, ומדויק.
 

ואת זה אני יודעת בוודאות גם מחברות שלי. אני מעדיפה להוציא מוקדם לאכול עם ילדי (ולא עם עוד 30 ילדים וברעש וכו' וכו'..) ואפילו לשים אותם מול סרט וללכת לישון. הם בבית, לידי, בנחת, בלי רעש ולחץ של כל העולם סביבם.

את התופעות לא צריך לחכות 20 שנה כדי לראות, הם כבר כאן.

כל בעיות ההתנהגות והמשמעת. הקשב והריכוז. איך רוצים שילד לא יחפש כל היום תשומת לב שלילית אם הוא צריך להתמודד עם עוד 34 ילדים על תשומת הלב של 2 אנשי צוות? ובד"כ משיגים בהתנהגות השלילית...

איך מצפים מהילדים למנוחה ורוגע אם מ-7 וצי עד 3 וחצי הם עסוקים בלמידה, אינטראקציות חברתיות חיוביות ופחות טובות?? בלי רגע שקט גם באוכל?????? או מנוחה??

הילדים כבר לא מסוגלים לנוח. להיות בשקט. ורואים את ההתחלה בגן אבל עוד יותר בבי"ס.

וביננו - את רוב ההורים מעניינת הלמידה- שהילד יגיע קורא וכותב לבי"ס מאשר שילמד כישורי חיים ודרך ארץ.

ואנחנו לא יוצאות בקול נגד העניין, מידי פעם מול הפיקוח, כי מה נעשה? ואופק חדש יותר טוב? יותר גרוע. גם הדרישות של המערכת... (השנה הם קצת ירדו מהעץ הגבוה שטיפסו עליו...)

ככה זה כשיושבים במערכת אנשי אקדמיה ולא אנשי שטח.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...