בס"ד
לע"נ של משה מנחם בן צלאח ושל מלכא בת שרה
דבר תורה לפרשת שופטים
בתחילת פרשתנו אנו קוראים ”צדק צדק תרדף” (דברים טז, כ). מה כוונת הכפלות "צדק צדק"?
חז"ל במסכת סנהדרין (לב
דרשו שעל האדם ללכת אחר חכמים לישיבה. אחר ר' אליעזר בלוד, אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל וכו... ורש"י מפרש על אתר שמדובר על המקומות שהיו בית דין קבוע (לאחר החורבן). וגם נשמע כך מהספרי (קמד). גם בפרשתנו רש"י מסביר שהאדם צריך ללכת אחר בית דין יפה. אבל פירוש זה קשה להבנה. הרי, יש לנו חובה לדלג על בתי הדין של העיר כדי ללכת אל בית הדין הטוב ביותר? וגם, לפי שמות הרבנים המופיעים במסכת סנהדרין מדובר על ראשי הסנהדריות שהיו שופטים על דיני נפשות ולא על דינו ממונות כפי פשט הכתוב.
הר"ן בדרשותיו (יא) מציע פירוש אחר על הכפלות של “צדק צדק”: ידוע כי המין האנושי (לא דווקא יהודים) הם זקוקים למשפט כדי לחיות בחברה. אם לא, כל אחד עושה מה שהוא רוצה וחוזרים לתוהו ובהו. בנוסף לסיבה הזאת, לעם ישראל יש סיבה נוספת על הצורך של דיינים: להעמיד את חוקי התורה על תילם. מוסיף הר"ן שאין ספק שבדין יש שני עניינים: הראשון להעניש את המורשע כפי משפט אמיתי, והשני שאין ראוי להענישו על פי משפט צודק אמיתי, אבל יחוייב להענישו כפי תיקון סדר מידינו וצורך השעה. ולכל אחד מהעניינים האלה, הקב"ה ייחד מערכת שיפוט מיוחדת. דיינים דנים לפי משפט צדק אמיתי כפי שמפורש בתורה ובהלכה, אבל לא מעבר לזה. והוא גם ייחד משפט מיוחד של המלך שביכולתו לדין לפי מה שנראה לו. לדוגמא מי שהרג את חברו, והיה רק עד אחד, או לא התריאו אותו, לא יכולים להורגו לפי דין תורה. לפי דין תורה, להרוג בן אדם דורש תנאים מאוד ספציפיים כך שלמעשה קשה מאוד להרוג רוצח. הר"ן ממשיך ואומר שמצב כזה עלול לגרום לריבוי שופכי הדמים. אבל לצורך הסידור המדיני התורה נתנה למלך רשות להעניש את הרוצחים האלה.
גם הרמב"ם כתב להלכה את הדינים האלה: “גזירת הכתוב היא שאין ממיתין ב"ד ולא מלקין את האדם בהודאת פיו אלא על פי שני עדים” (סנהדרין י"ח, ו). אבל בנוגע למלך: “כל ההורג נפשות שלא בראיה ברורה, או בלא התראה, אפילו בעד אחד, …, יש למלך רשות להרגו ולתקן העולם כפי מה שהשעה צריכה” (ה' מלכים ג"י). וגם הרשב"א (ח"ג, שצג) מסביר כך את אמירת ר' יוחנן: “לא חרבה ירושלים אלא על... שהעמידו דיניהם על דין תורה” (ב"מ ל
ומסביר: “שהעמידו את דינן רק על פי דין תורה ולא הפעילו את משפטי המלוכה כמערכת שיפוט לתקן את סדרי המדינה”.
לאחר חרבן הבית ואובדה של המלוכה, אז ניתנה לדיינים את הסמכות של שתי מערכות השיפוט הנה"ל: “תניא ר"א בן יעקב: שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה” (סנהדרין מו.).
מצינו למימר שהכפלות "צדק צדק" באה על שתי מערכות השיפוט: הזאת של המלך בדומה לשאר אומות העולם שתפקידו לטפל בתיקון המדיני, והזאת של השופטים השופטים לפי דיני תורה, דיני צדק אמיתי המורידים למטה את השפע האלוקי.
שבת שלום!
