כיוון שהתחלתי לקחת גלולות לפני שטבלתי הדימום ממש חזר ועשה לי צרות צרורות...

לדעתי אין מניעה לעשות הפסק אם ע"פ ההלכה אתם יכולים להיות מותרים (תלוי אם ילדת בן או בת..)

מה שכן- מומלץ לשאול רב!

גם כי הרבה פעמים הספירה שלאחר הלידה היא "פחותה"- ז"א ספירה אחת ביום בימים ראשון, שלישי, שביעי (תלוי ברב, ובהרגשתך..)

וגם כי רב הוא.. רב, אז הוא יתן לך תשובה הלכתית ולא סתם כי זה מה שנראה לו..

עוד משהו- בלנית אחת אמרה לי שרוה הנשים טובלות בשבוע 5-6 שלאחר הלידה, זה כמובן לא מעיד על כולן (עלי למשל..) אבל זה אומר שהרבה פעמים הדימום נפסק ומתחילים לספור- ואחרי אפילו 6 ימים הוא פתאום חוזר..

בכל מקרה- שיהיה הרבה בהצלחה עם זה ומזל טוב!!

הלוואי שהיינו הולכים לפי מהשהתורה אומרת ולא לפי מה שרבנים קבעו לגבי טהרה אחרי לידה, כי החיים היו הרבה יותר פשוטים בעניין הזה.

התורה קבעה שבוע טומאת לידה לבן, ושבועיים טומאת לידה לבת.

לאחר מכן, הדם נחשב ל'דם טוהר' שאינו מטמא, לתקופה של 40 ימים לבן ו80 ימים לבת. לאחר מכן הטומאה היא טומאת נידה רגילה.

בסוף תקופת דם טוהר, האשה היתה עולה לבית המקדש להקריב קורבן תודה, קרבן יולדת.

מאחר ובימינו חמירים בדם טוהר, אין אפשרות לטבול עד שהאשה לא מתנקה לגמרי.

וגם אני מצטרפת להמלצה להמתין קצת... הגוף בהחלט עבר טראומה, פנקי אותו, ותני לו להתאושש!

מדאורתיא, לפני החומרא שקיבלו עליהן בנות ישראל:

אחרי לידת בן יש טומאת לידה שבוע, ואז במשך 33 יום יש חזקה שכל דם הוא דם לידה, שלפני החומרא לא היה מטמא.

אחרי לידת בת יש טומאת לידה במשך שבועיים, אז במשך 66 יום, יש חזקה שכל דם הוא דם לידה וכו'.

טומאת הלידה של שבוע או שבועיים למעשה קיימת גם היום, אלא שבנוסף לה יש לנו (כבר קרוב ל2000 שנה) טומאה על דם הלידה.

לגבי החומרא. לא מדובר בחומרא ש"הרבנים קבעו" כפי שכתבה האנונימית מדובר בחומרא שקיבלו עליהן בנות ישראל, עוד בתקופת המשנה. חומרא זאת קיבלה תוקף הלכתי ע"י רבי יהודה הנשיא, וע"י רבי זירא, בכל הפסיקה לאחר מכן. לחומרא זו תוקף הלכתי חזק מאוד, ככל התורה שבע"פ.

מי שרוצה לקרוא עוד על החומרא מוזמנת לקרוא במאמר כאן

וסתם כדי לשמח, קצת הסתכלות רעיונית על כל הענין הזה של טומאת לידה. הרי לכאורה נראה שיש כן יחס מזלזל משהו לנשים, בכך שאישה אחרי לידת בת טמאה פי שתיים מאשר אחרי לידת בן.

אז בשביל להבין למה זה בעצם כך, צריך קודם להבין מה זו בעצם הטומאה. טומאה מגיעה למעשה במקום שהיתה קדושה שהסתלקה.

כוח חיים זה סוג של קדושה, וכך כשאדם מת הוא מטמא.

אישה שמקבלת וסת - הוסת היא למעשה סיומו של מחזור ביוץ - סיומה של אפשרות פוטנצאלית להביא חיים נוספים לעולם. אז גם לזה יש טומאה.

ולידה? הרי בלידה באמת מגיעים חיים לעולם אז למה יש טומאת לידה? אז באו נסתכל רגע על האישה ההרה. כשהיא בהריון יש לה כפול כוח חיים, גם שלה, גם של העובר, ואחרי הלידה, היא "מפסידה" חלק מכוח החיים שלה, כשהוא יוצא לעולם. אז יש טומאת לידה

אז למה אחרי לידת בת יש טומאת לידה כפולה? זה פשוט מאוד - לנשים יש יותר כוח חיים, כי הן יכולות ללדת. אם כך מי שיולדת בת "מפסידה" יותר כוח חיים ממי שיש לה בן, ולכן גם טומאת הלידה ארוכה יותר.

***ורק להזכיר - אני לא רבנית ובטח שלא פוסקת בבקשה לא לקחת את הדברים שלי הכלה למעשה בשום צורה שהיא!!!***

תודה על הגיגיך ריגשת אותי..!

לפי דעתי שאסורים, אחרי לידה יש המון קשיים טכניים בעיקר בהנקה והעברה מיד ליד (בעיקר של התינוק).

לפי דעתי, כדאי לטבול, זה יקל מאד מבחינה טכנית ובעלך יוכל לעזור לך הרבה יותר.

מבחינת נגיעה וקיום יחסי אישות, למרות הטבילה אתם יכולים להחליט שעד שאת לא מרגישה מוכנה אז גם לא נוגעים (למעט מקרים שזה לצורך טכני) כדי לא להביא להוצאת זרע לבטלה.

אבל תחליטו ביניכם אם זה מתאים לכם.

את ממש ברת מזל, אני הייתי משלמת המון אם זה עוזר ()שזו תהיה הבעיה שלי.

נראה לי שמבחינה בראותית קיום יחסים מותר 3 שבועות אחרי הלידה.

אבל כמובן שההרגשה שלך יודעת יותר טוב אם זה לא מוקדם מידי.

תודה לעונים.

אני עוד  מבולבלת מה לעשות..

אני גם חשבתי לטבול ולא לקיים יחסים עד שיגיעבור עוד זמן,

אבל יש מצב שזה יותר בעיה לטבול ולא לקיים מצוות עונה לא?

בכל מקרה, זה נשמע שיש לי מזל,

אבל לידה קודמת, רק אחרי חודשיים וחצי!!! יכולתי להיטהר,

רק תקלטו כמה זה היה ארוך..

אני לא רב אבל נראה לי שאין בעיה לטבול ולא להיות יחד כיוון שהמקום עוד רגיש מאוד

והוא אפילו יכול להיפצע מזה.. מצוות עונה באה לתת לאשה את מבוקשה כך שאם אינך רוצה (בגלל הכאב וכו'..) אני לא בטוחה שיש בעיה..

בכל מקרה הייתי שואלת רב/ מכון פוע"ה/ בודקת טהרה וכד'..

בהצלחה!

יש אפשרות לשאול באינטרנט דרך אתר כלשהוא?

אני ממליצה לך לנסות.

ותדברי עם רב, יכול להיות שההפסק שעשית נחשב לך, אם הדימום היה מהתפרים- הוא לא מטמא!

ופעם הבאה- ישר לשאול רב!

וכדאי לך גם לשאול מראש רב- אם יש לך תפרים, לפעמים מתירים לא לעשות מוך דחוק, או לוותר על חלק מהבדיקות

כדי שלא תפצעי את עצמך..

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

והרופא  נצנה לי ערכה לעשות בעצמי.

היא גם הסבירה לי שלא צריך דווקא את צוואר הרחם, אלא מכל איזור הנרתיק.

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

תנסי לבקש, אין דבר כזה שבכללית אין. כולם מחזיקים את זה למיטב ידיעתי.

הרופאה בעצמה אמרה לי שכדאי לי לעשות את הביתי כי היא הרבה פחות פולשנית מהבדיקה שהרופאים עושים.

בהצלחה!

והם מגיעים ממש עד לרחם. לא יודעת למה באמת הם עושים את המעמיק אם אפשר אחרת

הבדיקה הביתית היא פשוט להכניס ולסובב, מאד עדין.

שביום הראשון זה 10, ביום השני 20,

וככה עולים כל יום עד שמגיעים ל 60 ועם זה נשארים יותר זמן.

תראי גם לפי הצורך של התינוק.

יש איזו נוסחה לא?

הם עולים בהדרגה

בגלל שקשה להכין במדויק כמויות קטנות

הכנתי בהתחלה 30

והוא אכל כמה שהוא רצה

כשהתחיל לגמור את ה30 עברתי להכין 60 וכך הלאה

חשוב להאכיל בבקבוק עם פטמה מותאמת ולהחזיק את הבקבוק במאוזן

כדי שלא תהיה זרימה חזקה ואכילת יתר

אם נותנים בבית חולים 15

לפי מה שזכור לי שהגענו הביתה כבר אכלו 30 סיסי אפילו 40 סיסי  בכייף

נתקעו על 60 סיסי בחודש הראשון..

כשחוזרים הביתה זה כבר 40 מל, ואחכ עולים ל60.

תאכילי לאט בנחת, והוא אמור להפסיק מעצמו כששבע. לי אמרו שאינדיקציה טובה לכמה הוא צריך זה שישאר 10-20 מל בבקבוק

להפריד את המיטות

ולהעביר למזרון רק מי שבא אליך למיטה

ולבעלי מאוד מציק

מבינה אותך ומבינה גם אותו.

מתסכל ממש!

חיבוק ❤️❤️

מקווה שתצליחו למצוא פתרון בקלות.

נראה לי צריך לדבר ביניכם בזמן רגוע מה היחס של כל אחד מכם לנושא. מה חשוב לכל אחד מכם. ואיך מתקדמים ביחד. וייעוץ שינה זאת אופציה לגמרי הגיונית ולגיטימית. זה מפריע לך כבר המון זמן ומשפיע על איכות החיים שלך. שווה להשקיע בזה גם סכום משמעותי של כסף. מה שכן, אם הנושא לא מפריע לו צריך לדבר מראש- כמה הוא מוכן להשקיע ולהיות שותף בתהליך הזה בשבילך או שאת תעשי את עיקר התהליך אם זה לגיטימי בעינייך.

(נגיד אצלינו בעלי ישן ממש חזק בלילה ויצא שעשיתי את רוב תהליכי הרגלי השינה בעיקר לבד)

אז אם הם באים, אני מוודאת שהם ישנים רק איתו/עליו ומרחיקה אותם ממני.

אבל האמת שעם השנים גם הוא למד שזה פחות נוח לישון עם ילד במיטה, אז עכשיו הוא פחות מאפשר את זה, ומקסימום מרשה לישון בשמיכה על הרצפה לידינו... (הוא פשוט יותר מדי עייף בשביל לקום להחזיר אותם...)

בכל אופן, זה עניין שצריך לדבר עליו בצורה נעימה ולא מתחמקת בזמנים רגועים, לא באמצע הלילה כשזה קורה, וגם לא בבוקר הלחוץ... מקווה שתמצאו את הזמן, ותגיעו להחלטות משותפות שיהיו טובות לשניכם❤️

אבל אני עם בעלך

מעדיפה לישון רציף עם ילדים במיטה במקום לקום בלילה..

אם זה לא מפריע לו- שישן איתם.

הם לא ישארו שם עד הבר מצווה הכל בסדר 

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא