בס"ד

את תביני שעם הזמן זה לא מסתדר-ושעוברים מסגרת,משנים סביבה...החברויות הקודמות מתפרקות והחדשות מתחזקות...אמנם זה נשמע לא טוב וזה מאוד קשה-אבל הזמן עושה את שלו,ותאמיני לי-הוא יעשה הם לא מוכנות לקבל את המעבר שלך-ולכן הן מתייחסות אלייך בקרירות...אל תתרגשי מזה ותתני לזה תשומת לב-תתרכזי בלפתח חברויות חדשות באולפנה שלך...לדעתי זה הדבר הנכון מותק מותק מותק!!זה מה שאת...!!אל תעלבי מזה-כי זה באמת לא שווה להתייחסות שלך ואשרייך שחשוב לך ואיכפת לך מהחברות הישנות-שלפי מה שאת אומרת הן דווקא מעדיפות להזניח את החברות..-מה שנראה הגיוני דרך אגב... תחייכי חיוך ענק לעולם והוא יחייך בחזרה...

דבר ראשון ישמצב שזה התלהבות ראשונה והכל...

דבר שני באול' שהם נמצאות (...) - היה השבוע על ההתחלה סמינריון עמוס וכו' וכו' ולכן ישמצב שדווקא השבוע הם התלהבו יותר...

דבר שלישי תנסי למצוא דווקא את המשותף - דברו על הסניף, על החיים בכללי... לא חייבים דווקא לדבר על הדברים שכל אחת חווה בנפרד...

נראה אותך בשבת טרמחיות

תקשבי נשמה אני באתי גם לבהרן ובאנו חמולה ממש..בטח את מנחשת מאיפה אני אבל תאמיני לי שזה גם ממש קשה לבוא ולהפתח ולבנות שאתה עם בעצם מהגן ופתאום עעכשו לה]תח לבנות אחרות..!!

ונשמה גם אנחנו בסניף תמיד הבנות של בהרן מתלהבות ומסתפרות חוייות ובנות מאולךנות אחרות פחות כי אנחנו הרוב אבל זה באמת רק ההתחלה בסופו של דבר כולם זה אותו דבר לא משנה מיפה את ואם את בבהרן רעיה חלוצה אבן שמואל.. וויהיה טוב כל ההתחלות קשותת..!!(לכולם)..

בס"ד

זה קורה.

כמה שזה מבאס...

אני שביעיסטית. השארתי הרבה חברות בבי"ס הקודם, עוד מכיתה ח'..להגיד ששמרתי על קשר? בימי חמישי בתחילת חמישית הייתי קופצת אליהן לאול' ואומרת שלום...אחרי חודשיים זה נגמר..

אז אני רואה את חלקן ביישוב, אם וכשאני יוצאת בליל שבת. חלק לא גרות פה, אז אני לא רואה..

זה נשמע ממש מדכא, אה?!

אז זה לא מדוייק. שמרתי על קשר עם החברות הטובות, האמיתיות שלי. וגם אם נפגשים רק פעם ב.., ברור שאנחנו חברות ממש טובות!!!

אז כן הייתי ממליצה לך לשמור על קשר עם חברות טובות. אולי אם הרבה חברות שלך באותה אולפנה אז לקפוץ לבקר. הרעיון של אריאל רמב"ש טוב-אם את בתנועת נוער, תקפידי לבוא. אסמסים לחברות, טלפון למישי אחרת כל כמה ימים- זה שומר על קשר.

אבל מדובר בקשר רופף. לך יהיו באול' חברות חדשות, וגם להן.. רק תשמרי על קשר ידידותי+...מנסיון, בעוד כמה זמן (עד פסח סתם, בסביבות חנוכה...) כבר יהיו לך את החברות שלך- אלה שאת חיה איתן 24/5, ולחברות בבית..תיהי ידידה, מלבד לבודדות.

מוזמנת באישי.

בעזהי"ת

|חש ת'צמו נוראא גדול|

שתדעי רק-

שבאיזשהו שלב, אחרי התיכון, אחרי האולפנא [כן, גמני בוגרת בהר"ן כידוע]- קשה מאווווווד לשמור על קשר עם הבנות מהאולפנא.
כי גרים רחוק, וכל אחת עסוקה בשירות לאומי שלה, והחיים ממשיכים..

ואז פתאום חוזרים לחברות ילדות, החברות מהצ'כונה, מהיישוב..

וזה הכי כיף בעולם

אוהבת -

מכירה את שבט לביא של השכונה?

הקיצר, הם שבט ממש פעיל שהם התחילו עם זה בערך בשנה אחרי הש"ל...

למרות שהרוב שם כבר נשואות אז הם ממש ממש שומרות על קשרים ואפילו יוצאות לכיכר בשבת...

אני בסניף, ואני חולה על הסניף שלי, באה כל הזמן!!!!!!!! אני מסתמסת, מתקשרת וגם נפגשת.......

ובעז"ה יהיה טוב! תודה לכן

הכיתה שלנו התפרקה לגמרי, נפוצה לכל רוח, ומדובר בסך הכול ב-7 שנים לאחר סיום האולפנה. אף אחת כמעט לא חברה של אף אחת, אבל כשאני מסתכלת על זה לעומק ברור לי לגמרי למה זה קרה. חברויות של תיכון הן לרוב לא חברויות מבחירה. האולפנה שיבצה 30 בנות בכיתה אחת, דחסה אותן ביחד 7 שעות ביום 4-6 שנים, הוציאה אותן לאין ספור פעילויות, לבלי סוף שבתות, לטיולים ביחד, אבל..........ברגע שהמשטר נגמר, האנגלים יצאו מהארץ...סתם ,

האולפנה נגמרה - הכול נגמר!!!

ולמה? כי הן אף פעם לא היו באמת חברות ולא רצו להיות באמת חברות. היינו חברות רק כי האולפנה "שידכה" בינינו באופן מלאכותי ותחזקה את ה"שידוך" הזה במשך 6 שנים. זו לא הייתה חברות אמיתית, ולכן היא לא החזיקה מעמד. זה מה שקורה ברוב המחזורים אחרי סיום הלימודים, גם כאשר בזמן הלימודים נראה שהחברות אמיתית, הרבה פעמים זה לא כך.

לדוג' - אמא שלי למדה אח"כ וגרה עם החברות מהאולפ'...

אז הכל תלוי לאן מפתחים את זה!

אחת נשארנו לבד וזה גם שיא המעצבן.. אבל תאמת חשבתי שיהיה יותר גרוע..

כילו עד שנפגשים זה שיחה שלמה על האולפנה וזה רק מבאס אותי יותר..

לא חשבתי על זה מעולם. לא למדתי בפנימייה. בתום כל יום לימודים, כל אחת מאיתנו הייתה חוזרת הביתה ובאה שוב לאולפנה בבוקר למחרת. ובאמת מה ההבדל בין זה לבין קורסים באוניברסיטה?

וזה כ"כ יפה, אבל, לצערי, יש גם מקרים הפוכים. מהשכבה שלי, למשל, (לא בהר"ן) לא נשאר כלום. אין קשרים, לא רק לי, כמעט לאף אחת. 

בהצלחה ענקית

יש את אולפנת תפארת במגדל העמק

ומעלה לבונה

טוהר ביד בנימין

ויש עוד כל מיני אבל בלי פנימייה

איזה איזור בארץ?

אני בעיקרון בבית אל, אבל כל מקום אפשרי,

מעלה לבונה פחות מתאים לי נראלי, אולפנה מדהימה.. אבל נראלי קצת יותר מידי פתוח בשבילי...

את כבר באולפנה?

הבנתי אז באלך משו יותר דוס

ישלי כמה רעיונות

אני יכתוב לך בפרטי(:

יש את אולפנת ראשית בירושלים

יש אולפנה רגבים בגולן, ויש בעוד מקומות בארץ, היא משפחתית ודוסית לא חנוקה מידיי. ממליץ לבדוק

אולפנה וואו!

יש בה בול את כל הדברים שציינת ברמה הכי גבוהה שיש. והיא ממוקמת במרחק הליכה מצומת גהה ככה שזה לא רחוק מפתח תקווה.

מוזמנת לפרטי אם יש לך שאלות ספציפיות.

אי אפשר להטות לנקבה את המילה ראש, זה שם עצם. זה כמו להגיד שנשים ישנות על "כריתה" במקום כרית, או שותות מ"בקבוקה" במקום מבקבוק.

דבר שני בנות כמה הבנות שאתה רוצה לצאת איתן? רוב הבנות בגיל של דייטים, אחרי השירות לאומי בגיל לפחות 20+, לא נמצאות בקשר רציף עם האולפנא שלהן, ככה שאני בספק אם הם יהיו מודעים לכך שבנות מסוימות רוצות לצאת לדייטים. אולי יש מאגרי דייטים לבוגרות אולפנות מסוימות? אני לא מכירה משהו כזה בתור בוגרת אולפנא בעצמי. אפשר כנראה לפנות לאולפנות מסוימות ולברר. אבל אין סיבה שראש האולפנא תתעסק בזה, תפנה למזכירות. או יותר טוב, תחפש מדרשות בסגנון שלך, לא מסגרות שמיועדות לקטינות.

ולמה שההורים שלך יתעסקו בזה?

שוב, בן כמה אתה? מי שמספיק בוגר להקים בית לבד אמור להסתדר בלי אמא שעושה לו את כל הטלפונים.

שמעי ביררתי עם חברים נשואים ואברכים בישיבה. יש מקומות שמאוד מקובל לשאול על בוגרות של אולפנה מסוימת (ושם רוב הבוגרות לא בהכרח הולכות למדרשה) ויש אולפנות שיש בהן אנשי צוות שמתעסקים עם לשדך בצורה כזו או אחרת אמרו לי שזה משהו שעושים אותו. אמרו לי לברר דרך ראש האולפנה, או מדריכות שהן מכירות את הבנות.

יש דברים שנכון יותר שאדם שהוא מבוגר מגיל 20 יברר. מה לעשות זה עניינים של ניואנסים חברתיים, מי פונה ומברר. בחלק מהמקומות ובעיקר כשמדובר במגזר מסוים.

את האולפנה?

אחרת מה רלוונטי לברר לצורך השידוכים על בת 20+ איך היא הייתה בעבר, בנעוריה, כתלמידה באולפנה?

כאשר היא נמצאת במקום אחר לחלוטין בחייה, עם ניסיון חיים שצברה, הרבה יותר בוגרת, כנראה גם משכילה ובעלת מקצוע או בדרך לרכישת מקצוע?

אז מה השאלה?

תחפש "אולפנת ראשית פרוייקט שידוכים מספר טלפון" בגוגל ותתקדם משם. או תבקש מספר מהחברים שהמליצו לך.

ושוב, אם אדם לא בוגר מספיק לנהל שיחת טלפון, אני בספק אם הוא בוגר מספיק לצאת לדייטים.

אם אתה בחור פחות מבן 20, למה לך בכלל להתחיל לצאת? במיוחד אם אתה מצהיר שיש לך קושי לברר על הבחורה שאתה רוצה לצאת איתה וצריך עזרה של ההורים.

לא כדאי להפיל קשיים חברתיים על המגזר שבו אתה חי. הרוב המוחלט של חרד"לניקים יכולים לנהל שיחה עניינית יפה מאוד עם בעלי תפקידים בלי עזרת ההורים.

"מִי-אַתָּה הַר-הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל, לְמִישֹׁר; וְהוֹצִיא, אֶת-הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה--תְּשֻׁאוֹת, חֵן חֵן לָהּ"

והאם לדעתך ההטיות של העברית התנ"כית תקפות לעברית מודרנית? כללי הדקדוק השתנו מעט במשך 2,000 השנים האחרונות. (לא כמו שפות שהיו בשימוש תדיר ויומיומי במשך כל הזמן הזה, אבל בהחלט יש שינוי.)

האם תקרא לשמש בלשון זכר, או תשתמש בפעלים בצורת ו' ההיפוך?

וחוץ מזה שזה "חידוש" שמקודם ע"י אנשים בעלי אג'נדה פמיניסטית שמרגישים צורך להדגיש שמי שמחזיק בתפקיד זו אישה. אני חושבת שראשי עיר וראשי אולפנא נשים מכובדות מספיק בלי לדחוף את היותן נשים לכל משפט בכוח תוך שבירת כללי השפה המקובלים.

אבל גם היום יש את הביטוי "אבן הראשה"

בסמיכות ראשת

אבל בכנות לא הבנתי

אם את מקבלת את כללי התנך אזי הנה לך ראשה

ואם את כללי העברית המודרנית, אז כמובן שראשה נפוץ בדיבור היום

כך או כך הנה לך ראשה

אחרת כל השגיאות הקיימות יחשבו תקינות.

אני בעיקר חושבת שזה נשמע מוזר ומאולץ. אפשר לדבר למשל על עליזה בלוך ראש העיר לשעבר של בית שמש, וזה נשמע יותר זורם מאשר להגיד "ראשת עיר".

סך הכל ניסיתי לשאול שאלה. איך חזרנו לשיעורי לשון?

אבל לא קשור בשום אופן לסמיכות ראשת-עיר.

זה תיאור של אבן שהיא ראשית, וזה שם עצם.

עיוות פרוגרסיבי שאושר על ידי ה"בית דין הגדול של העברית"

מוסיף לך עוד רעיונות מופרעים (מג'מיני)- היא עמודת התווך של המקום, היא ידת ימינה, היא הלבה הפועמת של העיר, היא המוחה החריפה מאחורי המהלך, וכו'

סליחה @אביעד מילוא קשה לעמוד מנגד

לא ברור לי מה אתה רוצה לשאול את ראש/ת האולפנה.

לרוב אצל בחורות חרד"ליות אתה פונה לשדכנית ואומר לה שנראה לך שמתאימה לך בחורה בסגנון אולפנה מסוים.

או שאתה פונה דרך חברים/ זוג נשוי/ אח של מישהי ואומר להם שנראה לך שמתאים לך סגנון מסוים.

זה מקובל וזה ממקד.

החלום של כל ראש אולפנה זה לראות את כל הבוגרות שלה מתחתנות.

גם אם אין שדכנית רשמית, כמעט בכל אולפנה לפחות מורה אחת עוסקת בשדכנות, וככל שהאולפנה יותר דוסית, בהתאמה הגיל שהבנות יוצאות לשידוכין יורד ואז זה גם יותר רלוונטי (כי המורות עדיין מכירות את הבנות באמת)

נשמע שאתה צעיר יחסית ומחפש בנות 18-20, סגנון כזה של תהילה, עטרת רחל..

לדעתי לגיטימי ממש שאמא שלך תתקשר למזכירות ותשאל האם יש שדכנית לבוגרות האולפנה, 97% שידעו למי להפנות אתכם הלאה.

פעם אחת הציעו לי בחור, לפני פגישה ראשונה (אני חושבת שזה אחרי שאני בררתי ואישרתי וגם הבחור). התקשרה אליי אמא שלו, שהתחילה לתחקר אותי.

אין לי איך להסביר כמה זה מוריד. קיוותי שאני לא מצאתי חן בעיני האמא הזו כדי לא להצטרך לפסול בחור עוד לפני הפגישה הראשונה (ואז עוד להתמודד שוב עם האימ'לה שלו). ברוך ה' זה מה שקרה ונחסך ממני.

גם אחרי החתונה בחור שנותן לאמא שלו לנהל לו את הקשר הזוגי זה מתכון לצרות. רק תראו כמה מתחים ומריבות יש בין כלות וחמיות, ועוד יותר כשהבחור לפלף ולא הפנים שהוא צריך לעזוב את אביו ואת אימו ולדבוק באשתו.

מי שצריך שההורים שלו ינהלו לו את העסק ולא יכול להתמודד אפילו עם שיחה עניינית עם שדכנית בלי עזרה מאמא, עוד לא בשל לחתונה.

וגם למה ראש האולפנא? אולי גם נפנה גם לראשי ישיבות תיכונית בשביל פרוייקט שידוכים? יש להן כמה מאות בוגרות וכמה עשרות או מאות תלמידות פעילות לנהל, נראה לי שגם אם יש פרוייקט שידוכים לבוגרות, אין סיבה שדווקא ראש האולפנא תנהל אותו.

וכמו שאמרת, מי שאולי יכיר את הבנות אלו המורות, זה הולך ויורד ככל שעברו יותר שנים מאז סיום האולפנא.

וגם זה מה שאמרו לי האברכים בישיבה. שראוי שלא אני אתקשר לנהל את השיחה הזו אלא אדם מבוגר זה לא ניהול של הקשר הזוגי. (אגב יש ציבורים שלמים שבהם ההורים מנהלים את כל נושא השידוכים מא' ועד ת' ולבחור עצמו אין הרבה התערבות שם אז זה לא כזה חריג )

והן יפנו אותו לגורם הרלוונטי.

יש הרבה אנשים שאת שיחת הבירור עושה מישהו אחר בשבילם, זה לא אומר כלום על הבגרות או על המשך הקשר

בעולם הזה, בכלל.

אני מכירה אנשים שיש מי שמברר עבורם, והכל בסדר. זה לא אומר כלום על היכולות שלהם.

באמת,חבל שאת ככה דופטת אותו בתורה לא הוגנת ומבין השורות מעבירה עליו ביקורת.

זה בהר נוף נראלי, הבנות סגנון מתנחל קצת 

והצוות ממש חמוד הם בעיקר לומדות נטו לבגרויות- שזה כיף למי שלא אוהבת ללמוד(:

מקווה שעזרתי❤️

זה סגנון תורני חזק? איזה רמה?חסידי? מאיפה בנות באות ?

אז מישהי יודעת לגבי מה ששאלתי על מיים חיים

איזה סגנון את מחפשת?

משהו ממש חזק דוסי עם טלפונים כשרים בנות דוסות וזורמות סגנון קצת גבעוני וחסידי עם צוות חם ופעילויות...

אבל אני ינסה לברר עוד בעה

אבל מה שכתבת ממש מתאים לאולפנת טל תחיה בפסגות, מכירה? הצוות שם מהמםם ממש ממש ויש מלא פעיליות וגם דוס חזק טלפונים כשרים...(:

או את אולפנת טוהר שביד בנימין שהיא גם מהממת

את רוצה בלי פנימייה?

אשמח אם משהי יכולה לברר יותר על אולפנת מיים חיים אין לי מאיפה לברר

אבל כדאי מאודד גם לעבור על החומר באתר לילך

בהצלחהה

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

בהצלחה