חשבתי לזכות את הציבור, ולפרסם מידי יום או יומיים, בלי נדר, אחד מעיקרי התשובה לר' יונה, עם תמצות קצר (ככה אני מוודא גם שאני לומד כמו שצריך..)
העיקר הראשון הוא החרטה, "יבין לבבו כי רע ומר עוזבו את ה' וישיב אל לבו כי יש עומש ונקם לכל עוון".
חשוב להבין, שהחרטה אינה אמירה נבובה של "טעיתי", יש צורך בהבנת הלב, בהפנמה אמיתית, (מי שרוצה בספר עצמו יש מעין נוסח להבעת חרטה שיכול לעזור להפנים אותה.
העיקר השני הוא עזיבת החטא, "כי יעזוב דרכיו הרעים ויגמור בכל לבבו כי לא יוסיף לשוב בדרך הזה עוד".
ר' יונה מבדיל בין שני חוטאים:
מי שחטא חטא חד פעמי, צריך לתת את הדגש הראשוני שלו על חרטה אמיתית. ולאחר מכן לדאוג שלא יפול שוב לחטא..
ואילו, מי ששקוע בחטא חוזר ונשנה, ידחה את החרטה העמוקה לאחר מכן, ויתרכז בראש ובראשונה בעזיבת החטא, מעין מלחמה ישירה כנגד החטא, עוד לפני שמערבים את הרגשות.
שנזכה!
