שזה ממש רציני..

בודדים מתבצרים.

הלוואי והיינו חוזרים לימים שבהם היה מאבק אמיתי

בפינוי ימית היו בודדים שהתבצרו בבונקרים. היו צריכים לגייס יחידה מובחרת בצה"ל כדי לפנותם!

ולא רק זה, אלא שבמשך שלושה נסיונות ניסו לפרק את דלתות הבונקר, העשויות פלדה ובטון באמצעות דחפורים, ונכשלו.

אם כל אחד היה מתבצר בביתו בצורה כזו

ייתכן והיה נמנע פינוי,

או מקשה על הכוחות..

אני תוהה איזו מחילה תהא עלינו על חילול שם ה' הנורא הזה..

יש לו הגדרה מאוד ברורה..

למשל: אני (וכמוני גם רבנים לא מעטים) רואה בציבור שמתפרנס מלימוד תורה חילול ה'. 

יש אנשים ורבנים לא מעטים שיחלקו עלי בנידון. 

בודאי שחילול ה' הוא תלוי נקודת מבט. 

וגם עם כבשת החורף.

שתי השאלות שלכן נכונות,

אך המסקנה לא נכונה.

אתם צודקים שהיום- אכן הכל תלוי נקודת מבט

וזאת- כי אין מנהיג אמיתי שיוביל וינהיג.

ולכן אגב אני גם לא מאשימה את אותם שמתפנים.

אין להם מנחה דרך

אז אנה יפנו ומה יעשו?

לא בידם הפתרון.

לגמרי הפוך? 

הנה, בגבעת האולפנה יש מנחה דרך. הרב מלמד. הוא הנחה אותם להתפנות ללא מאבק בתמורה לדברים מסוימים.

אז מה עמדתך בענין גבעת האולפנה? 

ואני חושב שרק הקב"ה בעצמו יכול לדעת בודאות מה מחלל את שמו... מבחינתינו, בני האדם, זה תלוי נקודת מבט לחלוטין.

דברי הרב ודברי התלמיד למי מקשיבים??

וזו דעתי בתימצות.

הוא היה נגד מאבק בתמורה לכל מיני הסכמים. 

אז יכול להיות שזה היה חילול ה' שהם לא נאבקו? 

זה לא קשור לדעתי.

את רואה 2 דברים שונים בגלל שביישוב אחד הרב פסק בצורה מסוימת? 

אז איך זה שיש כל כך הרבה שאומרים שלהתפנות בשקט זה חילול ה', 
ויש שאומרים שלעשות בלאגן זה חילול ה' יותר גדול? 

כאשר אדם שנתפס כירא שמיים, פועל בצורה מכוערת או נלעגת -

זוהי מציאות קונקרטית של חילול ד'.

אבל אולי אם זה משהו שהוא מצווה לעשות (לצורך הדיון, מצוות יישוב ארץ ישראל),

אז גם אם יווצר רושם רע - "אל ייבוש מן המלעיגים עליו".

צריך לעיין בזה מתי-שהוא...

"כשאדם נתפס כירא שמים" - נתפס ע"י מי? 

"פועל בצורה מכוערת או נלעגת" - מכוערת ונלעגת בעיני מי? 

זה ענין של הסתכלות. מהי המציאות הקונקרטית בדיוק? מי מחליט מהי? 

(פחות עניין להחלטה, ויותר לפרשנות והערכה - האם היה כאן למעשה חילול השם.)

עיקר מה שרציתי להעיר - שלדעתי שורש המחלוקת איננו איזו הכרעה תהיה חילול השם.

אם משהו חייב להיעשות, לא מציבים מולו את חילול השם.

[ובאמת, מציאותית - לנוכח התנגדות אלימה תהיה השתאות, כמו גם כנגד רכרוכיות;

חייבים לעשות את מה שצריך להיעשות ממילא, ואם הוא לא ייעשה - יהיה זה גם "חילול השם".]

מוכיחים בצורה יסודית, שזה לא נכון לומר שכך צריך לעשות (וכל שכן: שחייבים לעשות ההיפך),

ומוסיפים: ולא עוד, אלא שיש בעשיית הדבר חילול השם, ולכן יש חיוב עוד יותר גדול להימנע

מעשיית אותו הדבר.

אבל יש עוד שיקולים. למשל: 

אפשר להגיד - "מה אכפת לנו מה הציבור חושב עלינו, אנחנו צריכים לעשות מה שאנחנו צריכים ושכולם יקפצו" - ואני מבין את קו המחשבה הזה ואני אפילו לא פוסל אותו בטענה שזה לא מוצדק. 

אבל, האם זה חכם? 

בסופו של דבר, יש בחירות בכל 4 שנים (כמעט תמיד פחות מ-4 שנים), ויכול להיות שהתנהגות כזאת תגרום לאנשים להצביע בצורה שתעשה לנו יותר נזק. 

צריכים גם להשתמש בשכל. 

באופן אישי, אני בדעה שאירועים נוסח עמונה היו פוגעים מאוד בביבי ובליכוד ומעבירים מהם מנדטים למפלגות יותר ימניות. 

לדעתי זה היה חכם לקיים מאבק עיקש על מגרון, אבל אני בהחלט מבין את אלו שחושבים שהאפקט ההפוך  עלול לקרות. 

השיקולים האלה גם נכנסים למשוואה של מה שצריך להיעשות.

אחרי שהכרענו מה צריכים לעשות בשכל, ממילא צריכים לזכור שעשיית הדבר הלא נכון

מחריפה בעקבות חילול השם שבדבר.

אותו חילול ה' תמיד יהיה קיים בעיני חלק מהאנשים שדעתם לא התקבלה. 

על כל דבר יהיה מישהו שיטען שזה חילול ה' ומישהו שיטען שזה דווקא קידוש ה'. 

לכן, לדעתי, אי אפשר להכניס את זה למשוואה של קבלת ההחלטה. 

אתה באמת לא מכניס נגדו את חילול השם...

לא הכרעת המאזן של חילול השם קצת יותר לכאן או לכאן תכריע מה צריך להיעשות -

אלא שאם משהו לא צריך להיעשות, ויש בו גם חילול השם -

הרי שעשייתו, מאחר וכך, תהיה יותר חמורה.

גם לא נימנע מלעשות משהו שחייבים לעשות, 

רק כי אם לא נעשה אותו יהיה בדבר "קידוש השם" גרידא.

נ"ב -

שכחתי לומר, שכמובן שגם גורם חילול השם, עשוי גם לגרום למעשה נייטרלי (לא מוכרח,

אך גם לא בעייתי מבחינת מידות) מצד עצמו, להפוך לאסור (רק מצד החשד שבדבר).

"ברצון"- מילה יפה ל"ללא מכות וגרירות"...

הזהו, שאין מילה כזו יפה לזה...

היו התנגדויות. 

אני לא אומר שאני מסכים עם מה שקורה עכשיו ואם זה היה תלוי בי, הייתי עושה מה שעשו בעמונה והייתי נוסע לשם בעצמי להצטרף למאבק - אבל הם בחרו בדרך אחרת והם לא עוזבים מ"רצון". 

אנשים תועים ואובדים בדרך הקשה והמייסרת שאנו כעם עוברים

ואין להם מענה עבור כך.

מה שכן אני מנסה לומר שפינוי ברצון משמעותו שהאדם בוחר על דעת עצמו להתפנות.

היו משפחות רבות שלא הותירו לכוחות עבודה כלל וכלל אלא התפנו עוד לפני הגעתם.

ההפך מהתנגדות- סירוב, זה רצון.

ואכן כך היה.

זה היה משנה משהו? 

אני לא מבין איך את יכולה לבוא אליהם בטענות ולא לבוא בטענות כלפי תושבי גבעת האולפנא? 

אני חושב שזה מאוד יומרני ודי שחצני מצידך להגדיר אותם כ'תועים ואובדים'. 

מבחינתם, את היא התועה. 

ואני לא נכנסת לדעתי לגבי תושבי גבעת האולפנא

או ליתר דיוק- לצורת המאבק שלהם.

לאן אתה חותר?

תקראי שוב את ההודעה שלי ותראי שומפיעה שם שאלה שמנוסחת בבהירות ובתמציתיות... 

באמת שלא הבנתי..

ומשום מה את מרגישה שאת יכולה לשפוט את תושבי מגרון - אבל לא את תושבי גבעת האולפנא. נשאלת השאלה, למה? 

זה הכל. 

לא מאוד מסובך. 

מנין לך מה אני חושבת עליהם שאתה מסיק שאני חושבת על תושבי מגרון ההפך?

הרב מלמד הורה להם להתפנות - מן הסתם שדעתך ממעשה תושבי גבעת האולפנא נוחה. 

ולפני שתשאל מה הקשר לאקדמיה אומר שהקשר הוא

שפעלת בצורה נורא לוגית- כיאה למוסדות כאלה..

אך מסתבר- שלא זו המסקנה למרות הכל

אם טעיתי בהסקת המסקנות שלי - את מוזמנת להגיד לי איפה בדיוק. 

לכתוב סיסמאות שאני לא יודע מאיפה הבאת אותן ושאין בהן טיפת הגיון (או מחשבה...) - לא מקדם אף אחד לשום מקום. 

זו פשוט דרך לנסות להתחמק משאלה פשוטה וישירה שאין לך עליה תשובה. 

תמסרי אותם לחיילים שיפנו אותם.
יש אנשים שלא רוצים לעשות את זה, ונראה לי שאפשר להבין אותם.
 

את שופטת אותם כאילו שהם פשעו ועשו משהו איום ונורא. 

אבל את מסתכלת על זה מזוית מאוד מאוד צרה ואין לך מושג מהם השיקולים של תושבי מיגרון. 

אז מנסים להראות לך שיש עוד דברים שצריכים להסתכל עליהם ועוד שיקולים שבהם יש להתחשב ושאת לא צריכה למהר כ"כ ולשפוט את אותם "תועים ואובדים", שעם כל הכבוד, הקימו יישוב בארץ ישראל, ואני מניח שזה יותר ממה שאת עשית עד היום. 

תועים ואובדים- זה כולנו.

כי אין לנו מנהיג שיוביל וינהיג אותנו באמת.

יש מנהיגים שאומרים כך, ויש שאומרים אחרת (ראו מה שטענתם לגבי המושג חילול שם ה'..)

אז אנה נפנה ומה נעשה?

לא בידנו הפתרון.

לכן אני לא מאשימה אותם.

עם זאת שהם לא אשמים לא ניתן להתעלם מהעובדה

שפינוי חלק מא"י ללא מאבק שהוא,

זה חילול שם ה' מאין כמוהו.

אבל מסכימה שמאבק חייב להיות.

וכאן הוא לא היה.

מאבק משפטי זה לא מאבק? 
אם אין צעקות וקללות ואלימות זה לא מאבק?

ואם בית המשפט יחליט לפנות

האם זה מתיר לנו לבוא ולומר: את שלנו עשינו?!

את טוענת טענה שמצד אחד פקחתם עין

אך את העין השניה אתם סוגרים!

אז מה עם נלחמנו עם בית המשפט.

בית המשפט החליט- שצריך להתפנות.

למי אנו כפופים?

לבית המשפט או לקב"ה?

האם שם תם המאבק שלנו??

הרי היישוב היה מפונה בכל מקרה, לא משנה כמה היו נאבקים, ולדעתי גם להרים יד על שוטר לא ממש מותר...

גם אם יישוב יתפנה- (ואגב זה לא מחויב המציאות. זה שהרמנו ידיים, זו בעיה)

לנו יש את המחויבות שלנו.

בסופו של יום כולנו נלך מן העולם

האם זה מתיר לי לעשות את כל העולה בראשי?

את יכולה ללכת למבנים שנותרו בחלקה 10 במגרון ולגור שם. כשיבואו לפנות אותך, תאבקי. 

שיהיה לך בהצלחה. 

ולהביא לשם מסה מאוד גדולה של אנשים - לפחות לגרום לשוטרים לעבוד קשה. 

אם השוטרים היו פועלים באלימות, וסביר להניח שזה מה שהיה קורה, זה היה יכול לשרת את האינטרס של הימין מבחינה פוליטית. 

אם זו היתה ההחלטה - הייתי הולך לשם בעצמי. 

אבל אני לא חושב שאפשר לבוא בטענות לתושבים שהם בחרו לפעול אחרת. 

בית המשפט והפרקליטות הם אירגון הפשיעה הכי מסוכן במדינת ישראל. אני לא חושב שיש מישהו בימין שדעתו רחוקה מהקביעה הזאת. 

הכישלון היה במאבק בממשלה - כי בסופו של דבר, היא היתה צריכה למשול. 

אנחנו צריכים לחשוב מה ישרת אותנו במאבק בצורה הכי יעילה. 

בד"כ כשהולכים עם הראש בקיר, זה לא כואב לקיר. 

לכן, כתבתי, שאני חושב שהיה מקום להיאבק בצורה אחרת - כזאת שתגרום לביבי לחטוף בבחירות הקרובות, ושאנשים יתחילו להתפקד לליכוד וליצור רשימה ימנית חזקה שם שתמרר לביבי את החיים יותר ממה שהם ממררים לו עכשיו.

אבל, אי אפשר לבוא בטענות לתושבי מגרון שחושבים אחרת. 

בסופו של דבר, השטח לא נמסר לערבים, חלק מהמבנים עוד עומדים על תילם ואי אפשר לדעת מה יתפתח משם. 

קצת פרופורציות. 

דעתי האישית היא, שכן, היה כאן מקום למאבק גדול ורציני - כי זה הדבר הנכון לעשות מבחינה פוליטית. 

עוד מעט יש בחירות, ואין דבר שיכול להעביר מנדטים מביבי למפלגות הימין יותר ממאבק לא אלים, אבל כן עיקש. 

אבל, מדובר כאן על משפחות עם ילדים - שזה שיקול אחד. 

הם עשו הסכם עם הממשלה שיבנו להם יישוב חדש במרחק קטן מהיישוב הקיים - זה דבר שני. 

הם נאבקו, רכשו את האדמות שוב, הפגינו, יצאו בקמפיין תקשורתי נרחב - שזה גם סוג של מאבק.

משהו כאן לא מסתדר. 

בדיוק כמו שאת חושבת שפינוי א"י ללא מאבק הוא חילול ה' (מאין כמוהו? אני יכול לחשוב על לא מעט דברים לא פחות גרועים) - יש כאלה שחושבים שדווקא להיאבק פיסית בצורה אלימה זה חילול ה'. 

ואת כן מאשימה אותם. את מצפה מהם לנהוג אחרת וזה שהם לא נוהגים לפי התפיסה האישית שלך, הופכת אותם כביכול ל'לא בסדר'. 

ואל תשכחי, שהיה להם הסכם עם המדינה שבמקום היישוב הזה, תבנה התנחלות אחרת בתמורה לפינוי שקט. אז אולי עדיך במקום להיאבק ולצאת בלי אף יישוב, לא להיאבק ולקבל יישוב שנמא 2 ק"מ משם? 

הרי זה בדיוק מה שעשו בשכונת האולפנא - ויתרו על המיקום של השכונה והזיזו אותה בכק"מ והבטיחו בנייה של עוד יחידות דיור. 

בעיני, כמו שאני מבינה את זה, את מעבירה ביקורת על זה שהם עשו למשטרה עבודה קלה מדי ופשוט הלכו בלי להיאבק, אז רציתי להגיד שלא תעבירי ביקורת, כי את לא עומדת במקומם, ובעצם גם אם כן הייתי עומדת במקומם, לכל אחד יש את הדרך שלו להתמודד עם מצבים בחיים לפי תפיסת עולמו. 

הקשר ברור?

שכבר לא מסוגלת לשמוע על דברים האלו בלי שיורדות לי דמעות?

ולא, לא הייתי ככה פעם.. 

אוי טאטע.. 
[מתלבטת אם לעזוב הכל וללכת לשם, אם יש טעם בכלל..]

קשה לי להאמין שיש עוד אפשרות להיכנס למנוע את הגירוש פיזית.

מנהסתם הגישה חסומה..

אבל לגיטימי לבכות-אחרי הכל לוקחים חלק מא"י

כי זה יפגע בביבי בבחירות. ראש ממשלה מה"ימין" לא יכול להרשות לעצמו שבקמפיין הבחירות של מפלגות הימין יהיו תמונות טריות נוסח עמונה. 

אבל אם התושבים מתפנים מעצמם, זה מיותר. מאבק לא יהיה שם אז אני לא רואה טעם בלהגיע לשם.  

אין סיבה להגיע לשם או משהו.

יש נוער שהיו בגירוש ילדים שעד היום עם בלגאן בראש בגלל הגירוש, כמה משפחות בחרו שעם כל הכאב, הם ימנעו את זה מהילדים שלהם

כל הכבוד להם על ההחלטה האמיצה

ואני מקווה מאוד שבעוד כמה זמן הם יחזרו הביתה.

חוץ מזה מה לעזאזל עובר על מי שמגרש? לא למדו כלום מפעמים קודמות? לא ראו שזה דופק ת'נפש שלך כשאתה מתעלל ככה בבני אדם?

קקות.

ומתוכם הרבה כאלה שהיו ילדים קטנים והוציאו אותם מראש כדי "למנוע מהם את זה"

גבעת האולפנה גגרה את מגרון שגררה את התערבות ברק באי הפיכת אוניברסיטת אריאל שהיל"ת לאיפוא נגרר בקצב הזה.

חד משמעית, מקומו של השרשור הזה באר"מ!