כך ציטט תלמיד כיתה א' הטרי מפי מורתו.
לי זה נשמע ממש לא לעניין, אני לא חושבת שגוף של בני שש בנוי לזה.
האם כך מקובל?
לפעמים אומרים כך, כדי למנוע מילדים להשאיר זאת לשיעור, אחרי שבהפסקה יש להם עניינים דחופים יותר - לשחק וכד'.
אני חושב שזו טעות. אפשר לעשות "סבב", שלא יוצא יותר מאחד כל פעם.
זאת דרך של מורים שלא תהיה טיילת בכיתה. יש ילדים שלא בנויים לזה.
כדאי לבקש שיצא כל פעם ילד וכשאחד חוזר הבא יצא, לפני שייקרו דברים לא נעימים בכיתה...
כך. לדעתי- זה כמו להגיד שלא שותים באמצע שיעור.
שניהם לא מקובלים
ולא הגיוניים
לא כך פותרים בעיות של טיילת באמצע שיעור.
יכול להיות שאמרה זאת לאחר שתלמידים יצאו 8 פעמים משיעור....
וכמובן שאם הבן שלך יצטרך ויבקש המורה תתן לו.
לי היה מקרה עם הבת שלי בגן שהגננת אמרה שלא קמים בזמן האוכל ומי שיקום לא יוכל לצאת לחצר.
היא אמרה זאת לילדים שהסתובבו עם האוכל בכל הגן ללא הפסקה, אך ביתי הבינה כמשמעו ועשתה בתחתונים כדי לא להפסיד את החצר....
הגננת מקסימה ולאחר שיחה איתה, הכל הסתדר מצוין, אך אני כעסתי על עצמי שלא דיברתי עם הגננת קודם כששמעתי את המשפטים מפי הבת...
ומצד המורה (אמנם לגדולים אבל בכל זאת):
גם אני לא מרשה לצאת כי אז יש טיילת רצינית, אך כמובן שאם מישהי מבקשת יפה והדבר לא חוזר על עצמו כל הזמן- אתן לה.
הן יודעות שזה קשה ואפילו מיותר.
אך כדי ליצור מסגרת מציבות את הלל עם יוצא מן הכלל- אא"כ מצביעים בשיעור/ מבקשים רשות מהמורה שבכיתה.
כדאי לשוחח עם המורה ולהסב את תשומת ליבה, יתכן שלא שמה לב לניסוח הדברים.
אין לך ממה.
ראשית, מותר לך לברר על כל התנהלות שמתרחשת בכיתה,
וזו אחת מהן.
שנית- מדובר בילד שלך, שאת מכירה את התנהלותו הספציפית
ולכן זה מאוד הגיוני שתסבי את תשומת לב המורה לגביו.
את יכולה לשוחח איתה לגבי הילד שלך ספציפית,
ולא לגבי דרישתה הכללית.
ככל הנראה אם להורים אחרים הייתה בעיה עם הדברים הם היו גם פונים.
לכל היותר - לא תעני לה, או תסבירי מדוע לדעתך לילד שלך זה לא טוב.
חשוב שמורה ישמע גם דעות אחרות - לפעמים זה מרענן את החשיבה.
וגם אם תענה כדברייך - תציעי לבן שינסה באמת בהפסקות, ותראו אח"כ אם יש בעיה.
ואם כן - יש גם מנהל לביה"ס. אפשר לדבר על דברים גם מנקודת מוצא של נימוס וביישנות.
לא צריך להיות או "עַזים" או שותקים..
מה, כל 45 דקות הוא הולך לשירותם? לא. וגם לא כל שעה וחצי.
זה מלמד משמעת, להסתגל למסגרת. ללמוד שיש זמן לכל דבר. ואני בעד.
גם ישנו תירוץ פופולארי להתחמק מהכיתה- בתואנה שהולכים לשירותים.
כמובן- שאני לא בעד שהמורה תאסור על תלמיד שחייב לשירותים- זה עלול לגרום להשפלה ודברים לא נעימים, אך כשהוא יחזור מהשירותים, היא תגיד לו: "להבא תלך בהפסקה, כי לא יוצאים מהשיעור לשירותים."
אין כל אסון אם "יוצאים להתאוורר" לרגע מהשיעור - גם במסוה של שירותים (שבאמת מורגש לעיתים, בגלל זה..)
יש ילדים שיותר קשה להם זמן הישיבה הממושך מאשר השירותים..
אפשר להדריך מורים שיגידו לילדים שאפשר שרק אחד יצא כל פעם -ושיתחשבו שאולי יש עוד מישהו שרוצה אחריהם.
כמובן, צריך הבחנה: אם מורה רואה שזה נהיה מוגזם, יכול להזכיר שזה רק למי שצריך מאד לצאת ויותר טוב להתרגל לשבת בלי זה. אפשר לדבר עם ילדים. לעיתים אפשר לומר, עוד מעט - וכך לא ליצור תחושה שחייבים לצאת בזה אחר זה.
אגב, כיום יש כאלה שמתירים לילדים לשתות, ביחוד בימים החמים, מבקבוקים בכיתה תוך כדי שיעור. כמובן, לגבי חלק מהילדים - זה אותו אפקט של היציאה, סוג של "גיוון". ולא פלא שילדים ש"יונקים" כל הזמן - צריכים גם לצאת יותר (באמת) לשירותים...
לשבת שעה וחצי- שני שעורים רצופים או אפילו 45 דק' בתחילת כיתה א' זה קשה. יש ילדים שמתחילים להסתגל ומצליחים במהירות ויש ילדים שלוקח להם יותא זמן.
ויש גם ילדים בכיתות גבוהות ואפילו בחטיבה שצריכים את פסק הזמן של שחרור והליכה באמצע שיעור.
נראה לי הכרחי לפרגן להם את זה- ממש חמצן לנפש.
מעבר לכך-- כדאי ליצור קשר עם המורה, לשאול מה היא מספרת על הילד שלך, איך הוא מתאקלם וכו.. לגלות התעניינות ולשאול אם אכן המורה הציגה כך את הדברים כיון שאת מכירה אותו ונראה לך שכדאי לתת לו את האופציה ליציאה גם במהלך השיעור כדי למנוע תקלות.
מורות לא כועסות כשיוצרים איתן קשר. מורות מעריכות מאוד את ההורים האכפתיים (לא הנודניקים השיפוטיים שיודעים הכי טוב איך ללמד ומנסים לחנך את המורה פעמיים בשבוע- ומדי כמה שנים יש לנו אמא תורנית כזו
)
ומנסיון- כשהורה יוצר קשר עם המורה הוא מעלה את הילד שלו לתודעת המורה, המורה שדמה לב יותר, משגיחה ומתייחסת. פשוט הילד יושב לה מעט יותר בראש.
שנה פוריה!
הפסקה זה דבר חשוב לילדים.
האם באמת "שירותים בהפסקה"? כשיש הפסקה של 5-10 דקות; יש בכלל מספיק שירותים לכל הילדים? ומה - הם יעמדו בתור במקום לשחק? ואם המשחק יתחיל בלעדיהם ואח"כ לא ירצו לשתפם? והרי אם ילד יאחר לכיתה כי הלך אחרי ההפסקה, גם אז הוא מועד לגערה..
אז נכון שככלל צריך לעודד להשתמש אז בשירותים, אבל צריך גם להיות מודעים לצורך של המשחק בין שיעור לשיעור, למשמעויות החברתיות, ולאישיות המיוחדת של כל ילד ונסיבותיו.
חינוך זה לא רק "בשלשות"..
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות