אחד- מבאס. עוד שנה עברה ו... כלום. נשארנו באותו מצב: לבד.
צד שני... שזה שטויות!
נכון, העובדה הברורה כשמש שאני עדין לבד נשארת נכונה אבל...
אני ממש לא אותו דבר!!
כמה דברים גיליתי על עצמי,
על החיים שלי,
על השליחות שלי,
על הטוב שבי,
על השאיפות שלי,
על העקרונות שלי,
על החידושים שנבעו,
על עולם הגברים! (בכ"ז... פוגשים כל מיני..
)
אז ברוך ה'. אני שמחה שאני הולכת בדרך שה' סלל-סולל לי. אני בטוחה שזה הכי טוב עבורי. הכי-הכי-הכי טוב!
אז כן. יש מוות. יש מוות של הזמן. אבל אני לוקחת מהזמן הזה את כל היופי, הכיף, השמחה, הלמידה... והולכת עם זה קדימה, ממשיכה במסלול של ה'.. מקווה שעושה רצונו...
עצה שלי- לזכור שצריך להנות מהדרך. לא להסתכל רק-רק-רק לפסגה, אחרת מפספסים את כל הנוף, הצמחים, העצים שבדרך...
אז תהנו לכם! בדרך שלכם...