היי עוד יומיים ראש השנה.. בואו נעשה שרשור של דברים מרוממים.אני שמעתי למשל: מזה הספר של צדיקים/רשעים/בינוניים.. אנו חושבים שאנחנו בבינוניים.. והשאיפה היא להיות בספר הצדיקים..
מזה הבינוני?
אדם שחי בבינוניות.. הוא עושה כדי לצאת ידי חובה.. ולמעשה, אדם צריך לשאוף לעשותך את הטוב ביותר שמתאים לו! לא להסתפק במינימום ולחשוב רק איך אפשר להקל.. וכדומה.. אותי זה ממש חיזק ושינה לי את המבט על החיים..
ננשמה!בינוני זה מלשון התבוננות כך הרב מרדכי אלון אמר בשיעור בירושלים השבוע.
ועוד משו יפה ששמעתי ממנו בהתוועדות לפני שבועיים:
בא אליו מישהו בערב ראש השנה ואומר לו הרב כל שנה אנחנו אומרים
תכלה שנה וקללותיה כבוד הרב אל תכעס עלי אבל את המשפט הזה תכלה שנה וקללותיה אמרנו גם שנה שעברה
די הבנתי את זה בערך הוא לא בא בשאלה הוא בכה והרב לא ידע מה לענות לו.
ואז הצטרף מישהו שלישי ואמר להם אתם לא מבינים?
תכלה שנה וקללותיה זה לא מלשון תסתיים זה שריבונו של עולם יעשה את הקללות של שנה שעברה
כלים לשנה הבאה ולברכותיה.
שנזכה להתברך ולעלות מעלה מעלה בעבודת ה' יתברך!
בעזהי"ת
אז הנה הטקסט עצמו.
אני יודעת שזה קצת ארוך.. אבל מבטיחה ששווה כל מילה.
המטרה באלול- חשבון נפש ביחס לתשובה ציבורית.
נושא השיעור- תשובה ציבורית, דברים שנוגעים לאומה במובן היותר רחב של המילה,. עיקר התשובה בדור הזה צריכה להיות מופנת לדברים ספציפיים, ומהם נגזרות מסקנות אישיות.
בכתב היד של אורות התורה נאמר: "כל החורבן המוסרי שבא לעולם, כל פריקת העול של התורה והמצוות המעשיות, הכל בא מצד שהרגש והמחשבה תובעים את תפקידם."
הסיבה העיקרית לכך שרוב עמישראל עדיין לא שומר תו"מ
המצב היום ממש לא הגיוני; עד שהגענו לאתחלתא דגאולה, לארץ ישראל רוב העם לא שומר תו"מ!!!
והנה קרב יום הדין, איך נוכל לסנגר על עם ישראל? מה נגיד לריבו"ש, שהתו"מ נרמסים פה באץ, והארץ מלאה פריצות ותועבה?
הבעיה העיקרית היא שרוב העם רחוק מתו"מ. מה עושים עם זה? איך משנים את זה?
זה מוטל עלינו.
הדוסים סגורים במקומות שלהם, אין שום סיכוי שאדם חילוני ירגיש בעומק הבשורה של התורה..
הרב אומר- החילוניות בעם היהודי איננה תוצאה של ריקבון. עזיבת הדת לא באה בגלל נהנתנות וריקנות, אלא בגלל שיש ציפייה מהתורה לתת אלטרנטיבה רוחנית ריגשית מעמיקה, השקפת עולם שנותנת לאדם את הכוחות הגדולים שהוא יכול לקבל משם, ואת זה הדור לא מכיר. אדרבה, בתקופה ההשכלה הקומוניזם הציע פתרון חברתי, הליברליזם הציע שיחרור, סוציאליזם וכו' הציעו רעיונות שסחפו המונים לתיקון עולם, ולעומתם היהדות הציעה אסור ומותר, מצוות ועבירות. הזעקה לא מתחילה היום, הזעקה כבר נשמעת בהרבה דורות קודמים, רבנו בחיי לפני 800 שנה אומר בהקדמה לחובת הלבבות: 'המוח והלב הם מבחר איברי האדם, איך יעלה על הדעת שהקב"ה ירצה את עבודת הרגליים והידיים שלנו, ולא את עבודת המוח והלב?'
עיקר עבודת ה' צריכה להיות במוח ובלב. כשהמוח מלא דעת אלוקים והלב מלא אהבת ה' ויראתו, המוח והלב מניעים את הידיים והרגליים לעבודת ה' המעשית. אבל גם אז העיקר זה איפה הנפש של האדם, איפה המחשבות שלו.
אין היום כמעט אנשים ששאיפתם בחיים זה 'לעבוד את ה' ', בצורה הכי פשוטה שיש.. רוב האנשים שואפים להתחתן עם אישה טובה, שתהיה משפחה טובה, לעסוק במקצוע שאני ארגיש בו סיפוק.. אין הבדל בין האידאלים שלנו ככה, לבין אידאלים של חילוני ערכי!! במה מתבטאת הדתיות שלנו בשאיפות לחיים? איפה העולם הרוחני? אנחנו לא גדלים על שם ה' יום יום! הדת לא משתלבת מספיק בחיים. הדת צריכה להיות לא חלק מהחיים, אלא החיים עצמם; הכלה כל הכל נובע מתוך התורה! ואז הדת תהיה דבר מתוק ואמיתי.
איך משנים את זה?
הרב מסביר למה המצב הוא כזה, ומזה נלמד איך אפשר לשנות:
עיקר הגאולה- זה לא שהגויים לא יעשו צרות, זה לא בית מדרש- זה גאולת הנשמה, הפנימיות, שהארץ תמלא דעה. ובשביל זה צריך שעמישראל ישוב לארצו ויחדש את חייו הרוחניים ואז כל הצד הרוחני יפרח.
מי שמתנגד לדת- זה לא נובע מהתנגדות, אלא מצימאון לדת אמיתית, לידיעת אלוקים בגדלות ולא בקטנות, לאמונה מתוך בירור והבנה ולא מתוך אמונה מסורתית.
הדור שלנו דורש את העומק ולא את הטכניקה. הטכניקה צריכה לבוא מתוך מילוי פנימי.
האדם של היום עסוק בעצמו ובהתפתחותו הרוחנית, וזה 'מוריד את האדם לעומק הקטנות, ואין קץ לייסורים גשמיים ורוחניים המסובבים מזה. אבל צריך שתהיה מחשבתו ורונו, ויסוד רעיונותיו נתונים להכללות, לכללות הכל, לכללות העולם, לאדם, לכללות ישראל. לכל היקום. ומזה תתבסס אצלו גם הפרטיות שלו בצורה הראויה. וכל מה שהתפיסה הכללית היא יותר חזרה אצלו ככה תגדל שמחתו וככה יזכה יותר להארת האור האלהי, כי שם מלא חל על עולם מלא ולית שכינתא שריא באתר חסיר, וכיוון דבאתר חסיר או פגים לא שריא, איך תשרה באתר שהכל נטול וחסר, ואין שם כי אם נקודה דלה מצערה ואפסית, שהיא הפרטיות האנכית לבדה. והתביעה הזאת להיות נתון ביסוד הכללי, בצרורא דלעילא דביה חיי כולא, הוא יסוד נשמת הצדיקים המתהלכים לפני האלהים ומתענגים על ה'. ' [הרב, מוסר הקודש ק"א]
מי שרוצה קירבת אלוקים הולך למקום שבו הקב"ה נמצא. אנחנו מבקשים סייעתא דשמיא- ריבו"שע מבקש סייעתא לשמיא, כך אומר הרצי"ה. אנחנו רוצים קרבת אלוקים אישית? פרטית?? אבל איפה אתה מחפש את זה. בעצמך לא תמצא את השם, זה יוריד אותך לעומק הקטנות. ה' נמצא באומה, בגאולה- שם חפש את ה'. תראה איך אתה עבד לעם קדוש על אדמת הקודש.
אנחנו צריכים לבנות השקפת עולם אחרת, מבינה, מעמיקה, שהיא עיקר שאיפתנו ומתוכה אנחנו שואלים את עצמינו מה אנחנו צריכים לעשות.
בשביל זה צריך לדעת טוב טוב מה התורה אומרת, וגם מה המציאות אומרת.
יש 2 סוגים של תשובה. יש תשובה מרע לטוב, ויש תשובה מטוב לטוב. מקטנות לגדלות. וכשם שמועילים לעולם כולו- יחיד שעשה תשובה מוחלים לו ולעולם כולו- בעליית המידות והמחשבות הנפולות, כך ויותר מועילים ומיטיבים לאדם, כך ויותר מועילים ומיטיבים לעולם כולו ע"י העלאתן של המדות והמחשבות הקטנות כשעולות לאורה גדולה. ומדה זו של העלאת דברים קטנים לגדלות אינה פוסקת בכל עת ובכל שעה, והיא התשובה הגמורה שצדיקים גמורים באים על ידה להיות עולים במעלות בעלי תשובה' [הרב, אורות התשובה]
ונראה שהרב היה עסוק כל חייו בתשובה הזאת.
הציבור הציוני הוא ציבור מאוד מאוד קטן בעם ישראל; איפה אנחנו?? נשרכנו אחרי הציבור החילוני היוזם והמשפיע, כמיעוט קטן ולא משמעותי. המנהיגות, ההובלה- היו של אנשים כמו דוד בן גוריון, וגולדה מאיר, ומאיר הר ציון, ואריק שרון- ובוגרי בתי המדרש לא היו שם. בזמן שהם היו רוב- ואז באה השואה. ואז החילוניות התפשטה, כשבין השאר החילוניות התפשטה בגלל שלא היינו שם.
לפני 100 שנה לא הייתה תקשורת שמאלנית וכו'. ואם עולם התורה היה בא ולוקח אחריות על העם היהודי, על הגאולה, על א"י, על המדינה- כל ההיסטוריה שלנו הייתה שונה. הממשלה והכנסת והעם כולו היה נראה אחר. ולא ידענו לעשות. L
יש לזה הרבה סיבות, אחת מהן היא- שבגלות, בצדק, נכנסנו לבונקר. לא יזמנו, לא היינו ראש גדול, מאז שחרב בית המקדש. אין לו לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה. מה הקב"ה רצה הזה? תורה ורה תורה וזהו. אבל לפני שחרב בית המקדש- הקב"ה רצה מנהיגות, צבא, חקלאות, מחקר.. גם את זה הוא רצה. הוא רצה שנהיה ממלכת כהנים וגוי קדוש. ועכשיו כל אומות העולם רוצים לטרוף אותנו, ורוצים לנתק אותנו מדתינו- חכמי סוף בית שנים קיבלו על עצמם אסטרטגיה חדשה,, שבאה לידי ביטוי בריב"ז ב'תן לי את יבנה וחכמיה'. אנחנו נכנסים לבונקר, לבית המדרש.. 2000 שנה היינו בבונקר; לא עניין אותנו לא צבא ולא מדינה ולא חקלאות ולא מחקר ולא שום דבר חוץ מהתורה.
עשינו את הבלתי יאומן; שרדנו 2000 שנה בתנאים לא נורמליים ונגד כל חוקי היסטוריה נשארנו נאמנים לתורה ולמצוות. התפילין של בר כוכבא הם בדיוק כמו של היום. אותם טליתות, הכל נשמר. כלום לא השתנה. אין לזה שום תופעה באף עם בעולם. זה חסר תקדים. וכל זה בזכות הבוונקר שבו התבצרנו.
ועכשיו, קול דודי דופק; הגיע הזמן לצאת מהבונקר. הגיע הזמן להפתח לעולם.
קשה מאוד לצאת מהבונקר. זה אומר להתחיל לקחת אחריות. אנחנו חייבים לקחת אחריות.
מוסיפה BYTE של 0 לסוף כל קובץ ואז וורד מסתבך בלפתוח,
אחד הפתרונות הם להעלות את הקובץ בתוך קובץ RAR או ZIP.
(הפתרון היותר טוב זה שהצד המקבל ימחק את הBYTE המיותר)
או הקניה הכי גדולה.
האם יצא לכם להתייעץ רפואית עם AI?
האם הAI השפיע על הקשר הזוגי או המשפחתי שלכם?
אני חושב שאצלי הכל קרה😅
אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.
כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים.
קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)
אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..
עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.
וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.
ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן..
מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות
רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים
והזמינות כמובן מיידית
מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים
למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים
או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל
וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות
חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)
ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד
אם כן אשמח לעזרה בפרטי
תודה מראש!
בעודי מחכה בתור בסופר
ילד ישמעאלי קטן טרוריסט חמוד אחז בציצית שלי ושיחק איתה
כה אמר ה' צ־באות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו א־להים עמכם
טוב אז אמנם לא 70*10*4
אבל לפחות חלק קטן
אנימהאשמח לשמוע מכם הכוונות יתרונות וחסרונות בהחזקת רכב לבחור בן 21 עם עבודה קטנה שמכניסה 3-4 אלף בחודש. בעיקר מהצד הכספי והנפשי.
חיסרון: יכניס אותך לחובות
אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.
כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום
זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.
תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪
תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין
תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה
תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול
תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)
כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.
או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה
ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.
אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.
למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?
מניח שיש יותר זול מזה
האם וואו? זה איני יודע
ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'
ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף
לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות
זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב
לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי
מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן
צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות
נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית
אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות
נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית
אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע
אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...
זמן זה פרמטר חשוב בחיים
בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.
גם רכב זה על אותו בסיס
שילוב של נוחות+חיסכון זמן
על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.
אבל זה על אותו משקל.
אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן
ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה
לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת
ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס
אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה
וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש
אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.
או משהו כזה.
לכן זה שיקול של עלות תועלת
במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי
אבל יש כאלה שזה שווה להם
(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)
תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.
השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק
יתרונות: נוחות
חסרונות: עלות
זה בגדול
עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום
תוסיף עלות שנתית של טסט
אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך
וכמובן דלק
אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.
ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)
מה זה הדבר הזוועה הזה. אין לילה, ושבת נמתחת כ'כ...
לא מבינה למה בכלל עוברים לשעון קיץ
חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש
מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני
ים זמן לשיעורי תורה בשבת
ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה
ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30
אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.
רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).
רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז
בס"ד
אין מילים! לא מה שאנחנו חושבים. משהו אחר לחלוטין:
איך להכניע את אירן. אליהו יוסיאן בראיון בערוץ טוב. מאתמול.
אני צעיר, רוצה לעשות מה שבאלי אבל המצפון לא נותן..
תנו לי עצה!!!!
אני מרגיש קרוע!!!
תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור
אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך
זה באמת מורכב.
חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.
ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-
מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.
זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!
שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";
לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך
אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך
כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו
שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי.
לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",
אבל אביא דוגמא מעצמי:
שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה
שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.
(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי
שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.
הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה
ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה
זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין
ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה
שהיתה לי.
אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,
הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל
גם מרמור וכעס והרגשת חנק.
אותו דבר לגבי ספרים;
ספריה ציבורית - יש אנשים
שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא
רוב הספרים המודרנים הם
זבל. ממש. גסים לשמה....
אבל אוהבת לקרוא אז אני
כן הולכת ונזהרת; אם זה
מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת
משתדלת ספר שאם יש
בו דבר מה לא צנוע, זה
לא יהיה לשמה... מבין?
אותו דבר לגבי ספר שכותב
על נושא שאני אוהבת.למשל,
טבע, צמחים, חיים של מישהו
בטבע.... אבל אם יש שם
אפיקורסות וליצנות מהסוג
הגרוע, אוותר.
זה הקרבן שלנו לקב"ה.
לא פשוט ללכת על גשר צר...
ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,
להשתדל להיזהר שזו לא תהיה
נחיתה קשה מדי, שאחר כך,
עלולים לשלם עליה ביוקר....
אז זורקים משהו לכלב התאב הזה
איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם
שנסתפק בזה ונרגע מזה.
בהצלחה!
