שהבעל והאשה לא הולכים ביחד ברחוב אלא במרחק 50 מטר זה מזה. ועוד דברים שהצנעה יפה להם.

כשיש לבני זוג ציפיה להיות חברים טובים מעומק הלב כנראה שצריך להשקיע קצת יותר.

די ממצה את העניין.

בעזהי"ת.

היא כ"כ חשובה ומהותית,למה דחקו אותה לפינה?!

משפט המחץ- "אין דרך אחת לבטא אהבה"- הוא כ"כ נכון!!!

אני חושבת שאנחנו לא יכולים להזדהות עם הערכים של גור בעיקר בגלל שלא גדלנו בתפישת עולם שלהם.

בעזהי"ת.

אני גם חושבת שהם מעוותים ולא נכונים, ולא ככה אמורים להתנהג, אבל אם טוב להם בזה, מי אני שאחלוק....

בעזהי"ת.

לך תתחרה בMicrosoft..

בעזהי"ת.

על מטוס אחד שהיה צריך לנחות איפושו דחוף, אבל לא ידע איפה הוא.. אז הוא שלח SOS- "איפה אני?!", וקיבל מענה: "אתה כאן!"

ישר הוא ידע לנווט לאן שהיה צריך...

וכששאלו אותו איך ידעת, הוא אמר, רק מייקרוסופט יכולים לתת תשובה מדוייקת ב100 אחוז אך לא רלווטית....

יש?

ממש לא. ומכל הסיבות שבעולם! 

והכי מזעזע, שגם אם ק ש ה למישהו- אין לו מה לעשות עם זה!

בעזהי"ת.

נראה שהרוב דיי מוצא את עצמו בזה.

וכן זה באמת מחריד שאין דרך לצאת מהמעגל הזה.

למרות שבמחשבה שנייה- מכל דבר אפשר לצאת, השאלה היא איזה מחירים תצטרך לשלם על זה, והאם אתה מוכן לקחת את הסיכון שכרוך בכך.

עשרות אלפי אנשים שלכולם מתאימה הדרך הזאת?

(נעמיק. מה עם חובת ההצלה לאנשים שחיים במצוקה, אינם מודעים לה ואינם חפצים לצאת ממעגל זה? זוהי חובה מוסרית בסיסית)

והמחיר הוא כ"כ כבד שאף אחד כמעט לא עושה את זה.

יש יוצב"ש מפורסמת- שרהלה איינפלד, חסידת גור לשעבר שיצאה בשן ובעין משם, בבלוג שלה היא משתפת על התהליך וכו', ובא נאמר שהתיאורים שם לא נחמדים בכלל..

בעזהי"ת.

ברגע שאתה גדל בחברה מסויימת עם כללים שאתה מקבל אותם כמובנים מאליהם, באורח פלא הדרך הזאת תתאים לך יותר ממה שבאמת היא מתאימה לך.

יש הבדל בין "הדרך שמתאימה לי באופן אובייקטיבי", לבין הדרך שמתאימה לי באופן סובייקטיבי, אחרי שכבר גדלתי בחברה מסויימת וחונכתי בדרך אחרת.

ועל בסיס זה בדיוק צמח המושג "תינוק שנשבה".....

(זה נכון, חתיכת באג שיש בשיטה הזאת, אבל זה לא סותר את נכונות שאר הדברים..)

כבד כבד, ועדיין, זה אפשרי.

ומי שבוחר לא לצאת משם עושה את זה בדעה צלולה ובבחירתו האישית.

[לא מכירה את השרהלה הזאת...]

אני מסכימה עם מה שכתבת. 

יחד עם זאת, הכללים שם לא סובייקטיבים! 

כשצרכים בסיסיים של אדם נרמסים, עם כל הכבוד לחינוך- הטבע מנצח בסופו של דבר. (או מכריע)

(ובכלל, זה כבר מקום לדיון תורני-רעיוני, הרי זו עשה מדאורייתא 'ודבק באשתו'??)

איך אפשרי? למחוק עבר? להיות מנודה מכל מה ומי שהכרת? להיות בודד וערירי?

בעזהי"ת.

או: הכל אפשרי אם מספיק מנסים.

או: אין דבר העומד בפני הרצון.

תבחרי את הוורסייה המתאימה לך

את הדיון התורני תשאירי בצד, אין לי באמת כלים להתמודד איתו עכשיו, לא למדתי את הדברים לעומק.

אבל תרשי לי להניח שמבחינה הלכתית זה מסודר, שהרי האדמו"רים של גור הם אנשים משכמם ומעלה, גדולי תורה!!! לא נראה לי שמישהו שם ביטל מצוות עונה או משהו דומה...

זה פשוט מאזן מאוד עדין. שקשה להגיע בו אל נקודת הדיוק...

ואם הטבע מכריע- שיכריע אני מחכה..

[ואל תשכחי שלתהליכים חברתיים לוקח עשרות שנים לקרות. אז ק"ו בחברה כ"כ סגורה הרמטית כמו החרדים...]

להסתמך על איזה"שרה'לה" שהתפקרה (למה "לכבס", "יוצב"ש"..) ויורקת לבאר ששתתה ממנה - זה מעשה מגונה.

זה בדיוק האיסור לקבל הוצאת שם רע, ועוד על ציבור, והדבר הכי פחות מתאים לימים אלו.

אינני יודע מי את אישית, והאם גם לך יש חוויות לא-נעימות מרקע כזה;

אבל מה שברור - שדווקא עדות של אדם ש"יצא" משם, היא לא פעם הכי בעייתית, גם במקרים שניתן להאמין לכאבו האישי.

יש גם אנשים שכותבים כך על הציבור הדתי "סתם", כי הם יצאו ממנו - קל וחומר סיפורי זוועה מאנשים שיצאו מהעולם ה"חילוני", שעל ברכיו מתרפקת מוציאת הדיבה הנ"ל שהזכרת, וגם הם מלאי חוויות מסמרות שיער...

ככלל, חסידות גור (שאכן אינני מכיר את פרטי הנהגותיה בכל מיני עניינים שבינו-לבינה, וגם אין לי כל ענין להכיר, כשאין לי בכך כל תועלת), היא חסידות מפוארת. באירופה לפני השואה זו היתה החסידות הכי גדולה בפולין. אני קראת ספר, של שני כרכים של חסיד גור, על מסעו ל"שם", מקומות והווי..

לקחת מכל העושר הזה איזו נקודה ולהתייחס אליהם כעיוורים שאינם מודעים למצוקתם, עד שתבוא מישהי ותחלצם - זו ממש צרות מוחין לדעתי. ומי אומר שהאושר הפנימי של ה"שרה'לה" הזאת כיום, הוא גדול ממי שנמצא שם. אני כמעט בטוח שלא..

את יכולה להגיד על  כ ו ל ם  שלא טוב להם?  ולהסביר מראש שמי שלא מבין זאת שם, פשוט "לא מודע למצוקתו"? משל מדובר בעדת מופרעים?..

חסידות שרבותיה יכלו לצוות על חסידיהם לעזוב את השכונות בערים המרכזיות, ולעבור לערד, חצור הגלילית, ועוד - אין להם מספיק שכל להבין איך ראוי להתנהג בבנין משפחות, מה שכל צעיר בפורום לנ"ו "מבין"?..  אני לא מאמין לכך, וגם לא מתכוין לקרוא "נסיונות שיכנוע" לכך, כי בעיני זו הוצאת שם רע ללא תועלת מינימלית שנדרשת בהלכה לענין זה.

ולהגיד ש"צרכים בסיסיים של אדם נרמסים" שם?.. זו אחריות מאד גדולה. ש"הטבע ינצח", את זה כל מופקר אומר גם כנגד כל סייג אנושי בסיסי שהיהדות מציבה, כידוע.

כללו של דבר, אני אינני בא לדון על הנהגות שאינני מכירם, ושצריך לשאול הרבה אנשים, וגם אנשים גדולים עליהם - בוודאי שלא להסתמך על ספרות-זולה של מי שעזבה, אחרי הכל, גם עוד כמה דברים שמי שבראה ומחיה אותה בכל רגע מצווה עליהם..  אני בא לומר שלדבר כך על עדה גדולה ומפוארת בישראל, שבוודאי רבים מתוכה מרגישים שמחה והתעלות בהשתייכותם אליה, זו לא צורה. ואם יש למישהו קושיות אישיות על דברים מסויימים והם מפריעים לו - ישאל מישהו גדול "מבפנים" שמכיר היטב ויגבש לעצמו את עמדתו האישית.  לצערנו, היום הבעיה של ההקצנות "לכיוון השני" הן לא פחות חריפות בלשון המעטה, ודומני שגובות מחיר כבד בהרבה וגם מהם קשה "לצאת", להבדיל..

לא הסתמכתי על הגיגיה (הכואבים) של שרהלה, הבאתי אותה בתור דו' לאחת שהייתה ונכוותה. 

התפקרה? מילה קצת טעונה וגם לא נכונה מציאותית, על היהדות ככלל היא לא יורקת, אך על הבור הריק שעליו חונכה היא יורקת ובצדק.

ואדרבה, למי יש עדות מהימנה? למנהיגי העדה שאלופים בהסברה פנימית?

ברור שהיא ספציפית ודומיה מדברים מכאב אישי, אבל כאן הבן שואל- מה הרקע לכאב כ"כ גדול?? לנפנף בזה שהיא כרגע לא שומרת תומ"צ אין בכך כדי לפטור את עיקרי טענותיהם.

חסידות גור אכן מפוארת והייתה מפוארת עוד יותר.

לעניינו, עיקר הטענה היא לגבי החוקים והכללים שאותם נתן ה'בית ישראל' כשאיפה לבעלי דרגה- שכיום מיושמים בצורה גלובלית על כלל החסידים.

לא אמרתי על כ ו ל ם, אך בהחלט בעל שכל ישר יכול להבין שא"א כיום לילך בדרך של עיקור טבע וחיים. אישה לא מסוגלת לחיות חיים מלאים שאין לה את הצרכים הרגשיים שלה, גבר לא יכול לחיות חיים מלאים שאין לו את צרכיו שלו וכן על זה הדרך.

ובמיטותא, מה ההבדל בין אישה מוכה רגשית לאישה מוכה פיזית? אדרבה, היא הנותנת! ממש כמו שאישה מוכה יכולה לאהוב את בעלה אהבת עולם (מעוותת), ועלינו בתור ציבור וחברה להצילה. אני לא רואה הבדל גדול בין המקרים. (לצערנו בהקשר הזה, בצורה תאורטית).

אני כן יכולה לומר שאני מכירה את ההנהגות וגם יצא לי לדבר עם כמה מהחסידות בדווקא על הדברים הנ"ל, ואי לכך כתבתי את דברי.

שוב, בטוחני שישנם כאלה שדווקא הנגה זו היא הטובה ביותר עבורם, אך פשוט שמדובר בקומץ, מהסתברות סוציולגית פשוטה, שמצביעה מיד על הבעייתיות- ממה נפשך, הרי בתוכם כולולים ודאי גם אלה שדרך זו אינה טובה להם, ידיהם ונפשם כבולות בכלא האידאולגי כביכול, בין שהם מודעים לכך ובין שלא.

(משל למה הדבר דומה? לילוד שנולד בתוך הביבים, והמשיך וגדל כך כל חייו, נלחם על פתו ומימיו ואין לו בעולמו כלום מלבד מנהרות הרפש, והדבר הנשגב ביותר שראה בחייו הוא ילוד חושך שכמותו. אין לך מעלה גדולה יותר מלהוציאו משם, להראות לו את אור השמש הנפלא וללמדו הליכות עולם מהם.)

שעל מה שאינני מכיר - אינני יכול להעיד.

ב. מי ש"זרק" את כל דרך התומ"צ, ויש לו נוגדנים כלליים כלפי החברה בה גדל - פסול לעדות לגביה לגמרי. זה דבר מובן מאליו. וגם אם אפשר להבין לא-פעם כאב אישי של אדם כזה, עדותו הפומבית אינה קבילה ויש בה - בלשון המעטה - "אי נוחות" גדולה.. גם איננו יודעים כמה נתונים "אובייקטיביים", וכמה דברים שאישית התחככה בהם מעורבים בכך - וב"אשמת" מי. ולקרוא בכללות "בור ריק" לחינוך שהיא קיבלה, בפרט על רקע "חינוכים אחרים" שיש היום, כולל בהווי שבו בחרה הגב' הנ"ל - זה לדעתי נורא ואיום.

ג. לא דנתי, כמובן, על עצם הנהגתם בנושא הספציפי, שאינני מכירה; וגם לא קראתי בדיוק מה נאמר עליה בשירשור מקודם, במכוון. ככלל, בוודאי שדרך התורה הכללית אינה "עיקור טבע וחיים" אלא העלאתם ועידונם (יש ספר בנושא זה, שיש עליו הרבה הסכמות מגדולי הרבנים החרדיים, ודווקא הפוך מהכיוון שציינת). אבל להמשיל זאת "לילד שנולד בתוך הביבים", "ילוד חושך".. זה דבר נורא ובלתי מתקבל על הדעת. זו הקיצוניות השניה. הנהגות שנוסדו, לדברייך, ל"בעלי דרגה", יש בהם מן הסתם "נקודת תוכן", גם אם אינם מתאימים לאחרים. לדבר כזה לא קוראים בכינויים כאלה, גם ב"משל". 

ד. אני לא אוהב שאומרים על ציבור, אנשים רבים, לומדים: "לא מודעים".. לא כל מי שנוהג אחרת ממני - הוא פשוט איזה "עיוור" שלא מודע.. יתכן שהוא חושב/מרגיש אחרת. אע"פ שאת צודקת שלעיתים גם מוסכמות חברתיות יכולות לכבול מאוד.

ה. מלבד עצם השאלה מה התועלת בחידוד הנקודה הזאת כאן (הרחק, כמובן, מכוונתו התמימה של פותח השירשור), שזה לא "פורום גור" שאולי ישנה משהו.. - הרי עיקר הטענה היתה על לקיחת דבר שהוא "סעיף" בחיים (כמו שאמרתי - לא  מכירו), גם אם סעיף חשוב ובסיסי, והצגתו, גם אם לא במתכווין, כ"הכל".  וכמו שאמרנו, יש בדרך חיים זאת, ובציבור זה, הרבה תורה וחסד ואידיאליזם ותוכן.

ואומר שאתה צודק, אין טעם בליהוגים בעלמא..

שיהיה בהצלחה לכולנו, כלל עמ"י, באשר הם.

לכן הם יצדיקו כל עיוות חילוני, ויגנו בתוקף כל הנהגה חרדית.

לק"י

לא בטוח שמה שכתוב בכתבה- זאת בדיוק המציאות.

אבל, אני שמעתי ממישו שעבד הרבה שנים עם אוטיסטים- שיש חסידות מסויימת (לא זוכרת אם זאת חסידות גור) שיש אצלם אחוז גבוה יחסית של אוטיסטים.

נראה שכשהתקשורת לא מספיק תקינה וזורמת- זה עלול להוביל לבעיות תקשורת אצל הילדים..

לא מדובר רק על חסידים כאלה, אלא באופן כללי על אנשים שהתקשורת אצלם כנראה קצת מוזנחת.

אבל מכיוון שפה מדובר על חסידים- כתבתי דוקא את זה.

בעזהי"ת.

הייתי בסוף סעודת ערב שבת אצל חסידים (לא יודעת אם גור, זה היה במאה שערים), והבנות והבנים (של אותה משפחה!!!) אכלו בחדרים נפרדים...

כלומר, יתכן בגלל שהיו אורחים.

אינני חושב שמישהו עושה סעודה "נפרדת" לבני המשפחה בלבד.

בעזהי"ת.

רק לאחרי הסעודה, לדבר קצת.. והיה ברור שיש 2 שולחנות ב2 חדרים.

והיינו בשוק, ושאלנו על זה, הם אמרו שככה צריך, ושזה לא שייך שאחים ואחיות יישבו שאותו שולחן...

לנו!

כי אנחנו חיים אחרת! ב"ה..

באמת לא שמעתי על זה מעולם.

זה משהו שאפשר לחקות? הרי היינו רוצים לדעת יותר מוקדם אם זה היה ביכולתנו....

מוזר שאתה כאילו משווה ביניהם.

לק"י

יש לי כמה בני דודים (חרדים, אבל ממש לא חסידי גור) שנפגשו כ-3 פגישות ארוכות והחליטו על חתונה.

לי באופן אישי זה נשמע מהר מידי ומלחיץ, אבל עובדה שזה אפשרי..

ואגב, החיים שלהם לא טובים יותר/ רעים יותר מאשר של אנשים שיצאו הרבה זמן, אלא אותו דבר פחות או יותר.

מה שאומר, שלפעמים מספיקים להכיר טוב ולהקשר בזמן קצר+ סייעתא דשמיא ענקית "ליפול" על המישו הנכון

אפשר גם לקפוץ באנג'י ממגדל כלבו שלום בלי חבל... רק שזה לא נשמע לי כמו רעיון מאוד טוב... 

ואת אף פעם לא יכולה לדעת אם החיים שלהם טובים\רעים יותר מחיים של אחרים שיצאו יותר זמן. 

סביר להניח, שאם לבן דוד שלך יש בעיות בחיי הנישואים שלו, הוא לא ידבר איתך על זה.

לק"י

ואני מסכימה שזה באמת מוגזם להחליט על חתונה כ"כ מהר- ואני באופן אישי לא הייתי הולכת על זה..

אבל לא מזמן שמעתי על זוג שיצאו כמה שנים, התחתנו, היו נשואים כמה שנים- והתגרשו. אזמה?!

מסתבר שגם אם יוצאים שנים זה לא בהכרח המדד לחיים מאושרים והצלחה בזוגיות.

מה שהתכוונתי להגיד זה- שגם כאלה שיצאו שנים, וגם כאלה שיצאו ימים..- הזוגיות יכולה להיות טובה יותר או פחות. ומספר הפגישות הוא לא המדד לזה.

למרות, שעל פניו זה נראה שככל שמכירים יותר- יותר קל להגיע להחלטה הנכונה.

ולכן, כהמלצה- לא הייתי ממליצה להחליט כ"כ מהר.

מכירה מקרוב את הציבור החרדי, ויש שם כ"כ הרבה מנהגים שונים,

מהקיצוני ביותר עד המתונים..

אז אני לא באה לומר מה הכי נכון לעשות, אלא להיפך,

כל אחד מכיר את עצמו, את הסביבה והנוהג אצלם,

שכל אחד יעשה את ההחלטות שלו, איך שהכי טוב לו!
ויתפלל לסייעתא דישמיא והצלחה בדרך שבה הוא בחר להקים את הבית שלו..

שנזכה..

מזל שאת פה

חרדים ככלל יוצאים רק אחרי שהם יודעים כל פיסת אינפורמציה על המשודך, ומה שנשאר בפועל לבדוק זה את ההתאמה והכימיה. אי לכך, אפשר להבין חרדים שנפגשים מס' מועט של פגישות וסוגרים. מה שא"כ אצל הגורים.

בחסידות גור, נשים לא נוהגות... 

יכולים בבחור/הבחורה להגיד שהם לא מעוניינים..

(ואז כל האוכל לוורט שנמצא במקרר הולך לפח...)

בעזהי"ת.

זה לא לשון הרע.

אחרי השואה עולם החסידות היה במצב קשה מאוד. האדמו"ר מגור רצה להחיות את העולם שכמעט ונכחד אבל בשביל זה הוא רצה רצינות מוחלטת של כל מי שהולך איתו.

הוא קבע את התקנות האמורות על מנת להקים גדודים של קדושה ואמר שמי שרוצה להיות איתו חייב לנהוג לפי התקנות.

חלק מגדולי ישראל כבר בתקופה ההיא יצאו נגד התקנות ההם.

חסידי גור עד היום מקפידים לפחות על עיקרי התקנות ובוודאי כל מה שקשור להתנהגות בפרהסיה (כמו שכתבו כאן שהבעל והאשה לא הולכים ביחד ברחוב.

עד כאן העובדות כפי שאני יודע אותם (אחי היקר - אם טעיתי במשהו תגיד לי ואתקן בעז"ה)

את דעתי על העניין אחסוך ממכם.

בחסידות גור מדברים עברית מתוך עיקרון!

רק המבוגרים מבינים יידיש.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!