לא ממש פיתרון, אבל אם אתם שוקלים חינוך ביתי, צרו קשר בשמחה

(הגדול שלנו בן 10)

שלום אנונימית, כשקראת את מה שכתבת - חשבתי שאני כתבתי את זה....

כדאי לבקש מיועצת ביה"ס להיכנס לכיתה ולצפות בו במשך השיעור - יש להם הרבה פעמים התבוננות שאין לנו ,הההורים.

שיחה עם מחנכ/ת הכיתה יכולה להועיל . עשינו את זה עם בננו. היועצת לקחה אותו לשיחה והצליחה לדובב אותו. הוא דיבר על כ"כ הרבה דברים שבעינינו ניראים יומיומיים. וזה כאילו שהוא הוציא הרבה אויר רע שהיה אצלו.

זה לא שהוא נירגע במאה אחוז, אבל... הוא הרגיש שילמישהו בביה"ס איכפת ממנו יותר מאשר בד"כ.

וזה לא שאנחנו לא הורים קשובים, פשוט בעלי מקצוע - יותר מקצועיים מאיתנו.

וגם....בשקט אומר לך - לא נורא אם הוא יישאר בבית יום-יומיים. זה יעשה לו טוב ויתן לו קצת הפוגה מכל הלחץ בביה"ס.

לצערי אני לא מחזיקה כלכך מיועצת ביה"ס

בדרך כלל אין לה זמן לילדים נורמטיביים. לפני שנתיים פנינו אליה בבקשת

עזרה כי היו בעיות עם ילד מכיתה גבוהה יותר שהציק קבוע לבן שלנו והיא פשוט לא התייחסה...

אבל הוא כבר לא מציק לו מזמן, זו לא הסיבה שהוא לא רוצה ללכת.

ויוקטנה- לא מתאים לי חינוך ביתי. מצטערת, ביה"ס נראה לי דבר טוב, גם כשלא מסתדרים איתו.

בסה"כ המורים והמנהל ממש טובים.

שילמדו מנסיון כזה שבאמת למערכת אין כח עליו, ושהם "לא יותר מקלפים" (עליסה בארץ הפלאות, סיום).

לעניות דעתי הבאמת דלה זה נשמע לי יותר מדי כיאלו ויש מישהו או משהו שמפריע לו שם מאוד אם את אומרת שזה כבר שנים,אולי לבקש מהמחנכת קצת להסתכל אחריו לראות מי בא איתו במגע בבית הספר ?.מאוד לא פשוט להניח שאין מי שמציק לו,אולי ההשגחה בבית הספר מצד המורים לא גבוה מספיק ויש מספיק פינות כנראה שאפשר להציק ואין רואה

נניח שאין משהו ספציפי וסתם לא בא לו, תציירו יחד מציאות שבה אין לו בית ספר, ממש כמו החופש הגדול - אבל בלי סוף...

תנסו לטפל במה שמציק לו ולמצוא את מה שחיובי בבית הספר, ובוודאי יש הרבה.

ותודו בפניו שגם לכם לפעמים לא בא ללכת לעבודה (ושבילדותכם גם לכם לפעמים לא התחשק ללמוד), אבל ברור לכם שזה כדאי כי יש לכם חברה, ואתם מתפתחים, וכמה כבר אפשר לשבת בבית, וכו'.

אשמח לתגובה.

עיצה ממש יפה.... מאוד מתחברת...

ברור ששאלנו יותר מפעם אחת מה בדיוק הוא לא אוהב בבי"ס,

הוא אומר רק שהוא לא אוהב ללמוד, שזה דבר רגיל אצל ילדים- לפחות אצל הילדים שלי. חוץ מזה רוב הימים הוא חוזר עם חיוך, ומספר חוויות חיוביות. זה ממש לא נראה שהוא סובל שם, והוא ילד מאוד אמיתי שמספר לי הרבה, אפילו כשהוא לא היה בסדר הוא מספר לי.                                  ולספר על עצמינו קצת קשה כי אני שנאתי את ביה"ס ולא למדתי  ברצינות  רוב השנים ורק לפני הבגרויות נזכרתי ללמוד וההורים שלי שילמו הרבה כסף על כל שיעורי העזר שהייתי צריכה פתאום, וגם למדתי המון חומר בזמן קצר... את זה דווקא סיפרתי לו כחוויה שלילית. זה עדיין רחוק ממנו וממש לא מרשים אותו.                                                                                     אבא שלו אהב ללמוד אז אין לו מה לספר. ושנינו מאוד אוהבים את העבודות שלנו כך שזו גם דוגמא שאפשר רק לקנא...         האמת שאולי הבעיה שלמרות שאני חושבת שטוב לו בבי"ס אני קצת מזדהה איתו, כי אני שנאתי ללמוד, ואף פעם לא שיעמם לי בבית ,היום ברור שאני רואה דברים אחרת, וגם בתי הספר השתנו מאוד לטובה , אבל אולי בכל זאת יש לי הזדהות איתו.                                        טוב קצת הארכתי וגם יש לי בעיה במחשב כפי שרואים...                                                                                                                        אז מה עושים????????????                       

תגידי לו שאת מבינה אותו. באמת, יש ילדים שלא כ"כ אוהבים ללכת לביה"ס. זה לא דווקא שהם לא לומדים ולא אוהבים ללמוד (כך הוא לא יזהה את עצמו כ"כזה"), הם יכולים לפעמים ללמוד הרבה מספרים וכד'. אבל לא אוהבים כ"כ ללמוד בביה"ס.

אבל אין ברירה - לבי"ס חייבים ללכת (אל תפרטי מי מחייב)... סה"כ, גם שומעים שם דברים מעניינים וגם יש חברים. וכשאתה חוזר אתה שמח. ואם פעם אדם רוצה ללמוד משהו שכן מענין אותו או לעבוד בדבר שמענין אותו - הוא יצטרך את מה שהוא למד מקודם. אחרת יכולים להגיד לו: קודם תשלים דברים שצריכים לדעת לפני המקצוע הזה.

אז לכן, השאלה היא לא אם הולכים לבי"ס או לא. צריכים. השאלה היא רק אם נעשה את זה יותר בשמחה או שנתלונן.

אם תחפש דברים טובים גם בביה"ס, ותתענין במה שמלמדים, תשאל, תשתתף, יהיה לך טוב יותר. אם רק תחשוב על זה שאתה לא רוצה ללמוד שם - תרגיש פחות טוב..  אז מה יותר כדאי?

ולהגיד לו: תדע, שכאשר יש דבר שצריכים וחשוב לעשות, אבל אין כ"כ חשק - יש שתי דרכים: האחת - להתלונן ולחשוב על כך שלא רוצים, ואז גם עושים - אבל מרגישים לא טוב; והשניה, להחליט שאם כבר אני שם, אני אחפש מה טוב בכל זאת. אקשיב לכל דבר מענין, אשחק עם חברים, וכך - מרגישים הרבה יותר נעים.

אז מעכשיו - הולכים לישון בערב בזמן וקמים בזמן. זהו, אין ברירה, תשתדל שזה יהיה בשמחה.

ואז אפשר להציע: אם אתה תנהג כך כמה זמן יום אחרי יום, אז אחת לכמה שבועות נוכל לתת לך "יום חופשי" עם אבא ואמא. אבל בתנאי שבזמנים האחרים מבינים שמה שחייבים משתדלים למצוא בו את הטוב, והולכים בזמן. ולהסביר, שזה לא כי הוא עושה טובה להורים שהוא הולך.. אלא בתור עידוד, לשמח אותו.

ונראה מה יקרה..

ייתכן שהרגלי הלמידה שמתאימים לו- הם לא מה שיש לבית הספר להציע לו?

(זה עלה לי בעקבות מה שכתבת על אצמך- לא הצלחת ללמוד בכיתה -אבל בפרטני הצלחת ללמוד המון)

שאלה נוספת-

אם את כן משאירה אותו בבית- מה הוא עושה עם עצמו?

מטייל?

קורא ספרים (של ספרות או מדע יותר עשיר ומעניין מהמקראה של בי"ס....) ?

ישן? מבשל איתך במטבח?

אולי זה ייתן לך יותר הבנה של- מה חסר לו- כשהוא נמצא בבית הספר?

אולי לשלוח אותו לבי"ס שמלמד בשיטת לימוד אחרת

או לשלוח אותו לחוג "מדענים צעירים" (וכדומה) -שלא ישכח את חדוות קניין ידע

וזאת- כמובן אם ניסיתם את כל האופציות לשכנעו.

בשלב זה או אחר הוא יחזור ללימודים. 

תרכיבו לו סדר יום, כאשר הוא מחויב לעמוד בו,

ומתאים לו ולהתנהלותו:

חינוך ביתי.

ממליצה בנוסף להתייעץ עם דמות תורנית המכירה אתכם.

מצטרפת להצעה לשקול מיסגרת אחרת ואולי בינתים להשאיר בבית עד שתמצאו מיסגרת חליפית אבל בלהתנות את זה בלימוד מסודר בבית שתבנו ביחד איתו.

גם אני  בתור ילדה מא' עד י"ב לא אהבתי בית ספר ולא היה לי רע שם בכלל!! להיפך פעמים השתעממתי...

שני דברים שכדאי לבדוק:

תבדקי אם הוא פשוט לא מוצא עניין בבית ספר כי הוא מבין מהר את מה שנלמד- זה מוציא את החשק ללימודים ..

שנית, ההורים שלי שהבינו זאת עשו איתי הסכם שפעם בחודש מותר לי "להבריז"  בלי סיבה מהלימודים בתנאי שאני קמה בלי בעיות בשאר הימים לבית ספר... אם הוא משלים לימודים מהר זה יכול להיות תמריץ מעניין ולא יפגע בו לימודית...

שבת שלום!

להשאיר ילד בבית זו לא אופציה- כי שנינו עובדים.

לשלוח לבי"ס אחר זו גם לא אופציה, אנחנו גרים במקום שצריך הסעות לכל בי"ס ויש הסעה רק לבי"ס איזורי.

שהוא אגב לא רע בכלל. אבל הוא בי"ס של משרד החינוך על כל המשתמע מכך.

אם כן נשארה רק האופציה שהוא ילך לבי"ס- ננסה את שיטתו של ד. נראה כמה זמן זה יחזיק...

תודה על התיחסותכם

לדעתי - שלא יהיה ספק: זה היה קורה בכל בי"ס שהוא היה הולך אליו...

על ספריו של הרב יחיאל יעקובסון בחינוך ילדים "אל תחטאו בילד"

כמו כן, ניתן אולי לפנות אליו לייעוץ אישי.

אני בטוחה שלא תפסידו מזה.

בכלל מומלץ לכולם.

אותי זה ממש מציל.

אני למדתי שכדאי לברר למה לא טוב לו?יש לו חברים?המורה לחוצה?הוא ילד לחוץ?

כל מיני דברים בסגנון הזה..

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.