אני יוצאת עם בחור נחמד כמה פגישות.
הוא בחור מאד חכם, עם עולם פנימי רחב, כמו שאני מאד מחפשת.
מהצד השני יש כל מיני דברים שמפריעים לי. כמובן
בינהם- נטיה לעצבנות [לא סגורה על זה ולכן לא שוללת כאן ועכשיו] רמה דתית שונה ממה שאני מחפשת, כל מיני כאלו.
אבל לא על זה השאלה שלי.
כל ההתנהלות שלו בקשר די שונה ממה שהכרתי עד היום. הוא בן אדם מאד עמוס. אף פעם לא יודע מתי ניפגשים, יכולים לעבור כמה ימים שעניין הפגישה לא יעלה בכלל. לפני רה''ש לא שמעתי ממנו, לא שנה טובה ולא כלום, הרבה מהשיחות שלנו הן במייל בכלל ולא בטלפון. כל מיני כאלו דוגמאות קטנות. [שגם די קשורות לאופי שלו- זרימה כזאת, יהיה בסדר, בלי לחץ]
הנטיה הראשונה היא לחשוב שאולי הוא פשוט לא רוצה להמשיך. אבל הוא כן רוצה. אני יודעת ובעיקר מרגישה. אמרתי לו אתמול שאני מתלבטת והיה לי קשה להסביר למה. השאלה אם יש עניין בשלב כזה של קשר להציף דברים כאלו או שלחכות ולראות באופן טבעי מה קורה, אם בכלל.
מה דעתכם?
