אני יודעת שהנושא הזה חזר על עצמו שוב ושוב,
ותמיד הסתכלתי מהצד ולא היה לי מה לענות, כי הייתי כל כך רחוקה מהנושאים האלו.
אבל עכשיו גם אני בתוך זה -ולא לשמחתי! - ואני צריכה את עזרתכם:
כבר תקופה ארוכה - נראה לי משהו כמו כמה חודשים, אולי יותר - שאני אוהבת מישהו.
תמיד התרחקתי מהנושא, לא רק בגלל שאני דוסית- אלא בעיקר בגלל שאני מבינה שזה לא טוב עכשיו
ויודעת שאני לא בנויה לדברים האלו כרגע.
וגם שיש את הצד ההלכתי, שאני לא בטוחה עד כמה הוא מתיר קשרים כאלו עכשיו..
אבל מה לעשות וגם אני בנאדם ו- עם הזמן התחלתי לאהוב מישהו וככל שהזמן עבר זה רק התחזק.
בתחילה ניסיתי להתכחש ולהתנגד לרגשות האלו, אבל ככל שהזמן עבר- יותר ויותר אהבתי אותו.
אני יודעת מה ההבדל בין אהבה להתאהבות ואומרת בכנות שמה שאני מרגישה כלפיו זה אהבה.
אני ממש הרגשתי -ועדיין מרגישה- שהוא זה שמתאים לי [אני לא ילדה קטנה, יכולה עוד שנתיים -בערך- להתחתן]
מעולם לא סיפרתי לו על הרגשות שלי, ואין לי מושג אם הוא ידע.
בזמן האחרון הוא התחיל להתרחק -עד שזה הגיע לקשר ממש מינימלי מצידו- כי הוא מעדיף שלא לדבר עם בנות,
או לדבר כמה שפחות.
אבל זה לא גרם לי להפסיק לאהוב אותו או לאהוב אותו פחות, אני אוהבת אותו בדיוק כמו קודם והאהבה רק מתגברת.
אני לא רוצה שהוא יהיה חבר שלי, פשוט רוצה שנשמור על קשר -אבל לא חזק מדי- כדי שבעוד שנתיים נוכל לקחת את זה רציני.
אבל הוא מתרחק עכשיו, ולא נראה שהוא רוצה שיהיה משהו- גם לא בעוד שנתיים..
אני לא בטוחה בזה, כי לא דיברתי איתו ישירות על הנושא- משהו שאין סיכוי שיקרה! אבל כפי שזה נראה כרגע- הוא לא רוצה.
אבל האהבה רק מתחזקת אצלי, ואני אובדת עצות בכל המצב הזה ומבולבלת לגמרה.
המחשבה שזה הוא שמתאים לי לא מרפה לרגע ממחשבותיי,
ואני יודעת שהמצב לא יכול להמשך כמו שהוא.
אני זקוקה לעזרתכם ולעצתכם.
בהצלחה ומה שתחליטי בין אם הצעתי לך ובין אם לו.
