גם לי בהתחלה זה היה מוזר אבל הבנתי שבאמת עוד לא מכירים בכלל ואין סיבה סתם לפתח שיחה..

צריך להיות נחמדים, לשאול איך עבר היום ולא הרבה מעבר..

בכל מקרה יש הרבה סיכויים שזה לא יתאים,

כבר אחרי כמה דקות בפגישה הראשונה...

רק צריך לקבוע מתי נפגשים וזהו. את כל השאר בפגישה. עוד אין לך מושג מי זה, על מה יש לדבר?!!?

אם זו שיחה שאחרי הדייט זה כבר שונה...

הוא עוד עלול לאבד תקווה שזה אפשרי. שעוד תבוא מישהי מתאימה שהקשר עמה לא יגמר בדקות הראשונות של הפגישה הראשונה. נכון, לא צריך להשלות את עצמנו כל פעם ש"הפעם זה זה" ולפתח ציפיות, אבל אפשר בהחלט להאמין ולקוות. לפתוח את הלב לאופציה שאולי הפעם זה יהיה שונה.

מי שימשיך לחשוב כל הזמן ש"גם ככה זה יגמר עוד כמה זמן", יתקשה, ואולי אף לעולם לא יצליח לפתח קשר. לרצות באמת. הוא ינעל לעצמו דלת אחר דלת, וחבל.

משהו בסגנון: 'אני ממש עסוקה, משו דחוף?'

וברצינות, דקה-שתיים, לא צריך יותר מזה.

אין מה לפתח שיחה בטלפון כשעוד לא מכירים ת'בנאדם.

מונע דמיונות, בילבולים ותהיות.

קודם כל תדעו איך נראה הצד השני.

אני מכרי כמה כאלה שדיברו שעות לפני הדייט הראשון, כבר חצי נקשרו ואז שראו מי הצד השני לא הבינו איך זה נפל עליהם וברחו עם תחושה מאוד לא נעימה.

ובכלל, שיחות טלפון זה רבד שונה בקשר. צריך כמה פגישות בד"כ כדי לעבור אליו...

אבל אני לא מסכים שכמה שפחות לדבר השיחה הראשונה - עדיף

שיחת הטלפון הראשונה, היא גם המפגש הראשון בניכם

אומנם אתם לא פוגשים פיזית זה את זאת ולהפך

אבל זה בהחלט נותן את הרושם הראשוני

ורושם ראשוני, מאוד קשה לשנות

במיוחד בדייטים

שיחת הטלפון הראשונה לא צריכה להיות טכנית בלבד

נכון, היא אמורה בעיקר לקבוע את המקום והזמן לפגישה הראשונה 

אבל היא לא צריכה להיות טכנית

מישהו שיפתח שיחת טלפון

"שלום, אני אבי, איפה ומתי את מעוניינת להפגש?"

לדעתיי לא יגיע ככל הנראה רחוק

קשר לא נועד רק בשביל לבדוק האם הצד השני מתאים

הוא נועד גם לפתח קשר בניכם

וקשר לא בונים בטכנוקרטיות!

גם לאדם שלא מכירים צריך להתנהג בעדינות וברגישות

פי כמה וכמה שמדובר במדוייטים

שזהו מצב רגיש בהרבה

בס"ד

זה מזכיר לי את השיחת הראשונה של אח שלי בטלפון...

הבחור היה בן 19, החליט שהוא רוצה להתחתן, וביקש מאיזה דוד חרדי שיעזור לו למצוא מישהי.

לאחר בירורים והכל הוא קיבל את הטלפון, וכך אמר :"שלום, אני דוד, הבנתי שאת מאד רוצה כבר להתחתן..."

הכי מצחיק שהוא עשה את זה בסלון הבית, כשכל המשפחה מסביב... אני ואימי הבטנו בו לא מאמינות, ואז פרצנו בצחוק.....

ואם כבר אז..

התשובה הייתה "רציתי,כבר לא. תודה".

וייקח זמן עד שיצליחו להיפגש לדייט שני/שלישי?

מה אתם אומרים?

בעזהי"ת.

אני אישית לא מתה על השיחות האלה, שבין לבין.. הלו! אחרי פגישה ראשונה אני בקושי מכירה את הבנאדם. רק אחרי פגישה שנייה אני יכולה להיות בטוחה שאזהה אותו ברחוב.

וכדי ששיחות טלפון יהיו משמעותיות ולא סתם נבובות כמו עם סתם אדם שפגשת באוטובוס ונתקעת איתו בפקק, הן צריכות לבוא על רקע של מספר פגישות, ויכולת ניבוי כלשהי של הבעות הפנים של הצד השני. ככה אני מרגישה.

בכל אופן, נראה לי שאם זה כמה ימים לא חייבים לדבר בטלפון. אבל אם מדובר על שבוע, כדאי לשלוח סמס חביב, סתם באמצע (בד"כ יש שבת, אז זו אחלה הזדמנות לומר שבת שלום).

מעל שבוע כבר כדאי לעשות טלפון אחד לפחות... אחרת זה מרגיש תלוש ואין רצף בין הפגישות.

בכללי זה גרוע לעשות כאלו הפסקות על ההתחלה. לא בריא לקשר...

יש איזה חוק שאוסר את זה?

אני חושב שזה רק מקדם את הקשר

אז למה לא?

לא דעה מלומדת או משהו.

ת'כלס, רוב הבנות שאני מכירה, מאוד אוהבות תשומת לב. ככה זה..

אז מצד אחד- זה מאוד נחמד ששולחים הודעה או מתקשרים.. (<<תשומת לב).

אבל מצד שני- זה נסיון להמשך פיתוח הקשר שלא פנים-מול-פנים.

זה^^ טוב?

הרי זה שונה בטלפון ובפמ"פ. 

כשאתה מדבר עם אדם קרוב ומוכר- אז אתה מכיר את האנחות שלו, מכיר את הטונים שלו... אז גם תדע יותר להתייחס לתוכן ולמכלול- תוכל אפילו לדמיין אותו מדבר אליך.

עכשיו נסה להשליך את זה על אדם שעוד לא נפגשת או נפגשת פעם אחת בלבד...

כמו שרחלקה אמרה- אולי רק אחרי פגישה שניה תדע לזהות אותו ברחוב...

לא לדבר איתו זמן ממושך?

אתם מנסים לבנות פה קשר!

אני לא מצפה שתשבו ותדברו כמה שעות בטלפון

אבל בהחלט לא רואה פסול בכמה דקות שיחה.

הפגישות לא צריכות להיות מנותקות זו מזו

אם הן יהיו כאלה, הסיכוי לבנות כאן קשר בריא לא כ"כ יצליח.

(ואם הוא יצליח, זה כי בהמשך הפגישות נהיות צפופות יותר או הדיבור בטלפון)

הטלפון הזה, אומנם הוא קצר ולא נאמרים הרבה דברים בכמה דקות שיחה 

אבל מבחינת חיבור ופיתוח הקשר, הוא עושה הרבה

מקווה שהנסיון שלי לא אומר על הכל. רק זה מה שאני מרגישה עכשיו... (מנסיוני- ממש שמחתי בהודעות והטלפונים.. רק מסתבר שזה לא ערבות לבנית קשר טוב ובריא)

אולי אני ממש טועה...

ואין מה לחלוק עליה

כל אחד הוא אדם שונה

ולכל אחד יש משהו שמתאים לו

ואם זה מתאים לך, מצויין!

כל אחד צריך להכיר את מה שמתאים לו, ולנהוג על פי זה!

 לי אישית קשה להיות "מנותק" 

ומה עושים שכאשר יש אחד שקשה לו להיות מנותק ואחת שקשה לה להיות מחוברת מדי (לפחות בהתחלה)

מתפשרים

עכשיו ליישם..

[מדברת אל עצמי, כן?]

דיברנו ביום חמישי שעבר; 

הוא בצבא אז לא היה לו זמן שבוע שעבר, ויו"כ. אמרנו שנדבר לקראת יום שישי הקרוב. 

מאז דממת אלחוט, עוד לא התקשר לקבוע מדוייק

וגם לא כלום לקראת החג.

זה נורמלי?

[אני חדשה בזה וגם הוא חדש בזה כמדומני.. אז תוהים ]

אבל כן תתכונני שככה הקשר שלכם יראה ויבנה,

וזה לא פשוט בכלל...

(תתייעצי עם מי שכבר עשה את זה בהצלחה לפנייך)

ב95% מהמקומות בצבא יש לבנאדם 5 דק' ביום כדי ליצור קשר ולתת סימן חיים.

מה שכן יש לפעמים מצבים שקשה מנטלית להתקשר וזה סיפור אחר. (גם לא תירוץ להעלמות)

אל תגידי 'זה צבא, אין מה לעשות'

בעזהי"ת.

זה ממש ממש תלוי מה הוא עושה בצבא, ובאיזה שלב של הצבא הוא...

נגיד בטירונות יש שבועות שלמים שא"א לדבר.. ויש עוד תקופות עמוסות.. שבוע שטח וכאלה..

בעזהי"ת.

אני מכירה מישהו שהוא ממש טיפוס של בית, והרבה בקשר עם המשפחה. אבל מאז שהוא התגייס הלו"ז שלו הרבה פחות ברור וצפוי מראש. ככה זה...

ואה, אני לא מדברת רק על קרביים, את אנשי הדממה אני מכירה מאווווד מקרוב...

קיצר, רק אם אתה משרת ב8200 או משהו בסגנון אתה יכול להיות זמין... (שמעתי על מישהו שמשרת שם וגר קרוב, ברמה שאם אשתו בעבודה ולא מספיקה להוציא את הילדים מהגן- אז הוא קופץ עד שהיא באה)..

רוב הזמן ניתן ליצור קשר אם רוצים.

תמיד יש זמן מת

אומנם הוא לא תמיד יוכל להתקשר, אבל די נדיר שהוא לא יוכל לשלוח הודעה.

בהכשרה יש כמה שבועות בודדים שאין לך טלפון זמין למשך כל השבוע

אבל זה ידוע מראש, ומזכירים לך במפורש להתקשר להורים ולחברה להודיע שלא תהיה זמין בטלפון בזמן הקרוב

אם הוא יוצא איתה, והוא לא הודיעה לה, זה ממש לא יפה!

היא לא צריכה לסבול בגלל שהוא חייל

כמובן שהיא מבחינתה צריכה לעשות את המקסימום כדי להתגמש,

אבל גם הוא צריך לעשות את המקסימום בכדי שהיא לא תסבול!
 

והכל בחושך...ככה שיש מצב שהוא מאוד מאוד עסוק...
אבל בכל זאת אפשר למצוא דקה לשליחת הודעה לפחות... 

יכולה להיות שיחה מעולה ממש, ואז באים לדייט עם ציפיות והכל מתנפץ כשזה ממש רחוק ממה שדמיינו.

ויכולה להיות שיחה ממש קצרה, של קביעת זמן ומקום והדייט עצמו יזרום ממש ויהיה לכם ממש כיף.

7 דק' זה באמת זמן מכובד!

בהצלחה בעז"ה!

בשיחה הראשונה לא תמיד זורמים לשיחה ארוכה.

לא תמיד נפתחים לאדם שלא מכירים מייד,

ולעיתים זה לא נצרך, ואולי מעט מעט מזיק..

שתדעי..

הרב לבנון אומר שהשיחה הראשונה צריכה להיות 2 דקות..

לקבוע מקום, שעה וזהו...

אז פורפורציות......

אני חושב שאת צריכה גם להכיר את האדם באמת לפני שנפתחים אליו,

ואת זה קשה קצת לעשות בשיחה בפלאפון..

אם היה לך כיף בשיחה, זרם ולא נמרח.. 

אז אחלה...!

תרגישי מצויין עם זה...

קצת תמוה לי!

אמנם לא שמעתי את זה ממנו אישית,

אבל גם לא משמועות..

!

ולמה זה תמוה...?..

שצריך רק לקבוע שעה ומקום.

ולא אפילו לשאול לשלומה.

"רחלקה?"

"כן"

"שלום, זה נפשי איפה את רוצה להפגש?"

"בתחנה המרכזית בירושלים"

"טוב, אז מחר ב6"

"נפגש"

זה מה שתמוה!!

<צ>

וזה באמת הרגיש מוזר...ומלחיץ קצת...והרושם שנוצר היה שגוי..
לדעתי עדיף לא יותר מ5 דקות.

אצלי, אצל על אחד היה אחרת. נראה לי עדיף כך, יותר קל לפתוח שיחה פנים מול פנים מאשר בטלפון.

אבל בעלי דיבר איתי אולי 3 דקות לפני הפגישה והיום אנחנו נשואים באושר.. ככה שזה אולי סגולה להצלחה...

ב"ה

בטלפון-מאוד הגייוני..בכלל ההתרשמות בטלפון מטעה לגמרי!

ובפגישה--קצר ומוזר..אלא אם כן משהו הפריע או שדלקו נורות אזהרה .כדאי לחשוב פנימה למה לא  ענין אותך לדבר איתו..

בהצלחה!!

יש לי בקשה ממש ממש - אני צריכה  משפטים  יפים לעזיבה

יש לי משפט בשבילך..תגידי לו את מה שעובר לך בלב.. ואל תשכחי שהגלגל מסתובב..

אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

אם בדייטים זה פחות מפריע, תתקדמי עם זה.

אני חושבת שחשוב להתחתן עם משיכה, ולא מסכימה עם הדעות שגם ככה עם השנים מתכערים, מי שמשקיע בעצמו לא מתכער, הזנחה יכולה לגרום לדחייה גם אחרי קשר של שנים גם כשאוהבים, מתבגרים ומפתחים יופי אחר.
 

אם את מרגישה דחייה, תחתכי.

אם אין דחייה, גם אם הוא לא מושך ממבט ראשון, כדאי לתת צ'אנס של כמה דייטים.

בסוף נשים נמשכות לביטחון ולא ליופי, לרוב מתרגמים ביטחון ל- שרירים, גובה, כסף.

נתונים חיצונים שלכאורה משדרים שהגבר הזה יגן עליך ויתן לך ביטחון.

במציאות, הבריאות הנפשית והאופי נותנים הרבה יותר ביטחון מכל אלה, ולכן יש  סיכוי להימשך יותר ככל שמכירים את האופי. (לדעתי יותר ממקרה הפוך של משיכת גבר לאישה)
 

אז אל תוותרי על חתונה עם משיכה מסוימת, אבל תני לה זמן ומספר דייטים להתפתח במקרה ואין דחייה.

אגב, כבן, לא הייתי רוצה לצאת עם בחורה שמפריע לה המראה החיצוני שלי. זה מאוד מבאס להרגיש דחוי.

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מממ לגבי מראה וכל דבר שהוא קשור לתחושה שאולי יכולה לעבור האינדיקציה בעיני זה אם את יכולה לבוא לדייט ולהנות ולהתמקד בשאר הדברים.

אם את יכולה אז הייתי ממליץ לך לנסות להמשיך לצאת אבל בלי לשים סטופר מתי זה ישתנה, דהיינו בלי לשאול כל סוף פגישה זה השתנה, זה לא השתנה? ככה הכי פחות יש סיכוי שזה ישתנה. ושוב, לא להכחיש במכוון את הקושי בתחושה שעולה.. זה יחסית עדין, מקווה שסה"כ הבנת מה באתי לומר.

ולגבי התגובות שאמרו לך "מראה משתנה" והקטינו בחשיבות של מראה כזה או אחר. יש בהם צד של אמת אבל כדי להשלים את התמונה נראה לי לומר שזאת משוכה שצריך לעבור, ואי אפשר להתעלם ממנה על ידי ידע שכלי קר ויבש. זה עניין ריגשי שצריך לדעת לעבוד מולו. ניסוי וטעייה. אם את מתלבטת בנוגע למשהו מסויים, תנסי אותו..

ועוד דבר חשוב - בסוף את בעלך את תאהבי ומתוך כך תאהבי את המראה שלו, אז קחי את זה באמת כמשוכה שצריך לעבור. כי נניח גם אם תתחתני עם בחור שמושלם חיצונית כעת מבחינתך או שתתחתני בסוף עם בחור ש"התפשרת" לגביו - בפועל מבחן התוצאה יהיה כעמעט אותו דבר מבחינת החיבור שלך אליו, ככה נראה לי. בסוף האמון והקשר והאהבה משפיעים על הכל וגם על החיבור למראה

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.

כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.

כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.

לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

מסכימה עם כל מי שכתבו שצריך פה להכנס פנימה, לראות על מה זה יושב אצלך וכו'

ואחרי שעושים את העבודה, בעיניי לשחרר ולתת מקום להקב"ה. יופי זה דבר גם סובייקטיבי... בע"ה כשה' יפגיש אותך עם בעלך הוא ימצא חן בעינייך. 

תשתדלי להיות מחוברת לעצמך וצאי לדייטים בביטחון ובשמחה. הכל מאת ה'.

אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.

אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?

אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?

שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:

1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?

2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?

ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.

מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי  רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.

תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.

באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...

אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.

משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.

אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.

אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך. 

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש