בס"ד בר"ה

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t472992#5490025

זה היה יום אחד בלבד אחרי היום הקדוש בשנה, ובבית מרזח אפלולי ישבו להן כמה עלמות צעירות והשתכרו להן..

את מוזמנת להמשיך...

*לא שהייתי שם. זה רק מציין לי נק' זמן מסוימת.

זה היה בפורים בעיירות לא מוקפות חומה

הן עלו למחרת לירושלים עיר הקודש, ורצו לחגוג 

אם זה היה אחרי יותר זמן, אז ה' היה יותר מרשה?

(אגב הרשל, ה' מרשה לשמוח, למרות פרסומים קודמים)

אם זה היה רחוק יותר מיום כיפור, היו לי יסורי מצפון שאני לא בונה סוכה.

או מבשלת או אופה או מנקה.

אבל עדיין, התחושה לא נוחה.

איזה עקיצה! אפילו ה' מתפעל!

(היא הייתה מעורפלת, מרוב הקצפות והקפצות וריחות של תפוחים אפויים)

היית שומע על הצדיקים שהן פגשו שם.

לשמוח אחרי יום כיפור, צריכה להיות לך תחושה לא נוחה כל השנה...

אני נפטרתי מרגשות האשם האלה לפני זמן רב.

מלנכוליה רולז!!

אלא של צדיקים-צדיקים! סיפור אישי ומשעשע.

נסעתי ברכבת האחרונה (21:45) מבאר שבע לכיוון צפונה והייתי צריך להתפלל. בדיוק באותו זמן הגיע אלי אדם חרדי ושאל אותי אם התפללתי ואמרתי שלא. הוא הציע שנעבור בין הקרונות ונחפש מניין.

התקבצו כמה אנשים בדרך אך עדיין היו חסרים כמות למניין. לבסוף נתקלנו בקבוצה של נערים חילונים. החרדי שאל אותם אם הם מעוניינים להשלים מניין לערבית ולמרבה ההפתעה הם אמרו שכן!. הבעיה היא שלא היה לנו כיפות לתת להם והם אוטומטית שמו את ידיהם על ראשם. עם חוסר טקט כמו שלי אמרתי להם שזה בעייתי ושעדיף לשים על ראשם יד של חבר צמוד. למרבה הפלא הם הקשיבו לי וככה עמדה לה שורה של נערים שכל אחד מהם שם יד על הראש שךל חבר ליד!!! . ככה הם (השתדלו) להיות עד סוף התפילה.

זה היה לפני שלושה חודשים בערך.

עם ידיים על הראש

אמרתי להם שעדיף שכל אחד ישים את היד על הראש של חבר שלו

והם באמת שמו

זה היה משעשע לראות אותם מתנהלים ככה.

ד"א, למי ששאל את עצמו, נגמרו הכיפות במתקן כיפות.

נדיר, אבל קורה

של צלם עם ה"ריפוד" של האתרוגים על הראש.

(מספר 'דברי יוסף' לרבי יוסף סמברי ז"ל, מקווה שהלשון תהיה מובנת):

ופעם אחת עבר ארחות ימים, והיה עמו ט"ו מתלמידיו, וט"ו אנשים ריקים ופוחזים.

ויהי היום וה' הטיל רוח סערה אל הים ויהיה סער גדול בים והאניה חשבה להשבר.

ויצו רב החובל להשליך את חצי העם אשר בספינה אל הים להקל מעליהם.

וירא החכם הראב"ע כי כן, ויאמר טוב הדבר אשר דברת לעשות, כי טוב שנמות חציינו

ומשנמות כולנו, עתה לכו ונפילה גורלות מי ומי ההולכים לטבוע בים.

וזהו דבר הגורל אשר נעשה, יעמדו כל השלושים איש בשורה אחת,

ונתחיל לספור מהראשון עד התשיעי, ואותו התשיעי יושלך בים, וכן נחזור חלילה,

עד שכל הילכד במספר התשיעי יושלך בים עד תום ט"ו אנשים.

וייטב הדבר בעיני האנשים, ויאמרו אל החכם כן תעשה כאשר דיברת.

ויקום ויסדר השורה בחכמתו הנפלאה, באופן שמספר התשיעי נלכד

אחד מן הריקים וחוזרים חלילה עד תום ט"ו ריקים ספו תמו, והתלמידים יצאו נקיים.

וזהו סדרם שסידר הרב בחכמתו הנפלאה:

בראשונה העמיד ד' תלמידים, ואח"כ ה' ריקים, ב' תלמידים, א' ריק, ג' תלמידים,

א' ריק, א' תלמיד, ב' ריקים, ב' תלמידים, ג' ריקים, א' תלמיד, ב' ריקים, ב' תלמידים,

א' ריק.

כך העמיד אותם בשביל שהציל את תלמידיו מסערת הים.

וסימן בשביל שלאה תטעה:

'דיני הגורל באוניה אמר גאון אל אחיו בני בריתו גויים אשר בנינו בים אשליכם'.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.