"נהיה קר כאן" 
חנן בן ארי. 

הנרי לואיס מנקן כתב פעם, "ציני הוא אדם שבכל פעם שעולה באפו ריח פרחים הוא מסב את ראשו ומחפש ארון מתים," מנקן אולי לקח את זה קצת רחוק , אבל על פי ההגדרה הזו, 
כולנו הפכנו לציניים. 

כשהיינו ילדים,בכלל לא הכרנו את המילה הזו,"ציניות"-דילגנו ושרנו באמצע הרחוב כאילו אין מחר,לא התביישנו לחבק את אמא כשהיא באה לאסוף אותנו מהגן,ולא עצרנו את הדמעות כשמופאסה מת או כשמישהו קצת פגע בנו.הרמנו את היד בכל פעם שהמורה שאלה שאלה,ושאלנו שאלה בכל פעם שרצינו להבין משהו עד הסוף או שסתם הסתקרנו. לא פחדנו לצאת טיפשים או חנונים,לא חשבנו "מה יגידו" -היינו הכי טיבעיים שיש,הכי פשוטים,הכי אנחנו. 
תוך כמה שנים הפכנו כל כך ציניים שכל דיון רציני הפך ל"חפירה", כל חיבוק חם ואוהב הפך "לחפירה",כל חיבוק חם ואוהב הפך לצ'פחה גברית קצרצרה,אנשים מיוחדים במינם הפכו ל"יצורים הזויים",וכל משפט עמוק שלנו חייב להסתיים בשתי נקודות.. 
אנחנו חיים וגדלים בחברה שמשדרת לנו ללא הרף,בשםת גוף ובמילים מפורשות, :"תהיה קול,תשלוט בעצמך! אל תבכה! אל תתרגש מכל דבר-תהיה נורמאלי!" וכך,לאט לאט,כמו ארס מחלחלת אלינו ההכרה שיש מושג כזה - נורמאלי. וההכרה הופכת לכניעה, הנורמאלי יאמר לנו איך לדבר,הנרמאלי יכתיב לנו איך להתלבש והנרמאלי ילמד אותנו איך לאהוב. 
אנחנו מתפוצצים מבפנים, קרועים בין הרצון להיות אנחנו,לצעוק הכי חזק בעלם,"אני כאן! ואני חושב קצת אחרת! אני אוסף בולים וחושב שתורה זה דווקא מגניב!", ובים הרצון לקבל אהבה,יחס,ואפילו רק קצת תשומת לב. 

אז איך עושים את זה ????    איך משתחררים מהציניות הנוראית הזו ????   

אין ספק שצריך הרבה אומץ בשביל להיות הראשון שקופץ למים ואומר,"לא איכפת לי מה תחשבו,לא איכפת לי מה תגידו,לא איכפת לי להשמע טיפש,רגיש ומוזר-כזה אני." 
אבל הרי כולנו רק מחכים למשיח הזה,לראשונה שתענה תשובה רצינית לשאלה שנזרקה לחלל החדר בפעולת חבריא ב',לראשון שיתחיל לשיר בדבקות בסעודה שלישית,לחבר המוזר שלא יתבייש לחבק אותנו בכל הזדמנות חיבוק אמיתי ואוהב. 
אז למה שלא נהיה כאלה בעצמנו? 
נכון, הקדוש ברוך הוא לא גלגל את הציניות לעולם בלי סיבה,אנחנו זקוקים להגנות מסויימות ובדרך כלל אי אפשר לשתות את החיים עם 7 כפיות סוכר,אנחנו זקוקים למעט ציניות בדיוק כמו שאנחנו זקוקים לשמינית שבשמינית של גאווה.אבל רק למעט. 

בשאר הזמן,תנו לחבר שלכם להביע את עצמו גם אם הוא לא הכי שנון ומצחיק בעולם (השנה יצא לי להסתובב לא מעט בחברת נערים מכיתות ז'-ח' המילה השולטת בשיחות ביניהם הייתה"שתוק!") 
אל תתנו לאף להשתיק אתכם,אל תצחקו על ילד קטן שאמר דבר טיפשי,אל תפחדו לשאול,אל תפחדו לטעות, לומר "לא הבנתי", אל תפסיקו לפרגן לאנשים,אל תתביישו להתרגש. 
ועכשיו,לכו תאמרו להורים שלכם שאתם אוהבים אותם.

אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????

למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????

באיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"

למה כ"כ משעמם פה?????

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

אשמח לתגובות....