הן צודקות
דתיים בדרך כלל מכירים פחות טוב את הבן זוג שלהם לפני החתונה.
מה לעשות, עובדתית זה נכון!
מי שמכיר אדם במשך שלושה חודשים
ומי שמכיר אדם במשך שלוש שנים
עובדתית שבד"כ השני יכיר יותר טוב
הוא יפגש עם מגוון גדול יותר של סיטואציות
יראה אותו ביותר מצבים
וכו' (לא באמת צריך לפרט)
הנקודה לדעתי היא שונה
חילונים רואים את מוסד הנישואין בצורה שונה מדתיים
בעוד דתיים מעוניינים להתחתן בכדי לחיות חיים משותפים עם מישהו על כל המשתמע מזה (עבודה עצמית משותפת וכו').
לחילונים אין את הצורך הזה, רובם רוצים את הנאתם הפרטית, ואת זה יוכלו להשיג בלי חתונה.
חילונים מונעים בצורה אחרת.
משהו אחר דוחף אותם
אבל לצערנו, מבלי לפגוע באחינו, הדברים שמניעים אותם פחות חזקים מהדברים המניעים אותנו.
האמונה שלנו בחיי הנישואין והרצון לקדם אותם ביחד, להבנות ביחד וכו'
קצת שונים משל החילונים
אנסה להסביר את דבריי,
הכרות לקראת חתונה
כאשר אדם דתי מעוניין להתחתן הוא הולך לחפש את מי שתהיה מתאימה לו לחיים משותפים.
הוא בודק בצורה ישרה, שיכלית, שקולה, אם הבחורה לא מתאימה, סוגרים את העסק
לא כך אצל אחינו החילונים, הם ראשית מחפשים מישהי שתתאים להם לכרגע, שתספק את ההנאה הרגעית, מבלי להסתכל עם מחשבה לרחוק
היא כרגע בסדר? מצויין, אני יכול לחיות איתה מצויין עכשיו, נכון יש לה איזה פגם שקשה לי איתו, אבל אני לא מחוייב, לכן זה לא כ"כ נורא.
הם באמת חיים ביחד כמה שנים טובות, האהבה פורחת והחיים ורודים 
כמו שנאמר "ועל כל פשעים תכסה אהבה" (משלי פרק י פס' יב)
אחרי כמה שנים שהם כבר רגילים זה לזאת, הם מחליטים לבסס את הקשר על ידי חתונה (על מה חתונה אומרת להם, על זה נדבר עוד מעט)
אחרי החתונה, כמו לכל זוג, מתעוררים קשיים, בעוד אצל הזוג הדתי, התכונות שמפריעות נוטרלו מראש בסינון
אצל הזוג החילוני זה פשוט לא קרה, הם התרגלו, אבל פתאום שאהבה לא מכסה על הפשעים
הדברים שהפריעו, צצים.
וצריך להתמודד איתם.
גם לזוג הדתי לפעמים יש בעיות שלא נוטלו בסינון, כי תכלס אי אפשר לגלות הכל,
במיוחד שאתה לא מכיר כ"כ טוב את הצד השני.
בעיות בחיי הנישואין
ברגע החתן הדתי שם את הטבעת על אצבעה של אשתו.
זה כבר משהו מיוחד, היי, פתאום מותר לו לגעת בה.
הקשר אט אט מתחיל להתפתח גם בעזרת מגע גופני (שחשוב מאוד מאוד)
היא בשבילו היחידה והוא בשבילה היחיד
אין עוד אף אחד בעולם,
כך שגם אם רע, ויש תקופות משבר.
תרצה או לא, בד"כ תצטרך בעל כורך לפתור את הקשיים.
טוב נו, זה ברור,
לא תפתור את הבעיות עם האדם שהכי מיוחד לך בחיים?
אם לא תפתור את הבעיות, בסופו של דבר אתה רק תאמלל את עצמך!
אבל אצל אחינו החילונים המצב הוא לא ככה
הטבעת על האצבע נועדה רק בשביל הרשמיות
היא לא הביעה כמעט כלום יחסית לקשר שנמשך באותו אופן
לפעמים לצערנו גם גרמה לגריעה בקשר
עד החתונה הם היו צריכים להשקיע זה בזאת (ולהפך) בכדי להיות רצויים
עכשיו, עכשיו כבר אין צורך, הם נשואים,
לא נוח לו? שיתמודד! 
ועוד משהו מאוד חשוב, הוא לא הראשון שלה והיא לא שלו.
הקשר המיני הוא דבר מזולזל אצלהם.
כך שאם הוא רב איתה, וממש קשה להשלים.
לא נורא, את הלילה הזה הוא יוכל להעביר עם איזו חברה מהעבודה.
גם היא, אם היא לא מקבלת מספיק אהבה, שבחים ומחמאות מבעלה,
היא תוכל למצוא את זה אצל השכן.
לפני חצי שנה פגשתי מישהו חילוני שהיה איתי בצבא, הוא היה מחובק עם חברה שלו (שהיתה איתו עוד בתקופת הצבא)
וסיפר לי שהם מתחננים להתחתן.
"וואו, מזל טוב, איזה בשורה משמחת"
"לא, זה לא כמו חתונה שלכם, אצלנו מתחנתנים, אם לא טוב, תמיד אפשר להתגרש"
עצוב 
כך שלאו דווקא הכרות קצרה או ארוכה היא זאת שתעזור לך לחיות חיי נישואים מאושרים
יש עוד הרבה נספחים לזה
ת'אמת,
אמרה שהרב שלי אוהב לומר לנו בקשר לבירורים ובחינת האשיות של האחר
"ויהי בבקר, והנה-הוא לאה" (בראשית כט, כה)
תמיד אחרי החתונה מתגלים דברים חדשים
אי אפשר לעמוד באמת את אישיותו של האחר אלא אם כן מתחתנים איתו
כמו שאמר הרבי מגור: רק שניים מכירים את האדם עד תום: ריבונו של עולם ואשתו.
הדברים הנאמרים כאן אינם כוללים כלל את כל הדתיים או החילונים.
יש כאלה שמתנהגרים בצורה רצויה
ויש כאלה שאינם מתנהגים בצורה ראויה
בכדי לאחד את כולם יש חובה להכליל,
אבל כמובן שהכללות לא תמיד מדוייקות.
)
).
נדבר במסר"ש)