אתה באמת לא ידעת את זה? לא היית מודע לזה? זה מסע ראשון שלך?
 

אין סוכות לכולם נכון. בלילה בד"כ או שהסניף מתארגן ומביא סוכה או שאין - זה ידוע. 

ובמסלולים עצמם בד"כ יש בסוף כל מסלול סוכה ולפעמים גם באמצע

בקשר אלינו [מחוז צפון] 

שמחת בית השואבה הייתה עם מחוז חיפה והיה שטח גדול של דשא שכל הסניפים ישבו בו [כל סניף לעצמו כזה] 

וההרקדה הייתה ברחוב ליד, ככה שהיית צריך ללכת לשם ומיילא שם היה מחיצה 

הבעיה היא שהיא הייתה רק חצי ככה שהרוקדים לא ראו אחד את השני אבל כל מי שהלך על הכביש כן..

וגם הזמרים ראו את הבנות [המחיצה הייתה בקו מהחצי של הבמה] 

במאהל בנים אצלנו לא יודעת מה הלך כי לא נכנסתי לשם אפילו שחניכים שלי בנים 

אבל אני דיי בטוחה שהיו שם בנות, לא יודעת אם בכמות כמו אצלכם אבל היו

ועזוב, בואו נשים בצד את הרעיון המטומטם לתת לבנים את החלק עם המקלחות [שלא התקלחו בהם], הספסלים והדשא הצמוד.

הבעיה שם הייתה שחלק מהאזור היה פשוט גבוה, ככה שהוא השקיף למאהל בנות

וזה בכלל לא צנוע!! בן אחד לא נכנס אצלנו [ולא היה שום שומר] 

אבל אני דיי בטוחה שהיו כמה בנים שהציצו וזאת בעיה חמורה. 

זאת באמת באמת הייתה פשלה של בני עקיבא וראו שלא היה בזה שום מחשבה. אבל בדרך כלל זה לא ככה. 

אבל בכל שאר הדברים - לצערי זה לא חדש וזה מצב שדורש תיקון

מוזר שאתה מופתע. 

כי אף פעם לא יצאתי למסע סוכות בתור חניך ובתור מדריך שנה שעבר המסע לא היה בחול המועד
והשנה הוא כן וזה היה לי מאוד מוזר והופתעתי לרעה מבני עקיבא.
אם בנ"ע לא יכולים לתת לנו אפשרות לקיים את החג כהילכתו אז שלא יוציאו מסע סוכות מה יקרה? ביג דיל...
שיעשו מסע חנוכה מצידי אבל שלא יחטיאו את הרבים!!

הקמונרית שלנו אמרה שיהיה סוכות רק בסוף המסלול (וכך היה) ולכן הבאנו סוכה מהסניף וישנו בה בצפיפות 8 מדריכים(כאשר מהסניף היו עוד 20 חברה מעל בר מצווה שיצאו- ולא ישנו בסוכה) ואגב גם להביא סוכה למסע זו חתיכת בעיה הלכתית
סבוכה מפני שאסור לפרק סוכה בסוכות אז היינו צריכים להתנות תנאי שאנחנו בונים את הסוכה הזו על מנת לפרק וכדי לצאת מכלל הספקות בנינו אותה שוב בסניף(אני לא חושב שזה מה שבנ"ע עשו עם הסוכות שהם הביאו...) אז הודענו במגפון את התנאי שאנשים לא יראו אותנו ויחשבו שמותר לפרק סוכה בסוכות!

בכל אופן אני רואה שהמחוז שלנו לא שונה כ"כ מכם והבעיות נמצאות גם אצלכם וחבל!
 

ככה זה במסע סוכות מאז שאני זוכרת את עצמי,

אצלנו חלק מהבנים לא יצאו בגלל זה וגם כי לא היה בא להם לשמור על ארבעת המינים כל הזמן. 

אין לך מה להתלונן פה, אני חושבת שכולנו מסכימים בעניין הזה,

אם אתה רוצה לשנות משהו תפנה להנהלה הארצית ותעדכן מה ענו לך.

למרות שאני חושבת שזה לא ישנה הרבה כי מין הסתם זה נושא שעלה לדיון, מסע סוכות זה לא דבר שלאחרונה יש זה כבר עשרות שנים.

ד"א בחנוכה יש סמינריון הדרכה וזה גם זמן לחוץ מבחינת לימודים וכו' אז אין מצב שיוציאו...

דיברתי עם מדריך מסניף אחר(מחוז חיפה) שדיבר עם הירשברג הרבה לפני המסע שיסדרו הפעם
סוכות למחוז שלהם דני בוא נומר ככה בבוטות נפנף אותו ואמר לו שיש סוכות לכולם בסופו של דבר
היה להם רק סוכה אחת...

ודבר אחרון והכי חשוב דיברתי עם הרב דרוקמן שליט"א(כן כן והרגע הסגרתי איזה סניף אני) והוא אמר לי
שמשנה הבאה מסע סוכות לא יהיה בחול המועד אלא בין יום הכיפורים לסוכות וככה ימנעו אחת ולתמיד כל הבעיות
של סוכה וכו...

שנזכה לחיות חיי תורה בא"י השלמה יחד עם כל עמ"י!!!

אבל השנה לא ממש היה בין יו"כ לסוכות...

אני אישית אחלתי רק שהכל אבל אמרו שמכיוון שהרב דרוקמן הוא הרב של בנ"ע והוא פוסק שמותר אז... תתחילו לאכול...

בושה וחרפה...

בלילה ישנו מחוז צפון וחיפה ואני הייתי בין אה תקיבו טוב חמישה היחידים שישנו בסוכה של בנ"ע...  (שאפילו לא היתה בתוך המאהל בנים)ובבוקר הם פירקו את הסוכה באמצע הארוחה (אני מודה שהיינו בין האחרונים אבל בכל זאת....)

ובלילה היה מאהל (או יותר נכון שטח...)בנות לא נראלי לי שהיו יותר מדי בעיות אבל המאהל(כנ"ל) בנים לא היה מוגדר ומסומן במשהו והיו שם בנות חופשי

לפחות לא הייתי צריך לשפוך את כספי על המסע הזה....

בושה לתנועה! רק את שטח הבנות צריך להקיף ביוטה ושומר?!?! מה יצא מזה עם כל מאהל בנות מסתובב חופשי
במאהל בנים הרי לא הרווחנו מזה דבר! חוצפה שאין כמותה! ושוקו מדברים כאלה לא צריך להיות אדיש
צריך להיות מופתע כי באמת אבל באמת הייתי בהרבה מחנות ומסעות פסח ואף
פעם לא ראיתי דבר כזה שיש לנו פה מאהל מעורב! מזל שהמדריכים בסניף שלי הרימו ת'ראש והטיסו את כל
הבנות משם איזו צניעות ואיזה שטויות!

להתחיל להעיף אותן גם.
ובנות עפות מהר יותר מבנים, מבטיחה.

אני פשוט אומרת שזה לא חדש, ואי אפשר להיות מופתע כל פעם מאותו דבר

ותודה רבה על העידכון!!  

ובעניין המאהל - צודק, לא לעניין.

אבל מנסיון, הרבה יותר נעים ומועיל לא לצעוק אלא להסביר את המצב ולדרוש

במתינות לטפל.

בעניין יוטה, אני גם לא יודע. לפעמים הן נופלות.

ניסו לעקוף אותנו ולהכנס בלי שנשים לב. כמה צעקות עליהן והן לא יחזרו גם במסעות הבאים!

(בלי שום קשר - יש לך סניף שפיצי וקומונרית תותחית!!!)

ככה,

אני קומונרית במחוז יהודה!

הייתי במסע, ואני בתור קומונרית הזדעזעתי גם ממה שהלך בגבעת התחמושת, ות'אמת כן,

גם ממה שהלך בערב, בזמן הבישול!

אבל אתה צריך להבין, שככה זה בכל מחוז ובכל מסע ומחנה - תמיד מאהל הבנים יהיה צמוד למתחם בישול או לשטח המעורב, אין ברירה אחרת, מטבע הדברים והמקום הגאוגרפי, אם אתה זוכר, ההפרדה בין המאהל שלכם למתחם בישול היתה בדיוק באמצע השביל שהוביל למטה...לכן, אוטומטית כולם וכולן ירדו ושהו באיזור שלכם, אין מה לעשות כך הם בנו את זה...אז לגבי המסע הזה - אין מה להאשים יותר מידי את הבנות.

הכל היה שם מבולגן, וקצת לא ברור לעין.

לגבי תאריך המסע - צודק במאה אחוז! אבל לתנועה לא היתה ברירה אחרת, הרי ישר אחרי יום הכיפורים הגיעה שבת,

ולכן זה היה המקום היחידי למסע!~

להבין את התשובה הזאת שככה זה בכל מחוז ומחנה ועוד מקומונרית!
אם המצב לא טוב צריך לתקן! "לאהוב, להאמין, לתקן" זה הסיסמא לא?
לא לומר "אתה צריך להבין כי ככה זה"... לא רוצה להבין! זה לא אמור להיות ככה! זה צריך שינוי!
בצד הטכני היה אפשר לשנות נגיד המחנה בנים היה אפשר למשוך במקרה הזה עוד שמאלה היה שם מלא מקום! לחזק את המחיצה בין מקום הבישול למאהל בנים,שלטים ברורים, לשים רכזים או מסונג'רים אחרים(מספיק 2) שיעמדו כמו אצל המאהל בנות וישמרו שהבנות לא יכנסו למאהל בנים!

אני דיברתי בעיקר על הזמן שלפני סיום הבישולים, בזמן שכבר אנשים מתחלים ללכת לישון בזמן הזה הבנות ידעו כבר שהן נמצאות במאהל בנים ונשארו שם בכוונה ולא מתך אי ידיעה שזה מאהל בנים.

בכל החיים שלי יצאתי פעם אחת בלבד למסע סוכות, ברוב השנים שלי כחניכה התבטלו בגלל התראות על מזג אויר גשום. אם בנ"ע מתפשרים לוותר על מסעות בגלל גשם- הם לא יתפשרו בגלל התאריך???

(ואני חשבתי שזאת תנועת נוער דתית... oh well, Iwas proved wrong... <צ>)

אני והחברה מהסניף שלי אף פעם לא חשבנו שמסע סוכות בסוכות הוא רעיון טוב (וגם לא לפני סוכות, כיון שתמיד "אמור" לרדת גשם באותם ימים...), כל הלוגיסטיקה של מסע בחג כזה היא הרבה יותר מידי מסובכת, עדיף ךהתפשר ולהימנע- ופעם אחת לא לקיים מסע סוכות בגלל שבין יו"כ לסוכות יוצאת שבת... מדינת ישראל לא תתמוטט...<צ>

יש המון דברים לא טובים בתנועה כיום, ביחד עם הגברים הטובים, ואת הדברים הטובים צריך לשמר ואת הדברים הלא טובים מוכרחים לנסות ולתקן, כל חבר בתנועה ממקומו!

אחד מהדברים הלא טובים בתנועה- זה התכנון ה-ג-רו-ע! אם היה פרס לתכנון לקוי בנ"ע הייתה לוקחת אותו בהליכה ובעצימת עיניים! צריך להתחיל ולתקן את זה גם, שלא כל מסע ומחנה המאהל בנים יהיה מפוזר על פני שטח ציבורי, או, לחילופין, בדיוק ליד התור המתנה של המרפאה וכו'.

מה שאני מסה לומר הוא, שכל הקטע של המאהל בנים זה בעיקר בגלל תכנון לקוי של התנועה - דבר שקיים בכל מסע ובכל מחנה ודבר שמוכרחים לתקנו. [וזה יהיה נחמד אם זה יקרה לפני שהילד הבכור שלי יגיע לשבט נבטים...בעז"ה...]

אנחנו יצאנו 38  עם מדריכים והיינו הכי הרבה במחוז צפון הארגון דפוק וגם התאריך אי אפשר פשוט לבטל אותו...?

כנראה שממש ממש לא הבנת אותי!!

ממש לא התכוונתי שתבין את זה ככה,  ברור שזה לא צריך להישאר ככה!!!

חובה שינוי!!!! וכן, אני בתור קומונרית דיברתי על זה עם כמה וכמה רכזים...

כי במחוז שלי (המחוז המקורי שבאתי ממנו) היה חד וחלק ברור מה הגבולות והתנאים ומי שלא מתאים לו - עף!!

ולכן, אני רוצה שגם פה יהיו גבולות וכו'...

בתגובה הקודמת שלי התכוונתי אך ורק למסע הזה - ספציפית!!!!

כי קצת לא היה נראה לי נכון ההאשמות האלו נגד הבנות..בגלל כל מה שהלך שם - וצורת הבניה של המאהלים...

דבר ראשון - גם אם אתה לא בוחר לצאת מכל הספקות, ולהדר בהכל, זה לא אומר שבמחינה דתית אתה "זוועה" כמו שכתבת...

אני לא יודע אם אתה יודע, אבל יש כלל שאומר "הולכי דרכים פטורים מן הסוכה" אני בייניש, אז מי שרוצה להתווכח איתי - בשמחה!

עכשיו לפן האישי. מאז כיתה ד' אני יוצא כמעט כל שנה למסע סוכות (ואני בשבט דביר).

בעיות צניעות תמיד היו ותמיד יש מקום לשיפור.

כמעט כל המסעות שעשיתי היו בתוך סוכות, ואין דבר יותר מדהים ואדיר מההלל השלם ומוסף עם ארבעת המינים!!!

ואני שלא כמוכם, צעקתי על הרכזים שנה שעברה שהעבירו את המסע ללפני סוכות!

איפה הסוכה??? איפה ארבעת המינים???? איפה התפילה ההמונית??? איפה השמחה?!?!?!

בעל נסיון עדיף מחכם... המסע הכי מעפן היה לפני סוכות...

אגב - מחוז צפון הכי שווה!

חניכים ואז מהמדריכים יש צופרים יותר שווים וגם התפילה בסוכות זה ה-דבר!!חזרתי השנה באורות מהמסע!!

השנה (בניגוד ללפני שלוש שנים)לא היה שום תפילה המונית ובטח לא התרוממות רוחנית את בטוחה שאת בבני עקיבא?

אם אני זוכר נכון ההלכה ש"הולכי דרכים פטורים מן הסוכה" היא רק בדיעבד מפני שמלכתחילה
אתה לא צריך לצאת לשטח בסוכות אם אתה יודע שאין לך סוכה לישון ולאכול בה! עניינה של חג הסוכות היא
תתפלא - הישיבה בסוכה(ככה גם נקרא החג..<צ>) ולא אמורים לצאת לשטח במודעות שאין סוכה לישון בה ולחפש הקלות
במצווה שיש לך אותה רק שבוע אחד בשנה. אני חושב שאם מצווה שזמנה כ"כ מועט צריך לנצל כל רגע קטן ולקים את
המצווה ולא לחפש קולות איך לא לקיים את המצווה!
חוץ מזה שבנ"ע מכריחים פה את המדריכים לחפש את הקולות ומה אם יש מדריכים שמהדרים לדעתך ורוצים לישון בסוכה?
אז ככה בנ"ע דואגת לבניין הרוחני של המדריכים?

שמע אני לא יודע אולי במחוז צפון כולם צדיקים והתפילה שם בכוונה עצומה כ"כ ו"מי שלא ראה מוסף של מחוז צפון
במסע סוכות לא ראה מוסף מימיו"<צ> אצלינו בכל אופן התפילה לא הייתה כזאת מרוממת תפילה נחמדה עם שיר פה ושיר שם לא היה כזה שמח ששוה בשבילו לעבור על כמה הלכות בדרך....(ולאו דווקא בעניין הסוכה).

מצטער על כל ציניות אבל העניין כואב לי ממש ולא מצאתי דרך לכתוב בצורה יותר חריפה מזה...

אבל באמת, אני לא מכיר הרבה משפחות שלא יוצאות לטיולים, ואני מכיר הרבה משפחות שאם זה לא היה מסובך להם מידי, אז הן היו עושות טיול וישנות בחוץ...

ומי אתה שתחליט מה 'העניין' של חג סוכות? יש עניין לגור בסוכה, אבל כל העניין של הסוכה זה לצאת החוצה ולהרגיש שאלוקים מקיף אותך בטבע! לצאת מהבית, להרגיש קצת שהעולם הוא לא כזה בטוח, ואפילו קצת עראי, ושהכל יכול להשתנות ברגע... לא שאני כן מחליט מה ה'עניין' של סוכות, רק נסיתי להציג גישה אחרת...

אני אגיד לך איך זה היה, כמו שאני זוכר:  הייתה סוכה אחת די גדולה ללילה, וסוכות קטנות במסלולים. מי שרצה להדר - בד"כ הייתה לו אפשרות.

איך תהיה התפילה? תלוי בעיקר במדריכים (והחזנים)

אין מה לומר, מחוז צפון משפחה!

מדריך מקוצר לבניית סוכת שטח:

ציוד: ארבעה עמודים שעומדים ברוח מצויה, גבוהים לפחות עשרה טפרים, ועד עשרים אמה.

         חבל אחד ארוך/ארבעה-חמישה יותר קצרים

         סכין/מזמרה

מהלך הבנייה: אם העמודים הם כעין 'מסגרת ברזל אחת' פשוט למתוח חבל מלמטה ע"מ שיהיו שלוש דפנות עשויות מחבלים. כמה שורות חבלים עד גובה עשרה טפחים אם לא יותר משלושה טפחים בין שורה לשורה. (ארבע-חמש שורות)

לחתוך סכך ולקשור אותו למעלה (יכול להיות מרווח בין הדםנות הקטנות לסכך)

אם העמודים נפרדים - לתקוע אותם בקרקע לפחות שבעה טפחים זה מזה (אין הגבלה למרחק בין העמודים). ולעשות את הפעולות הנ"ל.

סוכה מנימלית - בערך גודל של שולחן.

סוכה מקסימאלית: אורך-רוחב אין הגבלה. גובה - עד עשר אמות.

הערה: שהדפנות לא יזוזו יותר משלושה טפחים ברוח.

ולשים לב שלא בונים מתחת לעץ!

אני זוכר כמה סניפים שעשו את זה, זה לא כזה מסובך!

לא רוצה להיכנס לקטע ההלכתי כי אני לא מבינה בזה הרבה אבל!!

אני אגיד לך איך זה היה, כמו שאני זוכר:  הייתה סוכה אחת די גדולה ללילה, וסוכות קטנות במסלולים. מי שרצה להדר - בד"כ הייתה לו אפשרות.

איפה בדיוק הייתה סוכה גדולה?? כל הבנים שלנו ישנו במאהל בנים על החול.
היו סניפים שהביאו סוכות מראש וגם אז לא כולם נכנסו לשם.
[וגם אם הייתה סוכה גדולה, אתם לא מצפים שמחוז שלם ייכנס לשם!! עם כל 'גדולתה']

סוכות קטנות במסלולים??
ביום הראשון הייתה אחת באמצע [מסלול שהוא הליכה של 5 שעות]
ובסוף עוד אחת, וביום השני גם הייתה רק אחת בסוף. 
על מה אתה מדבר?? 

איך תהיה התפילה? תלוי בעיקר במדריכים (והחזנים)

באמת תלוי...אני מדריכה במחוז צפון ולא  ראיתי תפילה רצינית. 

אין מה לומר, מחוז צפון משפחה!

דיעה שלך  

טוב, את לא מצפה ממני לזכור  מה היה בתחילת המסלול הראשון, ומה בסוף המסלול השני... 

אני פשוט זוכר סוכות קטנות מידי פעם...

והאמת בקשר לסוכה ה'גדולה' - אני רק זוכר שבחיים לא ידעתי על קיומה של סוכה בלילה, עד המסע בשבט החדש נדמה לי... היא לא הייתה במרכז המאהל, (למען האמת, די בקצה) אבל מי שחיפש מצא.  במסע הראשון שישנתי בסוכה (שהיה, כזכור, אחד המסעות האחרונים) שאלתי וביררתי קצת, ואמרו לי שיש כל שנה...

בקשר למניין -  תלכו לזאבי לפני המסע תגידו לו שייקבע זמן למניין, ויודיע לכל הקומונריות שיודיעו למדריכים... אין דרך אחרת! וגם אז אני לא מצפה שכולם יבואו לתפילה אחת, רק שיהיה מניין מרכזי (כמו בסיירים למשל)

אתה לא בכלל לא ידעת על קיומה של סוכה, מי שרצה מצא, זה לא נמצא במרכז אלא בצד. 

בני עקיבא אמורים לספק את זה לחניכים ולמדריכים!!

להודיע שיש סוכה, להשים אותה במקום מרכזי, לעשות אותה גדולה ויותר מאחת!! 

חניכים שלי בכיתה ז' לא באמת יילכו לרכזים ויחפרו להם על זה, 

ואני לא באמת זוכרת כי זה לא משהו שאני מחוייבת בו ומיילא במאהל בנות אני דואגת לחניכות הקטנות ככה שהראש שלי לא בזה.
לא כל המדריכים חסידים וצדיקים ולא כל הקומונריות זוכרות 

באמת? זה תפקיד שלנו? אנחנו צריכים לרוץ כמו מסכנים ולהרגיש חפרנים ומרגיזים בשביל לקיים מצווה?

ממש לא! התנועה צריכה לספק את זה והיא לא עושה את זה! תגיד מה שתגיד זה לא משנה את העובדה הזאת.

כנ"ל לגבי המניין, לא רוצה ללכת לזאבי, לעומר, ליאני.

זה תפקיד שלהם לדאוג לזה, אני לא צריכה להרגיש רע עם עצמי כי אני מבקשת מהם משהו שמצופה בהם בלי שום קשר.

מה זה 'אין דרך אחרת'!? בושה וחרפה לתנועה. 

תנועת נוער! לא תנועת רכזים, לא תנועת חניכים. המדריכים וחב"ב הם האחראים העיקריים על התנועה!

נכון, אצל הרכז נמצא הרבה פעמים הכח, ולפעמים נראה שהמדריכים פה רק כדי ללות את החניכים - זאת טעות!

התקופה של החניכים (נבטים-הרא"ה) זה רק הכנה לעשייה האמיתית בחב"ב ובהדרכה! את לא אמורה לצפות מהרכז שידאג שיהיה שקט בתפילה! וכן לכל שאר הבעיות...

ובקשר לסוכה - הייתי מסכים איתך בזה שבנ"ע צריכים לספק סוכה לכולם, או לפחות לכל הבנים מעל בר מצווה, אם זאת הייתה חובה מוחלטת.

"הולכי דרכים פטורים מן הסוכה" - מי שבכל זאת רוצה - שידאג לעצמו (באמת לא מסובך לקחת שולחן הפוך, למתוח חבלים, ולשים סכך.

כזכור בנ"ע תנועת נוער - אל תצפי מהרכז שיעשה לכם סוכה כדי שתוכלו להדר במצווה!

בהצלחה בחודש ארגון

נראה לי שדשנו מספיק בנושא...
אני לא סוגר את הדיון או משו זה לא התפקיד שלי אבל הדיון פשוט

כבר לא מעניין הטענות חוזרות על עצמן כל הזמן...
 

כולם מסכימים שיש בעיה חמורה עכשיו צריך לקוות שזה יטופל עד לשנה הבאה
ולכן למרות ששנה הבאה המסע לא יהיה בחול המועד אני מציע שכל אחד
מהכותבים כאן כשיפגוש את רכז המחוז\הדרכה שלו ידבר איתו על זה,יעיר לו,
יבקש שיעבור הלאה וידרוש בירור....
 

קל מאוד לזרוק את האחריות על מישהו אחר.

בקשר לעניין הטכני של סוכה, זה עניין אחד.

אבל בעניין של בעיות במאהלים- זהו כבר דיון אחר לגמרי.

מאיזה מקום נובע החופשיות הזאת בין המאהלים?

האם זה מגיע מאיזשהו דבר שהרכזים משדרים?

זאת אומרת, יש כאן תופעה, שאינה לרוחך. איך אתה מצפה לפתור את העניין הזה מבחינה מעשית?

או אולי זה גם בעייה טכנית- יש לסגור באמצעים טובים יותר/ להעמיד יותר שומרים?

או אולי מדובר העניין חינוכי שצריך לבוא כתהליך סניפי?

אלו שאלות שלדעתי יש לשאול. האחריות נופלת גם על כתפינו.

בבנ"ע אף פעם לא מסדרים את המאהלים ככה שלא יהיו בעיות כאלו (חוץ ממחנה סיירים, ששם זה היה מעולה- למרות המאמץ שהיה לוקח כדי לעלות למאהלים [ותאמינו לי, היה מאמץ=], הבנות לא ידעו אפילו איפה נמצא המאהל בנים, למעט הכיוון הכללי... זה היה מצוין!)

נכון שאפשר לקטלג את הבעיה הזאת כעניין חינוכי בסניפים, אבל זה לא אפשרי לפתור אותה כך, ומי שלא מבין למה זה בלתי אפשרי- תסלחו לי ממש על הבוטות- אינו קשור לתנועה במציאות, עדיף שכבר לא ישתתף בדיון הזה.

ורפ"א- בשמחה הייתי מנג'סת לאנשים בתנועה, אם הייתי במסע. לא הייתי במסע ולכן אני לא יכולה להתלונן על התקלות שבו. (אח שלי שנכנס עכשיו קטע לי את חוט המחשבה, למרבה הצער פרח לי מהראש מה שרציתי להמשיך ולכתוב... )

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.