כמה זמן אפשר לשמור בפריזר חלב אם קפוא?
יש לי חלב מלפני חודש ואני חוזרת לעבודה עוד חודש..
כמה זמן אפשר לשמור בפריזר חלב אם קפוא?
יש לי חלב מלפני חודש ואני חוזרת לעבודה עוד חודש..
אני ממש אבודה!
בן 8 חודשים שעדיין אוכל רק תמל למעט טעימות פה ושם כשמזדמן לנו ואנחנו זוכרים. הרופא אמר דחוף להתחיל להאכיל מוצק והרבה (מכל מיני סיבות לא רק גיל) וגם הילד די מעוניין.
אז איפה הבעיה? בי כמובן.
אני גרועה בבישולים, גם פיזית בבישול וגם טכנית לתזמן את זה בלוז וגם במוטיבציה להרים את עצמי לעשות משהו שהחלטתי (ושאני רוצה!).
עם הגדולים ניסינן הרבה והיה מאד קשה והם בררנים גדולים, אוכלים פסטה בלי כלום שחס וחלילה לא נעיז להציע משהו נוסף.
אז פחות או יותר האוכל שיש בבית זה שניצל ופסטה שזה לא רלוונטי עדיין לתינוק.
לבשל עכשיו כל יום-יומיים סיר קטן עם ירקות או עוף או לא יודעת מה ולעשות את כל הטקס השלם הזה של להושיב אותו ולאכול, בטח כשזה יגדל ליותר מארוחה אחת זה משהו שאני פשוט לא אעמוד בו ואם אעמוד כנראה אצא מדעתי.
אני בעומס מטורף מטורף בחיים ואני בקושי בעצמי מצליחה לאכול יש ימים שלמים שאני לא אוכלת כי אני לא מסןגלת לארגן לזה את הזמן עד הערב שהילדים ישנים וסיימתי מטלות דחופות. אין לי מושג איך אני מכניסה את זה עכשיו ללוז.
מה נותנים לו בכלל לאכול?
הרופא אמר לי אני לא מבין, אתם אוכלים בננה? תביאו לו בננה. אבל איך אני מסבירה לו שהפרי היחיד שיש בבית זה פירות שאנחנו קונים במיוחד כדי לשלוח לגן עם ילדה שטועמת וזהו (לגדול יותר בשלב הזה כבר לא טורחת לשלוח הוא לא אוכל גם ככה. היא לפחות נוגעת בזה)
וואי זה נראה לי צריך להיות באנונימי שלא ישלחו לי רווחה אני מותשתתת
בצורה שתהיה לך הכי קלה.
אפשר לתת גרבר, או דברים אחרים קנויים שלא דורשים הכנה אלא רק האכלה.
אפשר לקנות במיוחד בננות, למעוך או לתת לו חתיכות קטנות.
אפשר לבשל מרק טחון ולהקפיא במנות, ואז כל יום להוציא מנה ולתת לו.
אפשר לבשל תפוחי אדמה ולמעוך לפירה.
אם הוא במסגרת, אפשר לשלוח לשם את האוכל שיאכילו אותו.
תבדקי גם לגבי אוכל אצבעות.
זה דברים שאפשר להחזיק ביד ולאכול, ואז זה דורש פחות התעסקות והוא יותר עצמאי.
מלא זמן
עד שהתחלתי ככה:
קניתי בטטות קישואים וגזר
בטטה שמתי רק קצת שמן ומלח בתנור
קישואים וגזר הכנתי מרק פשוט העמדתי סיר עם קישוא, גזר ובטטה מים ומלח וקצת אבקת מרק
ריסקתי עם מזלג
וזה מה שהיא הייתה אוכלת כמעט כל יום עד שלמדתי לגוון עוד דברים
וגם היה לי סטוק של טרופיות גרבר
גם לי נושא האוכל מאתגר מאוד, בגלל שילוב של ילדים בררניים ואמא שלא סובלת להתעסק באוכל, והשלב של תינוק שמתחיל מוצקים תמיד מאתגר אותי נורא...
אז קודם כול - בננות כדאי לקנות. זה הפרי הכי קל להגשה...
שנית - להכין מרקים בכמות גדולה (בלי תפו"א) ולהקפיא בקופסאות קטנות, ואז בכל פעם מפשירים (לוקח קצת זמן, אבל לא כמו הכנסה מאפס). אני עושה את זה עם מרק כתום, אבל אולי לקטנצ'יק תעדיפי דווקא מרק לא טחון, כדי שיאכל בעצמו...
שלישית - דברים קפואים: טבעול (אף שלא בריא), אולי יש גם דברים כאלה מעוף (אנחנו צמחונים אז לא מכירה), גם צ'יפס קפוא זה פתרון קליל (ולא הכי בריא) - מכניסים לתנור לרבע שעה בערך ואז הקטן יכול להחזיק ביד ולאכול.
ובקשר להושבה שלו לאכול -
אני עם הילדים האחרונים ויתרתי על כיסא אוכל. מושיבה אותם על הרצפה על הצלחת והם אוכלים (ומבלגנים ומלכלכים... אבל לפחות לא צריך לנקות גם כיסא).
זהו, אלה פתרונות קטנים ולא ממצים (כאמור, אני עדיין גרועה בנושא הזה, עם כל הפתרונות), אבל אולי קצת יקלו עלייך.
ובעיקר קבלי שוב חיבוק גדול של הזדהות. מי שלא חווה את זה - לא מסוגל להבין את זה...
לק"י
אומנם הוא כן משמש את הקטן, אבל לא בתדירות גבוהה. ועכשיו הוא סתם מחסן לפעמים🤦♀️
אז יש מצב שיכולנו לוותר.
(הוא כן שימושי, אז אולי לא באמת הייתי מוותרת).
אם הוא באמת לא שימושי - תמכרו אותו
גרברים בשקית כמו טרופית כזאת שהוא יכול להחזיק ולאכול לבד
רצועות מלפפון, בננה, צ'יפס אפוי, חתיכות קטנות של לחם (אפשר עם ממרח), עגבניה, כל זה הוא יכול לאכול לבד (בהשגחה כמובן.)
אפשר לאפות פשטידת ירקות ולהקפיא בפרוסות או מאפינס, כמו פנקייקים כאלו בריאים יותר, דברים בסגנון הזה שזה השקעה פעם אחת ואחרי זה להוציא מהמקפיא ונגמר.
דברים שאת צריכה להאכיל אבל לא דורשים הרבה מאמץ- מרק טחון מוקפא בכוסות, גרבר או רסק תפוחים, דייסה (כזאת של מטרנה או b&d) שרק מערבבים עם מים ומביאים, יוגורט (אפשר עם חתיכות קטנות של לחם)
כל זה באמת דורש מחשבה ואנרגיות, אבל אפשר לנסות לצמצם את זה כמה שאפשר.
ומניחה שאת כבר יודעת, אבל אם העומס בחיים שלך הוא לא עניין של כמה שבועות ונגמר אלא משהו קבוע יותר כדאי ממש לעצור ולחשוב אם יש דברים שאפשר להוריד/ להפחית/ להעביר למיקור חוץ או כל דבר שקצת יוריד לך את העומס מהחיים כי נשמע ממש ממש קשוח לחיות ככה🩷
מבינה את הקושי, השלב בו התינוקות מתחילים טעימות ואכילת מוצקים דורש מאיתנו ההורים יותר..
גיל 8 חודשים זה כבר גיל שהחשיפה למוצקים חשובה להתפתחות האכילה. לא הייתי מזלזלת אבל עושה את זה באופן שהכי יקל בהינתן שמדובר בהורים עובדים ושיש עוד ילדים בבית. כמובן את לא צריכה כל יום להעמיד סיר ירקות, את יכולה פעם אחת בשבוע(עם הבישולים לשישי לדוגמא) ולהקפיא במנות קטנות כך שכל יום את מוציאה מנה. בנוסף את יכולה לתת מרקמים טחונים קלילים כגון טחינה, למעוך אבוקדו/בננה.
גם אם אלה דברים שיתר הילדים בבית לא אוכלים, כן הייתי מתחילה לצרוך כי החשיפה מאד חשובה.
בהצלחה!
פנקייק בננה
בננה מעוכה עם ביצה, גבינה לבנה, קמח שיבולת שועל או קוואקר ואז אני פשוט מקפיאה ומוציאה לפי הצורך
רצועות מלפפון או עגבניה
קציצה מעוכה
פשטידות
חתיכות קטנות שלעוף
הוא ממש אוהב דג
וברעיון מה שאנחנו אוכלים
ממש מבינה אותך, מרגישה שחצי יום זה להאכיל אותו
לק"י
לפעמים שמה חתיכה גדולה בכלי, שופכת מעל חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה ומאכילה.
כשהיה קטן, הייתי מועכת לו פירות רכים עם מזלג.
מרק אפשר לבשל בסיר קטן ירקות שלמים/ חתוכים גס עם עדשים כתומות ותיבול.
ואחרי הבישול למעוך במזלג.
יכול להשאר ל-3-4 ימים.
אפשר תפוח אדמה/ בטטה במיקרוגל משהו בין 5-7 דקות (אפשר להפוך באמצע ו2/3 דקות מכל צד).
אפשר שניצל ופסטה חתוך ממש פיצי
פירות וירקות טריים חתוך ממש פיצי (כמו שקונים לילדה פרי לטעימה ככה לקנות 3-4 בננות לתינוק ולתת לו. מי יודע, אולי הגדולים ירצו לנסות שוב בעצמם ויאהבו...)
אפשר להעמיד סיר מרק וכל יום להוציא מנה ולמעוך עם מזלג (או לטחון במעבד מזון אבל נשמע שאת לא בעניין) או לחתוך קטן קטן ולתת לו חתיכות לפה
לא זוכרת כבר ממתי אפשר ביצים אבל אם הוא כבר יכול אז חביתה או ביצה קשה מעוכה
ובלי קשר, טוב להתחיל מה שאפשר, אבל זה לא שתמל הוא לא אוכל מזין. אני לא באמת חושבת שאם תחכו עוד קצת, נגיד עד שיהיו לו שיניים ויתחיל לאכול כמו שאר בני הבית- זה נזק בלתי הפיך. תינוק משתלב בבית, הוא לא מנהיג אותו... אז לקחת בערבון מוגבל את ההערה של הרופא, מה שאפשר לעשות בעניין ומשתלב בלוז- לעשות, אבל לא להתרגש מידי אם התינוק בריא ושמח.
כמו שאת קונה טיטולים בשבילו, תוסיפי לרשימת קניות בננות, בטטה, גרבר, דייסה, שיבולת שועל דקה, רסק תפוחים וכו'.
אני ממליצה להוסיף לגרבר טחינה או שקדיה או חמאת בוטנים ואז זה ארוחה מזינה יותר, אפשר גם להוסיף לזה דייסה ואז זה סמיך יותר וגם יותר משביע.
אפשר גם לתת לו יוגורט לפעמים.
לחם עם חומוס/ טחינה/ חמאת בוטנים או לחם בלי כלום.
אה, וגם במבה היא פיתרון נהדר בעיני, רק כדאי לשים לב שיש כאלה עם סוכר וכאלה בלי וכמובן שהוא לא צריך סוכר לבן באוכל שלו...
אני הבאתי בגיל הזה גם פריכיות אורז אבל פה כתבו לי שבטרם לא ממליצים בגלל סכנת חנק.
זה עוד רחוק אבל סביב פורים אם הכל יהיה בסדר אמורה בע"ה ללדת בן (יש בבית בת) וזו פעם ראשונה שחייבת לחשוב על זה. בעבר ידעתי יפה להצדיק את המצווה הזו כשזה לא הילד שלי ואולי בעבר אפילו להתרגש קצת כאורחת, אבל עכשיו אני רואה דברים אחרת ומתחילה לחפש לימוד מסודר על זה (האמהות שפגשתי בורחות מהטקס). כדי לחסוך לי זמן חיפוש האם מישהי כאן כבר למדה את הנושא - השתלשלות המצווה, טעמיה המוקדמים, קצת הלכות - ויכולה לקצר לי את הדרך?
ממליצה מאוד על התכנים על ברית מילה של המוהל ישראל כ"ץ (הבעל של יהושיביה, הדולה, אם את מכירה)
מצרפת מספר שלו ותבקשי ממנו, אז הוא שלח לי בחינם וזה ממש הכין אותנו טוב לברית! פרקטית, נפשית ורעיונית
+972 52-898-9683
בגיל 99.. מחזק ...
לי יש עצות פרקטיות אם רלוונטי...
ירושלמית במקורבבריאות!!!
מתפללת עלייך
אני לא בורחת, אבל בהחלט הבטן מתהפכת גם בילד השישי.. כי בסוף זה תינוקי פיצי, שהרגע נולד וכבר עושים לו "ניתוח".. אבל כמו שבניתוח ברור לי שזה לטוב עבורו, גם כאן.
איזו זכות עצומה לחבר את הילד הזה לשרשרת של דורות, לברית שכרת ה' עם אברהם אבינו וכל זרעו אחריו.
ברית של אהבה, של חיבור, של קשר שלא מתנתק ולא משנה מה נעשה.
הקב"ה מתחייב להיות איתנו ואנחנו מתחייבים להיות איתו. אשרינו שזכינו!!!
המילים המופלאות האלו- להכניסו בבריתו של אברהם אבינו מרגשות אותי ממש, אני מדמיינת איזו טלית פרוסה ומגנה מלמעלה שכעת התינוק שלי זוכה גם להיכנס תחתיה ולהיות בצילו של הקב"ה.
הכנות טובות ומשמחות! לידה קלה!
זכות עצומה אז אני עוד יותר לא מבינה למה דווקא ככה ולמה אין זכות דומה לבנות. למה היא מתבטאת דווקא במעשה אלים כזה (שאם ח"ו היה אצל בנות היה עוד יותר אלים) שרק בגלל שכך עשה אברהם אבינו ע"ה מתאים רק לבנים.
פרקי היוטיוב האלה עוסקים בזה לזכרונך?
אני לא רואה בזה משהו אלים, אלא יותר כמשהו כואב לרגע.
לא בטוחה שלתינוק זה כואב יותר מאשר החיסון והבדיקת דם שעשו לו מיד אחרי הלידה...
להם לא היית קוראת מעשה אלים, נכון?
זה פעולה שלא קלה, אבל עיקר הבכי שלו זה מההפשטה של הבגדים, אצלי מהר מאד הם נרגעו אחר כך.
ממש ממליצה לך לחפש וללמוד על הגודל של המצווה הזו, וגם מבחינה רפואית שווה לקרוא (אומרים שזה בריא יותר..)
כי שוב אם זה כזה גדול כמו שציינת אז ממש מוזר שזה רק לחצי מהתינוקות
ותודה על האיחולים! אמן ואמן!
פרקים ביוטיוב ממש יפים על זה
ממליצה!
יש לרב ראובן ששון שני שיעורים שמסבירים יותר לעומק מה משמעות הברית.
אני מאוד התחברתי. לא יודעת אם זה הסגנון שחיפשת..
שנקרא "ברית של אהבה" של מוהל בשם דוד דדון. המטרה שלו הוא הכנה של ההורים לברית.
לא התנסיתי כי אין לי בנים, אבל אולי זה כיוון...
בשעה טובה
זה הכי מוזר שהיה אבר- א. לא ברור אם יהיו ומה יהיה
וגם- לא מרגיש לכן שזה מסוכן? שמלא נגד ביבי ורוצים להחליף? אני בהלם שהשמאל שמאשים אותו בפשע הכי חמור שהיה פה (7.10) מעוניינים להכניס ערבים לממשלה-ואני לא סומכת על אף אחד מהם.
איך יאיר גולן בכלל נחשב למועמד לגיטימי אחרי האמירות הפשיסטיות והגזעניות שלו? ואיך אייזנקוט שממש שמאל או ליברמן שברור שישב עם עבאס ובנט שהוא לא יציב והפכפך מתאחדים?
אתן קולטות את הסכנה? גם ככה אפילו עם ביבי שהתעשת והכה במחבלים ועדיין נלחם במלא חזיתות ורק התחלנו את העבודה, אז יהיה פה רה"מ אחר שלא מנוסה? ישראל היא לא ניסוי או פרויקט אין פה ימי חסד. בקיצור מרגישה שהניצחון ממש לא בכיס של מחנה הימין וזה ממש מלחיץ אני שומעת מלא "שרוצים להחליף את השלטון שיהיה פה טוב יותר"...
בקיצור-איך כולם רגועים??????????? למה אנחנו לא יוצאים להשיג ניצחון? גם פעם היו ילדים מחלקים פלאיירים בצמתים-היום יש רק רילים ברשתות החברתיות.
קיצור מטריד ומדאיג- הפתרון הוא רק שיקרה משהו ממש גדול בבחירות.
אבל לדעתי יהיו בחירות גם יהיו
וביבי עולה
בעז"ה
השם מוריש ומעשיר מוריד שאול ויעל
כל הקולות של התקשורת קשקוש, לא קונה את זה. גם הרבה שמאלנים לא מאמינים בעצמם במועמדים שלהם. לדעתי חלקם יצביעו ימין למרות הקולות בחוץ
ראית כמה קולות יש לדמוקרטים לפי הסקרים?
אין סיכוי שיש ככ הרבה אנשים שהולכים אחרי היאיר גולן והפה המלוכלך שלו
יש כל כך הרבה אנשים פקחים ושהתפקחו לאחרונה
ראינו במהלך ה3 שנים האחרונות איזה עם חזק יש פה
הבן אדם מדמיין שאוהבים אותו..
זה סתם בשביל הדוגמה
אולי אם יבוא המשיח או משהו כזה 🙈
בכל מקרה צריך לשחרר...
זה לא בשליטה שלנו
אנחנו עושים השתדלות לבחור במה שנכון
ומי שיש לו אפשרות להשפיע גם זו השתדלות
וזהו
בוא ניתן להקב"ה לנהל את העניינים ונתפלל לטוב
שאחד המניפולציות הכי גדולות של ביבי היא הפחדה.
מה שיש לו להציע זה ביטחון, לכן יש לו אינטרס להפחיד.
לא סתם יש שוב שמועות על לחימה באיראן בסמוך לבחירות.
הוא רוצה בשיתוף טראמפ להזכיר לכולם את הצורך בביטחון ומי הוא "מר ביטחון".
ההפחדה השניה (אולי הראשונה) היא שכל מי שהיא לא הוא - זה שמאל שהולך לפרק את המדינה לשני עמים ואין לו שום ידע ויכולת ביטחונית.
רוב המחנה השני הוא לא שמאל, והמון מהפעילות של ביבי גם כשהוא קורה לעצמו ימין מוחלט, היא שמאלנית כמו לתת לחמאס לגדול במשך שנים.
בנט, ליברמן ואייזנקוט הם לא שמאל.
יאיר גולן והערבים- הם השמאל היחידי והמוחלט, וגם המרכז סולד מהם, כמו ליברמן ובנט.
אגב הדעות של החרדים שישבו עד עכשיו בכנסת במשך שנים הם גם שמאל קיצוני יותר מכל השמאלנים(עיין ערך הקלטה של הרב לנדו, וכחרדית לשעבר זאת הגישה המיינסטרימית שגדלנו איתה).
בקיצור ממשלת שמאל מוחלט בכלל לא על הפרק
אולי קואליציה עם מיעוט שמאל, אבל גם לא, עדיין יש סיכוי שיעדיפו קואליציה עם החרדים או ממשלת אחדות עם ביבי בקדנציות.
ואם את מאמינה, לסמוך על אלוקים ולעשות את שלך בבחירות, מה שצריך לקרות יקרה ומעבר לזה זה לא בידנו.
ההפחדה הזאת היא כלי. של כל הצדדים.
אגב אני כמובן במחנה ימין, אבל המניפולציה שקופה.
הגדולות או למפלגה קטנה שעוברת אחוז חסימה וכו', לא לזרוק קולות לפח אבל תוהה מה יהיה יותר יעיל כי הממשלה האחרונה היתה ימין על מלא אבל בפועל בקושי תפקדה (להרגשתי)
בזכות סמוטריץ
ובן גביר החמיר את הנהלים עם המחבלים בכלא
ולאחרונה החלו לדבר על המצב הדמוגרפי בצפון (לצערי חוץ מהמפלגות הדתיות אף אחד לא מדבר על זה שאנחנו מאבדים את הצפון)
אז קורים דברים
פשוט התקשורת מראה את הדברים באופן רע
כן יש יותר התיישבות אבל כל האזור מרגיש לי הרבה פחות בטוח וחבית נפץ שה' ישמור מה יקרה אם היא תתפוצץ 
מה עוזר לי שהחמירו נהלים בכלא? זה לא מרתיע את הערבים מלפגע
והמחיה התייקרה, והמילואים (שהאמת שכלית כנראה לא ישתנה כלום אבל רגשית זה כבר טו מאצ'), ולא עשו שינויים משמעותיים בשום תחום חוץ מלריב
לא שאני בטוחה שממשלה שמורכבת משתיים- שלוש מפלגות גדולות יעשו איזה עבודה משמעותית אבל אני גם לא יודעת שלא 😋
כי אני גרה כאן כבר אי אילו שנים והמצב השתנה ללא הכר.
סתם דוגמא - היום תופסים פה טרמפים חופשי מצמתים שפעם היה פחד אלוקים לעצור שם להגיד תפילת הדרך.
שימושיתכל יום...
יישובים וחוות קמים בכל מקום ומרגיש (לפחות לי) יותר בטוח לנסוע
כל כך הרבה מקומות שהיה מסוכן להסתובב בהם
היום רק יהודים מסתובבים
קחי לדוגמא את העוג'ה
פעם היה מפחיד ללכת לשם
היום ערבים מפחדים להתקרב לשם
בן גביר סיפר שכששמע שמחבל מקבל 2 זיתים יותר מהמתוכנן הוא נסע במיוחד אחרי צום תשעה באב לכלא, כדי לתקן את המעוות.
ואני שואלת אותך את חושבת שזה באמת מה שימנע מאנשים להיות מחבלים.
זה אנשים שמוכנים למסור נפש.
הם מתו בהמוניהם והם עדיין מוכנים למות, אז 2 זיתים יותר או פחות זה מה שירתיע אותם?
בן גביר ראה שיש להם טאבונים בכלא והם מייצרים פיתות לעצמם, הוא החליט להוציא את הטאבונים כדי שלא יהיו להם פיתות טריות. ומאז מדינת ישראל מכניסה להם לחם שעולה הרבה יותר משהערבי עומד ומכין פיתה לעצמו מקמח ומים.
בן העביר את חוק עונש מוות למחבלים, אם החוק הזה יישום בפועל זה יהיה נס של הניסים.
החוק הזה פופוליסטי וקריצה לבייס כי בית משפט לעולם לעולם לעולפ לא יאפשר שמחבל באמת יוצא להורג (בגלל שהחוק מדבר על מחבלים ערבים בלבד).
אז באמת עם כל הכבוד, ובאמת שיש כבוד, כל החלק הזה של נקמה במי שכבר רצח, לא קונה או לפחות לא אמור לקנות את הציבור.
שיתרכזו בלמנוע פיגועים מלכתחילה.
לפחות זיתים שמחבל מקבל?
נו, באמת.
מאז ה7/10 ירדה כמות הפיגועים בדיוק בגלל ה 7/10.
בגלל שמאז אנחנו במלחמה מתמשכת והכוננות גדולה יותר.
בשדה הקרב, בכל החזיתות נהרגים יותר אנשים מכמה שמפגע בודד יכול להרוג.
בשומרון אגב עדיין יש פיגועים, לא כמו לפני 20 שנים, אבל לא באופן חריג שונה מלפני ה 7/10 והחקיקה החדשה.
יש ירידה הפיגועים כי יש התמודדות במספר חזיתות
ביקורת יש תמיד, תאמיני לי שאני גרה באזור שהוזנח שנים, אני יכולה לרשום לך רשימת ביקורות
אבל כרגע צריך להיות ברור לימין שנותנים גיבוי לנבחרים שלנו שמתמודדים עם מכונת רעל משומנת ולא בוחלים בדבר בכדי לפגוע בזהותנו היהודית בארץ
אגב, לצערי השמאל לא מעביר את הבקורת שמעביר הימין על נבחריו (אם היה עושה זאת מצבנו היה טוב יותר...)
בשלטון.
זה טבעי הוא שאנשים יתלוננו על השלטון הקיים.
גם לאנשים שבחרו בממשלת ימין ואפילו כאלו שימשיכו לבחור בה מותר להביע ביקורת.
הם לא מוכנים לסבול
זה בהחלט מרתיע אותם
חוץ מזה אני שמחה לשמוע שהמעוות תוקן
גם אם לא הייתי רואה תוצאות בשטח
למה שמחבל יעשה תארים בכלא ויהנה מפינוקים??
מישהו צריך להזכיר להם מהו מקומם וזה חשוב
שזה מרתיע אותם לא נבדקו ולא הוכחו ולכן לא ניתן (בשלב הזה) לנפנף בהם.
אני מאוד מסכימה שמגיע להם להיענש, במיוחד שכל ההנאות שלהם מגיעות על חשבון המיסים שלנו.
ימנית כמובן חח
אז לכי עם הלב שלך
בע"ה שיהיה מספיק מנדטים להרכיב ממשלת ימין להמשך עבודה על מה שכבר התחילו
ושיפור והתחלה למה שעדיין לא הגיעו לזה
רק שהשמאל לא יעלה, רק לא זה
אבל ראיתי קטע קטן של הרב ליאור אנגלמן מתוך פודקאסט שאמר שהוא רואה את הבחירות כרצון ה'.
ז"א ברור שאנחנו צריכים לעשות השתדלות ולצאת, להצביע, לשכנע אנשים להצביע וכו' אבל בסוף יש גם בורא שמנהל את העולם ומכוון מי יעלה לשלטון.
בעיני יש בזה משהו מאד מרגיע.
לא מוצאת את הקטע החתוך, תסתכלי פה מדקה 13 עד 16:30 בערך.
קודם כל - לא ראיתי את הקטע שהעלית. תודה ששמת פה, זה נראה ממש מעניין ואני רוצה לצפות בזה בעז"ה.
אבל רוצה להגיב בינתיים על המשפט שכתבת - 'בסוף יש גם בורא שמנהל את העולם ומכוון מי יעלה לשלטון', שממש אחד אני מאוד מתחברת לזה, וברור שהקב"ה מכוון את המציאות, ובמיוחד דברים ציבוריים שנוגעים לכלל הציבור.
ומצד שני - דווקא במקום שבו יש לנו השפעה, צריך להיות זהירים מלסמוך יותר מידי על הקב"ה. כי הוא נתן לנו את האחריות לפעול בעולם, והוא אמנם משגיח ומכוון את המציאות, אבל זה בהתאם למעשים שלנו. ואם אנחנו לא לוקחים אחריות עד הסוף - אז יש לזה השלכות.
ובהקשר של הבחירות - לקיחת אחריות בעיני זה קודם כל להצביע בעצמנו למפלגה שבוודאות תעבור את אחוז החסימה, שח"ו לא נזרוק את הקול שלנו לפח ונסתכן בחיזוק מפלגות השמאל. גם אם זה לא מדויק לפי מה שהיינו רוצים - אנחנו צריכים לחזק את מי שהכי יוכל לפעול בכיוון של מה שאנחנו מאמינים בו.
(ומי שיכול גם לעזור להביא עוד אנשים להצביע וכו' - זה בוודאי השתדלות חשובה מאוד. אני מניחה להרבה ממי שפה בפורום זה פחות מעשי, כי בכל זאת יש משפחה לטפל בה...)
וגם על תוצאות הבחירות אפשר וכדאי לדעתי להתפלל. הקב"ה אמנם נתן לנו את האחריות, אבל חלק מהאחריות שלנו זה גם להבין שהקב"ה פה איתנו בתוך המהלך הזה, ולהתפלל שהוא יעזור לתוצאות בחירות שיהיו טובות לעמ"י בכל הבחינות.
לצערי הימין חושב שפוליטיקה זו פעולה בבני עקיבא, ומתעסק בעקרון כזה או אחר.
הממשלה החלה סה"כ מהלכים חיוביים, תמיד יש ביקורת והיא מוצדקת, אבל חשוב שניתן גיבוי לנבחרינו (הריאליים להיבחר!) שמתמודדים עם כוחות רבים הרוצים לפגוע בזהותנו היהודית,
אם נפסיד זה לא רק עלול להחזיר אחורה אלא אף יותר מזה, אנחנו יכולים לבכות לדורות כמו בהסכמי אוסלו
השמאל לא מעביר כזו ביקורת לצערי אף שהיה ראוי שכך יהיה
אז בואו נשכיל להבין את צו השעה ונפעל בהתאם
יש השם בשמיים. הוא ידאג לנו לא משנה איזה ממשלה תהיה.
דבר שני- בעיני השמאל יודעים לעשות הרבה רעש, הרבה יותר ממה שהם באמת, והם בעיקר בתקשורת (שזה אגב יותר מדאיג אותי מאשר איזה מפלגה תיבחר). אם תלכי ברחוב ותשאלי אנשים, סהכ רובם ימניים..
לגבי כל מה שכתבת, אני לא רגועה בכלל וגם לא כולם רגועים
כן מדברים על שאננות במחנה הימין כמו תמיד, אבל זה ממש לא במקומות שאני נמצאת
למה לא עושים כלום - תמיד אפשר לעשות 
שמעי שיש לליכוד ולציונות הדתית מטה להגדלת אחוז ההצבעה בימין, מניחה שאפשר להתקשר לשאול מה אפשר לעזור
רשמתי את הגדול, בעיקר כדי להביא לו חוויית הצלחה בחיים.
הוא היה שיעור אחד ואני ממש מתלבטת אם להשאיר.
הילד בחוג נהנה מאוד, צחק קפץ והשתולל.
זה היה נראה שהוא לא הכי קשוב להוראות, אם כי אחרי שקיבל את ההוראה מספר פעמים, הצליח להתיישר (ידוע שיש קשיי קשב).
הוא נהנה, היה מחויך. כן מהצד שמתי לב שיוצא לו החשק ממש מהר ומעדיף לברוח לטרמפולינה במקום להישאר במשחק משותף.
המדריכה הייתה קשוחה, היא הפחידה גםאותי עם ההוראות שלה.
העקביות, הדגש לעשות את התרגיל נכון. לנסות שוב ושוב עד שמצליחים (עד שהוא לא תופס את הכדור מהחבר, הוא מנסה שוב ושוב. גם 10 פעמים).
הרגיש לי ספורט תחרותי.
הילד היה מחויך, אבל כאב לי עליו.
כל פעם שהגיע אליי בצד כדי לספר משהו, להראות לי שמצליח - המדריכה צעקה שאסור ללכת לאמא במהלך השיעור.
אחרי שיצאנו שאלתי אותו איך היה לו, אמר שהיה ממש כיף אבל שהמדריכה קשה.
רק חזרנו הביתה, הדבר הראשון שסיפר לבעלי הוא שהיה קשה, ומייד רץ להביא את הכדור כדי להראות לו מה הם עשו. בעלי כמובן נכשל בכל התרגילים.
מצד אחד משתף שהיה קשה, מצד שני נהנה ורצה לחזור על התרגילים..
מתלבטת אם להשאיר,
מצד אחד - הילד היה מחויך, פרק שם טון אנרגיה וגם קיבל מילה טובה כשהצליח.
מצד שני - המדריכה קשוחה, קשה לי לראות את הילד בסיטואציה שבה מכתיבים לו מה לעשות בצרחות של מאמן כושר.
בערב אחרי מקלחת הוא פרק בכי מתוסכל (קורה לו בימים קשים), למרות שאין לי מושג אם זה בגלל החוג או משהו אחר (גם קיבל מכה קטנה בגן באותו יום, ומכה בשבילו - סוף העולם).
קשה לי שמבקשים ממנו לנסות שוב ושוב אחרי שנכשל, למרות שבסוף כן הצליח.
אני מתלבטת אם חוג כזה יתרום לו, או שזה עלול להרוס.
אולי זה כבר יותר מידי לילד בגיל הזה שגם ככה יש לו אתגרים?
לי יש עבודה עם עצמי, צריכה ללמוד לשחרר.
לא לקחת כלכך קשה את הכישלונות שלו. בסהכ טבעי שילד ייכשל במשחק.
מותר לו גם לדעת לקבל הוראות, להתמודד עם כשלונות ולנסות שוב ושוב.
עדיף לנסות חוג שחייה? העדפתי לחכות עם השחייה לקיץ למרות שהילד ממש אוהב בריכות.
רכיבה טיפולית אין לגילו.
אולי לא לרשום לכלום? אני חייבת משהו אין לו מה לעשות בבית ולגינה שיש בה יותר משני ילדים לא מוכן ללכת.
לק"י
אין משהו בסגנון, אבל עם מדריך/ה יותר רגועים?
זה בסדר שיש דרישות, ובסדר לתת להם לנסות כמה פעמים, אבל בלי לחץ... הם לא הולכים לצבא עכשיו ולא לאולימפיאדה.
אולי כדאי לנסות עוד שיעור ולהחליט.
או לשתף את המדריכה קצת על הילד. אולי תתרכך קצת...
הייתי מתייעצת עם הורים ששלחו אליה ואל השחייה.
ואולי מתייעצת אם יש חוג תנועה שהמדריכה בו ממש טובה גם אם הוא לא טיפולי בהגדרה.
מזה חוג תנועה?ואיזה עוד חוגים יכולים להיות רלוונטיים לילד בן 4?
הייתן שולחות לחוג שהמדריך והילדים בו חילונים? כי בעיר שכנה יש הרבה יותר חוגים, אבל מתלבטת אם מתאים מבחינה דתית.
זה בטוח ספורט טיפולי? כי המדריכה ממש לא נשמעת טיפולית...
מצטרפת להמלצות לחפש משהו אחר, ובעיקר לברר קודם על המדריכ/ה.
מי יגיע לחוג אם לא ילדים שזקוקים ליחס כזה?
מדובר המדריכה מוינגייט, טוענת שיש לו הסמכה לטיפול רגשי אבל לא תואר בתחום.
היו ארבעה ילדים, בגילו. הם איכשהו התאימו את עצמם למסגרת.
טוב שהוא נרשם רק לשתי שיעורי ניסיון ולא לכל העונה.
לא אומר שהיא מתאימה לסוג עבודה הזה....
אצל הבן שלי שלחנו
והיתה מדריכה מרימה ממש.
לא מוותרת מצד אחד , אבל בקטע חברי והומור.. והכי משבחת על נסיונות, וממש נותנת מקום רגשי לתסכול וכו
שהיא הציעה לי ללכת ולחזור
ולי נשמע שזה לא נכון...
יש הרבה בסיס להניח שחוג ספורט טיפןלי יתאים לילד כמו שלך
אבל המקרה הספציפי פחות התאים
וזה ממש בסדר
אולי כן שווה לתת עוד צאנס אחד לראות אם זה היה סתם יום כזה או שזה הגישה בכללי...
ואולי לא.
ולפי מה שאת מתארת פה על המוצפות מהגן, אני לא חושבת שהוא בשל כבר לחוג שהוא לא בדגש רגשי טיפולי, לדעתי..
הייתי חושבת איך ליצור לו מקום לפריקת אנרגיות בסביבה הקרובה
אם זה דברים בבית(אנחנו לאחרונה הבאנו טרמפולינה קטנה וזה ממש מוצלח לנו)
או משחקיה בסביבה שאפשר לעשות בה מנוי
או אפילו נער שיעשה לו חוג פרטי של כדורגל במגרש...
אבל אפשר לנסות לשאול אותו
(לא שבוע מראש, אבל יום קודם)
אפשר להזכיר לו שהיה ממש כייף והם שיחקו בהרבה משחקים , אבל שצריך לעשות בדיוק את מה שהמדריכה אומרת, כמה פעמים, גם אם קצת קשה.
כמובן שאם מסכמים שמגיעים, אז משתדלים לשתף פעולה לכל אורך המפגש.
יכול להיות שלאט לאט הוא והיא ילמדו אחד את השני ויהיה קל יותר.
האם נכון לדרוש ממנו גם אחהצ לשתף פעולה?
יש לו בקושי שלוש שעות עירות..
אני רוצה שיפרוק שישתחרר
לק"י
עדיף משהו כיף נטו
אולי אפילו ללכת לג'ימבורי או משחקיה
או כל חוג לאו דווקא טיפולי
רק שיוכל לפרוק מרץ ובלי אנרגיה שלילית
בבית יש טרמפולינה ועוד קצת משחקי חצר, הוא פחות בעניין.
מה שהוא כן אוהב זה ללכת לגן שעשועים ריקה יחסית, אז פעם פעמיים בשבוע נוסעים לגינה בעיר אחרת שכמעט אין בו אנשים 
לענ''די
דווקא לילדים שקשה להם יותר, כדאי לתת לבחור במה שאפשר.
לשאול אותו אם הוא זוכר מה היה, ואם הוא רוצה ללכת.
יכול להיות שהוא יחליט שזה מאתגר ולמרות זאת היה לו כייף והוא רוצה לנסות שוב.
כמובן, לא מתאים עם כל ילד, אבל כשזה מתאים בעיניי זה מקסים. קצת להחזיר את השליטה והבחירה אצל ילדים שמתאמצים כל כך הרבה.
שמכניס למסגרת ומשמעת, ודווקא ילדים עם קשיי קשב וקושי למלא הוראות יכולים להירתם בזה, כי הוא טוב ויש לו אנרגיות, והמאמץ שלו נושא פרי, חווה הצלחות ולומד התמדה.
דווקא מדריך קצת קשוח ודורש לדעתי מיטיב איתם, אבל כמובן שלהיות עם יד על הדופק ולשמוע ממנו שהוא נהנה יותר ממה שהוא מתוסכל.
ואני רק שאלה, איך מגיעים לקבוצות כאלה של ספורט טיפולי?
לק"י
או לשאול בקבוצות ווצאפ אזוריות.
כאלה שמפרסמות את עצמן באופן עצמאי ואז אפשר להוציא הפניה ולקבל החזר
מדריך דורש יכול לעשות זאת לגמרי מתוך גישה חיובית ומרימה - "בוא נמשיך לשחק עכשיו, חבל להפסיד, הנה, אתה מסוגל, אמא מסתכלת מרחוק ומעודדת אותך".
מדריך כזה באמת יצליח להכניס את הילד למסגרת בצורה טובה.
מדריך קשוח עלול רק להוריד את הילד ולגרום לו להירתע מכל הנושא...
היא לוקחת מחיר פרטי של 30 שקל לשיעור.
עם תעודה מוינגייט ועוד משהו טיפולי
טוענת שיש לה 4 שנות ניסיון בתחום
45 ש"ח לשיעור (זה 720 ש"ח לחודש, ואני מקבלת 75 אחוז החזר מהקופה)
יש עוד מדריכה, עם התחייבות מהתקופה
כל שיעור יוצא 40 שקל, לא הבדל משמעותי.
היה לנו ניסיון עם מדריך דומה ומהר מאד הילדים פרשו
עכשיו הוא בחוג אחר עם מדריך מהמם שכיף לילדים להיות איתו ומניע אותם לפעולה
(שני החוגים לא היו ספורט טיפולי אבל לא משנה)
ילד לא לומד מתוך קשיחות
זה סתם עושה אנטי ולא כיף
חוג אמור להיות כיף.. ומדריך צריך לדעת לדבר בשפה של ילדים
בנתיים היה רק אבחון של המדריכה בשביל להכין תכנית טיםול ושיבוץ בקבוצה המתאימה
אבל האבחון היה מאוד חוויתי ונראה שהיא רכה, מקווה שלא נתאכזב
יש לי בת גדולה ואחכ כמה בנים מתוקים. בדרך ללידת בת ב"ה ויש לי מלא בגדי תינוקות של בנים. את הלבנים ברור שאכבס, אבל מה לגבי כחול ותכלת וירוק וכו? מבחינתי זה יפה אבל רואה שבדרך כלל כשיש בת כל הזמן מלבישים ורוד חח
מה אתן עושות?
גם ככה עם בגדים בצבע המתאים יש אנשים שמתבלבלים
אני לא אוהבת שאומרים לי מתוקה על בן וחמוד על בת....
הכחול שאני מלבישה לה זה רק ג'ינס וכזה...
אבל אולי אני מגזימה...
בהמשך מגיעות מספיק העדפות... לא רואה צורך להקשות על עצמי כעת כתינוקת, בטח אם זה יוביל לעוד קושי בעתיד כפעוטה או ילדה בגלל עוד העדפה שיצרתי אצלה.
בגדים שהם צבעים יחסית ניטרליים אני יכולה להלביש (צהוב/ חום/ אדום וכדו')
כחול/ תכלת אני לא מלבישה לבנות
וגם להיפך לא מלבישה ורוד לבנים.
וזה גם קצת תלוי בבגד, יש בגדים שהם בצבע של מין ספציפי אבל כן מתאימים גם למין השני.
לבן שלי יש חולצת פולו מעלפת בצבע ורוד. שהיא בוודאות בנים ולא בנות.
ביננו, אם זה בבית אז למי אכפת.
אפשר להלביש מה שיש לך ונח לך.
בחוץ לדעתי זה כן קצת לא מתאים...
פיג'מות או רזרבות שאין לך משהו נקי זמין- הייתי שומרת
אני עכשיו לפני לידה ראשונה של בת, וממש לא אוהבת את כל הקשקוש של הורוד המוגזם הזה
הרבה יותר אוהבת צבעים ניטרלים אז בכל מקרה קונה חום, צהוב, ירוק כאלו, אבל שמתאים לבנות
לא הייתי זורקת בגדים טובים
תמיד נחמד שיש הרבה אופציות
ואם יש מקום שחשוב לך שהיא תיהיה 'לבושה' אז תלבישי לה משהו יותר של בנות...
או מתחת לבגדים.
ויש צבעים נייטרלים יותר.
ירוק, ותכלת זה נראה לי סבבה.
גם כחול יש ויש.
תכלס גפ כחול הייתי מלבישה אפ זה מה שהיה לי, אבל בעדיפות נמוכה יותר
זה שונה מבן שלובש ורוד לדעתי, כמו שלי לא מפריע ללבוש כחול
כצבעים של בנים דווקא, לעומת ורוד וסגול שלדעתי הם ממש של בנות.
בכל מקרה, אני מלבישה לבת שלי את כל הצבעים, כל עוד זה נראה של בנות. למשל, כחול עם פרחים - כן, ירוק עם מכוניות - לא. אם זה חלק אז ממש לא משנה לי
מצד שני אני לא שומרת בגדי תינוקות מילד לילד אז השאלה לא מתחילה...
אבל בגדים שיש לך בבית? חופשי לגמרי כן.
גם ככה בגיל קטן מחליפים בגד כל שעתיים, פליטות, זחילה..
שיהיה לה תכלת משעה 10 עד 13, מה קרה?
ולבת השניה שלי (כולה שניה כן? לא תגידי עשירית) קניתי מלכתחילה בגדים יותר של בנים כי כבר נמאס לי מהורוד.
ואגב גם לבנים בבית אני מלבישה בגדים קודמים של האחיות הגדולות, ממש לא אכפת לי, ולהם בטח שלא
נוטה להשאיר את מה שלא מובהק של בנים
ומיינתי ממש בגדים שהם ממש של בנים ובגדים שהם יותר ניטרלים יחסית
ובפועל לא היה בא לי להלביש אותה בבגדים האלה ורק כשממש נתקעתי היא לבשה אותם ורוב הזמן היא לבשה בגדים מובהקים של בנות שקניתי או השגתי לה😅
אז לכי תדעי אם תהיי כמוני..
נראה איך ארגיש..
עכשיו שואלת את עצמי איך להשתלט על הכביסות והסדר תוך כדי צירים (לא כואבים לרוב אבל כל הגוף נוקשה)
אבל אני לא כ"כ אוהבת ורוד/סגול או תחרות ומלמלות...
אז בטוח לי שאלביש דברים נטרליים מהילדים שלי
אני מאוד אוהבת צבע כחול, גם לעצמי... בעיני זה צבע שמתאים לבנות
גם כחול מילדים קודמים או שקיבלתי
גם מחוץ לבית
לא רואה בזה בעיה
אפילו בגיל שנה
הבנים שלי לבשו ורוד שהיה בארון עד גיל חצי שנ או קצת יותר והבנות כמובן שכחול וירוק בלי שום הגבלה..
אחכ נותנת לבת ללבוש את של הבנים עד בערך גיל 4-5 (ילדות קטנות כאן לובשות מכנס ואני מעדיפה מכנס רגיל מאשר טייץ, אבל יש בארון גם "של בנים" וגם "של בנות") ובהדרגה מתחילים להפריד
אני לא אוהבת שמתלבלבים בין בנים לבנות
והאמת גם בלי קשר אוהבת לעצמי שהבנות לבושות בבגדי בנות והבנים בבנים.
בעיני כחול וירוק זה סבבה כשהן גדולות. כשהן תינוקות בעיני זה צבע של בנים ואני לא אלביש להן.
כנל הפוך לתינוקות בנים.
לק"י
ולי היו בגדים חמודים מהבן הגדול, אז חלק גם הבנות לבשו.
לא כל כחול ותכלת נראה של בנים.
בעייני זה כל הכייף במין מסויים שמלבישים בצבע שמתאים כלומר אין בעיה אם צבעים נטרליים כמו ב'ז שמנת שזה מתאים לשתי המינים אבל כחול לבת לא הייתי שמה
מעדיפה להעביר הלאה ולקחת יד שניה בגדים לבנות
מספיק עכשיו מפריע לי שאומרים איזה חמודה כשהוא לבוש בצהוב או כל צבע נייטרלי🫣
לי באמת פחות מפריע גם בחוץ אבל בעלי ממש לא אוהב שאומרים איזה חמוד לבת 😂
ממישהי שקית בגדי תינוקות..
אז לא רואה סיבה.
הבעיה אצלי זה האחסון
ממש מתקשה לשחרר גם דברים שלא קניתי בעצמי.. אבל עובדת על זה חזק 😅
והיה ברור לי שזה תינוק, שאלתי בן כמה הוא והאמא אמרה לי שזו בת והיא עוד לא הוציאה לה את הבגדים של הבנות... זה היה מוזר ממש וקצת אפילו נפגעתי בשביל התינוקת 😅 אני כן רואה חשיבות להלביש יפה (לא צריך מהמם ומדהים, אבל נקי, מתאים...) אז מה אם הם לא מבינים? לא בשביל מה יגידו, בשביל לתת איזה יחס מכבד גם בגיל קטן.
ולמה זה לתת כבוד לתינוקת להלביש אותה בוורוד במקום בחום?
שלא לדבר על כמה פעמים אמרו לי איזה חמוד על תינוקת בוורוד או איזה חמודה על תינוק בכחול
לא יודעת איך לתאר, היא גם היתה בת 9 חודשים, זה היה לי ממש מוזר.
אצלי ברוך ה' כמה ילדים ולפעמים הלבשתי מה שהיה זמין לי מילד קודם או משקית שקיבלתי משכנה.
אני מקווה ומאמינה שהילדים שלי לא נפגעו ממני, בסה"כ העדפתי לנוח, לאכול עוד משהו, לבהות באויר ולהוציא שקיות קצת יותר מאוחר אחרי שאתאושש.
תמיד אומרים לי איזה מתוקות!!!
ואני לא חשודה בלהלביש בגדי בנות
פשוט יש להם שיער ארוך חלק וזה מתעתע
זה אומר שהם יפים...
הבאסה היא כשחושבים שבת היא בן
אבל אני לא חושבת שיש קשר
יופי לא ניתן רק למין הנשי חחח
וחוץ מזה, זה מבאס לדעתי באותה מידה, בן לבת ובת לבן... סתם עצם חוסר הזהות כזה...
ועל הילד עם השיער הכהה אף אחד לא אמר את זה.
כאילו מה? רק בנות הן בלונדיניות? זה באמת מגוחך, אבל לא מדי מבאס בעיני
ודווקא על הבן החום שלי יותר אומרים שהוא נראה בת מאשר על הבלונדיני, אבל על שניהם אומרים את זה כל הזמן...
לגדול הפסיקו להגיד כשעשה חלאקה כמובן.. חח
לק"י
נראה לי שסתם מתבלבלים, כי בגיל קטן לבנים ולבנות יש תווי פנים דומים, וקשה להבדיל.
הבת שלי הייתה עם שמלה ורודה ואמרו שהיא חמוד
בדיוק מאותה סיבה
שהשיער שלה קצרצר
הבת שלך יפייפיה
ובאמת השיער מאוד מתעתע
כי בראש שלנו בנים עם שיער קצר ובנות עם ארוך....
ממש מתקשה בלברך עם כיסוי ראש בבית..
במיוחד נגיד בערב אחרי מקלחת שהשיער שלי ארוך ואני רוצה שקצת יתאוורר.. ושוב לכסות
פשוט מרגישה לא בסדר, ומאוכזבת
אלא שיהיה משהו על הראש, אבל אפשר להשאיר שיער פזור.
מוזמנת לבדוק אם גם אצלכם זה תקף.
אולי יעזור.
רק לתפילת שמונה עשרה שמה בבית
ספרדיות נוהגות לכסות את הראש בברכות גם בבית,
לאשכנזיות אין חיוב כזה.
(אני לא פוסקת הלכה, אבל זה מה שהבנתי מבעלי)
בכל מקרה מזדהה איתך שבהחלט קשה ולא כיף לכסות שיער כשהוא רטוב😐
כמעט לא שמה כיסוי ראש עד שמתלבשת
וגם מתפללת עם פיג'מה, כי אין לי כוח להתלבש ואם אחכה לזה פשוט לא אתפלל
(לא שאני מתפללת כל יום, רחוקה מזה מאוד)
בגלל המצפון.
אף פעם לא שאלתי....
אבל רק בברכות במיוחד בלילה אשר יצר וכזה.
בתפילה ממש או ברכת המזון אני לובשת איזה קפוצון ושמה את הכובע על הראש עד שסיימתי, סתם כי פשוט אין לי כוח להיות עם יד על הראש כל התפילה....
יד של מישהו אחר כן
שלך לא.
אני נניח אם אני עוברת בדיוק במטבח ורוצה לברך על משהו שמה עלי מגבת ידיים מהמטבח, מברכת ומחזירה 🤭
אולי תנסי בבית 🫣
גם לגברים זה לא תופס? כי הרבה פעמים בעלי שם יד בלילה כשהכיפה שלו רחוקה..... אבל אולי גם הוא בחיים לא בדק את זה 🙈🤭
אני די בטוחה שזה בסדר בכל מקרה גם בלי שום כיסוי כי יש גם מלא מקוואות שלא שמים עלייך את המגבת אז בעצם את מברכת בלי כיסוי ראש.
צריך יד של מישהו אחר
בלי כיסוי ראש.
אני באופן אישי מברכת בחוץ עם המטפחת שלי ורק אח"כ נכנסת וטובלת ולא מכירה את כל הפסיקות רק מה שלמדתי בהדרכת כלות (אמא שלי לא טבלה, אין לי את מי לשאול 😪 ).
בכל מקרה, גם לגבר ממה שאני למדתי היד שלו לא תופסת.
לשים עליו יד חחח
לפזר ולשים כובע מצחייה בשלוף
אני משחררת לגמרי
האמת לא רואה מה העניין להילחם על זה
לפעמים שמה איזה מגבת שנמצאת לידי
אבל לא מצליחה להקפיד
אני עם שאלה מוזרה קצת.
במשך שנים השתדלתי מאוד להתחשב ברגשות של הילדים ולהיענות להצרכים ולדבר על כל מיני דברים.
בזמן אחרון אני חושבת שהגזמתי בזה. וגם כולנו כחברה הגזמנו בזה.
ילדים רגילים שהכל אמור להתאים להם בול. קשה להם לקבל משהו שלא בדיוק. קשה לקבל סמכות.
יש היום נדירה מטורפת ממסגרות בגלל זה.
ואנחנו כחברה כבר עשרים שנה מנסים להציב גבולות בלי להציב גבולות. בהתחלה זה היה תוצאה טבעית. לא לקח מטריה , נרטב , פעם הבאה לקחת מטריה.
אם זה היה עובד , לא היו מבוגרים עושים טעויות , הרי עשית טעות , קיבלת תוצאה טבעית , שינית התנהגות שלך. אבל באמת זה לא עובד. כי לא תמיד אנחנו מתקשרים בין סיבה לתוצאה, לא תמיד יש לנו יכולת להתאפק, לפעמים עדיף לנו לספוג תוצאה.
עכשיו באה שיטה נוספת . במקום להציב גבולות לילד , מנסים לבנות מערכת יחסים כזאת שילד יהיה תלוי רגשית בהורה ויעשה מה שהורה רוצה. לכאורה זה טוב, אין עונשים, אין אלימות, אבל ילד מאבד את עצמו בדרך. איך הוא יחיה בתור מבוגר אם הוא תלוי רגשית בהוריו ורוצה לעשות רצונן.
כל זה באה ביחד עם פחד מודרני לא לגדל ילד מרצה מלשון ריצוי. שמעתי מענת נתן שאסור לגדל ילד מרצה. זה לא הפריע לה להנחות ריאליטי מבחן הורים הגדול. אבל ילד לא מרצה פשוט היה מסרב להשתתף בזה.
ואני גם לא חושבת שזה רע לרצות מישהו אחר לפעמים, כל עוד זה בא עם מודעות.
בקיצור חפרתי.
מרגישה שאני במירוץ הזה ורואה מסביבי הורים שפי כמה וכמה
כל הזמן לחץ השילדים יהיו מרוצים
שלא יהיה להם קר חם
אוכל שהם אוהבים
וכו וכו
שלכאורה זה חשוב חד משמעית
אבל.. משהו בזה לא עובד...
משהו בדור השפע הזה שהכל נמצא הכל אפשר - לא עובד ולא בריא
ויותר קולטים מה קורה בסביבה
וכולם מרצים ומפנקים אז אי אפשר להיות הילדים שלא
באוכל מעובד
בממתקים
בבגדים אופנתיים
ועוד כל מיני ומיני
ובכלל וייב שקולטים גם מהסביבה..
מרגישה שזה פוגש אותי יותר בגילאי יסודי פלוס... מכיתה ב כזה...
בין מה שאפשר אצל סבא וסבתא, בית ספר, חברים, סניף וכו'
לבין הגבולות של הבית שלנו
ולהיענות לצרכים בכלל לא אומר לתת להם כל מה שמתחשק להם. להתחשב ברגשות מבחינתי זה להכיר ברגשות שלהם ולכבד אותם, ולעזור להם להתמודד עם רגשות קשים יותר שמגיעים כשמשהו לא הולך לפי התוכניות שלהם, אבל לא לתקן את המצב ככה שהכל ילך לפי התוכניות. (לדוגמה ילד מתוסכל כי לא קיבל ממתק, אני לא יביא לו ממתק, אני יגיד שאני ממש מבינה שהוא מתוסכל, באמת ממש כיף לקבל ממתק ועצוב שאמא לא מרשה. היציע לו דרכים לוויסות והתמודדות עם התסכול.) וצרכים של ילד זה שכל הצרכים הפיזיים שלו יתמלאו- שיהיה שבע, נקי, ויישן כמו שצריך, ולקבל חום ואהבה. ואת כל זה אפשר לתת גם בלי להיענות לכל רצון או גחמה של הילדים.
אבל בכללי הגבול הזה של מתי לתת ומתי להגיד לא ומתי להציב גבול וכו' זה גבול שכל ההורים כל הזמן בהתחברות ומשחק עליו...
מדריכת הורים מצוינת שמדברת בדיוק על הגישה הזאת
יש לה קבוצות ווטסאפ חינמיות שהיא שולחת סרטונים ואני לומדת ממנה המון
מאנונימי כי התייעצתי הרבה בעולם האמיתי.
למישהי יצא להכין לבד ויצא יפה?
יש לנו ארגזי מצעים קטיפה והייתי רוצה שיתאים לזה.
חיפשתי באליאקספרס אבל הרוב זה כריות שיושבות על המיטה עצמה.
אנחנו לא הכי טובים בידיים אבל אני לא רוצה להוציא על זה הרבה כסף וגם בא לי שניצור ביחד משהו וזה נשמע לי מגניב שזה יהיה לחדר שלנו.
יש מצב שאתחרט על זה, אבל עד אז אשמח לכל עצה
אנחנו בעיקר אוהבים נגרות
בנינו לבד את כל הנגרות בבית והיה כיף! יצא מדהים וזול!
ממליצה ממש!
מה עוד בניתם בעצמכם?
וזה נח ראש מיטה מעץ?
אני העדפתי ראש מיטה מעץ...
מגעיל אותי הריפוד.. שלא יכול לצאת לכביסה
והאמת היא שיש בזה משהו מגעיל כשחושבים על זה...
אני לא אוהבת ריפוד
מה הכוונה נוח? הראש לא נוגע בזה בעיקרון....
אנחנו שמים כרית מאחורי הגב, עומדת
ממש נח
וראיתי פעם בפרוג. מצ"ב קישור
העלתה הוראות איך לעשות
היה נראה די פשוט
לא הכי קל שיש
אבל אם אתם בראש אז לא היה נראה בשמיים...
אולי תבקשי ממנה פשוט שתשלח לך את מה שפרסמה..
תכתבי לי בפרטי אם את צריכה את המספר ואין בגודל...
אפנה אלייך בפרטי, תודה❤️
וממש עשתה סדרת סרטונים והסבירה איך להכין לבד. אצלה זה לא מרופד אבל מניחה שהבייסיק אותו הדבר ואולי גם אפשר לשאול אותה
6.8K צפיות · 467 רגשות | Yuval Atias on Reels
זה סרטון אחד שלה אבל יש כמה בנושא