שמחת תורה-
אני הולכת לבית הכנסת..
תפילה
זמן ההקפות מגיע.. מתחילים לשיר, ולרקוד, אך משום מה משהו חסר לי..
באיזשהו שלב, כל המניין יוצא החוצה ויוצאים לחגוג הקפות עם כל תושבי המקום, כל המיניינים, אשכנזים ספרדים ותימנים.
כשהתחילו לרקוד, הבנתי מה חסר לי..
השמחה.. ()
אני לא אגיד שלא היה שמח, אבל באיזשהו שלב, פשוט קלטתי שכל בני הנוער (יעני הבנים..) לא נמצאים..
זאת אומרת, כל החבר'ה, יצאו לשמח במקומות אחרים, נסעו לאזורים נרחבים בארץ..אבל, את הקהילה שלהם הם פשוט
זנחו.
כן, זנחו, בחיים לא היתה שנה שאצלינו המבוגרים הם היחידים שרוקדים עם ספרי התורה.. תמיד היה שמח, החבר'ה שלנו הספיקו, אבל ברגע שהם הלכו, היה פשוט עלוב.
באמת שלי היה חג עלוב.
אז סתם נקודה למחשבה, כל החבר'ה שיוצאים לשמח במקומות אחרים, שיקחו בחשבון שיש מצב שהם משאירים מאחוריהם קהילה, שאין מי שיעשה שם שמח.
וזו לא סתם קהילה, הקהילה שלהם!!!
אז אני לא אומרת שזה לא חשוב ללכת למקומות אחרים ולשמח, זו מצווה גדולה, אבל לפי דעתי היא לא שווה כשאתה משאיר את הקהילה שלך בלי חבר'ה שישמחו.
אני לא צריכה להיות פה עכשיו, אבל הייתי נסערת כך שהייתי חייבת לעשות זאת עכשיו..
אז שיהיה לכולם שבוע טוב..
ותחשבו על זה
