בס"ד
אני לא מצליחה להבין את הסיפור של רחל לאה ויעקב. בבקשה תגידו לי אם הבנתי נכון את מה שהולך שם...
כאשר לבן מחליט להחליף את רחל בלאה עומדות לפני רחל 2 אפשריות:
#לתת ללאה את הסימנים (שהיא ויעקב סיכמו בניהם כדי שלבן לא יחליף בין רחל ולאה) וכך לפגוע באופן מעשי באדם (יעקב) שעבד בשבילה 7 שנים. לקוות שיעקב באמת יאמין לסימנים ולא ישים לב לכך שזו לאה כך למנוע מלאה בושה עד למחרת בבוקר שאז יעקב ידע בודאות שזו לא רחל ואז אולי יתגרש ממנה.
#לקוות (על בסיס הכרות של 7 שנים) שיעקב ימצא צורה נורמאלית למנוע את החתונה, בלי לפגוע בלאה (סביר להניח שכאשר הם סיכמו על הסימנים הם חשבו גם איך לעשות את זה עם טקט ולא לפגוע בלאה).
אחרי 7 שנים שרחל מכירה את יעקב היא לא מאמינה בו מספיק שידע למנוע את הנישואים עם לאה בצורה שלא תבייש אותה?
או שאפשר להגדיר את השאלה כך: למה רחל מעדיפה לפגוע ביעקב, ועוד לעשות פעולה אקטיבית בשביל זה (למסור את הסימנים ללאה..) ולא בוחרת באפשרות שתוכל ליצור פגיעה בלאה (ובכלל לא בטוח שלאה תפגע כ"כ כי היא הייתה מוכנה נפשית לכך שיעקב יבחין שזאת לא היא ויעצור את החתונה, וסביר להניח שהוא היה עושה זאת בדרך מכובדת)
עוד שאלה:
בסיפור של יעקב רחל ולאה מה המטרה ומה האמצעי?
#כי אם המטרה היא שלאה לא תיפגעה והאמצעי הוא שיעקב יצא מרומה מהחתונה. אז זה נשמע כאילו אנחנו מקדשים את המטרה, וכל הדרכים כשרות כדי ליישם את המטרה. (בגלל כל השבחים שרחל מקבלת על כך שהיא מסרה את הסימנים).
# אם המטרה היא להקים את עם ישראל, והאמצעי הוא שיעקב יתחתן עם רחל. אז אנחנו בכלל מזלזלים בדרך כי אחרת היינו מצפים למאמץ מצד רחל ושלא תיתן את הסימנים לאחותה.
)