כולל כאלו שכותבים שם בפורום דתל"שים המדובר....

אבל אישית אני לא מסוגל לגלוש שם ... פשוט נגעל להיכנס..

ברוך הבא

פחחח!

תחשוב על זה, מה אתה צריך את החרדיות האלה? תמצא לך איזו נערת גבעות צדיקה וחמודה, לא עדיף?

אין ציבור יותר מפולג ולא מוגדר מאיתנו!

תחשבו על זה - מי מחשיב את עצמו דתי-לאומי?

מסורתי לאומי (שומר שבת כשרות תפילין). דתי לייט-לאומי, דתי לאומי, חרד"לי לאומי,...

וגם בכל זה יש סעיפים והסתעפויות.

למשל - דתי לאומי - שוחה מעורב/לא שוחה מעורב...

למשל- דתי לאומי - כיפה גרוש/ לא כיפה גרוש...

למשל- דתי לאומי - משרת שלוש שנים/עושה הסדר....

ככל שכיפותיהן שונות גם הגדרתנו שונה.

אני חושבת שבכיפה יש המון ייצוג מה'מגזר' שלנו , השאלה היא את מי אתה מגדיר חלק מה'מגזר'.

הסיפור של "הכיפה שהתחפשה"

סיפור יפה

גם החילונים והחרדים מאוד מפולגים!

לדוג'

חילוני צם ביום כיפור או לא?

תספור כמה חסידויות יש ואח"כ תדבר איתי...

אני עדיין סופר

יש להם אדמורי"ם שונים ואולי חילוקים קלים במנהגים - אבל ברור שבסה"כ הדמיון והעקרונות דומים, במגזר הדת"ל עצמו יש חילונים, חרדים, חסידים ו...דת"לים.

אני מסכימה שאנחנו ציבור מאוד הטרוגני..

אבל לומר שהציבור שמגדיר את עצמו כחרדי הוא אחיד?!

העקרונות החשובים הם אותם העקרונות... יש חילוקי מנהגים, אבל בסה"כ אתה לא מרגיש פילוגים...  

שמתי לב אני כבר דיברתי פה ואני לא דתי אבל יש המון קבוצות אצלכם ראיתי אנשים מהר ברכה שחשבתי שהבת היא חרדית כיה היא היתה לבושה כל כך צנוע בין בנים מבדילים בין בנות קשה להבדיל בציבור שלכם כי הכל צנוע

אני חושב שהכיפות הסרוגות והבנות של אולפא זה דהציבור הדתי לאומי,אל תהיו מפולגים חבל יש לכם חברה מדהימה אנשים הכי מוסריים וטובים שיצא לי להכיר ואני מאחל לעצמי להתחתן עם מישהי כזאת תערכיו את החברה שלכם ותהיו מאוחדים שיהיה לכם רק טוב

בסה"כ אין באמת חילוקי דעות מהותיים אמיתיים בין רוב הפלגים בציבור הדתי. 

יש בציבור החרדי מלחמות הרבה יותר קשות בין פלגים מסויימים מאשר בציבור הדתי מסוגלים לדמיין.

הם משתדלים שכמה שפחות מזה ייצא החוצה. כיום קשה להם מאוד למנוע ממידע לצאת החוצה בזכות (באשמת) האינטרנט. זו הסיבה האמיתית למלחמה של העסקנים באינטרנט ולא בגלל צניעות....

רק דוגמה קטנה מהתקופה האחרונה - עיתון המודיע החליף הנהלה ובעקבות כך קם מתחרה בשם הפלס. שני העיתונים ביחד לא מגיעים לתפוצה של בשבע. בנוסף יש יתד נאמן, משפחה, יום ליום ועוד כמה קטנטנים...

רוצה עוד דוגמאות?

גם אחרי עניין הפלס ויתד וכו' וכו'... אין חילוקים אמיתיים בין הפלגים...

בניגוד לדת"לים שהחילוקים אמיתיים ומהותיים...

מכיר את החומר מקרוב

גרר את הילדים שלו איכשהו לבית המשפט, על סכסוכי ירושה והרבה כסף.

אין חסידות שזה לא היה בה, והאמת שגם בהרבה מקומות ליטאיים נוהלו מאבקים משפטיים ואלימים משך שנים (בתי ורשה ששם יהודים שלחו יהודים לחדר מיון, פונוביץ', ועוד הרבה דוגמאות). במקרים אחרים, בחב"ד למשל יש אפילו לחן חסידי שלם על "דידן ניצח" - ניצחון במשפט אצל הגויים נגד בן מתבולל של האדמו"ר הקודם.

בית משפט אמריקאי אפילו זרק פעם את חסידי סאטמר בחזרה לבד"צ, כשכתב שעניין דתי הוא לא שפיט.

לא זכור לי סכסוך משפטי מתוקשר על מלחמות ירושה בישיבה דתית-לאומית. פיצולים - היו גם היו, אבל לא מאבקים מכוערים בבתי משפט ומלחמות עולם.

דיברו על שוני, שבגללו קשה לייצג את כולם. המריבות לא בהכרח קשורות לנושא. 

יכול להיות שוני קטן יחסית, אבל בגלל ששני הצדדים כרוכים במוסד אחד/ תנועה אחת ולא הצליחו להסתדר בניהם צמחה מריבה גדולה, ויכול להיות פער גדול, אבל לא צמחה התנגשות ומריבה כיוון שכל קבוצה שקועה בעיסוקיה. (ולכל יותר מדי פעם נאמרת איזו ביקורת מכובדת או מזלזלת על הקבוצה האחרת)

אלו מריבות של אינטרסים,

הן בין יחידים גם אם לכל אחד מהם יש קבוצה.

ממש לא דומה לדת"ל.

משעשעת... ואתה כותב בביטחון מלא - פשוט לא נכון!

אני מדבר על העסקנים שמשקיעים כספים למודעות בצבע ולא רק לפשקווילים הישנים והטובים.

מי שמוכן להשקיע בזה כ"כ הרבה כסף זה כי הוא פוחד ממשהו אחר...

(וגם אותם אני מכיר מקרוב...)

בכלל לכל אחד יש את הגבולות שלו.. 

היום יש דגש כלכך על האינדיבידואל.. וכל אחד שם לעצמו את הגבולות שלו.. ככה שאפשר להסתכל על כל ציבור שהוא מפולג למדי.. או שהוא לא..

דוגמה: גם יש חרדים שהולכים לבארים.. ומי יודע את זה? זה סוד..

העיקר: שיהיו גורם מעשינו לשם שמים אמן!

ודאי לא קלאסיים, או שבבניקים או אאוטסיידרים.

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים