עבר עריכה על ידי בנה ביתך בקרוב בתאריך ל' תשרי תשע"ג 09:40
לדעתי, וכך זכור לי שגם שמעתי בעבר, עדיף שהבת שלך תשמע את הכל ממך. אם את לא תספרי לה, היא תשמע את הדברים מאחרים, ותחפש תשובות לשאלות שלה במקום אחר, ולכי תדעי לאן היא תגיע ולמה היא תחשף.
עוד משהו שקראתי (באתר מורשת יש שו"ת עם רבנית שעונה גם על עניינים כאלה), שכשאת מספרת לבת שלך, תנסי להציג את העניינים בצורה מאד יבשה עניינית וביולוגית, ולא כמשהו יצרי.
הבת שלי עוד לא בת 9, והיא תמימה תמימה, ובכל-זאת ניסיתי למצוא הזדמנות להתחיל לספר לה על הדבר הראשון שנראה לי מספרים. אני לא יודעת מה מתחילים לדבר אצלה בכיתה, וכמו שאמרתי למעלה, אני מעדיפה שהיא תשמע על זה ממני. ולכן לא מזמן כשהיא שאלה אותי אם אני בהריון (לאחרונה היא שואלת יותר מדי, כנראה אני צריכה להשקיע יותר בכפיפות בטן...) לקחתי אותה לחדר וסיפרתי לה איך אישה יודעת שהיא בהריון. ואני שמחה שלפחות את השלב הזה עברנו בשלום. כך אני מקווה שכשהיא תשמע בכיתה כל מיני דברים ויהיו לה שאלות להרחבה, היא תפנה אלי, בעזרת-ה'.
(למען האמת גם הבן שלי שקטן ממנה, חובב טבע מושבע, יודע דברים שאני בהלם שילד בגילו יודע. אבל הוא באמת מסתכל על העניינים בצורה ביולוגית לחלוטין, כך שנראה לי שזה בסדר.)
דבר נוסף - כשאת מדברת איתה, תשתדלי לא לתת לה להבין שמדובר בדברים אסורים שאינם קדושים וטהורים. היא צריכה להבין שמדובר במשהו מאד טבעי שה' רוצה, וכך הוא ברא אותנו עם כוחות ליצור את הדור הבא, כמובן כשזה נעשה עם בן-הזוג הנכון בקדושה שה' כיוון אותנו. לפעמים נותנים לילדים תחושה שזה משהו פסול, ואז כשמתחתנים זה עלול ליצור בעיות רגשיות שקשה מאד להתמודד איתן.