לא פשוטקוינטה

ממש לא פשוט לי !אני מותשת לחלוטין.האמהות דורשת כ"כ הרבה כוחות.

אני מודה כ"כ לקב"ה שאני צריכה להשקיע כוחות ולהגמר מברכה כזאת גדולה.

אבל אני עדיין מסיימת כמעט כל יום על סף בכי.רק עוד 20 שנה אני אזכה לפסק זמן קטן?אני מרגישה שאני חייבת לנשום רגע!להתרענן כדי חזור עם כוחות מחודשים למשימה החשובה.אבל אי אפשר!כשהם ישנים גם אני משתדלת לישון, ויש לי עוד כ"כ הרבה מטלות, טלפונים והכנה לשנה הבאה.כשאני איתם אז אני לא יכולה לעשות כלום!

אי אפשר לתפוס אותי בטלפון..אני בקושי תופסת את עצמי! ירדתי במשקל בטרוף אחרי הלידה.ברור!מתי יש זמן לאכול?

אני אחרי יום גומר...אם יש למישהי דרכים לחידוש הכוח או לשמירתו-אני כ"כ אשמח!!!

מה קרה?ירוק זית
האם זהו מצב חדש?
האם ילדת לאחרונה?
האם יש לך ילדים עוקבים.כמה?
האם ילדת תאומים?
זה נשמע מצב קצת קיצוני.
האם את גם עובדת?
אם תתני יותר פרטים נוכל להתייחס יותר.
יש הבדל אם זה מצב זמני כמו אחרי לידה או מצב רגיל שנמשך כבר זמן רב.
זה נשמע שאת מאד משתדלת אבל אולי לא בכיוונים הנכונים ,אם זה ככה אז אפשר להבין למה נוצר כזה עומס.
בינתיים מאחלת לך או וטוב.
מחכה לשמוע
זה לא קיצוני.זה פשוט סוחט..קוינטה
זה לא חדש רק זה בא והולך.יש לי שניים צמודים כשהקטן בן חצי שנה. אני עובדת וגם משתדלת להיות תמיד בסדר בכל שאר התחומים. אני יודעת שאני צריכה לעשות לי סדרי עדיפויות כדי להוריד מהעומס ונכון-גם לקחת ביביסיטר. אבל אני לא מצליחה.אני פשוט נורא נורא עייפה וחייבת פינה שקטה פעם בכמה זמן שאוכל לנשום בה ולאסוף כוחות. עכשיו שגם הסתימו המטפלות, אז אני איתם כל היום ואפילו ללכת לשרותים אני לא הולכת לבד...
זה לא משהו מדאיג ח"ו. פשוט הייתי צריכה להוציא את זה.
מותק שליירוק זית
.זה נשמע לי טבעי ביותר מה שאת חשה.
עכשיו שגם המטפלות יצאו לחופשה ברוכה משלהן אז המצב העמוס ביותר והחששות עם המצב החדש.
קודם כל תשבי ותכיני רשימה של דברים שהיית רוצה שיהיו בזמן הזה.אח"כ תדרגי אותם לפי סדר עדיפוית עד -אפשר לוותר.
אל תשכחי גם את עצמך בעניין הזה.מי שדואגת לעצמה יכולה להעניק יותר.
תנסי לגייס עזרה חיצונית כמו שכתבת,בייבי סיטר,גיסה או אחות צעירה,אמא או חמות.אולי בעלך יקחכמה ימי חופש ותוכלו לבלות בנעימים ביחד.
והכי חשוב בעולם-בריאותך ובריאות ילדיך,והרבה שמחת חיים .ניקיון וסדר ,הם לא הולכים לשום מקום,הם יחכו עד שתתפני אליהם.
אשמח לעזור יותר עם תרצי לשאול יותר לעומק.
כמונו כמוך,עושים כמיטב יכולתנו.
הרבה אור וטב.
מוכרללה2005
ואפילו רק עם ילד אחד... זה משתפר בצורה דרסטית בגיל גדול יותר-שנתיים פלוס, אבל עד אז תהיי יצירתית- בייביסיטר, הורים, כל מה שיש- זו לא בושה "לברוח" לקצת שקט (או הרבה). תגידי, בילד שני לא קל יותר??? מה, סתם עובדים עלי???
לאם המותשתיהודית פוגל
את בודאי יודעת את כל הפתרונות: סבתות ועזרתן, בייבי סיטר בימים ושעות קבועות, עזרת בן הזוג , עוזרת לנקיון ועוד. השאלה היא למה את/ם לא מיישמים לפחות חלק מהפתרונות הללו, ואת מגיעה לסף קריסה. הלא כך כולם יסבלו, גם הסבתות שח"ו תיאלצנה למלא את מקומך. אם תכתבי כאן למה את לא מחלקת את המטלות והמשימות למנות שתוכלי לעמוד בהן, אולי נוכל לעזור יותר.
למה אני לא מחלקת...קוינטה
א.תודה רבה על התגובות...כשמרגישים כ"כ זיפט, כל הקשבה כ"כ מעודדת...
ב.אני גרה מאוד רחוק מכל המשפחה שלי. בעלי מאוד מאוד עוזר,אבל זה לא תמיד אפשרי. והבעיה העיקרית היא שיש לי מחסום ביביסיטר.
הבן שלי הגדול מאוד קשור אלינו וקשה לי להשאיר אותו אצל מישהי צעירה.
עד שאני אמצא מישהי שאני אסמוך עליה ולא ארגיש שהיא עושה לי טובות ועד שהוא יתרגל אליה...אז אני כבר נמצאת איתו ונסחטת!
אני מודעת לבעיה הזאת,ומנסה להתגבר אבל אני לא כ"כ מצליחה כרגע.
אני באיזשהו מקום רוצה להוכיח לעצמי שאני מסוגלת לבד ושאני טובה.
אבל זה קשה!אני דורשת מעצמי להצליח בהכל בלי התפשרויות ובלי עזרה ואני מרגישה שזה יתנקם בי כי כבר עכשיו אני גמורה.
יש לך או לבעלך אחות קטנה?שירק
אם כן את יכולה להזמיןשירק
אותן לפחות עכשיו בחופש שיעזרו לך וכך גם תוכלי לשעשע את עצמך ואת אחותך או גיסתך
הילדים יתרגלו מהר לבת משפחה
וגם את יכולה יותר לסמוך עליה
לקוינטה היקרהיהודית פוגל
אז את יודעת שתחושת הערך העצמי שלך תלויה בזה שאת עושה הכל ל ב ד ולא "מפקירה" את האוצר בידי בייבי סיטר. ובכן, כאן העבודה שלך: את שווה ואת אמא טובה גם אם תקחי לעצמך כל יום קצת זמן, ותייצרי "אמא" הילד ינזק קשות באמת אם תקרסי. נסי שלוש פעמים בייבי סיטר, אח"כ זה כבר ייראה לך טבעי ונורמלי. זיכרי: המתנה הכי נפלאה שאת יכולה לתת לילדיך היא אם בריאה שמחה ומתפקדת. את זה הם יזכרו, לא את השעתיים שלוש פעמים בשבוע שהיו בגינה עם בייבי סיטר ולא איתך!! אנא!! היי חכמה!!
עבודה עמוקה...קוינטה
הבעיה היא שבאמת קשה לי להאמין שאני שווה אם אני לא אצליח. ואני לא מצליחה להתגבר על זה.אני חייבת להצליח בהכל אחרת אני אפס.זה נורא, אבל זה כ"כ טבוע עמוק.
מה,רק לי קשה? רק אני צריכה עזרה?לא!אני רוצה להראות לעצמי שאני גיבורה ומסוגלת!
לפעמים כשאני מסתכלת על עצמי מבחוץ,ממבט נטרלי ואוביקטיבי אני ישר אומרת-"וואו! כל הכבוד לך.את עומדת במשימה לא פשוטה!כל מטלה בפני עצמה היא מורכבת,ואת עומדת בזה.ברור שאת חייבת קודם להיות אמא שמחה ותעשי הכל כדי להיות כזאת ותקחי כל עזרה אפשרית."
אבל אז מגיע המבט הפנימי, הנגוע שאומר-"לא ,את תסתדרי,מה את חלשה? את לא יכולה להסתדר לבד? תתאמצי!כולן יכולות ואת לא?"
זאת עבודת חיים,והקב"ה כנראה שולח לי את ניסיון הביביסיטר כדי להתחיל לעבוד על זה...
תודה על התגובות!
המנהל הכי טוב הוא זה שיודע לבזר סמכויותריבק
להכניס עוד כוח אדם, להוריד מעצמך סמכויות.
גם עקרת בית צריכה במידה מסוימת כלים של מנהל.
ספרי לנו איך היתה ההתחלה...דבי חיה
שכל אחד יגיד עכשיו: גם אם אני לא... אני חשוב וטובאנונימי (פותח)
ישר כח לגב' פוגל המקצוענית שעזרה כ"כ מהר וישיר לשואלת ולכולנו להגיע למודעות ברורה יותר. עכשיו שהאתגר מסומן קל יותר לגשת למשימה האמיתית של התיקון הפנימי והמעשי.
בהצלחה!
קוינטה היקרהיהודית פוגל
מי אמר שכולן מסתדרות לבד? מי אמר שכולן יכולות ואת לא? וגם אם כן, הרי היופי שביצירה ששמה "אדם", הוא השונות, הרב גווניות. אז את טובה בדברים מסויימים ופחות באחרים והמצליחניות האלו שאת כאילו רואה מסביב, גם להן בודאי נקודות תורפה, אלא שאת לא מודעת עליהן. אז בבקשה, צאי מהפנטזיה, וסדרי את חייך בהתאם ליכולותיך שלך, תנאי חייך, מבנה האישיות שלך, ובעז"ה תרד עליך שלווה גדולה. המשיכי לעדכן אותנו!
מבינה אותךאנונימי (פותח)
אני מבינה שזה קשה, אך הייתי בשמחה מעדיפה להיות בתוך ניסיון כזה, מישהי נשואה חמש וחצי שנים ואין לה.
תגובה...tiferet
אני עשיתי בייביסיטר וקצת התנדבות למשפחה שאמם ילדה ושקשה לה ועד היום אני מתנבת אצל משפחות אם עזרה למשפחות אם ילדים..(אני מאוד אוהבת..)אותי אחת המשפחות החדשות בשכונה תפסה בזכות שהאמא שאלה מישהי מהשכונה אם היא מכירה מישהי שיכולה לעזור לה...ואמרו לה אותי...את יכולה לשאול שכנים או ביישוב אם הם מכירים מישהי שאוהבת ילדים ומסכימה להתנדב או קצת בייביסיטר..ואם אין את יכולה לפנות אלי...=)...
לתפארת-ירוק זית
כל הכבוד לך על העזרה לזולת!!!!!
שתמיד תהי מן הנותנים!!!
תודה..אמן..!!!!! וקוינטה....tiferet
אשמח אם תעדכני במה שאת בסוף תעשי....
קויטנה!אנונימי (פותח)
אולי תספרי לנו גם על דברים טובים שיש בילדים צפופים?
פשוט, זה קצת מלחיץ, בני בן עשרה חודשים, ואני בחודש חמישי בעז"ה עם הבא... והלחצת אותי...
אני אספר...אנונימי (פותח)
נכנסתי להריון כשביתי המקסימה היתה בת שמונה חודשים,
רציתי כל כך עוד ילד .
אני בבית עם הילדה הגדולה כבר שנתיים ושלושה חודשים,
ועם הילד במקביל עשרה חודשים.
אפשר לטפל בשניים לבד,
אבל צריך המון סבלנות ולתכנן דברים היטב,
אם יש לך אפשרות להכניס אחד למעון, כדאי להכניס את הגדול,
כי הקטן כעת צריך זמן לעצמו,
וכך את יכולה לנוח איתו, כי כשיש את הגדול, אז כל פעם כשהקטן ישן את עם הגדול או מארגנת את הבית או מכינה אוכל...
ואת לא נחה בכלל וזה לא פשוט כלל.
אני עשיתי את זה ואני מאמינה שעוד עשו ועושות,
אבל אני אשקר אם לא אגיד שלפעמים השתגעתי ורציתי חופש ולהתרענן ולא תמיד היה אפשר.

בת אחרי תאומות בנות שנה וחצי!!!אנונימי (פותח)
אני יכולה להגיד לך שזה באמת קשה אבל תמיד הסתכלתי על הדברים האלה ואמרתי לעצמי שזה תקופה יפה וקשה אבל עוברת ובע"ה הם יגדלו (אני לא יודעת בדיוק מה המצב שלך כרגע אבל המצב שלי זה כמו 3 תינוקות) קחי הכל בשמחה ובאהבה למרות הקשיים. רק עכשיו שהן בנות 3 והקטנה בת שנה וחצי אני מרשה לעצמי לצאת בערבים אחרי שכולן נרדמו. היו 3 שנים יפות ובאמת יש רגעים קשים אבל תדעי שזה משתלם וכיף כשהם גדלים יותר. ככה אני לקחתי את המצב למרות שלא היתה לי אפשרות לצאת מהבית 3 שנים!!!! באמת !!!!
בהצלחה רבה
עידכוניםקוינטה
תודה לכל המגיבות.על ההבנה, העצות וההזדהות.
היינו קצת בחופש אצל ההורים.השינוי עשה לי טוב אפילו שעבודה רבה היתה עדיין.חזרנו עכשיו ישר לעבודה (1 בספטמבר), ועכשיו העבודה האמיתית-הפנימית מתחילה.
בכל שלב בחיים יש לנו דברים שאנחנו צריכים לצמוח מהם ולהבנות ואנחנו צריכים להסתכל פנימה ולשאול את הקב"ה מה רצונו.
מי שנבהלה מילד שני-זה מדהים!אני כ"כ אוהבת אותם ונהנית לראות אותם ביחד.
אבל זה קשה.הם מאוד (!!!)צפופים.
אני צריכה לעבוד על דברים בתוכי כדי להקל על החיים.
אני צריכה להרגע,לא להבהל, לקחת בקלות...
ובעיקר לנוח!!!אמהות צריכות כוח!ובשביל זה -צריך לנוח.
אני עדיין מותשת ומשתדלת להיות בשמחה אבל אני חושבת שאני מתחילה כבר לטפס בעליה...
התפילה היא חשובה מאוד בעיני.ביכולתו לתת לי סבלנות, כוח, אהבה, שעות שינה-רק צריך לבקש...
בהצלחה לכולן
תודה על העידכונים! נתת לי אישית המון כוח!דבי חיה
תכיני לך מערכת קבועה.מתוקה שכזאת
כלומר, כל יום נגיד את קמה בבוקר, שולחת אותם לאיפה שהם צריכים להיות, ועושה את כל הטלפונים, בצהריים הם חוזרים באחד, את יושבת איתם לאכול צהריים ושואלת איך היה היום...
בין שתיים לארבע שיידעו שצריך לשמור על שקט!את ישנה!.
בארבע את קמה עם כוח יושבת להכין איתם שיעורים, בשבע ארוחת ערב, שמונה במיטה, וזהו, זה הזמן שלך עם עצמך, לא?
אפילו אם בשעתיים הראשונות את מסדרת שוטפת וכו, תשמעי תוך כדי שירים שמחים, ותחשבי עם עצמך... זה גם כיף!...
תחלקי את היום איך שנוח לך, אבל תתמידי בזה!! מומלץ לכולם...=)
לא שייך...קוינטהאחרונה
הם מתחת לגיל שנתיים...
ואני עובדת...
אבל תודה.זה נשמע כיף...
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

אולי יעניין אותך