שלום לכולם,
אני בחורה צעירה ובהריון שבוע 28, וכל פעם שאני באה להורים שלי אני מתרגשת וסתם בוכה (אני באה אליהם פעם ב3 שבועות לשבת) לפעמים עם סיבה ולפעמים בלי.
ואמא שלי לא מבינה על מה אני בוכה ואני אומרת לה פשוט סתם כך, אין לי סיבה למה והיא לא מבינה ושואלת אם היא פגעה בי או משהו כזה ואמרתי שלא. אז זה מזיק לי הבכי הזה כל פעם שאני באה אליהם לביקור, יש לי רגישות להורים ולמשפחה.
חשוב לציין שתמיד הייתי רגישה מאז שהייתי ילדה קטנה, בכיתי גם בשידוכים שלא מצאתי בחור וב"ה התחתנתי ואח"כ בכיתי שלקח לי זמן רב להיכנס להריון וב"ה נכנסתי להריון ועכשיו הכל בסדר אצלי ב"ה ואין בעיות עם הבעל דווקא זכיתי בבעל מדהים שלא מעולם הזה אז למה אני בוכה? אני באמת לא מבינה את עצמי. באמת נמאס לי לבכות כל הזמן, לא נעים לי מהמשפחה ומהאחים.
דווקא בבית, או אצל חמותי או בכל מקום אחר אני לא בוכה, שמחה ומבסוטית מהחיים אבל דווקא אצל ההורים שלי יש משהו- אפשר להגיד שיש זרם שמקפיץ אותי פתאם.
אולי זה קשור להורמונים שמשתבשים במהלך ההריון?
אם אני היחידה פה או שזה קורה גם אצל אחרים?
(אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)