?שם:חנה צוריה
גיל:19 וחצי
באיזה גיל ההורים התגרשו?אמצע כיתה ב
עם מי אני גר/ה?נשואה ב"ה,גרתי עם אמא
מתי אני נפגש/ת עם ההורה השני?נפגשת עם הקבר שלו פעם בשנה,ולפעמים פחות,ובעז"ה נפגש שוב בתחיית המתים
טוב,ועכשיו לא בציניות-בעקרון שבת פעם בחודש.
איך הגירושים השפיעו עליי?לא השפיעו
משהו טוב שיצא מהגירושים האלה:אני לא זוכרת מציאות אחרת,אז כביכול כל המציאות חיים שלי היא במסגרת הזו של 'בת להורים גרושים,ובהמשך יתומה',אז בלי זה לא הייתי מי שאני היום.
משהו שיעודד את כולם:
לא רוצה לדרוך על פצעים,כשאני בעצמי לא יותר מידיי חוויתי מה זה הגירושין של ההורים שלי,ולא יודעת מה כן יהיה מקום שאומר ומה לא.
גם- למה אני מצפה מהפורום-האמת שאני נכנת בעיקר כדי לראות אם יש דברים שנוגעים למה שחוויתי,סתם כדי לראות שאני לא היחידה(חוץ מאחותי כמובן) וגם כדי שאם יש לי מה לומר בהקשר של דברים שכן נוגעים למה שחוויתי,אז שאגיד.
תוספות מעניינות-
קצת הבסברים ורקע על עצמי,ואולי זה יסביר את ציניות השחורה בכמה אני מתראה עם אבא-
אבא שלי יה חולה מאז שהייתי בגן,וכשהייתי בכיתה ב' ההורים שלי התגרשו,לא קשור בכלל לזה שאבא שלי היה חולה,ויעיד על כך העניין שהליך הגירושין התחיל לפני שיה חולה,והושהה עקב המחלה.
בגלל מצבו הבריאותי סוכם על שבת פעם בחודש.
הרבה פעמים זה יה אצל סבא ז"ל וסבתא שתבדל"א,אז אמא היתה שבתות איפהשהו בירושלים או באיזור כדי להחזיר אותנו הביתה,וכדי בכלל להביא אותנו לשבת.
דברנוכל יום בטלפון,ובירכנו אותו -" יהי רצון שהקב"ה ישלח לך רפואה שלימה מן השמים,רפואת הנפש ורפואת הגוף,בתוך שאר חולי עם ישראל,כי רופא חינם ה' ",ככה היינו מסיימות או מתחילות(כבר לא זוכרת) כל טלפון איתו,ואומרות לו מה למדנו מה חווינו,וכו',בקיצור ב"ה חווינו משני הצדדים חוויה חיובית,ולא כעס אחד על השני.תודה לאמא! ולה'! ולאבא ז"ל.
אבא נפטר כשהייתי בכיתה ו',כל תקופת הגירושין שאבא יה מחוץ לבית לוותה בכך שאבא היה בבתי חולים ושיקומים,ולכן לא חחץווינו את זה כאבא יצא מהבית,אלא יותרר סביב זה שהיה חולהו,אחר כך שנפטר.