את הראש של הבחור.

אם אין לו הבנה ומודעות להבדלים האלה, סביר שהוא לא יוכל לענות נכון על השאלה.

אם הוא נשמע לך מבחינת מידות וכו', לדעתי תצאי איתו.

גם אם הוא לא מגדיר את עצמו כשייך לזרם דתי כלשהו, זה לא אומר שהוא לא אידיאליסט, ויכול מאד להיות שהוא כן בעל תפיסת עולם מה שאת קוראת "גאולית", וייתכן מאד שהתורה כן קשורה לכל דבר בחיים שלו - אלו דברים שאם לא דיברת עם הבחור עצמו קשה מאד לדעת אותם. ולכן אני חושבת ששווה לך לנסות.

בהצלחה רבה!!

גילוי נאות: גם אני לא "מהמגזר"... למען האמת אני מגדירה את עצמי כיהודיה עובדת ה', ולא כדתית לאומית / חרדית / כל הגדרה אחרת.

לא משנה לי ההגדרה, כמו שחשובה לי הדרך שלו..

מה לעשות שלא כל "עובד ד' ד"ל" כ"עובד ד' חרדי"....?

יש הבדלים בתפיסות, וזה מה שמפריע...

תודה!

כמו שהאידיאלים והדרך של הבחור..

למה לדעתך תפיסת עולם 'גאולית' לא אומרת דבר על עבודת ד' של הבחור?!

איך הוא מסתכל ומפרש את כל מה שאנחנו עוברים בתקופה הזאת? מה היחס למדינה/ צבא/ עמ"י...?

כל זה חלק מהתפיסה, לדעתי. לא?

יש אנשים שגם אם הם לא "נגד" הם לא בעד מאידיאל... וזה מה שחסר לי..

אז תבדקי דברים שהוא עושה:

איך הוא מתפלל?, איך הוא עם חברים? איזה שירות צבאי הוא מתכנן לעשות\עשה?

האם הוא מתנדב? וכו'

'תפיסה גאולית' זה בעיקר על מה הוא ?מדבר? ולא מי הוא באמת

לפי הדברים שתבדקי תוכלי לדעת את השקפת עולמו.

(רמז: בחור חרדי כנראה לא ישרת שירות קרבי מלא, ובחור בעל חסד כנראה שזה חלק מרכזי בעשייה שלו)

מה יעזור לך לדעת שיעורים של מי הוא שומע?

מה שחשוב זה מה שבנאדם לוקח איתו הלאה

אידאל זה דבר מאד נחמד לדבר עליו ולהתעסק בו, אך בפועל יש הרבה אנשים שנשארים ברמה של לדבר ולחשוב ולא מוציאים אל הפועל דבר ממה שלמדו. 

ויש כאלה שלהיפך, לא למדו מילה מ'אורות' בחייהם, ויש לנו הרבה מה ללמוד מהם על אתגרי התקופה.

. 

"שהתורה קשורה לכל דבר בחיים שלו", זה יכול להיות גם אצל "מגזרים" אחרים. גם אם לא באותה דרך ואותה תפיסת עולם.

אם לך "ממש חשוב" אדם עם תפיסת עולם שרואה במתרחש כעת בארץ שלבים בגאולת ישראל, ורבניו הם מכיוון מסוים - זה לגיטימי. כל אחת עם מה שעיקרי אצלה.

אולי תשאלי מי רבותיו. אולי תבקשי שם של מישהו שמכיר אותו מקרוב.

זו לא הנקודה להגיד סתם לא, או "שיגידו שאת בררנית". הנקודה היא לא לפספס הצעה טובה.

לכן, כדאי אולי לבדוק מעוד מקור במי מדובר.

בס"ד

אני ממש לא אבדוק אם מישהי עשתה שירות לאומי, או מאמינה באידיאלים מסויימים.

כל כך קל לדבר בציבור הדתי \חרדי לאומי על אידיאלים, ושלא יהיה לזה כיסוי תורני ואנושי . 

אבל זה מובן מאליו..(כמו שגם אמרתי, לפי מה ששמעתי כבר- הבחור הוא בעל מידות ותורני...).

למה עושה רושם ש"אידיאלים" זה לא דבר חשוב? אם אני רוצה שהילדים שלי יקבלו חינוך לדרך מסויימת, למה זה לא חשוב לברר שהצד השני מעוניין באותה הדרך?

לא כל התנועה, אבל הרבה מבנ"ע

זו דוגמא לאידיאלים חסרי כיסוי.

זה פשוט כבר מעצבן לראות את זה

אז הרגשתי חייב להגיד.

לפחות שלא יקראו לעצמם דתיים

(מהחוברת שלהם של השבת

בלבד ניתן להבין את זה..).

יש לי מה להגיד בנושא- אבל זה לא קשור לפורום... אז אני אתגבר...

ובדיוק השבת ראיתי  ת'חוברת שלהם..

קיצר...

ב"ה שעכשיו פותחים בבית אל ובמצפה יריחו סניפים של 'שלום לעם'..

הכי טוב.

בס"ד

הייתי מדריך בסניף דוסי של "עזרא", אני עצמי בן של רב....

לפני שנתיים הרב של "שלום לעם" בשכונה ביקש ממני להעביר שיעורים לחבר'ה .

לא היה אכפת לו שאני לאומי, שאשרת בצבא.

העוצמה של מה שעשיתי שם, למרות שהיה מדובר במסגרת חרדית, היתה הרבה יותר חזקה. 

אם מחנכים מישהו בבני עקיבא, להתנדב בחוץ במקום ללמוד תורה, ולעזור בבית. זה לא ממש "תחית האומה בתפארתה" וכו' וכו' .

לא הרב קוק, לא הרב מוהליבר, לא האדמו"ר החלוץ, דיברו ככה, וחשבו ככה.

בס"ד

אבל לא כל בחור בן 22 שמדבר אידיאלים, חי אותם.

ואפילו לא כל רב ומחנך שמחנך לאידיאלים, עושה את זה בצורה מאוזנת ונכונה.

הדיון הוא לא על בני עקיבא/ עזרא/ שלום לעם (מי שהם לא יהיו..).

לא הבנתי מה הקשר בין מה שעשית בתנועה הזאת לנושא הדיון...? |אולי זה השעה?|

ברור שאני מדברת על מישהו שחי את האידיאלים (ולא רק מדבר), אם זה בעבודה (לא משנה מה הוא עושה), בחינוך הילדים, בחסד שהוא עושה, ביחס לסביבה ועוד..

ושיהיה לך המון בהצלחה!

גם לכם, הרבה הצלחה בע"ה!

בס"ד

אם תבררי אותם לפי סוגים ברמה כזאת לא ישארו הרבה

הרי גם בתוך הציבור יש חילוקי דעות, (מרכז, הר המור ,הגוש ,עתניאל,רמת גן,כרם ביבנה, מעלות ,קריית שמונה,וכו' וכו'.)

מה שזרם אחד מגדיר כחשוב, זרם אחר מגדיר כתפיסה מעוותת ושגויה.

בשלב ראשון זה מצחיק לפסול מישהו בגלל שהוא לא נראה בדיוק כמו מה שחשבת, אני לא אומר לך לצאת עם חסיד סאטמר, היהודי הממוצע לא קיצוני כל כך....

בס"ד

הזכרתי את עניין ה"עזרא" וה"שלום לעם" בגלל שיש לנו מה ללמוד מהציבור החרדי, בפשוט ללמוד תורה בלי לעשות מזה יותר מדי רעש. 

יצא לי להיות בשבת עם משפחה מאוד דוסית ומאוד 'ממלכתית'.

עכשיו, כמה שאני חושב הפוך לגמרי מהגישה ה'ממלכתית',

התפעלתי מאוד מהרבה דברים שראיתי אצלם,

שהם בעיני חשובים בהרבה מהיחס שלהם (השגוי בעיני) למדינה.

כי תכלס' התורה זה העיקר,  להיות יהודי טוב ששואף להתקדם,

וכל שאר הדברים הם תפלים לזה.

בס"ד

כמה יש לנו ללמוד מהציבור החרדי.

איזו ערבות הדדית, כמה גמ"חים ותמיכה מתקיימים שם.

הם צריכים ללמוד את זה מאיתנו ?!  

מה זה שייך?

חוץ מזה- בעניין הלימוד תורה/ חסד, אני לא חושבת שהמצב אצלנו כ"כ רע כמו שאתם עושים אותו...

מספיק "לרדת" על הציבור- תמיד יש איפה לשפר, אבל ב"ה, אנחנו מצויינים!

ואני מבין לגמרי את הרצון שלך (אני בדעות כמעט הפוכות,

ביחס למדינה, צבא וכו', אבל אני ממש יכול להבין את

זה שרוצים מישהו באותו קו פחות או יותר).

אבל בכל הישיבות שמנית- הולכים לפי דרכו של הרב קוק, ורובם באותה גישה מבחינת היחס לתקופה/ מדינה וכ"ו.

אני חושבת שאתה קצת פסימי אם אתה חושב שאין הרבה אנשים "בציבורנו" שחיים את האידיאלים, לומדים תורה ומקיימים אותה במסירות נפש...

לדעתך לא צריך לפסול על דבר כזה- זו דעתך, וזה מה שרציתי לשמוע. תודה.

אני עוד מתלבטת.. אפשר?

בס"ד

זו הנקודה, המושג "ציבורנו" לא רלוונטי, כי מאז הרב קוק דברים השתנו, חלקם התפתחו, וחלקם בנסיגה אחורה.

בהצלחה !!!

בכל פעם שאומרים דתי לאומי??? לא מפיהם אנו חיים!!! . אתה תשמח אם כל פעם שיגידו חרדים, נגיד מאה שערים? או סאטמר?

גרסתי,

אדם שמשקיע את זמנו הפנוי בתורה - הוא הוא איש תורה. זו היא כניעה אמיתית.

אדם שנותן כבוד באשר יהיה למשפחה שלו (ובכלל, אך כאן נדרשת לעתים אנרגיה רבה), גם כאשר הדבר עולה לו בזמן רב, גם כאשר הדבר אינו מקובל כל כך.

אדם שלא עושה מכך עניין (ולכן יתכן מאוד שיהיה לך קשה לזהות אותו).

אדם שעושה זאת מתוך בחירה חופשית, ומתוך קבלה שבשכל.

הוא האדם האידיאלי האמיתי. הוא האדם שמכניע עצמו לתורה. אדם שקט. נסתר. שמעשיו אינם מעידים עליו דבר. אדם שלא חי בסביבה שמחייבת אותו חברתית לעשות מעשים כאלו ואחרים (ומתוך כך עושה אותם), ובכ"ז עושה אותם, בלי שום צורך חברתי. הוא האדם האמיתי.

ככל שמתבגרים יותר, יהיה קל יותר לגלות אדם כזה. זה אדם שמחזיק מעמד לאורך שנים. עובד כביכול לאט, אבל איתן, ניצב ואין דבר שמכניע ומכופף אותו.

אבל כאמור, אדם כזה בסיכוי גבוה לא יתגלה סתם כך.

גם השאר הם אנשים טובים, אבל אידאליסט אמיתי, אינו איש "חברתי" (במובן הכביכול "דתי").

ביררתי קצת יותר לעומק, ואכן (כמו שחשבתי)- זה לא מתאים...

ומי שהציע- היה ממש נחמד ולא ניסה לשכנע..

תודה על כל התגובות!

בהצלחה לכולם בע"ה!!

אידיאולוגיה, מטרות בחיים וכד' זה דבר בד"כ גלוי ולא סמוי שאפשר לבדוק אותו עם המון טקט כבר בפגישה הראשונה.

אני יצאתי עם מישהו פעם אחת שכבר שהציעו לי אותו ראיתי שמבחינת אופי הוא "העתק- הדבק" למה שאני מחפשת אבל לפי הרקע והישיבה בה למד זה היה נראה לי שהמטרות שלנו בחיים יהיו שטנות, נאידיאולוגיה ובגדול איך כל אחד יראה את חיענוך הילדים וכו'...

בדייט הראשון כבר דיברנו על נושא אידיאולוגיה ופתיחות (שממנו ממש חששתי שמבחינה אידיאולוגית יהיו פערים), את האמת שהגענו לנושא במקרה וחלק מתוך הכוונה שלי (בסה"כ כדי לבדוק דבר  כזה פשוט מספרים סיפורים מהחיים וכל מיני מקרים בנאליים).

באמת אחרי פגישה אחת ראיתי שהוא בדיוק כמו שחשבתי והחלטתי לא להמשיך.

אחרי פגישה אחת איתו הרגשתי כמו אחרי שבועיים מינימום.

אני ממש שמחה על מה שעשיתי כי בגלל שהאופי מאד התאים היה סיכוי שמאד מהר נקשר נפשית ורק אח"כ נשים לב לפערי האידיאולוגיה.... (קרה לחברה שלי וזה כ"כ קשה.....).

בס"ד

אני חושב שאחרי שלומדים להכיר ,הפערים ניתנים לגישור.

 להכנס מראש להגדרות, עלול לצערי להצמיח קשר רדוד .

כדי להבין מה הראש של בן אדם, צריך להכיר אותו ביום יום ,ולא דרך סיסמאות שהוא יפזר לך.

כי המשמעות של ההגדרות משתנות מאחד לאחד למשל ההגדרה המאד רחבה: "דוס" יש מקומות שפשוט מתכוונים לדתי ממוצע (לא מסורתי/ לייט) ויש מקומות שמתכוונים לחרד"לי סגנון הר- המור.

אבל....

מטרות שונות ואידיאולוגיה שונה (אני לא מדברת על פרטים קטנים) זה הדבר הראשון שחשוב שיהיה בין בני זוג.

אם כל אחד רואה את אורח החיים של המשפחה בצורה שונה באופן משמעותי אז זה ממש בסיס לקשר בעייתי.

מה בני זוג כאלה יעשו ביחד? מה תהיה המטרה שלהם?

ברור שהכי טוב להכיר מהיום- יום ולא מסיסמאות.

דר"א, אידיאולוגיה ומטרות זה לא רק סיסמה (ואם זה ככה אז זה בעייתי) אלה דברים שעושים ביום- יום וזה משפיע על אורח חיים ובעיקר חינוך ילדים.

בתור אחת שמכירה מקרוב המון מקרים של הורים שהיה ביניהם פער כזה זה ממש הורס את הילדים.

לרב החברות שלי היה פער כזה בין בי"ס למשפחה וזה ממש הרס אותם ובלבל אותם אז ק"ו שמדובר ב-2 הורים.

אבל בלי קשר, בתור אורח לרגע, הייתי מהמר שהגיל של כותבת ההודעה המקורית כמו גם שלך, לא עולה על 22 (וזה כי הגזמתי).

עבד ה' אמיתי - הוא בסה"כ עבד ה'. נקודה.

אבל לפעמים צריך להתבגר כדי לדעת זאת. ולפעמים גם הבגרות לא מועילה.

אין לי מושג בת כמה כותבת ההודעה, נראה לי שהיא שאלה דווקא  שאלה בוגרת מאד ומהותית. עבד ה' הוא עבד ה' אבל יש דרכים רבות לעבוד אותו ולא לכל אדם/ זוג מתאימה אותה דרך.

דבר נוסף, 70 פנים לתורה, לכל עבד ה' יש הסתכלות קצת שונה על "דרישותיו" של הקב"ה מאיתנו (אני מדברת הרמת המחשבה ולא ההלתית- טכנית).

תסתכל סביבך, זה נכון לשדך  בחור דתי- לאומי שרואה את עבודת ה' שלו בכך שהוא בצבא קבע לבחורה חרדית מחסידות סאטמר שכל היום עסוקה בעשיית חסד ומעשים טובים (שניהם עובדי ה').

בקשר לגיל שלי, אני יכולה להגיד לך שעברתי את גיל 22 ואני נשואה +.

לא כל מה שכותבים שלא תואם את דעתך הוא לא בוגר.

אני מכיר את ראשי התיבות.

לעומת זאת, ק"ו נבנה על בסיס שאם X > Y,ולכן, אם ב- Y כך, ק"ו שב- X כך. ההנחה שלך אומרת שדיסוננס בין בי"ס למשפחה פחות משמעותי כביכול מאשר כזה בין בית-הספר והמשפחה.

לא מדויק. יש להבדיל בין אדם חסר עקרונות, לבין אדם עם עקרונות אחרים. חסר עקרונות, עשוי להוביל לתאור שאת מתארת (ולא בגלל שזה ק"ו), אך אדם עם עקרונות שונים, לאו דווקא.

ולכן, חרדי ודתיה לאומית צדקת (או הפוך), יכולים בהחלט להתאים. דא עקא! הנסיבות החברתיות (לא הדתיות!) הן שמונעות זאת מאיתנו. למעשה, היה ראוי שדברים אלו יתאימו, אך כיוון שלכל אחד מהצדדים במשוואה (האיש והאשה) יש "קודים חברתיים" שונים, נוצרת כאן כביכול "איבה" ו"סתירה" כאשר אלו לא צריכים להיות קיימים.

לצערינו הרב, בולטת המגמה החברתית בענייני דת. וזה דבר שזועק מן השמים. הופכים את הדת לעניין חברתי. קצרה היריעה מלהסביר את העניין ואת תפיסת העולם שהיה ראוי לכל איש לבחור בה, ומתוך כך ליצור אחדות בעם, אך, כן דווקא בעניינים החברתיים יש פחות בעיה (כל עוד לא מדובר באנשים "חסרי עקרונות").

יש המון יתרונות בגיל צעיר, אך מאידך בגיל צעיר קיימים לעתים מאפיינים של כביכול אידיאולוגיה, בעוד האידיאולוגיה היא למעשה תכתיבי חברה כזו או אחרת או חסר מחשבה מספקת.

לא בוגר זו מילה שלילית מעט. בגרות מתפתח עם השנים. ויש עניין רב ששני אנשים לא בוגרים מפתחים יחד חיים. אך מה לעשות שבגיל צעיר אנשים עדיין פחות בוגרים?

אכמ"ל (בכ"ז צריך לעבוד)

(כי מי יכול להעיד על עצמו?!). 

אבל בכל אופן, לענייננו-

אני כותבת את דעתי הקטנה, מהמעט שאני יודעת. מוזמן להראות לי דברים בעין אחרת. 

האידיאולוגיה של ליצור אחדות בעם (ברמה של להתחתן שני אנשים ממגזרים שונים) מאוד יפה. באמת. אני גם מאמינה שככה זה יהיה בע"ה בעתיד.

אפשר שאלה, ותענה לי בכנות (אתה לא באמת חייב)-

יש לי מישהי להכיר לך שמתאימה לך מכל הבחינות, פרט שולי- היא חרדית. באמת היית מתחתן איתה??

זה נכון ויפה לבוא ולהגיד ש"הופכים את הדת לעניין חברתי", "אחדות בעם". אבל מה יהיה כשתתלבטו לאיזה חינוך לשלוח את הילדים? מה אז? למה להוסיף מראש פערים בין בני הזוג, כשיודעים שאחרי שמתחתנים במילא יתגלו פערים? (כי אחרי הכל מדובר בשני אנשים שונים)

ועוד דבר אחרון שאני באמת לא מבינה- למה לדעתך "האידיאולוגיה היא למעשה תכתיבי חברה כזו או אחרת או חסר מחשבה מספקת"?? לדעתי, אידיאולוגיה באה מתוך לימוד ובירור. לא ככה?

לדוגמא, אם לשלוח את הבנים לצבא או לא- לדעתך זה רק תכתיב חברה, או מצווה מהתורה?! (בהנחה שאתה לא נגד הצבא וזה..)

כתבתי די בקיצור. מקווה שהובנתי. אשמח שתאיר את עיניי.

בס"ד

למרות שאני מבין שלשרת בצבא זו מצווה וכו' ,אני בטוח שיש בזה עניין חברתי.

ושממש לא כולם עושים את זה מצד המצווה שבזה.

ועם כל הכבוד לצבא, יש ערכים שבאים הרבה לפני.

אחוז החרדים שהם ממש אנטי ציונים מובהקים זעום יחסית.

אני כל הזמן מתלבט בשיא הכנות, אם אשלח את ילדיי בעתיד לחינוך דתי לאומי.

ואני לא אפסול אף חרדייה ח"ו !!!

ולפני שאת מתפלאת עליי, תתפלאי על אנשים ונשים בציבור שלנו, שמתחתנים עם חילוניים \חילוניות.   

וברשותך, אחרי זה- כבר אין לי מה לומר...

לגבי זה שיש אנשים שלא מתגייסים לצבא מהסיבה הנכונה- לא עליהם אני מדברת.

"ועם כל הכבוד לצבא, יש ערכים שבאים הרבה לפני."- נתתי את הצבא רק כדוגמא, אע"פ שנראה לי שהגישות שלנו שונות במילא. ערך הגיוס לצבא חשוב מאוד. אולי לא הכי, אבל מאוד!

וזיווג הגון בקרוב!

לפני שבועיים חבר לחץ עליי לצאת עם מישהי מהמגזר החרדי. סירבתי בטענה שאיני חושב שלא אעמוד בציפיות (החברתיות ;) )שלהּ.  ואיני מעוניין להרגיש סוג ב' - ובכל אופן היא תמצא תירוץ למה היא לא רוצה. חברי אמר לי שדווקא לטעמו זה מתאים וכו'.אחרי כמה פעמים, הסכמתי. יש לציין שהייתה לי מניעה בעניין (וכך גם אמרתי לו) כיוון שאני חושב שהיא לא תמצא חן בעיניי.

מפה לשם היה לה תירוץ (אמיתי או לא?) והעניין לא יצא לפועל. אני בגדול מחפש בחורה יראת שמים, שתמצא חן בעיניי (שזה, מסתבר, לא דבר של מה בכך, מה גם שצריך שאמצא חן בעיניה).

מבחינה דתית, כבר כתוב בשו"ע איזו אישה לבחור (מהזכרון: בת תלמיד חכם, ואם אין, בת גבאי צדקה, ואם לא... ואם לא מצא ישא בת מלמדי תינוקות וכו' - יש עוד כמה נקודות של כשרות, וכו'). מעבר לכך מוכרת המימרא "לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי". ככלל, מסופק אני עד כמה הלכות אבן-העזר בעניין הזה עומדות בפני מי שמחפש כלה (מתי צריך לבדוק אחרי כלה, כמה דורות לבדוק, וכו' וכו'). חלקן כביכול כבר לא רלוונטיות היום ממש.

אז כן, איני פוסל כלל חרדית (על אף שבפועל לא יצאתי אפילו עם אחת). לגבי עצמי, ראשית כמדומני שאני קצת שונה מרוב הכותבים כאן (מעבר לכך שאני כבר בן 32). אני משתדל ביראת שמים ככלל וזה העניין שמחפש בבחורה. לגבי הבחורה שאני מחפש, כיוון שמציאת החן הינה עניין חשוב, אני לא מבצע הקפדות בעניין "שיוך מגזרי חברתי כביכול דתי". בפועל רוב רובן המוחלט של הבנות שאני יוצא עימן הן מסוג שיוך דתי לאומי קלאסי (לא חפיפניק, אבל רובן בכ"ז עברו את גיל 24 כך שזה מתבטא במובנים כאלו ואחרים - כפי שאמרתי יש דברים שמשתנים עם הזמן).

מעבר לכך, אם הבחורה היא כזו שרוח הבריות נוחה הימנה, אני יכול לשער שחנן אותה ה' בהתנהגות טובה, ואם יש בה כבוד אל משפחתה, ובעיקר אל זקני משפחתה, מובטח אני שהיא בעלת לב טוב. וכזו ודאי שאני אשמח למצוא.

לגבי עניין ההשפעה החברתית על האדם. אין כאן מקום להרחיב בעניין הזה, לצערי. אך בפשטות שימי לב שאדם הוא בבועה של החברה שבה הוא גר. זה אומר הכל. הכל(!).

אז כן, בגיל צעיר כאשר האידיאולוגיה נבנית, עוד טרם שהאדם מצליח לראות תמונה רחבה מספיק, הוא די פועל לפי תכתיבי החברה וכו'. גם אח"כ מעשיו של האדם נובעים מהחברה בה גדל, אך יש יותר עירוב של החלטות אישיות (עד כמה שהחברה עצמה מרשה לכאלו דברים לקרות...).

(לא שאני מחלקת ציונים או משהו..).

עדיין איני מסכימה עם סוף דבריך, אבל נו, מי אמר שחייב להסכים? (כל אחד והאידיאולוגיה שלו.. ).

רק אם אפשר לומר דבר אחרון בנושא (לא בכוונה לפתוח דיון נוסף..)- אני גדלתי בחברה מאוד שונה ממי שאני היום, שיניתי את אורח חיי בהרבה דברים.. ואני חושבת שעם בירור ולימוד- אפשר לצמצם מאוד את השפעת החברה (אע"פ שאין אפשרות לא להיות מושפעים מהחברה בכלל- אני מסכימה..).

בכל אופן- אשריך. אני מאחלת לך שתמצא את מי שהכי מתאימה לך- בחורה בעלת יראת שמיים בשמיים ושתמצא חן בעיניך- בקרוב ממש!

הרבה הצלחה!

אפשר לא להסכים עם דבריי, אך לשם כך יש לפרוך אותם. יש להבדיל בין "אידיאולוגיה" לבין "רציונליות".

כאשר יש לי תורה כלשהי אני בוחר ופועל בה מתוך אידיאולוגיה. לכל אדם יש את האידיאולוגיה שלו. אני חושב שצריך לצבוע את כל הכבישים בלבן, וחברי חושב שבכחול. לכל אחד יש את הטענות שלו. וכאן אנו יכולים לחלוק אחד על השני, ולחלוק אחד עם השני בעניין הזה.

מאידך, כאשר אני מבצע ניתוח שכלי של בחירת האדם, ומאפייני החיים שלו. כמו למשל, איך אדם בוחר את בחירותיו, או מה עומד מאחורי דעותיו ואהבותיו של אחר, אני עושה זאת ברמה השכלית. התוצאה תהיה אובייקטיבית, תוך הבנה שכל אדם שנבדק הוא סובייקטיבי.

לכן, איני בא בדיון איתך על עצם החברה ומנהגיה אם הם נכונים טובים או רעים, שאכן כאן ניתן להגיד שלכל אחד יש את האידיאולוגיה שלו (או ליתר דיוק את דפוס ההתנהגות שלו). אני טוען טענות שבשביל לחלוק עליי צריך להוכיח. אני טוען שלאדם יש התנהגות מסוימת והיא נובעת מהסביבה שלו, מהשפעתה עליו. זה נכון לגבי כל חברה. זו אינה טענה אידיאולוגית.

בנקל אוכל לומר לך עניינים שמוכיחים את טענתי. את חיה בחברה פתוחה, ולכן יש לך מרחב יחסית גדול לבחור בו את דרכך. לכן בחברה שלנו גם נראה הרבה תנועות של אנשים לכיוונים שונים. כלומר, אותם אנשים שנעים בכיוונים שונים, נעים כך כיוון שהחברה מאפשרת להם לעשות זאת.

למעשה, עם כל התנועתיות כביכול שלך, את עדיין במסגרת שהחברה מאפשרת לך. החברה לא זורקת אותך או פועלת נגדך כיוון שחרגת מהכללים שלה. כך גם בחברה החילונית.

לעומת זאת, אילו היית מגרעין חסידות "קשה", היית רואה שדפוס ההתנהגות שלך היה משתנה כמעט ולא. לא היית מטיילת בין סגנונות שונים, או מבצעת שינויים כאלו אוחרים. למה? כי לא היית רוצה שהחברה שלך תקוץ בך ותקיא אותך מתוכה. עניין קשה הוא לאדם לדלג בין חברות שונות. שכן מהות החברה היא לתת בית חם לאדם, ודילוג בין חברות אינו מאפשר זאת. על כן האדם שואף להישאר בחברתו. מעטים ובודדים הם אלו שמסוגלים להתנתק מהחברה שלהם באופן קר. ומאלו שמצליחים, מעטים שנשארים שפויים, כביכול. הביטי מה קורה לאנשים שעוזבים גרעינים קשים. הם מתפרקים.

במידה ואת חלוקה על טענותיי עלייך להפכיך אותם. אין טעם להגיד שזה עניין אידיאולוגי. כי אני בטענתי כלל אידיאולוגיה. זו טענה כללית.

צריך להבדיל בין התנהגות סובייקטיבית שבה לכל אדם יש התנהגות משלו, לבין ניתוח אובייקטיבי. אגב, למשל, עניין זה והיכולת לבצע ניתוחים כאלו ואחרים (באופן טבעי, ולא מתוך לימוד), אם מתרחש אצל האדם, סיכוי טוב שזה יתפתח עם השנים. כלומר, כאשר יהיה בוגר יותר. אם כי, רבים לא חושבים על עניינים אלו ואחרים.

מיטב האיחולים גם לך.

בס"ד

אבל בכל זאת, לא כל החרדים חסידי סאטמר.

ולא כל הדתיים לאומיים קצינים בקבע, ובוגרי המכינה בעלי.

כמו שאומרים, אינה דומה שמיעה לראיה. הדתיות לא נמדדת בשיוך למגזר כזה או אחר, אלא באופן קיום המצוות. אם הוא בחור ירא שמיים, נעים הליכות ונוח לבריאות, אז למה לא? חוץ מזה, גם במסגרת המשפחתית אפשר ל"גייס" את הבעל לשורותייך האידיולוגיות

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה

אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב

אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה

איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל

יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

עד היום לא התאוששתי מזה.

וואו,

תהיי חזקה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (: