- מה מניע את החיים שלנו?
- מה גורם לנו לחיות ולרצות להצליח?
- מה גורם לנו בפועל להצליח?
- מה המקור לכל השאיפות שלנו?
וכו' וכו' וכו'...
כל אלה הן שאלות שאנחנו בדר"כ עונים עליהן במילה אחת: אמונה!
אבל בפועל, מה ההבדל בין דרך החיים שלנו, כמאמינים, לבין דרך החיים של הלא-מאמין?
בפרשה (לך לך) כתוב שאברהם (אז אברם) עלה לארץ. כמה פסוקים לפני תחילת הפרשה, כתוב שתרח, אביו של אברהם, לוקח את כל משפחתו, במטרה לעלות לארץ. הם הצליחו להגיע רק עד חרן, ושם השתקעו (יא, לא).
נשאלת השאלה, מה ההבדל בין אברהם לבין תרח? מדוע אברהם הצליח לעלות, ולעומת זאת תרח לא?
התשובה נעוצה בתשובה לשאלות בהתחלה.
שאלנו מה הדלק של החיים שלנו, וענינו שהאמונה היא הדלק.
מה ההבדל בין תרח לאברהם, אנחנו שואלים? לפי התשובה לשאלות הקודמות, אין שאלה בכלל! לאברהם יש אמונה, ולתרח לא!
כאשר אדם מאמין, יש לו כוח לעשות דברים. יש לו דביקות מיוחדת במטרה, וכגודל אמונתו, כן גודל דביקותו.
אברהם הצליח לעלות, משום שהוא בחר לעצמו דרך. אברהם בחר לעצמו את אמונתו.
זה ההבדל המהותי בין האדם המאמין לזה שלא. האדם המאמין יכול ליצור דברים, למרות כל המכשולים.
כאשר אדם מאמין במה שהוא עושה - יש לו כוחות, יש לו דלק.
וכמו שר' אברום שפירא היה אומר: "כשיש אמונה - יש הכל!"
שנזכה. שב"ש! :)
הד"ת לע"נ סעדיה בן רומיה הכ"מ.
)
