מה לעשות?!?!?!אנונימי (פותח)

כבר זמן ארוך אני חושב על חתונה, ואחרי התיעצות עם אנשים, הגעתי למסקנה שהתאריך הכי מוקדם לחתונה זה סוף שמינית (אחרי הבגרויות) 

עכשיו, יש מישהי שכבר חשבתי שאולי כדאי לצאת איתה אבל חשבתי שמלכתחילה עדיף להתחיל קצת יותר מאוחר, למקרה שהיא האחת, נוכל להתחתן בסוף השמינית. בשבועיים האחרונים הציעו לי אותה 4 חברים שלי, וזה ממש מציק לי, האם כדאי להתחיל לצאת עכשיו? האם לצאת כ"כ הרבה זמן עד החתונה זה בעיתי? אולי כדאי לחכות כמה חודשים? ואם כן, כמה נראה לכם הגיוני? ובגלל שאני מכיר אותה, גם אני אחליט לחכות, זה ימשיך להציק לי ויכול להיות שאני סתם אפתח ציפיות שוא?
(אני והיא עכשיו בשמינית)

 

בקיצור, אני ממש לא יודע מה לעשות!! אני חייב עזרה!

 

תזכו למצוות.

אתה רק בטוח שאתה מספיק בשל ומוכן לנישואים?!יעל מהדרום

לק"י

 

סוף שמינית זה מאוד צעיר לרוב האנשים..

 

אז קודם כל תחשוב על זה טוב ותתייעץ עם אנשים שמכירים אותך טוב- האם אתה כבר מוכן לזה..

 

 

אגב, כל מי שהציע לך אותה- יודע האם היא בכלל מעוניינת לצאת עכשיומבולבל (כי מאוד הגיוני שלא.. אז באמת אל תפתח יותר מידי ציפיות).

כבר דיברתי עם הרבה אנשיםאנונימי (פותח)

והגעתי למסקנה שאני מוכן.

 

הבעיה זה שאם שואלים אותה אם היא מוכנה לצאת, אם היא אומר שעדין לא, מה טוב (מבחינת זה שזה יורד מהפרק) אבל אם היא אומר כן? מה אז?

תחכה לבוקר, אולי יגיעו תשובות יותר חכמות..יעל מהדרום

לק"י

 

לי פשוט אין יותר מידי ניסיון בעניין.. בגיל שלך ממש לא רציתי להתחתן.

תקשיב לעצמך.אילן רמי

אתה טוען שבשבועיים האחרונים הציעו לך אותה 4 (!!!!) חברים? זה לא מדליק אצלך נורות אזהרה?!

אם להיות טיפה ריאליים כנראה שיש מישהו שעומד מאחורי ההצעה הזאת, אולי אפילו היא בעצמה.

אפשר גם להפגש איתה ולאמר שלמען שניכם תשמרו על קשר באש קטנה עד סוף הבגרויות, פעם בשבוע תתכתבו בסמסים.

 

בהצלחה

אילן רמיהינדיק

בס"ד

 

או שזו מתיחה שלהם...

 

בכל זאת שמיניסטים...

צודק, לא חשבתי על זהאילן רמי


זה לא מתיחה,אנונימי (פותח)

 

אני יודע את זה בודאות.

 

 

 

אתה אומר שאולי היא עומדת מאחורי זה? יכול להיות, אבל לא סביר... כמו שאמרתי, אני קצת מכיר אתה, ואם זה היה מגיע ממנה אז היו לה דרכים הרבה יותר נוחות לעשות את זה. 

 

והסיבה שהציעו לי אותה מלא בזמן האחרון זה כי יצא לי לפגוש הרבה חברים שלא פגשתי פוול זמן (נראה לי בכן אופן..)

 

בכל אופן זה נקודה למחשבה....

אם אתה מרגיש שאתה בשלהינדיק

בס"ד

 

לדעתי חבל לשרוף רגשות על ריק.

 

מקסימום תנסה ולא תצליח.

 

וזה ייתן לך סיכויים מסויימים איתה לתקופה מאוחרת (אחרי צבא, ישיבה,בשלב מתקדם יותר...)

 

וכבר קרו מקרים כהאי גוונא במחוזותינו...    

לדעתיאילן רמי

מה שבאמת לא סביר כאן זה לקבל את אותה ההצעה 4 פעמים בשבועיים, זאת בנוסף לעובדה שהם יודעים שאתה יחסית צעיר ואולי מראש תגיד להם לא בגלל זה.

מישהו פה מושך בחוטים וזה כמעט בוודאות, אם זו היא או לא אני לא יודע להגיד ולבקש דרך צד שלישי זאת אחת הדרכים המקובלות יותר והנוחות יותר לעשות את זה (הרבה יותר מאשר לשלוח סמס "הי, בא לך לצאת איתי מחר בערב? ".

כולם תמימי דעים שזה יצליח? גם אם אין מישהו שמושך בחוטים כנראהשיש התאמה יוצאת דופן שחבל לפספס אותה.

זה באמת קצת תמוה...מודים אנחנו לך
תשאל את כל אלה שהציעו לך למה הם חושבים שאתם מתאימים?! ובנוגע לשאלה המרכזית- באמת בחור בן 17 עם כל הכבוד לבנים הם לא הכי בוגרים שבעולם, אם אתה מרגיש שאתה יכול לפרנס משפחה תוך כדי לימוד תורה (אם זה הדרך..), צבא ותואר לך על זה. גם חושבת שאם אתם מתחילים עכשיו קשר לא כזה נורא להתארס עוד בערך חצי שנה כך שאפשר להתחתן אחרי הבגרויות (אומרת את זה בתור בחורה שמבחינתי הכי הרבה לצאת שלושה חודשיים אבל אם זה מבחינת הזמן חבל סתם לחשוב וגם אתה עדין קצת קטן אז אין כ״כ מה לרוץ) בשורות טובות וב״הצלחה רבה!!
למה להתחיל אותו בשביל לשמור אותו על אש קטנהבתאל1

אחר כך?

לדעתי תחכה קצת.. מה בוער לך? היא לא תספיק להתחתן עד סוף שמינית..

וחוץ מזה- עם מי התייעצת לגלות שאתה מוכן ובשל לנישואין? עם חברים שלך?

תתייעץ עם מישהו קצת יותר גדול ומבין ונשוי.

מה חברים שלך מבינים בזה?

התיעצתי עם אנשים נשואיםאנונימי (פותח)

שמכירים אותי מעולה (אחיות וחברים טוביים...)

 

אה... וכמה זה קצת? חודשיים? חצי שנה? חודש?

יכול להיות שהחברים הציעו אותה~א.ל

כי הם יודעים- עוד משכבר- שאתה מעוניין?

ממליצה להתייעץ עם אישיות תורנית המכירה אותך, או אישיות בוגרות שמכירה את פני הדברים ואח"כ בטח שלנסות

אך עם הדרכתם וליוויים של האמורים מעלה.

 

בהצלחה!

א. תודה על התגובות!אנונימי (פותח)

ב. הם לא ידעו מראש שאני מעוניין.

 

ג. דיברתי עם כמה אנשים נשואים והם אמרו לי שאם מחליטים להתחתן, עד החתונה זה התקופה הכי קשה מבחינת נגיעה וכו' ולכן עדיף לצמצם כמה שיותר את הזמן הזה, אבל כמובן שזאת בסופו של דבר, ההחלטה שלי.

 

ד. אם אני הולך על הצעה שעלת פה, לבדוק אם היא בכלל מעוניינת לצאת, אתם כאילו אומרים שאם היא אומרת כן, אז פשוט ללכת על זה?

 

ה. אני מבים למה אנשים הציעו לי אותה, כי ת'כלס יש בנו משהו מאוד מתאים, ולכן גם אני כבר חשבתי עליה מראש, אבל זה היה רק רעיון.....

 

אשמח לעוד הצעות! 
תזכו למצוות!

לאן אתה ממהר?גן נעול
עבר עריכה על ידי גן נעול בתאריך ח' חשון תשע"ג 08:57

אתה עוד צעיר.

לי אישית התחילו להציע כבר בשישית, ותמיד חשבתי שאחרי הבגרויות אני אתחיל. הגיעה הבגרות האחרונה, השירות הלאומי, אח"כ הלימודים... וככל שהתקדמתי הבנתי כמה תמימה הייתי. זה לא כל כך פשוט להתחתן בגיל כ"כ צעיר, וכמה שחשבתי שאני מוכנה - פתאום הסתבר לי שטוב שלא נסחפתי, שקצת חששתי לקפוץ למים (כשהייתי בשירות וכשהתחלתי את הלימודים, ראיתי עד כמה השלבים מורכבים בפני עצמם). עכשיו אני יכולה להגיד שזה היה לטובה. שהתבגרתי בשנים האלו. נכון, להתבגרות אין סוף - אבל יש הבדל בין הבגרות בשנים מסוימות לבין הבגרות לשנים אחרות. אלו נקודות פתיחה שונות לחלוטין שיכולות להשפיע על איך יראה הבית שלך. תאמין לי, זה לא אותו הדבר.

 

אני חושבת ששני תיכוניסטים שסיימו לפני שניה בגרויות יתקשו מאד לבנות בית, והדבר לא פעם עלול להוביל לבעיות קשות. חיי הנישואין הם לא דבר פשוט (אמנם אני לא נשואה, אבל ניחא... לא צריך להיות גאון עולם או נשוי כדי להבחין שזה לא ממש פשוט) למעשה, אני בטוחה שרוב רובם של הנערים והנערות בגילך לא מספיק בשלים לזה. שים לב טוב טוב, אל תהיה פזיז. כבר כתב הרמב"ם: "דרך בעלי דעה, שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אישה". כיום זה לא כל כך אפשרי, יש בגרויות, ש"ל/ צבאי, פסיכומטרי, לימודים ארוכים, כך שלוקח לאדם הרבה זמן עד שהוא רוכש מקצוע. אבל בעיקרון לפני שבונים בית, צריך לדעת לאן הולכים. להיות עם ראש על הכתפיים. אחריות כלכלית זה המינימום הנדרש. ראייה כללית ממה אתה הולך לחיות. ממה אתה הולך לקיים את הבית שלך? הרי לא תצפה שאוויר ואהבה יספיקו.

 

כבר כתבתי לא פעם שהרבה נוטים לזלזל בזה, אך למעשה הצד החומרי חשוב לא פחות מהצד הרוחני. להתחתן זה לא רק להיות ביחד על איזו גבעה, לדבר ולצפות בנוף המרהיב. מעבר לפסטורליות והרומנטיות, יש גם עולם גשמי, והעולם הגשמי הזה הוא הבסיס לעולם הרוחני. כך הקב"ה יצר את האדם "עפר מן האדמה", ורק אחרי שהיה גוף - "ויפח באפיו נשמת חיים". כך גם עניין ריבוי הממון והרכוש אצל אבות האומה תכליתו "להמציא אומה שתעבוד את ה'... לפרסם יחוד ה' בעולם" (רמב"ם, מורה נבוכים ח"ג, פנ"א) כי כדי להיות עם קדוש, צריך להיות קודם כל עם. כדי להיות אור לגויים צריך להיות גוי. עם. ועם, מה לעשות, צריך כלכלה, צריך צבא וכו'...

 

מעניין אותי מי הם האנשים שהתייעצת עמם? האם הם מכירים אותך מספיק טוב? האם הם מבינים את ה"ראש" שלך? יודעים מה מתאים לך? (אני אישית התייעצתי פעם עם המחנכת שלי. אממה - היא הייתה חרדית. אין לי בעיה עם חרדים, אבל כמובן בתחום זה לא היה שייך להתייעץ עמה) האם הם אנשים מבוגרים, או סתם חברים שלך? נראה לי שכדאי לך להתייעץ עם הוריך, זאת מכמה סיבות:

 

א. הם המבוגרים שמכירים אותך הכי טוב.

ב. בסופו של דבר, אם תחליט להתחתן - הרי הם אלו שמימנו ויממנו אותך. לכן מצד הכרת הטוב, אין לעשות זאת "מאחורי גבם".

 

הייתי שמחה להאריך עוד, אבל אולי בפעם אחרת...

חכה בחור.הביצה שהתחפשה

בס"ד

 

שניכם כאלה צעירים, חכו קצת.

 

אין להשוות בין נישואים בגיל 18 לאלה של 19 ואלה של 20. כולה שנתיים אבל עושה המון.

 

 

ואני מכירה מקרוב מאוד מאוד מאוד את נושא הנישואים הצעירים, וכיום ממרחק מה משם אני רואה דברים שלא ראיתי בכיתה יא' ויב'.

זה עוד חצי שנה ובדרכ חתונה זה לא תוך חודשיים..סוג'וק

אם גם היא רוצה אז תנסו ותראו ומה שיהיה יהיה ומה שצריך להיות יהיה בעתו ובזמנו, ממה נפשך..  

ואין שמחה כהתרת הספקות

מקפיץאנונימי (פותח)

חשוב לי לשמוע עוד דעות...

אני יכול גם לשכנע אותך לא להתחתן עכשיואילן רמי

לא חסר סיבות.

לענ"ד,ד.

תוציא את זה כעת מהראש לגמרי.

 

תלמד היטב (לא רק "בגרויות" אלא גם ובעיקר יהדות, תורה, כראוי למי שרוצה להקים בית), זו הכנה טובה.

 

לקראת חופשת הפסח - תבדוק מחדש את  עצמך ואת הענין.

 

ואם תראה ששייך - תברר אז.

 

ויהיה לך מספיק זמן, ולא יותר מידי, עד סוף שנה"ל.

איך תתחתנו תוך כדי לימודים?בלדרית

זה לא יפריע לכם בלימודים וימנע ממכם לעשות בגרויות?

אפילו שמירה על קשר כזה בלי נישואים ממש היא מאמץ שדורש ממך וממנה הרמה זמו, כסף וכוחות..

ויכול להיות שהמוסדות שלכם לא יקבלו נישואין ואפילו קשר ותיאלצו לנשור מהתיכון

ואז מה יהיה עם הפרנסה שלך בעתיד? יהיו לך ילדים קטנים וכבר לא תוכל ללמוד כי תצטרך לעבוד

אני ממליצה לך לשקול את ההחלטה הזו טוב טוב.. לנו יש מעט נסיון בעולם שאחרי בית ספר 

ובגלל שזה כל כך מורכב כולם אומרים לך פה להתייעץ במבוגרים שמכירים אותך... בהצלחה!

 

אממ.... לפי דעתי-י'צעיר

לא קראתי כ-ל מה שאמרו לך.

 

בעיקרון, זה מצב די לא רגיל, וקשה, ומיוחד..

 

אני הייתי מציע להמשיך להתייעץ עם מי שהתייעצת עד עכשיו, עם מי שעזר לך להחליט שאתה מוכן להתחיל לצאת. (בתקווה שזה מישהו מבוגר והכל, כן?)

וגם לי היה מקרה כזה, בערך.

 

גם אני צעיר, כידוע ו.. אממ... הפורום לא במיוחד עזר לי. לפעמים אפילו בכיוון ההפוך.

 

 

אתה יכול לדבר איתי באישי בכ"מ. אני אשמח אם אני אוכל לעזור

 

 

בהצלחה!

תלויshaulreznik

האם יש לך מודל כלכלי שלפיו תוכל להקים משפחה בגיל הזה? כלומר, היכן תעבוד, איך תתמודדו עם שכר דירה והוצאות נלוות, מה תשעה כשאשתך תיכנס להריון ותלד?

 

אם כל הסעיפים הנ"ל נהירים לך, אתה יכול לצאת עם הבחורה כבר עכשיו.

אני רוצה לסכם את רוב התגובות שהיו לך עד עכשיו-י'צעיר
עבר עריכה על ידי י'צעיר בתאריך י"א חשון תשע"ג 21:30

שלא תצטרך לקרוא כל אחת בנפרד, גם בגלל שכרגיל, הם עונות על מה שבכלל לא שאלת.

 

 

תראה. למרות שהתייעצת, ובטח גם עם אנשים שמכירים אותך, והם חכמים, פה בפורום אנחנו יודעים יותר טוב (ואנחנו לא מקובעים, כמובן כמובן).

ומכיוון שכך, אנחנו ננסה לשכנע אותך בכל דרך, שכל מה שהחלטת, הרבה סיכויים שלא נכון. ככה גם נכניס אותך לבלבול, כשמצד אחד אתה מרגיש צורך להתחתן, ומוכן לכך, אבל מצד שני זה לא הזמן ואתה לא מרגיש צורך ולא מוכן.

 

ואז תחכה ליום שבו באמת תרגיש מוכן, אבל הוא לא יגיע, כי לפי מה שאתה מתאר, הוא כבר פה.

חחחחחאנונימי (פותח)

משעשע ביותר, אבל לא סתם שאלתי פה בפורום (ואני לא אחד שכותב כל דבר בפורומים) מעניין אותי לשמוע מה עוד אנשים אומרים על המקרה שלי, כדי שיהיה לי יותר קל להגיע להחלטה.

 

וכמו שסבא שלי נוהג לומר- "הדבר הכי טוב לעשות זה לשמוע מה יש לאנשים להגיד, ואז תעשה את מה שאתה חושב לנכון"

 

אוי, לא.י'צעיר

אז רק תזכור שכבר החלטת שאתה רוצה לצאת, והשאלה שלך היא האם ואיך לצאת עם מישהי מסוימת.

 

כי כמו שכבר אמרתי, יש לאנשים פה בעיה עם מי שיוצא בגיל צעיר, ולא התייעץ איתם.

כן, יש לנו בעיה עם מי שיוצא בגיל צעירגן נעול

ולא, לא כי אנחנו מתנשאים, לא כי אנחנו לא מפרגנים, לא כי אנחנו קטני אמונה בצעירים. זה אני יכולה להגיד בודאות על (כמעט) כולנו פה. מכאן אעבור להעיד על עצמי:

 

אני דואגת כשאני שומעת צעירים בגילאי 17-18 שמעוניינים לצאת. דואגת איך יראה הבית שלהם, איך יראו החיים שלהם ושל ילדיהם, איך יראו הם עצמם. זה לא דבר רע להתחתן, אבל יש שלבים שצריך לעבור לפני כן. כל נער ונערה בגיל הזה זקוקים לבנות את עצמם מבחינה רוחנית. לגדול ולהתבגר. הרבה פעמים צעירים בגילאים האלו לא מספיק חושבים עד הסוף ולא מספיק מודעים ל"חיים האמיתיים" ולמה שהם דורשים. אני לא מתיימרת לחשוב שאני כן יודעת, אבל אני לפחות יודעת קצת יותר ממה שידעתי כשהייתי שמיניסטית. דברים שהיו נראים לי פשוטים אז (ביג דיל - אפשר לעבוד וללמוד, אפשר לחיות בצמצום, אפשר ואפשר ואפשר... אז זהו, שזה לא כזה פשוט. וזה עוד לפני שאני מדברת בכלל על ה-עבודה ה-אמתית של עבודת המידות ובכלל כל העבודה הרוחנית) - היום אני מבינה שהם יותר מורכבים.

 

חלק מבגרותו של אדם היא לדעת שלא תמיד המבוגרים ממנו, גם אם זה רק בשנה-שנתיים-שלוש, אומרים שטויות. הם חוו משהו, התנסו במשהו, ומנסיונם (ובעיקר ליבם!) הם מדברים. לדעת שלא תמיד מה שאני רוצה לשמוע הוא הנכון. אני יודעת שזה קשה לקבל בלב שלם את ההצעות שלנו, במיוחד שהרגש "חוגג". אני בעצמי התקשיתי לשמוע כשאמרו לי דברים כמו "את עוד ילדה", "זה מוקדם מדי בשבילך" וכו'... אבל בזכות שהורדתי קצת מהאגו שלי ונתתי אמון במבוגרים ממני - אני כאן. במקום הכי נכון בשבילי. מרוצה שהקשבתי למי שהקשבתי.

 

צריך עזרה יקר,

אני מקווה בשבילך שאתה מתייעץ עם האנשים הטובים בשבילך. לא אלו שאומרים לך מה שאתה רוצה לשמוע, אלא אלה שאומרים לך מה שאתה צריך לשמוע. מקווה שתעשה את מה שיטיב לך ולביתך שתבנה בע"ה. אל תזלזל בשנה-שנתיים ישיבה לפני, הן משנות המון ובונות יסודות חשובים לבניית הבית. אל תזלזל גם בחיי החומר, המאפשרים את קיומם של חיי הרוח.

 

שיהיו החלטות טובות ובחירות נבונות.

וכן, לי יש בעיה קצת עם מה שהולך כאן..י'צעיר

את מכירה את מי שגולש פה? את חושבת שהיום את באמת בעלת נסיון מספיק, חכמה וגדולה מספיק?

 

ואני אעבור לדבר על עצמי.

בתור צעיר, התייעצתי עם בעלי נסיון אמיתי, כאלו שעוסקים בשידוכים, וכאלו שמכירים אותי. האפשרות להתחיל לצאת הייתה רחוקה, פחדתי ממנה. אבל אמרו לי שזה הגיוני ובסדר במקרים מסוימים. אז בעצם, הנה, אני מתחיל לצאת.

 

וכאן אני גולש לציניות, כי שם אני שולט-

מאז, יש לי על המצח מדבקה כזאת- "יוצא, אבל צעיר". אות קין. כל שאלה שאני שואל, האדמה רועדת מתחתי ושואלת אותי "רגע, אבל אתה צעיר?", ואני צריך לסנן את חוכמת ההמונים ולהוציא מתוך 20 התגובות, את חמשת התגובות שענו לשאלה שלי בתור שווה, ולא שסטו מהנושא כדי להחמיא לי על ההחלטה השונה שקיבלתי.

 

(טוב, כמובן שאני מגזים.)

 

לסיכום-

מישהו בא לשאול שאלה. לא "האם לצאת בגיל צעיר". אז למען ה'- תענו לו!!

ונכון שזה חשוב לכם, אז אולי תדברו איתו באישי?

 

 

 

אני שמח שיצאה ממני קצת ביקורת על הפורום, תתייחסו כביקורת בונה, ולא כפגיעה אישית, כן?

בתקווה לשיפור.

אני מכירה אנשים שהתחתנו בגיל צעיר- בוא נגיד שלרוביעל מהדרום

לק"י

 

האנשים זה באמת לא כ"כ מתאים.

בתור אחת שלמדה במכללה של דוסיות שרק רוצות להתחתן- זה מפתח קצת אנטי צוחק

 

אבל אתה צודק, זה באמת מעצבן שמטיפים לך מוסר במקום לענות לעניין!

על השאלה האם לצאת בגיל צעיר ענינו- שלא...גן נעול

ולגבי מה שאמרת, שאם זה חשוב לנו אז נדבר באישי - למה? הבחור פתח פה את השאלה לדיון, אז מה זה משנה אם נענה את זה כאן או באישי? חוץ מזה שדווקא בגלל שזה כ"כ חשוב, כדאי לפרסם הדברים בפומבי, כך שעוד נערים יוכלו לראות (אם גם הם מחפשים תשובות לשאלה הזו, הם כבר יגיעו לכאן בדרך כלשהי...)

 

קצת מציק ואפילו כואב לי כשבאים לשאול ולבקש עצות, וברגע שלא מקבלים את התשובות שרוצים לשמוע - מעבירים ביקורת, מתיחסים לדברים שנאמרו כהטפות מוסר וכו'. כאילו לא רצינו בטובתכם. כאילו לא רצינו לעזור. שאלתם, ענינו. לא מוצאות חן בעיניכם התשובות שנאמרו? אין בעיה. אלו דעתנו ואתם לא חייבים לקבל אותן. לבד מזאת, אני חושבת שכמעט כולנו פה כתבנו לבחור שיתייעץ עם אנשים מבוגרים שמכירים אותו. זאת כיוון שאיננו מתיימרים (ואני מקווה שזה בסדר שאני מדברת בלשון רבים) לחשוב שאנו מכירים את הבחור, את יכולתיו ואת כשירותו לחיי נישואין. כי כל מה שנאמר פה נכון ברמת הכלל, אולם לכל כלל יוצא מן הכלל. אני מתכוונת, יש "יחידי סגולה" צעירים שמוכנים לחיי נישואין. אבל הם יחידי סגולה. זה מאד מפתה לחשוב ש"אני מאותם יחידי סגולה", ולכן חשוב ונכון להתייעץ. לא לקבל החלטות על דעת עצמי/ דעתם של חברים או אנשים שדעתם זהה ל"דעת עצמי" (וממילא הכי כיף לשמוע אותם), אך הם אינם בוגרים מספיק כדי לייעץ לי.

 

אני נעצבת לקרוא שהתגובות שנכתבו כאן נקראו כאילו באו ממקום לא מפרגן, לא אמתי, לא מחפש להיטיב ולעזור. כאילו כל מאוויינו "להקטין" אתכם ולגרום לכם תחושות לא נעימות. נכון, זה לא נעים לשמוע "אתה צעיר. תגדל קצת...", הרי הכי כיף לשמוע את הקולות המלטפים, המחניפים, אלו האומרים "כן, תצא! תתחתן! אתה כבר מוכן!" ואיפה הקולות האלו יהיו אח"כ, שתתחתן ולא תבין איך "לאכול" את זה? מאיפה לשאוב את הכוחות ולהתמודד עם האישה שלך? איך לחנך את הילדים? איך לגמור את החודש?

 

מנבכי ליבי אני מדברת. כי יצא לי לראות לא זוג (שהתחתנו בגיל צעיר) שאולי אינם מתחרטים על עצם הנישואין, אך ודאי אם היו יודעים, היו דוחים קצת את העניין. האישה מתוסכלת כי היא בהריון ובעלה בצבא, אח"כ מתחילה לימודים וצריכה לתמרן בין גידול הילד, ללימודים, לעבודה ולהריון נוסף... זה קשה. קשה לראות את זה, ונראה לי שעוד יותר קשה לחיות את זה. ונכון, זה תמיד יהיה קשה. אף אחד לא הבטיח לנו גן של שושנים. אבל למה לעשות את זה עוד יותר קשה מלכתחילה? לגבי היסודות הרוחניים שבביתם ולחינוך הילדים אינני יכולה להעיד. מקווה שלפחות שם העבודה שלהם פחות "מתסכלת".

 

* אני קוראת את הדברים שכתבתי כאן, ולפני שאשלח את תגובתי ברצוני להבהיר: אחד החסרונות באינטרנט הוא שאין אדם יכול להעביר את ה"טון" בו נאמרו הדברים. מטבעי אינני אדם כעסן או חסר סבלנות, לכן רצוני שתקרא הדברים בטון הנכון בו נכתבו. טון רגוע אך עם זאת תקיף. טון שלא בא להביע שנאה חלילה, אלא דאגה, אכפתיות ורצון טוב.

אני די מבין את מה שאת טוענת..י'צעיר

תראי, את כנראה לא מבינה מה הטענה שלי (ושל "יעל מהדרום" שחיזקה אותה)

 

אני רואה את השאלה ככה-

הציעו לי מישהי צעירה מאוד, ויכול להיות שהיא לא רוצה לצאת עדיין, אבל אני חושב שהיא מתאימה. מה עושים?

 

והתשובה-

אתה צעיר! אתה צעיר! אתה צעיר!

 

נראה שאין קשר, לא?

 

 

הבעיה היא שמישהו שואל שאלה, ובמקום לענות, מתמקדים על פרטים שהוא נתן על עצמו. מצטער, הוא לא העלה פה לדיון את השאלה האם הגיע זמנו להתחתן. הוא אמר שהוא התייעץ כבר, ואנחנו נסמוך עליו. במידה ולא, אפשר לפנות אליו באישי ולדבר איתו, לשאול אם הוא מעוניין לשמוע עוד דעות, או שכבר יצא לא מהחורים שאף אחד לא סומך על זה שהוא התייעץ, ורוצה להגיד לו שוב את אותם דברים (שיכול להיות שיהיה בהם חידוש, אבל רוב הסיכויים שהוא כבר שמע אותם).

 

 

אני מבין שאתם דואגים לנו, ואני מבין את הסיכונים הגדולים בלהתחתן צעיר. אני גם מודע לגמרי לבעיה שאנשים משכנעים את עצמם שהם בוגרים ו"בשלים".

אבל זה פשוט לא נחמד לשמוע את זה כל רגע.

הכינוי שלי בעצם נוצר מהמקרה הזה. כאילו כל הוויתי בפורום היא להיות "צעיר". זה מי שאני, זה מה שאני, וזה התפקיד שלי בפורום. זאת ההרגשה שקיבלתי.

 

אז רק שימי לב בבקשה למה שאמרתי (ואחרים אמרו) יותר מפעם אחת- זה לא מה שהוא שאל, אז לא לסטות מהנושא.

את רוצה? אני מוכן לשאול עכשיו בפורום אם לדעתכם אני רשאי להתחתן, ותחפרו על זה עד שיצא לכם עשן מהאוזניים. כי אני בא מוכן, ואם אני שואל, אני צריך להיות מוכן לכל תשובה שהיא. אבל אל תפריעו לי בהתלבטות שלא הכנסתי אתכם אליה.

 

 

ועוד משפט קטן-

"אני חושבת שכמעט כולנו פה כתבנו לבחור שיתייעץ עם אנשים מבוגרים שמכירים אותו"-

יכול להיות, לא בדקתי. וזאת הבעיה. העניין הוא לא לרשום את זה בשביל הפרוטוקול. זה כאילו יוצר מצב כזה בערך-

"לא! אל תעשה את זה! לא כדאי לך! וכד'! וכו'! אוי ואבוי!

אבל כדאי שתייעץ עם מישהו מבוגר.

 

זה לא חכמה. צריך שכל התגובה, מהתחלה ועד סוף תתמוך בלדבר עם מישהו מבוגר, אחרת זה לא נותן את ההרגשה, וכל מה שמבינים מההודעה זה את החלק העיקרי בה.

(וזה תקף לכל דבר בחיים, זאת לא תלונה דווקא על הנושא הזה )

ציטוט:גן נעול

 

כבר זמן ארוך אני חושב על חתונה, ואחרי התיעצות עם אנשים, הגעתי למסקנה שהתאריך הכי מוקדם לחתונה זה סוף שמינית (אחרי הבגרויות) 

עכשיו, יש מישהי שכבר חשבתי שאולי כדאי לצאת איתה אבל חשבתי שמלכתחילה עדיף להתחיל קצת יותר מאוחר, למקרה שהיא האחת, נוכל להתחתן בסוף השמינית. בשבועיים האחרונים הציעו לי אותה 4 חברים שלי, וזה ממש מציק לי, האם כדאי להתחיל לצאת עכשיו? האם לצאת כ"כ הרבה זמן עד החתונה זה בעיתי? אולי כדאי לחכות כמה חודשים? ואם כן, כמה נראה לכם הגיוני? ובגלל שאני מכיר אותה, גם אני אחליט לחכות, זה ימשיך להציק לי ויכול להיות שאני סתם אפתח ציפיות שוא?

 

* נו טוב, אני מודה שלקחנו את השאלה הזו לכיוון טיפה שונה...

אני הבנתי אחרת.י'צעיר

הבנתי שהוא שואל אם להתחיל לצאת עכשיו במשך כמה חודשים, או לקראת סוף השמינית.

 

ושוב- דוגמא לשאלה ותשובה:

 

מתי להתחיל לצאת?

א. סוף שמינית.

ב. תחילת שמינית.

ג. בשישית.

 

תשובה:

 

בגיל 20.

בעלי ואני התחתנו בני 18. אנחנו בני 19 עכשיו.אוהבת את אבאאחרונה
בנוסף, אני מכירה אישית חברות וחברים שהתחתנו בגיל הזה גם.
צחקנו על זה הרבה, שלגברים יש אומץ(;
בכל אופן, אתה שואל איך זה?
מדהים. חיים הכי טובים שיש.
יש לי את הבעל הכי מושלם וטוב לי.
היו לי קשרים בעבר (של חברות) שהיה לטווח ארוך וניתקתי כי לא התאים. והחלטתי מה שכולם אומרים כאן, לחכות, להירגע.
עצה - אל תקשיב להם. וגם לא לי.
כל אחד מדבר מנקודת מבט שלו, אחרי דיטים וכו.
אני חושבת שבקשר אליך (נעזוב אותה שניה, אם היא קשורה בכלל) אתה בוגר - לך על זה.
לבעלי יש חבר בישיבה שהכיר את חברה שלו שנה ומת להתחתן, אך הוא בן 18. וכנראה בגלל מה שאחרים חושבים ומעוד מניעים אחרים הוא חיכה בלית ברירה.
אחרי שהתארסנו, הוא הרגיש גם קצת אומץ והתארס אחרינו. והם הזוג הכי חמוד בעולם.
בקיצור, דעות יש לכאן או לכאן.
השאלה העיקרית היא -
מה דעתך בעיניין.
(אל תקשיב לסטטיסטיקות וכאלה. מי קובע?
חוץ מזה, אם ממש מענין אותך איך אנחנו מסתדרים? בלי להתגאות, מעל ממוצע של זוג נורמטיבי מבחינת הכל ב"ה. מה שאני מנסה להגיד, זה כיף להתחתן צעיר. זה ממש כמו לשחק באבא ואמא(; וגאווה להגיד שהתחתנת צעיר, לא?(;)
מה' אשה משכלתאנונימי (פותח)

למצוא בן/בת זוג בעיני זה נס (גם הבאת ילדים לעולם....) נסים לא תמיד מתרחשים לפי ההזמנה שלנו.

אני מציעה להאמין, שאם ה' זימן לך את האפשרות הזאת, יש לו סיבה טובה,תשתדל להיות הכי אחראי שאתה יכול, ותבדוק, תשאר בקשר קבוע עם אנשים חכמים שיכולים לכוון אותך, ותתפלל כל הזמן, לזכות לעשות את רצונו של מחולל הניסים.

המון בהצלחה

בדייטים עצמם ובין הדייטיםadvfb

עולים תחושות בדייטים עצמם

עולים תחושות בין דייט לדייט

 

מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?

מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)? 

 

סתם מבאסהפי

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

מסכימהרק נשמה

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

נכון זה לא פחות קלהפי
כל אחת והקצב שלהadvfb

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

יש הרבה קשרים שנתקעיםהפי

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

אהבתי את הביטוי אנרגיה זכרית פצועהמחפש שם
את יודעת להצביע על דברים שחוסמים/ עוזרים לך להפתח?מחפש שם
מה שהכי עוזר להיפתח זה פשוט טבעיותרק נשמה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

אמןמחפש שםאחרונה
זה קטע כי אתה מאמין שאם תהיה משהו מסויים אז מי שהולך תפתח בזמן שזה יקרה כשפשוט תהיה אתה...
מממ אני בעיקר מדבר על מחשבות והרגשות תוך כדיadvfb

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

נראה לי שזה שכל ורגשרק נשמה

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

יפה, תודה!advfb
רווקים יותר בוגרים, פחות דוסים?advfb

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.

מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.

 

הרהורים בנושא..

ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".

דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.

לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.

בדיוק. הם בזוגיות קבועה, גרים יחד וכו.מרגול

השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)


לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.

בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.


הגיוני? כן.

האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא. 

חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורחאנונימיכלשהו

נלאתי נשוא.

הקושי יכול להיות כפול - למי שגר בחו"ל יש יו"ט שניפ.א.
דיברנו השבת בבית הכנסת עם מי שעלו בעבר מחו"ל, וכמה קשה לחגוג פעמיים ליל סדר, וגם כמו השנה שזה יוצא 3 ימים רצופים של יו"ט ושבת 
דווקא כשיוצא רצוף כמו בר"ה הכי כיףחתול זמני

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

אני לא מוצא שום דבר טוב לא ביומיים רצופים ובטח לאפ.א.

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

מה חסר לדעתך במצב שבת?חתול זמני

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

זה טוב ליום אחד, מעבר לזה תחושה של בזבוז זמןפ.א.
3 ימים של בטלה כפויה
ומה היית עושה בזמן הזה?חתול זמני
תחביביםפ.א.
אם זה בזבוז זמן בעיניך אף־אחד לא מכריח אותךחתול זמני
מסתבר שגם חז"ל לא עפו על הרעיון של יו"ט שניPaslash
ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן [שיר השירים א ו] בני אמי נחרו בי וגו'. מי גרם לי להיות נוטרה את הכרמים על שם כרמי שלי לא נטרתי מי גרם לי להיות משמרת שני ימים בסוריא על שלא שמרתי יום אחד בארץ. סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שנים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת מי גרם לי להפריש שתי חלות בסוריא על שלא הפרשתי חלה אחת בארץ. סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שתים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת ר' יוחנן קרי עליהון [יחזקאל כ כה] וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים.
אני מכירחתול זמניאחרונה

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

 

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

כל אחד ומה שהוא אוהביעל מהדרום

לק"י


אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

הוצא מהקשרו -אדם פרו+
ברמות הגבוהות ביותר
באסה :/advfb

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

מקומות לדייטים שיש ליד ממ'ד/מרחב מוגן? תודהdn5754

אשמח לרעיונות למקומות לדייטים

שיש לידם ממ"ד או מרחב מוגן..

בירושלים או באיזור המרכז (מודיעין ועד חצי שעה +- נסיעה משם)


אפשר גם בתי קפה וכו', אבל גם מקומות אחרים,

עדיף אפילו מקומות אחרים, כי בתי קפה רובם סגורים בפסח ..


תודה

אפשר תמיד סתם להסתובב במושבים באיזוררק נשמהאחרונה

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

עוד רגע נכנס החגנגמרו לי השמות

החג של הגאולה

של יציאה מעבדות לחירות

של ניסי ניסים

ושל קריעת ים סוף

ו"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף"

מאחלת לכל אחד ולכל אחת כאן את קריעת ים סוף הפרטית שלו במהרה ובמתיקות אין קץ

"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" - שהקב"ה שבידו הכל יראה לכם נפלאות גדולות, ניסים עצומים, וגאולה שלמה ואמיתית בטוב גלוי במהרה ממש 🙏💪

חג כשר ושמח ❤️

תובנה משבתמחפש שם
בשלות לזוגיות היא מודעות והסכמה לפגוש את עצמי במציאות.
ואיפה האחר נמצא במפגש הזה?לגיטימי?

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

האחר משתקף על ידי העצמיadvfb

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

לפגוש את האחר זה השלב הבא אחרי מה שהוא כתבintuscrepidam
וואו כלכך נכוןרק נשמהאחרונה

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

איך אתם הייתם מגיבים?אביעד מילוא

נרשמתי לשדכנית ואחרי  תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?

(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)

שומר את המספר שלה ב"לא לענות"אריק מהדרום
שואלת למההרמוניה
הסיבה היא סיבה טובהאביעד מילוא

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

שהיתה אומרת מראש. זה לא לעניין...יעל מהדרום

לק"י


אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

זהמעליב..הרמוניה
תלוי מה הסיבהשם פשוט
עבר עריכה על ידי שם פשוט בתאריך ט' בניסן תשפ"ו 15:41

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

הזויה🤦‍♀️יעל מהדרום

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

היא שדכנית ששילמת לה או בהתנדבות?ארץ השוקולד

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

יש דמי רישום ושכר שדכנות כןאביעד מילוא
מה?????????????????אני:)))))

אני בהלם!!

אני אגיד לך משהו אביעדאריק מהדרום

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.


אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.


שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.


שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.


והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.


אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

..הרמוניה

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

נראה לי שאגיב לך בפרטי...מחר בלי נדריעל מהדרום
תודה(:הרמוניה
אני עברתי את שלב הליצור קשר בעצמךאביעד מילוא

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

כמה זה נפוץ מה שקרה לי?אביעד מילוא

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

בהנחה שהיא התכוונה למה שאתה חושבנוגע, לא נוגע
(אם המילה "להשקיע" זה עיקר העניין, אפשר לפרש את זה בדוחק גם בלי הקונוטציה הרגשית) - אחרי מעשה כדאי ללמוד מזה לזהות וייב של נשים בסגנון כזה (בכל הקשר) ולהתרחק או להיזהר מראש. כנראה לא סתם הרגשת מראש תחושה לא טובה ממנה.
היא לקחה כסף?advfb
כן דמי רישוםאביעד מילוא
נשמע שהיא לא בסדרadvfb

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

 

מבינה שזה מעליבברוקולי

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

הייתי מדבר איתה מאוד בתקיפותחתול זמני

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

לא רק שדכנית פח אלא גם בן אדם גרועאני:)))))
אם הבנתי נכון, מפריע לך ההתנסחות שלהלגיטימי?

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

 

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

תשאל אותה אשמח לדעת מה הסיבה?הפי

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

 

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

את אחת הסיבות אני יודעאביעד מילוא

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

 

למרות הסיבה ההיאאריק מהדרום

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

אז שמראש לא היתה לוקחת אותך כמשודךיעל מהדרום

לק"י


ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

דווקא לפושע הכי כדאי להחזיר ישר את הכסף..נוגע, לא נוגע
מתנה לחג - קובץ שירים לנשיםגלויה

שלום לחברות הפורום היקרות!

כן, זה רק לנשים. 

הייתי פעם פה... 

עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין

וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן. 

ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים

וקריעת ים סוף 

והתחתנתי ב"ה 

(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה) 

ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!

כתבתי ספרון על המסע

מילים שה' שלח לי להתמודד

וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק! 

20260331102053.pdf (תלחצי על זה) 

 

 

אולי יעניין אותך