אבל מי שכן אמן במקצועו, איך הוא מתקיים מזה?

או במילים אחרות, איך הוא משתלב במעגל העבודה?

צריך ברכת שמים, שאנשים יבואו לקנות תמונות/יצירות אורגינל.

 

אבל אפשר לעשות משהו יותר פרקטי- לאייר ספרים, כריכות, קירות בבתי ספר/מוזיאונים/חללים של גלריות ועוד.

לפרסם טור קומיקס שבועי/חודשי במגזין

לפתוח חוג ציור- לבנים ואף לגברים. (יאללה! מי יהיה הגבר היוזמתי שיפרוץ את הדרך הזאת? )

כי בסך הכל זה הציורים שלך ואתה יכול להנות ממנו. אם אתה מוכר אותו זה כבר לא הציור שלך זה של מישהו אחר אזז.. בהצלחה

במקרה הכי גרוע תהיה לך השכלה כללית.

 

תחשוב שתכיר יותר כלים,טכניקות.

 

בהצלחה!!!

כל החכמים שמתלהבים מציורים, מחמיאים מכל הלב ואז אומרים את המשפט הזה בהרגשה שהם הגאונים הראשונים והמומחים שהגיעו למסקנה הזאת: ''וואו....שמעי, לדעתי-את צריכה לעשות עם זה משהו"........

די!!!- ועד עכשיו חשבתי שהכי טוב יהיה אם אני פשוט אשרוף את הציורים שלי, לא?

 

כבר מזמן הבנתי שאם אני אעסוק בזה בתור מקצוע-זה כבר לא יהיה תחביב! פשוט לא!

אני אעשה את זה מתוך צורך להתפרנס ו''על הדרך'' אולי גם אהנה קצת, אבל זה כבר לא זה....

 

עדיף להשקיע בלימודים בשביל משהון שיעזור לך למצוא בסוף עבודה קבועה ויציבה, שתפרנס אותך בלי דאגות יתר.. אבל לא להזניח את הכשרון! ברור שיש טעם לפתח את זה, והכיף הטהור- בהחלט יישאר...

אולי אפילו תוכל לעסוק בזה בתור עסק הכנסה מהצד, בזמנים קצת יותר דחוקים ל''ע..למכור ציורים, פה ושם להשקיע באיזה פרויקט איור ספר, ותבהיר לפונים בדיוק מתי אתה פנוי. בלי להיכנס לעומס מיותר...

 

 

כישרון כזה זה מתנה, ולא לעשות איתו כלום זה כמו לזרוק את המתנה מהקב''ה לזבל, וזה מה זה לא מנומס!

אז......להמליץ לך על איזה חוג?

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!