זה מה שאני עשיתי

דרך אגב לאיפה אתה ניכנס?

השאלה היא אם להתייחס אליהן כמו אל החניכים הבנים או לשמור על איזשהו דיסטנס?

כן להיות פתוח איתם [זה גם תלוי בגיל והכל].. אבל ממש להראות להם שאתה לא איזה חבר שלהם או שבאת לעשות איתם צחוקים.. פשוט להתייחס אליהם כמו לשאר החניכים אם אותה התלהבות והכל.. אבל ממש להקפיד על גבולות!

אני מקווה שאני אסתדר

זה יקח קצת זמן אבל אבל אני מאמין שבסוף תיסתדר

אם תצטרך עזרה אני בפלאפון 0523115523

יוני דהן( שם אנונימי כדי לא להחשף באינטרנט)

אני מסכים עם טלוש

בס"ד

לדעתי זה תלוי אם מדריכה איתך בת, כי אז אין בעיה שתשמור על דיסטנס, זה ייצור מצב ברור שהבנות בקשר טוב יותר עם המדריכה והבנים עם המדריך.

אבל אם אין איתך מדריכה, אז צריך שיהיה דיסטנס כלשהו, אבל החניכות כן צריכות לקבל מענה כלשהו לצורך של קשר אישי. לדעתי העיקר שיהיו לך גבולות ברורים שקבעת לעצמך ושהם לא ישתנו עם הזמן.

איזה גיל אתה מדריך?

אם זה השבט הגדול זה יהרבה ותר מסובך,

בכל מקרה אסור לוותר על הקשר האישי (במיוחד אם אתה לבד)

אני הייתי מדריך של נבטים  (הגיעו לי רק בנות ) וכל עוד הייתי לבד הייתי איתן בקשר חזק.

אחר כך הגיעה המד"שית  ואז היא לקחה את עיקר התפקיד של השחנ"שים...

שהיה בסניף נפרד ועכשיו הוא במעורב, אבל: אתה צריך לזכור שהן בכל זאת החניכות שלך, ואתה המדריך שלהם.

זה הכי חשוב.

אם אפשר אז כאן להגיד להם "שלום" כשאתה רואה אותן, ובפעולות ומסעות לא תהיה לך המון ברירה ותהיה לדאוג להן.

אולם באופן טבעי הבנים תמיד יבלו יותר עם המדריך והבנות יבלו יותר עם המדריכה,

(זה נכון על כל שבט שראיתי בחיי, מלבד שבט אחד שלא היו בו בנות והמדריכה *ממש* התחברה לבנים |מחיכת בזוכרי את השבט החמוד הזה.... אם הייתי הולכת להדרכה, הייתי מדריכה את השבט הזה! |)

אף אחד לא יצפה ממך לעשות שחנ"שים איתן וגם לא להתחיל להריץ איתן צחוקים אם אתה עובר בסניף ורואה אותן יושבות וכדומה....

א.כל הכבוד על השאלה!!!לא הרבה היו מעיזים לצאת הם דבר כזה החוצה..

ב.מבחינה הלכתית-זו באמת בעיה גדולה..אנסה לפרט את זה כמה שיותר-

בעיקרון צריך לא לצחוק איתן יותר מדי,למרות שהן חניכות-אתה לא זה שמופקד עליהם בשביל זה יש להן מדריכות!!!

כל מה שקשור לטיולים,ושעות פנאי אחרות-מכיוון ,מההכרות שלי עם שבטים כאלה,שהבנים והבנות ,לא משנה הגיל,נמצאים ביחד רוב הזמן בסניף..(אני מדבר על השעות הפנויות-לפני המפקד,אחרי הפעולה וכד'..)כדאי שתהיה עם החניכים בשעות הנ"ל אבל כמובן בלי להתפרע יותר מדי..

ג.אני הייתי מציע ,לאור הבעיות ההלכתיות,וגם המוסריות,לשמור על דיסטנס לא גדול מצד אחד,אבל כן לדרוש בשלום החניכה כשפגשים עמה..

ד.בסופו של דבר-זה משתנה איזה אדם אתה,איזה סניף זה,כמה ומי החניכים,כמה ומי החניכות,מי המדריכות של הבנות ועוד..

בסוף זו החלטה שלך כמה להיות מעורב!!!;

בהצלחה..

בס"ד

המד"שית מדריכה בנים?!?!

יש לך מד"ש?או שזה רק אתה והיא?

אם יש מד"ש-דבר איתו וביחד תחפשו פתרון..

אם אין מד"ש-דבר עם המד"שית,ותסביר לה שהיא צריכה להיות יותר מעורבת עם החניכות ממך..

בהצלחה

אני והמד"שית שלי היינו בכיתה יב' והדרכנו נבטים...

היה פשוט אדיר!!! הרגשנו כמו אבא ואמא... (ביחס לחניכים, לא בינינו)

שנינו השדלנו להיות בקשר טוב עם כולם!

לא שהמדריך ידבר עם המד"ש, ואם אין אז שידבר עם המד"שית...

בסניף מעורב, כשיש מדריך ומדריכה זה לא שהמדריך אחראי על הבנים, והמדריכה על הבנות!!!

פועלים כצוות!!

ורב...

פשוט לזרום! הן חניכות שלך, לא?!

בהצלחה, זה שוק של ההתחלה אבל עובר מהר...

אני מדריכה שבועיים וזה  די עבר

הם קטנים אז בכלל הבעיה קטנה יותר...

ושוב- פשוט לזרום ולראות מה מתאים לך ולדרך שלך (תהיה נאמן לדרך)

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.