ההריון ואמא שליאנונימי (פותח)
שלום!
יש לי ממש בעיה. אמא שלי "יושבת לי על הוריד" לגבי ההריון. יש לי ילד בן שנה, ועכשיו אנחנו מקווים ב"ה שאכן אני בהריון. אני לא בטוחה ממתי סופרים את האיחור (הכי מוקדם\מאוחר שיכול להיות), אבל בכל מקרה גם אם זה חיובי זה פחות משבוע.
ואמא שלי כל הזמן שואלת אותי אם אני בהריון! אוף! אני מנסה להתחמק, אבל מצד אחד אני לא רוצה לשקר, וכשאני אומרת שאני לא רוצה לדבר על זה היא נעלבת... מזל לפחות שזה בעיקר בטלפון...
למישהי יש עצה?
אני ביחסים יחסית טובים איתה ולא הייתי רוצה לקלקל אותם רק בגלל זה. מצד שני, אני רוצה גם זמן לעכל בעצמי ולהיות בטוחה שזה אכן הריון והכל תקין. אוף!
תגידי שאת לא אומרת עד שאת אומרתאופה
בצורה ברורה ופשוטה. בלי התנצלויות, עצבים, או מגננה, ובלי שזה יגלוש לכל מערכת היחסים.
גם אם זאת אמא שלך יש לך זכות לא לומר מיד. ואני ממש מבינה את העניין לא להגיד עד שברור שיש עובר. שמעתי כבר על מישהי שספרה ובחודש חמישי, כשהלכה לאולטרא סאונד, גלתה שאין עובר. הריון מדומה. בכל אופן, לא נעים. גם שמעתי על הריון כימי. בכל אופן, פחות משבוע עדיין לא אומר שזה בטוח.

זה הגוף שלך וזכותך לפרטיות. וגם לא חייב להיות בהריון 3 חודשים אחרי לידה. צריך להתאושש ולהניק בצורה טובה. ילדים הם לא חלק מאוסף.

בהצלחה! 
אני תמיד מתלבטת באותה הבעיהיוקטנה
למרבה המזל, לרוב האנשים יש שכל וטקט, והם לא נדחפים.
לאחרונה הגעתי למסקנה שמי שכן נדחף - השקר הופך להיות הבעיה שלו, ואני משקרת בלי בושה. השואלת גרמה לשקר, ולא אני. מה זה- מלכודת? "אכלת אותה - נתפסת"?! לא מתאים לי! מי ששואל - בעיה שלו שהוא מקבל שקר.
(סליחה על הנימה העצבנית - זה בדיוק נושא שמטריד אותי...)
גיסתי עונה תמיד אותה תשובה:ruthi
יש זמנים שלא יודעים ויש זמנים שיודעים שלא. ולא ממשיכה לפרט כלום מעבר, אלא אם היא רוצה לספר.
יוקטנהאדרת
למה את מתכוונת כשאת אומרת שאת משקרת?
שאם שואלים אותך האם את בהריון, ונגיד שאת כן, אז את אומרת שלא?
ב-ד-י-ו-ק!יוקטנה
אין הברכה שרויה אלא במה שסמוי מן העיןאנונימי (פותח)
ככה תגידי לי ותאמיני לי שהיא תפסיק לשאול, אם תגידי לה שאין בזה ברכה, וגם אם את במקרה כן אז עדיף לא לספר מייד. ותבקשי ממנה שלא לשאול אותך יותר בכלל, לא רק בהריון הזה, כי יש בזה יותר ברכה..
מצטערת, אני לא כ"כ מאמינה במשפט הזה.אנונימי (פותח)
וזה לא אומר שעל כל דבר שקורה לי אני מפרסמת הודעה לתקשורת... אני פשוט חושבת שלפעמים ממש מגזימים עם זה בציבור שלנו, אבל זה כבר נושא אחר.
בכל אופן, תודה על התגובות, זה ממש מעודד! האמת, אני ממש לא מבינה מה יש פה להעלב. בכל אופן, כן התכוונתי לספר לה עוד חודשיים-שלושה. לא התכוונתי להסתיר ממנה עד שאני יולדת... זו הרגשה ממש איכסית! איזה כיף שיש פורום לפרוק...
להולד מחדש!!!אנונימי (פותח)
אכן הבעיה כואבת אך אין חיבים לחכות עד שיסורי הלידה יפתרו אותה.
נדמה לי שניתן לראות את הקושי שלך כחלק מיסורי ההתגבשות שלך כאדם וכמשפחה השואפים לעצמאות.
את חיבת את זה לעצמך, אין בזה שום איסור, דיבור מכובד שיש בו הצבת גבולות הוא צורך הכרחי של ההתפתחות המשפחתית שלך.
את זוכרת כשהיית תינוקת אמא שלך בוודאי אמרה לך' תלכי לבד ' אפילו כשלך היה קשה להשתחרר מהסינר החם והמחבק של אמא. עכשיו הגיע הזמן להמשיך בדרך.
הכירי בקושי של אמא שלך, כבדי אותה, אימרי לה: אני חיבת להיות עצמאית ולשמור על גבולות המשפחה החדשה שלי. זה מה שאמא שלך תמיד רצתה -שתגדלי ותהיי עצמאית, עכשיו הגיע הזמן לממש את האתגר, זה קשה אך עם תפילה וסייעתא דשמיא, עם שכל ישר ורצון אמיתי לבנות ולא לזלזל את תצליחי, אין סיבה שלא, אפילו אני עשיתי זאת ועוד אלפים רבים. למען ה' תעמדי בזה!
אם תרצי שאבהיר אשמח להיות לעזר.
אמנם לא אמא שלי, אבל.. גיסותי..אני ירושלמית
יש לי שתי גיסות שתמיד שואלות:"נו את כבר בהריון?" שהדגש הוא על ה"כבר".
כדי לחדד את העניין אחת מהן שואלת:" בן כמה הקטן?" (בן שנה וחצי)"וואו איזה גדול! (לה בגיל הזה כבר יש עוד תינוק בד"כ. יש לה תשעה ילדים )את כבר בהריון?"
והשניה בכל פעם שמתארחת אצלנו (והרבה) "נו מה חדש? את בהריון?" למרות שזה קצת משעשע אותי , לפעמים זה כבר ממש מרגיז... ומעורר אי נוחות. מה אני אמורה לדווח לכולם איך וכמה ולמה? מה זה פה תחרות ילדים? או שעלי לעמוד באיזה הספק של מישהו? למרות שבעלי (אלו אחיותיו) משועשע מהעניין ואומר לי 'לשים פס', זה עדיין מאד מאאאאאד מעצבן לפעמים...
עם הירושלמית קל לי מאד להזדהותruthi
בני הגדול והיחיד בן שלוש וחצי.
היתה פעם שגיסתי שאלה אותי אם אני לא חושבת שאני צריכה להביא לו אח או אחות, ושאלתי אותה באותו טון שהיא שאלה אותי- אני כן חושבת, הייתי רוצה לאמץ את הקטנה שלך. מה דעתך??
היא שתקה מאז ועד היום.
זו תשובה מעולה!!! כל הכבוד!דבי חיה
עכשיו נותר לי להעריך את משפחתי הקרובה וגם סביבתי, שאפ'פעם לא שאלו/רמזו/נידנדו בעניין! (חוץ מהברכה "בשורות טובות", שעם כל זה שהיא אכן טובה וכל בשורה טובה בכל עניין היא הבשורה הטובה, אבל אני בעלת "קרניים" וגם אותה בקושי הייתי מוכנה לשמוע...
"
נכון זה ממש "ענה כסיל כאיוולתו"!אני ירושלמית
שהשם ישמור מה שהיא עשתה לי עם התשובה הזו.ruthi
לי היא לא אמרה כלום, אבל לאחיה (במקרה- בעלי) היא אמרה גם אמרה. למזלם לא הייתי שם אחרת הייתי פותחת עליה פה. (בעלי פשוט אמר לה את האמת- הייתי שלושה ימים אחרי הפלה.)
הכי לא נעיםאדרת
יש זוגות, שבכלל מתקשים להביא ילדים. ויש את ה"חברים הטובים", שבטוחים שאותם זוגות, מונעים בכוונה את ההריון,
ואומרים: "נו חבר'ה, עד מתי אתם מתכוונים להמשיך ולמנוע? להמשיך להיות לבד?"
זה הכי לא נעים.
גם בעלי קיבל פעם "שפכטל" בעניין...דבי חיה
ואנחנו לא אנשים שאפשר לחשוד בנו שזה היה הכיוון, פעם תפס אותו איזה בעל מכולת זקן ו'ירד' עליו ירידות למה אנחנו לא חשובים שצריך ללדת גם ילדים ולא רק לימודים וקריירה (ממשששששששש), זה היה דבר לא נעים בכלל!!!
מזדהה.ruthi
אני עונה בשאלה (כמו היהודים)דבי חיה
באיזה חודש את? (אפילו אם זה מישהי מבוגרת..) והיא בעצם שואלת אותי בחזרה: ובאיזה חודש את? אני בחודש אב!!! (או ניסן או כל חודש...) זה משתיק!
שאלה: האם לפורום התרכזו כל בעלות הטקט?אני ירושלמית
או שהחצופות 'שואלות השאלות' פשוט לא הגיבו? ;)
אם אנחנו פה, סימן ש....דבי חיה
ruthi
לי יש אלפי סיפורים מהסוג הזה...
הנה אחד:ruthi
שני אנשים נפגשו במכולת. לאחד יש טקט ולשני ילדים.
אומר הראשון לשני: אתה יודע, יש רופאים שיכולים לעזור בכל מיני בעיות. עונה השני: אני יודע, רק כשאני רואה את הילדים שלך... אני חושב פעם שניה אם שווה...
הסיפור אמיתי. (אני יודעת שלא שאלתם)
די, נו, באמת אמיתי? D:יוקטנה
לחלוטין. אני מכירה את ה"נפשות הפועלות"ruthi
יוקטנהאדרת
בס"ד
לפי דעתי אסור לשקר בענין הזה.
אם את בהריון, בשעה טובה, אסור לשקר ולומר "אני לא". הריון זה לא עונש, זה פרס!
אפשר למצוא כל תשובה מתחמקת שהיא. אבל לשקר בענין הזה? זה כאילו לומר "אני מתביישת בזה". זו דעתי.
בעלי אמר לי שעד חודש שלישי מותר לשקרכמעט אמא
ושיש לזה מקור הלכתי. אני יכולה לברר אם זה מעניין אתכן. אחר כך כבר יותר צריך להתחמק.
אני מבינה את ההרגשה הזויוקטנה
ולכן אני מאוד מכבדת ולא שואלת אף אישה אם היא בהריון. יש לי שכנה שידעתי שהיא בהריון רק כשהיא נסעה ללדת - ואני גרה ביישוב עם 13 משפחות!!! ראיתי אותה וקישקשתי איתה כל בוקר, כמעט, בסיבוב עם הילדים!!! אני פשוט לא שואלת, אלא אם ממש רומזים לי בבירור (ויש גם בטן ממש, אבל ממש ברורה...).

בגלל שאני יודעת שהרבה נשים לא מרגישות בנח לשקר בקשר להריון, אני נזהרת מאוד ולא שואלת. אבל אם מישהו שואל אותי ואני עדיין לא מספרת, אז אני מרגישה מאוד בנח לשקר, ומבחינתי השקר "שלו" ולא שלי. לא נראה לי הגיוני שאספר על הריון (או אתחמק, ואז הוא יבין שכן ממילא) ל"סתם" מישהו לפני שסיפרתי לאנשים היקרים לי. זה לא בגלל עונש או פרס, זה בגלל שזה העניין שלי, ואני שומרת עליו שלי, עד שאני בוחרת לשתף. אני מסמנת את הגבולות שלי, ומגנה עליהם.
חעחעחעחעעעעשמריתוש
הכייי טובב זהה לשאולל אתתת האימאאא או את החותנתת בעצמהה אם היא בהריוןןןן.....
את יודעת.. אני קצת מקנאה בך...אנונימי (פותח)
יש לי ב"ה שני ילדים
ההריון הראשון היה שבועיים-חודש אחרי החתונה בחודש רביעי סיפרתי לאמא שלי והתגובה שלה היתה "מפגרים"- אני מאמינה שזה היה מההלם אבל בכל זאת(אפשר לחשוב שאחי נולד שנתיים אחרי שהם התחתנו...) בהריון השני כבר לא סיפרתי כלום כי התגובה הקודם נשארה לי עמוק בלב. בערך בחודש חמישי -שישי לא זוכרת בדיוק היא זאלה אותי בעדינות אם היא רואה טוב אמרתי לה שכן. (נכנסתי אחרי 9 חודשים להריון שני..)ואז היא התחילה לשאול גם בעדינות למה הפסקתי עם הכדורים והודיעה די נחרצות שבפעם הבאה אני אקפיד יותר...
היום אני לוקחת כדורים -מתכננת להפסיק כשבני יהיה בן שנתיים. כמובן שהסיבה היא לא אמא שלי בגלל שהילדים יחסית צמודים העדפתי לחכות יותר זמן אבל משום מה יש לי מן חשש מהפעם הבאה.. לפעמים אני אומרת שאולי כדאי לחכות שקודם גיסתי תכנס להריון (ילדנו באותו זמן) אני יודעת שזה טיפשי אבל אמא שלי משום מה תמיד מקבלת את זה כמשהו שתמיד שהוא מגיע זה לא מספיק. כמובן שאצל אחרים זה בסדר גמור. ומה שמשגע אותי שההבדלים ביננו בין באחים הם לא עצומים. אז כן אני מקנאה בך קצת שאמא שלך מקבלת את זה כמובן מאליו שזה משהו נורמאלי ושאת יכולה להסתדר עם עוד ילד בבית והלוואי ויכולתי לספר לאמא שלי מיד שאני בהריון ולא לחכות עד שכבר כולם רואים. כשאני בהריון אני ממש מרגישה טוב עם זה וכיף לי לספר עד שזה מגיע לשלב של לספר לאמא.....
אולי...  (לאני אמא)ירוק זית
תספרי לה את הרגשות שלך?
את יכולה להגיד לה שאת בטוחה שהיאאומרת כך מתוך דאגתה אליך,שתרגישי טוב ושלא יהיה לך קשה,אולי מתוך נסיון אישי שלה שלא היה טוב,אולי ההריונות והלידות פגעו בזוגיות באיזה אופן.אז היא עושה השלכה עליך דווקא בתור הבת שלה(זה קורה לפעמים כאשר האמא מרגישה שהילדים הם השלוחה שלה-אין נתק טוב) ואז תוכלי להרגיע אותה שהכל בסדר ושזו הבחירה שלכם כזוג ושטוב לכם כך.ולהודות לה על הדאגה אבל בפירוש לאמר לה שהצורה שבה היא מתבטאת כלפי ההריונות שלך מעציב אותך וגורע מהשמחה,ולבקש ממנה להשתתף בשמחתכם במקום לראות שחורות.
האם זה מדבר אליך?
בוודאי שאת לא צריכה לתכנן את ההריונות לפי ההערות של אימך,ואם היא לא תפסיק אז את צריכה לעשות הכל כדי להתחזק ושהערות אלו לא תשפענה עליך.
הצלחה רבה לך ולבעלך.
אני לא ממש יודעת איך להסביר לך...אנונימי (פותח)
קצת קשה לי להסביר את התחושה שלי עם כל הדברים האלה אבל תמיד הגישה אלינו זה "אתם עוד ילדים" לפעמים שאני מגיעה להורים לשבת או סתם ככה יש מצבים שהילדים עושים משהו או בוכים ואני עייפה מתה אין לי סבלנות-וזה קורה וזה נורמאלי!!! אז אח"כ אני מקבלת שיחות את אמא תביני את זה (תספרי לי על זה!!.....) אני לא יודעת מאיפה זה בא לאמא שלי כן ניסיון לא ניסיון אני מבינה מאיפה כתבת את הדברים זה מה שההגיון אומר אבל אצל אמא שלי צריך לשנות גישה כללית אלינו כזוג וזה מסובך וקשה ואני לא רואה את עצמי מוצאת פתרון כרגע..
דווקא נשמע שירוק זית קלעהאופה
אני לא יודעת בת כמה את, אבל יכול להיות שאמא שלך חושבת שאת לא 'גדולה' מספיק לילדים. זה לא קשור בהכרח לגילך או התנהגותך. גם היא בת אדם ואולי באמת היה לה קשה עד טראומטי לגדל ילדים בצפיפות והיא משליכה את הקושי שלה על התגובה אליך. אולי עדין קשה לה כי היא מרגישה שהיא לא ממצה את עצמה, או שחסרה לה תמיכה נפשית או מה שזה לא יהיה, והיא חושבת, בגלל שהיה לה קשה, שזה לא טוב לאף אחת.
אולי היא בכלל לא מבינה למה התחתנת צעירה או שקשה לה להפרד ממך ולהודות שאת עצמאית עם חיים משלך. אם יש לה בעיה בגישה אליכם כזוג, אולי זאת 'ההקדמה' ליחס לילדים.
אולי תראי לה שאת שמחה מאוד ואל תתלונני על שום דבר בפניה. זה אומר שללכת לשבת דורש עבודה נפשית רבה ולא תקבלי הרבה מנוחה, אבל אולי זה יעזור.
תחפשי תמיכה מבעלך וחברות טובות. גם בלי לספר על אמא שלך, אם תקיפי עצמך בנשים ששמחות להיות נשואות ואימהות, זה יעזור לך עם הפחתת לחץ.

הרבה ב''הצלחה!
נראה שהדרך היחידה להתמודדananas
עם בעיות משני הקצוות זה פשוט להבהיר שזה לא עניינה, ואז להתעלם. מכיון שאמא שלי יותר בקטע החטטני, אני יכולה להגיד שאני פשוט מתעלמת מההערות שלה וזהו. זה יוצר תחושה לא הכי נעימה, אבל מצד שני- זה הרבה יותר לא נעים לי שהיא מחטטת.
תגידו, גם אני אהיה אמא כזאת? אני כ"כ לא רוצה...
אני מאלה ששותקיםאנונימי (פותח)אחרונה
לכן קצת קשה לי לקבל את העניין הללכת לדבר אני פשוט מעבירה את זה ככה אבל אח"כ כהמחשבות עולות זה מציק! אני ממש מאמינה בדרך ההתעלמות אבל אח"כ לא קורה לך שאת אומרת לעצמך אוף למה היא מתערבת אולי היא ככה אולי היא ככה.... לא משנה הם פשוט כאלה אם לא מחטטות פה יחטטו שם
אין כמו אמא!!!!
זה נחשב בגידה? מרגישה מפורקת וששברו לי את האמוןמעיין34

בעלי מאז ומתמיד רצה לרכב על אופנוע

אמרתי לו שזה מסוכן ואין מצב בחיים וכו

לא דיברנו על זה שנים, הוא יודע כמה אני פחדנית ואנטי.

במקביל הוא במילואים

ובתקופה האחרונה הןא מגיע בשעות לא שגרתיות

אני יודעת שהוא מסיים ב6 בבוקר וכבר תקופה שהוא אומר לי שהןא מתפלל ואוכל בבסיס ואז מגיע ולכן חוזר ב8 הביתה במקום 6 וחצי.

עכשו גיליתי שהןא לומד שיעורי נהיגה על אופנוע והוא מקיים אותם על הבוקר.

אני לא יודעת איך להגיב לזה, יש לי מחנק בגרון

לעשות בסתר זו לא אופציה בנישואים בעיניימרגול

אני אגב גם נגד אופנוע (בגלל הסכנה כמובן)

מתנגדת נחרצות אפילו.

ואם האיש שלי היה מתחיל ללמוד בלי שדיברנו על זה שנים - כבר בעיה. למה לא לבוא לדבר?

בטח שאני יכולה לסרב ולהתנגד

וננהל על זה שיח, ואולי ממש לא נסכים על מה הלאה

וכמו שאני יכולה לסרב, הוא יכול להגיד לי "אשתי אהובתי; אני שומע את ההתנגדות שלך אבל זה מאוד חשוב לי, ואני בכל זאת הולך לעשות רישיון"

אבל לעשות בסתר? לא. ממש ממש לא מתקבל על הדעת.

התייעצות שם לבתחוזרת4

הי, ממש אשמח לשמוע את דעתכן לגבי שם לבת.

אני מחפשת שם עם צליל חמוד וגם משמעות יפה, ועם חיבור למקורות.

נגיד אני אוהבת גם את השם גלי וגם קצת נויה אבל חסרה לי משמעות וחיבור למקורות.

איך השם אורי? הלידה אמורה להיות בחודש אדר, ונגיד נקרא שם מלא אורה , שזה מתאים לפסוק ליהודים הייתה אורה ושמחה... (ושם חיבה אורי), מה אומרות?? זאת גם משמעות יפה שמתאימה לחודש וגם שם חמוד. זה יהיה חריג לדעתכן בחינוך חרדי? לא רוצה שירימו גבה...

ואם יש הצעות נוספות אשמח לשמוע.

חחח אוי לא אוחחתודה לה'.

סוכרת הריון לא מאוזנתהריון ולידה

אוףףףףף

אני מקפידה על התזונה ברזל. באמת.

והסוכר שלי בבוקר שוב מתחיל לצאת מאיזון

ואני לא יודעת מה לעשות!!

אני כבר עם כדור גלוקומין בערב, ואני שונאת שונאת תרופות, ולא רוצה שהרופאה תתן לי עוד כל מיני

ויש לי עוד זמן בתוך ההריון הזה אני רק שבוע 28 ואין לדעת לאן אגיע בקצב הזה.

בארבעת החודשים האחרונים עליתי חצי קילוהריון ולידה

אני באמת מקפידה ממש

מתסכל ממשיראת גאולה

יש כל מיני טיפים, אומרים שקצת פעילות גופנית בערב עוזרת, גם לאכול שומן לפני השינה.

כל הכבוד לך שאת מקפידה כל כך על התזונה!!! זה ממש קשוח!

בסוף, כמה שמעצבן לשמוע את זה, תודה לה' שיש היום אפשרות תרופתית לטפל במה שפעם לא היה איך לטפל... בעז"ה תינוק בריא זו המטרה.

תודה על החיזוק!הריון ולידה

אוכלת שומן בערב, אני בליווי צמוד של דיאטנית.

באמת עם הספורט נחלשתי לאחרונה. זה מאוד לא קל לצאת בערב בחופש.

יש מצב שמאכל שלא הקפיץ העבר סוכר הוא כןעל הנס

מקפיץ עכשיו?

ושולחת חיבוק זה חתיכת אתגר משמעותי

את מאה אחוזמקלדתי פתח

ובזכות ההקפדה שלך, משך היום מאוזן (נכון?) . אבל סוכר הבוקר מושפע יותר הורמונאלית, ואין ברירה לפעמין אלא לקחת תרופה או אינסולין. זמנית בע"ה, רק להריון .. אבל חשוב לאזן. אז מה שתגיד הרופאה/דיאטנית.

ולמה ששאלה-כן, ככל שהריון מתקדם השינוי הורמונאלי הקשור בסוכר מקשה על האיזון, ולכן נראה שמשון מסוים כבר קשה לשמור איתו על איזון.

כן במהלך היום אני מאוזנת לגמריהריון ולידה

זה שאני צריכה טיפול תרופתי מעלה את הסיכון לסוכרת הריון בפעמים הבאות? מעלה את הסיכוי שאשאר עם סוכרת אחרי הלידה?

התרופהמקלדתי פתח

היא לא זו שמעלה סיכון. עצם העובדה שיש לך סוכרת הריון עלולה להעלות סיכון לסוכרת הריון בהריון הבא ותיאורטית גם לסוכרת. התרופה תסייע באיזון כעת, וזה קריטי לך ולעובר.

ברור שאם צריך אני אקח כדי לאזןהריון ולידה

השאלה אם זה שהתזונה לא מספיקה לאיזון מעלה את הסיכון אפילו יותר מאשר סכרת שמאוזנת תזונתית בלבד.

אני גם הייתי ככהשומשומונית

תמיד הייתי מאוזנת טוב, במיוחד בבוקר. והפעם הכל היה יחסית מאוזן והבקרים קשים מאוד. לקחתי (בהוראת רופא) אינסולין וזה ממש ממש עזר.

בהצלחה! זה רק תקופה ועובר

מה זאת אומרת תמיד? בהריונות קודמים?הריון ולידה

זו הפעם הראשונה שיש לי סכרת הריון, בכל ההריונות הקודמים לא הייתה שום בעיה.

מה שלי עזרמתיכון ועד מעון

היה לעשות הליכה כל ערב לא משנה מה, גם אם הייתי ממש מותשת יצאתי ל20 דקות הליכה, וזה ממש איזן אותי

עוקבת כי גם לי יש חריגותהבוקר יעלהאחרונה

חייבת דחווףףף המלצה לדאודורנט חזק, אני מזיעה ממשפומלה

וכתוצאה מהזיעה ריח מזעזע!!!!

לא יכולה להריח את עצמי

ממש אשמח להמלצה למשהו שבאמת עוזר!!🙏

א. הסרת שיערנפש חיה.

ב. יש כלמיני תכשירים מבוססי חומרים טבעיים

ג. אקס של הגברים בעיניי הכי יעיל.

אישית כשהסרתי שיער זה היה לדעתי יותר נוראהריון ולידהאחרונה

הכל היה דביק ונזל כזה

שיער במידה לא עושה ריח ויש לו מטרה שם

הירוק של דאבמוריה

עם המלפפון.

וסודה לשתיה.

אני משתמשת בדאב, הרולאוזן הפיל

ודווקא לא מסירה שיער, ככה אצלי זה עובד.

ומה ששמתי לב זה שבעיקר הסירחון זה מהבגדים, אז אני מחליפה הרבה ומחפשת את הסוג היותר מאוורר.

גם חולצות שבעבר היו מצוינות ראיתי שאחרי שנים כבר מתחילות להסריח.

ולפעמים גם שמה סודה לשתיה על הבגד, באיזור בית השחי מבפנים.

ואני יודעת אצלי שעייפות קיצונית וחולשה גורמת גם כן לסירחון נורא

מחפשת שואב אבק לניקוי מסילות חלונות וספות.המלצה?פלפלונת
שואב אבק לספות? יש לך ספה מרופדת?המקורית

את מתכוונת אולי לשואב ספות?

זה לא שואב רגיל הוא עובד על מים

לא.רק שישאב פירורים, לא מעבר. ובעיקר בחלונות.פלפלונת

מקפיצה לך ומנצלשת ברשותךפייגא

אני מחפשת לקנות שואב עומד, כלומר כמו שואב שוטף אבל רק שואב

אשמח להמלצה מניסיון-

משהו עמיד (לא נשבר מהר)

ועוצמתי

וואוו ממש אשמח לשמוע גם.דיליהאחרונה

רוצה שואב לספה ולכיסאות אחרי שבת, למסילות,

לפירולרים על השיש והשוחן לפני ניגוב, גם לשאיבה מקומית של ילד ששפך אורז....

המליצו לך עך משהו מאלה?

העיתון אותיות וילדיםאמא טובה---דיה!

היה על זה שרשור לאחרונה, אבל אני לא מוצאת אותו.

העיתון מתאים למשפחה דתית לאומית תורנית מאוד?

אנחנו בחרנו לא להיות מנויים לומתואמת

אני מנויה לפנימה והוא מצוין בשבילי, אבל העיתון של הילדים מדי פתוח בשבילנו. אם מגיע גיליון כלשהו לילדים אז לא אמנע מהם לקרוא אותו, אבל לא נעשה מינוי.

אני לא מנויה והדעה שלי היא על סמךכבת שבעים

עיתון אחד שקראתי לאחרונה.

נראה שהם חותרים להתאים למגוון אוכלסיות. לא ראיתי בו כמעט שום תוכן תורני, ככה שגם חילונים יכולים להרגיש שהוא מתאים להם.

בעיני הוא אחלה אנחנו מנוייםאור עולה בבוקר

מענין למה מתכוונות אלה שפחות ממליצות , אני מחזיקה מעצמי תורנית מאוד 🤭

גם אנחנו מנויים (ובעיני נחשבים תורניים)בארץ אהבתי

אני לא קוראת את כל התוכן כל פעם, אבל מה שכן ראיתי היה בעיני בסדר גמור.

אולי זה נכון שזה מכוון לקהלים מגוונים, אז אין שם תכנים יותר מידי 'דתיים'. אבל בהחלט יש שם הרבה תכנים ערכיים. וזה גם מלווה ב'מדע וטבע' שמקבלים פעם בחודש, שבעיני מוסיף הרבה ידע כללי מעניין, ובכלל אני בעד קריאה שמרחיבה את עולם האופקים, מוסיפה ידע, מעוררת מחשבה.

אולי פחות מתאים למי שנמצא בחברות מאוד סגורות, שבהן עולם התוכן שהילדים נחשפים אליו מצומצם יותר, ולא רוצים את החשיפה דרך העיתון.

אנחנו אמנם כן תורניים (משתדלים לפחות) אבל חלק מחברה פתוחה יותר.

לנו העיתון מתאים, והילדים מאוד אוהבים לקרוא (בגילאי 7-12)

אנחנו דתיים לאומייםהבוקר יעלהאחרונה

לא יודעת אם ההגדרה תורנים תתאים פה, אבל לא רואה בעיית צניעות או תוכן בעיתון.אוהבים אצלנו מאוד, וגם את מדע וטבע.

גם בשרשור הקודם מודה שלא כ"כ הבנתי מה הבעיה בו..

ותמיד אפשר לבטל מינוי.

משהי עם מעי רגיש?shiran30005

יכולות לקחת תרופות ותוספי תזונה? צריכה לקחת כדור לחרדות ולא הצלחתי בגלל רגישות חזקה במערכת העיכול

הרופאה אמרה ננסה לעבור לזעפרן שהוא גם יעיל מאוד וידידותי לבטן אבל גם זה, שעתיים אחרי הנטילה אני עם כאבי בטן חזקים ונכנסת לשירותים

מה עושים במצב כזה? בלי כל זה אני מאוזנת וחיה עם זה יחסית בשלום

ניסית פעילות גופנית קבועה?המקורית

זה גם יכול לעזור

אין לי נסיון עם מעי רגישקופצת רגע

יש לי רק נסיון עם תוספי תזונה,

לי וגם לילדים.

הרבה מהתוספים עדיף לתת על קיבה מלאה.

לבת שלי למשל יש צורך רפואי בהשלמת ויטמינים, במרשם רופא, בגלל בעיה בספיגה. אם לוקחת את הכדור בלי ארוחה ממש יש לה בחילות וכאבי בטן. אם לוקחת במהלך ארוחת ערב טובה, היא ישנה מצויין בלילה וקמה בלי שום תופעות לוואי. לדעתי גם אם היתה לה אולי בחילה קטנה היא לא מרגישה את זה בלילה.

בכל מקרה במידת האפשר נסי לקחת יחד עם ארוחה טובה. וזערפן ספצפית הבנתי שמומלץ מאוד בערב עוזר גם לשינה טובה.

ומעל לכל זה, לפעמים יש גם הסתגלות לתוסף ואחרי שבוע שבועיים 'מתרגלים' אליו וכבר פחות עושה בעיות.

אולי כל זה לא רלוונטי עם מעי רגיש, לפחות הקפצתי לך

אניזוית חדשה

אני לוקחת קלבטן וזה עוזר מקומית.

ת'כלס מה שהכי עזר לי זה גלולות ויזאבל שלקחתי בגלל שיש לי אנדומטריוזיס.

עונהshiran30005

הכוונה לתרופות נוגדות חרדה כי אני כבר לא מסוגלת (לא למניעת הריון).

עושה הליכות לפעמים, אבל ההחמרות הקיצוניות דווקא כשאני לוקחת טיפול תרופתי לחרדה

ניסיתי מס דברים טבעיים, צמחי מרפא, כמה סוגי תרופות ואין כל דבר עושה לי כאבי תופת בבטן ושילשולים

לקחתי גם בלילה למזער נזקים וכן, קמתי מתוך שינה עם כאבי בטן חזקים. אני כולה 3 ימים עם זעפרן (לוקחת על בטן מלאה) וסובלת ממש ממש

קיבלתי המלצה בפרטי על פסיכיאטר טוביעל מהדרום

פרופסור לאון גרינהאוס.

פרטי, יקר, אבל הוא באמת המומחה למקרים מורכבים.

הניקית ההיא ציינה שזה לא מניסיון אישי.

אם תרצי, אני אפרט בשמה מאיפה היא הכירה אותו.

תודה , כבר עייפתיshiran30005

מכל הפרטיים האלה, כל אחד חושב על משהו אחר ולא על התמונה הכוללת

"אז כמה ימים קשים של תופעות לוואי וזהו" לא, זה ממש לא ככה, זה משבית אותי לגמריי פי 10, עושים ממני בעייתית כאילו הכל בראש וזה לא ככה באמת. כל כדור משבש לי ברמות הזויות את מערכת העיכול

"הכדור הזה לא אמור לעשות לך ככה" אבל אחרי קריאה בעלון /גןגל זה עושה הכי תופעות בבטן, למה להקטין את זה?

וכל אלה הפרטיים אמרו לי...

את במקרה מעדות המזרח?מוריהאחרונה

אם כן, כדאי להעלות מול הרופא את האופציה של FMF.

כינים למבוגריםאנונימית בהו"ל

יש לי כינים. איכס.

זו פעם שניה בתקופה האחרונה. פעם קודמת לפני חודשיים בערך.

אני עם כיסוי ראש מלא, יש לי בן מסופר ופעוט עם מעט שיער. אני אבדוק לשניהם, אבל בפעם הקודמת לא היו להם.

מאיפה זה יכול להגיע??

את אולי עובדת עם ילדים?סטודנטית אלופה

גם אני נדבקת. גם בעבודה וגם מהילדים שלי... סיוט😒שיפור

קודם כל124816

כמו שאמרת, לבדוק לילדים רוב הסיכויים שמהם.

אפשרויות אחרות,

אם את עובדת עם ילדים.

או אם נפגשתם עם משפחה/חברים (מתאים יותר לחופש)

שמן רוזמרין כמה טיפות על השיער ממש עוזראוהבת את השבת

אני סבלתי בתור ילדה. אחכ שנים של שקט. ובום איך,שגרה ברוכה

שהבנות נהיו בגילאי יסודי כזה זה בא אלי גם. (אליהם קודם ואז אלי)

ומאז אני לא נפטרת מזה לגמרי .

זה און אנד אוף לפי ההדבקות שלהם. וגם עם כיסוי מלא אני.

אבל אני מנקה אותן מלא ובסוף גרים באותו בית.. מגיעות אלי למיטה וכו' וכו'. וזה עובר..

קיבלתי את זה. מעבירה לי קבוע פעם השבוע מסרק סמיך. לפעמים יוצא יןתר לפעמים פחות. דואגת שיהיה בשליטה . מה עוד יכולה לעשות

בול כמוך. סיוטהבוקר יעלהאחרונה

בתור ילדה סבלתי ממש ולצערי גם עכשיו

לא מצליחה להפטר מזה לגמרי, בעיקר אצל הבנות.

אני כמה פעמים נדבקתי מאחיינים שלי / מגיסותלומדת כעת

תודה לכולכןאנונימית בהו"ל

אז לא מצאתי כלום

אחרי שהייתי בטוחה, וכל הלילה התגרדתי נוראות 😝

בפעם הקודמת לפני חודשיים הייתי בטוחה שזה כל דבר אחר חוץ מכינים... לא יודעת כבר מה לחשוב 😂

יכול להיות מהחוםשיפור

זיעהמדברה כעדן.

זה מגרד. קרה לי כמה פעמים שהייתח בטוחחחחה שיש לי

אולי יעניין אותך