אני לא גרה בדרום. אני אפילו לא מהאיזור. אבל בשבת התארחנו בירושלים. זה לא בדרום אבל הייתה הזעקה קצת אחרי כניסת שבת. אז מיהרנו למקלט. בדרום בטח המקלטים מסודרים וערוכים אבל אצלנו הצטופפו בין הקרשים של הסוכות של השכנים לבין כל מיני חפצים ישנים ומאובקים שאין מקום בבית וחבל לזרוק. ישבנו שם בחושך (כי למה שהאור יהיה דולק ? ובשבת כמובן לא מדליקים) והבת שלי בכתה שהיא מפחדת מהחושך. ישבנו שם רק עשר דקות וכל יתרהשבת היה שקט. אבל זה הספיק. כל השבת הילדים התחרו בינהם מי מצליח לעשות הזעקה יותר חזקה ויותר מפחידה עד שהתחרשו לי האזנים! בלילה הלכתי לישון בבגדים. חשבתי לעצמי- "אם תהיה אזעקה -כל השכנים יראו אותי בפיג'אמה?? ,פאדיחות וזה גם לא כ"כ צנוע". בבוקר הלכתי לזרוק את הפח וחשבתי" אם תהיה אזעקה עכשיו, מה אני יעשה? ישאיר את הפח באמצע הרחוב ואברח?" וכששלחתי את בני ל"תהילים" חששתי "ומה אם תהיה אזעקה?". וככה כל השבת.. ואז חשבת עליכם, תושבי הדרום, שלכם בטח היה אזעקה באמצע שהלכתם לזרוק את הפח וכמה פעמים בטח נאלצתם להעיר את הילדים (עד שסוף סוף נרדמו) משנת צהרים כדי לנוס למקלט. חשבתי לעצמי שאם הייתי גרה בדרום לא הייתי מתקלחת לפחות מתחילת המבצע שמה תהיה אזעקה כי להתלבש ב 30 שניות זה קצת קשה... פתאום הרגשתי כמה עד היום הייתי מנותקת. בכלל לא קלטתי מה עובר עליכם! עכשיו אני בביתי, רחוקה אפילו מהטילים שמגיעים לירושלים (או לפחות גורמים לאזעקה שם לפעול). אבל מה שעובר עליכם הרבה יותר קרוב לליבי. אשתדל להתפלל עליכם יותר ומה שאוכל לעזור,אעזור בלנ"ד. אני מקוה ומתפללת והפעם הרבה יותר מרגישה בשבילכם-בשבילנו, שהמבצע הזה באמת יחסל את השיגורים הנוראים האלה ושהוא לא יעצר באמצע לפני שיהיה ביטחון מלא שיותר אין פצמרים, קסאמים,גראדים, פראנג'ים וכל סוגי המרעין בישין האלה. שבוע טוב!
משהו שרציתי להגיד לתושבי הדרום:מירימי
ועוד אני חושבת..מירימי
שמחר בבוקר אני בע"ה ישים את הילדים בגן ובמעון ואלך לעבודה ואתם תקועים עם הילדים בבית ועם הטילים בחוץ! אני הייתי מתחרפנת!!!! אני לא מצליחה להבין איך אתם חיים ככה? ואיך מנהלים זוגיות ככה על כל המשתמע. ואני לא יעלב אם משהו כאן יכתוב לי"בוקר טוב אליהו, מה חשבת לעצמך עד היום". באמת עד היום לא הבנתי מספיק מה עובר עליכם. וגם עכשיו אני רק מגרדת את הקצה של הקרחון של מה שעובר. כל הכבוד לכם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לתושבי הדרום-בקשהמירימי
בתור תושבת דרום- תודה על הדברים, ויש כמה קוריוזיםעוד מישהי
בס"ד
טוב, כמה מקרים:
בפעם הראשונה שהיו אצלינו טילים (די מזמן..)
אזעקה,הילדים לרצים למקלט, אבל הקטן רץ לחלון!!
:"מה אתה עושה?"
הקטן :"אני הולך לתפוס את הטיל ולזרוק אותו על הערבים!"
מאז השתנו הדברים, הילדים כבר יותר מתורגלים הריצות למקלט...
***
אני הולכת לזרוק זבל ביום שישי, בן בשבע שלי מתפלא :"אבל אימא! זה התפרקיד שלי לזרוק זבל!"
אני :"אני מעדיפה שלא תצא סתם ככה. אם יש אזעקה רוצו למלקלט"
הקטן (בן 4) :"אימא, ואם תמותי"
אני (בחיוך):"אל תדאג, אני אחייה"
אני חוזרת הבייתה, רואה את 3 הבנים(7,6,4) שלי אומרים פרקי תניא בע"פ לשובי בשלום....
***
שבת צהריים, קידוש.
הקטן שלי :"אימא, מה יקרה אם נמות?"
אני (בשלווה) :"אז עד תחיית המתים נהייה בגו עדן" (לפחות לגביו זה בטוח נכון)
הגדול :"לא כל כך נורא"
היו שהזדעזעו מהתגובה שלי, אבל אני חושבת שעדיף ככה,
מאשר להלחיץ אותם בתגובות של :"אל תדבר ככה! אוי ואבוי!" וכ'...
עוד משהועוד מישהי
בס"ד
באחת האזעקות הבומים היו ממש ממש קרובים,
(בדרך כלל אנו שומעים מלא פיצוצים, אבל אין אזעקות)
כל השכנים במקלט, סופרים את הבומים.
(פתאום שמתי לב שאני משתמשת בשפה של הילדים...בומים)
לאחר החמישי הילדים שלי הפסיקו לספור והתחילו לשיר :"ברוך הב ברוך הב מלך המשיח.."
השכנים החלו לצחוק, ואז הם החלו להצטרף, בהתחלה הילדים שלהם, אח"כ ההורים, (אנחנו הדתיים היחידים בבלוק)
חשבתי לעצמי אם יש דמיון בין הפיצוצים לקול שופרו של משיח, (הגעתי למסקנה שלא...)
אבל היה תענוג לראות את הילדים מתרגמים את המצב לעוד משהו שמבשר את האצת הקצב של קירוב הגאולה.
(גם אם הם לא מנסחים זאת ככה, התחושה הייתה ברורה)
מירימי...תודה על השיתוף..אנונימי (פותח)
כמובן שאני לא שמחה שטווח הטילים הולך וגדל אבל מה שאני כן שמחה זה שסוף סוף מתחילים להבין אותנו.
מי שלא חווה את זה פשוט לא יודע.
אצלינו זה לא פעם ראשונה...אנחנו ממש דרומיים וגם בעופרת יצוקה ספגנו הרבה..
אין לנו ממ"ד בבית, וכל פעם שהייתה אזעקה אמא שלי הייתה פשוט צורחת לנו שיש אזעקה ושנרד
לשבת מתחת למדרגות (בית פרטי, 2 קומות, ומתחת למדרגות זה המקום הכי מוגן בבית).
לא היו ילדים קטנים אבל אני התחתנתי עם הזמן ויש לי כבר קטנים איתי...גם אצלנו במושב יש טילים (יותר מסביב ולא ממש במושב עצמו) אז להורים אני לא כ"כ יכולה ליסוע...והם פוחדים לבוא כי פה אפילו אין מקום מוגן.. ועם הילדים אחנו פשוט מתרחקים מחלונות (שלא יתפוצץ מההדף..) ומתפללים לה' יתב' שיושיע ויציל!!
תודה על השיתוף..
האמת שגם אני לא מעכלת עדיין כל מה שהולך כאןddba
בלילה כמובן שישנים עם בגדים והכל לפעמים אפילו עם נעליים.
זה נשמע הזוי אבל המוח כאילו עובד על אוטומט.
אנחנו גרים יחסית קרוב ככה ששומעים כל מה שקורה בעזה. הדלתות של הבית שלי רועדות כל פעם שהצבא שלנו מפגיז וזה מבהיל. כשזה קורה אני מיד אומרת לילדים וואו שמעתם איך הפגזנו אותם וצוחקת. אבל בפנים הלב שלי רועד.
לפחןת משהו חיובי זה שאני לא צריכה לזרז את הילדים במקלחות הם נכנסים וכבר שואלים אם הכנתי להם בגדים.
בשבת האחרונה היינו באמצע סעודה שלישית כולנו משתיקים אחד את השני כי התחלנו לשמוע אזעקה מישוב קרוב ואז אזעקה שנייה מישוב אחר מתחילה גם כולנו מסתכלים ומבינים שעוד מעט גם אצלנו תתחיל האזעקה ואכן היא התחילה גם אצלנו זה היה די מצחיק שכבר אנחנו מתואמים בנינו מה צריך לעשות בלי דיבורים.
אין לי אפשרות לאנונימי כי אני מהפלאפון אבל לא נורא. תודה על המקום לשתף
לאנונימי\ת האמיץ\העוד מישהי
בס"ד
לא בכל בניין חדר מדרגות הוא בטיחותי,
אצלינו למשל יש חלון כמעט לאורך כל הקיר,(בכל קומה) וזה הכי לא בטיחותי שיש.
אנשים סביבנו נפגעים ונהרגים, בית של שכנים שלי נהרס (קיר שלם ירד להם)
ובדרך הטבע זה שהיא נכנסה למקלט זה מה שהגן עליה.
לכל אחד יש את רמת הפחד שלו, וההתמודדות שלו,
אבל מעניין שיש בך מספיק גבורה כדי לא להילחץ ולעמוד בחדר מדרגות,
אבל לא מספיק אומץ כדי לעמוד מאחורי הדברים שלך...
ייתכן שאני פחדנית. אבלמירימיאחרונה
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
תיכון גלvery emportantאחרונה
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
ואואוריןאחרונה
מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר
איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה
ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
אם יש לה נפש רגישהמשה
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה
רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב
)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...