ועם משכורת אחת ממוצעת.

ואין הבדל בין להיות במינוס או לא

מה שתעשי כשתגיעי לסוף המינוס שהבנק מאפשר לך את יכולה לעשות לפני סף המינוס בכלל. (לחסוך. לא לקנות כשאין. להביא עוד הכנסה. לקחת הלוואה וכו')

וזה יאפשר לך פעם ב .. כשבאמת יש הוצאה חריגה לחרוג מעט.

שלושה ילדים בגיל חינוך חינם (טוב, זה לא ממש חינם אבל לא הרבה), שכר דירה נמוך מאוד בקראוון, הלימודים כבר מאחוריי, מים שתים מהברז, אוכל מכינים ממצרכים בסיסיים, בגדים יש הרבה ממי לקבל ב"ה (בני דודים שגדלו והארונות שלהם מתפוצצים ורק מחפשים למי להעביר) - ובעיקר בעל שכל הזמן מחשב מראש ונערך כשצפויה הוצאה גדולה.

אבל גם אני במינוס.

היו תקופות שהצלחתי לא להיות במינוס. אבל כידוע אני מפרנס יחיד עם 3 ילדים וזה לא פשוט.

אני בשאיפה לצאת מהמינוס בקרוב ולפי חישוביי אם לא יהיו הוצאות בלתי צפויות זה כנראה יקרה בחודשים הקרובים.

כמו שכתבו - מינוס עוזר לך רק בפעם הזאת שנכנסת אליו ומאותו רגע זה קו האפס שלך. אפשר להיכנס למינוס אם זה מצב זמני ויודעים איך יוצאים מזה. לאור העובדה שכסף לא נוחת על אף אחד מאיתנו מהשמים צריך להיות מחושבים ככל האפשר ולהשתדל לא להיות במינוס לתקופות ארוכות.

רק הערה קטנה בקשר לפירוט ההוצאות שכתבת - האם רכב הוא הכרחי מבחינתכם? או שזה משהו שאפשר לוותר עליו? אם זה הכרחי תנסו לעשות רשימה של כלל ההוצאות שלכם ולחלק אותם להוצאות ברזל שאי אפשר לשנות, הוצאות שקשה לשנות אבל אפשרי והוצאות שאפשר לוותר עליהן או לצמצמם בקלות יחסית.

אחרי שתעשו את הרשימה הזו תוכלו לגלות איפה אתם יכולים לצמצם ולצאת מהמינוס.

אני יודע על עצמי שאני קצת חוטא בעניין הזה ואני קונה יחסית הרבה צ'ופרים לעצמי ולילדים. וללא ספק אני יכול לצמצם בהוצאה הזו. אולי עכשיו שאני מעלה את זה על הכתב וחושף את חולשותיי אני אצליח קצת לצמצם. (מצד שני שעה אצל פסיכולוג עולה הרבה יותר מאשר סטייק עסיסי ובקבוק קולה )

כל מה שכתבתי בשרשור ההוא ובשרשור הזה לא נועד כדי להעביר ביקורת על אף אחד (חוץ מאשר על עצמי) אלא כדי לעזור ולתת כלים לניהול התקציב המשפחתי עד כמה שאני יכול.

מי שרוצה להרחיב בעניין מוזמן תמיד להציץ במאמרים השונים באתר של פעמונים ובטור שבד"כ יש במדור הכלכלה של בשבע.

תברר אולי מגיע לך קיצבת תלוים,לנו זה בהחלט עוזר.

אבל אשתי מקבלת קצבת נכות ותוספת תלויים.

אציין רק שההוצאות החודשיות על הטיפול באשתי מסתכמות בכ- 30 אש"ח.......

בואי נשאיר את אשתי על הכנסותיה והוצאותיה מחוץ לחשבון הזה

העיקר למצות את הזכויות

פה ושם, כדי לפרוק...

4 שנים לא הינו במינוס

אבל הינו אחרי לימודים ובלי רכב

והיתה לנו הכנסה טובה אבל עכשו עם ילד חמישי אנחנו על הגבול

ילדים בגנים חינם וקטנים איתי בבית

כולל כמה פעמים שהיינו פשוט חייבים לקחת הלוואה בעקבות אבטלה של אחד מאיתנו...

אבל עכשיו ב"ה סגרנו את המינוס,ואנחנו משלמים לימודים אקדמאים בלי מלגה,ויש לנו רכב[משתמשים בו כמעט ורק לצורכי עבודנה ומקבלים החזר נסיעות...]

עובדים על זה ק-ש-ה!!!!!!!

אין אוטו

הילדה בבית וקונים לה במקומות זולים

אוכל קונים רק את ההכרחי

משתדלים להשתמש בחיסכון בחשמל,גז ומים

לא משתמשים בצקים

אין כרטיסי אשראי או מוגבלים מאוד(לבעלי)

אין טיולים ובילוים

אנחנו מאוזנים. יש חודשים שברמת השקל ויש פלוסים מדי פעם.

גם אם יש חודש שנגמר בגירעון נקודתי בגלל קנייה גדולה יש לנו בעו"ש מספיק כדי לכסות, וחודש אחרי מצטמצמים קצת. 

עם שני ילדים, גרים בשכירות, שנינו סטודנטים ועם משכורת אחת ממוצעת...

מחזיקה רכב, זקן... וקשה להפרד, אבל ההוצאות שלו...

נראה לי שעד הטסט (בחודש הבא) אני יחליט לומר לו שלום... בלית ברירה.

אין לי שקל למעיל לילד, אז 1000 שח לטסט? בלי הטיפולים שאצטרך לפני...

איך נפרדים מהאוטו בקלות, יש לכם רעיון?

עצם הוויתור על הרכב קשה...

איך אתנייד בלעדיו ואני לבד עם 2 פיצקלאך?

ואם ארצה לצאת שבת? אין סיכוי... חוששת מהצעד אבל אין ברירה...

הפתעת אותי ואני מקווה שזה בציניות/הגזמה.

אם זה לא אז באמת שאני מוכן לעזור עם זה.........

המצב סבוך... יש כסף אבל באמת שאני לא יודעת מה יותר חשוב!

שטויות, ביום שהיה גשם שמתי עליו את הסוודר שלי, ו... נסענו באוטו לגן 

(עד שאני יחליט מה לעשות עם האוטו פשוט נגמר הדלק......

נשואים ב"ה יותר מעשר שנים

לא היינו אף פעם במינוס ומשתדלים להפריש כל חודש גם לחיסכון.

זה עניין של דרך חיים - שנינו מרוויחים משכורות צנועות, הרבה מתחת לממוצע,

אבל חיים תמיד רק ממה שיש ואפילו פחות כדי להפריש לחסכון.

ב"ה חיים טוב ולא מרגישים שחסר לנו.

בהצלחה

וזה הספיק לנו לגמרי. מאז יש לנו חשבון בבנק הדואר, בלי אפשרות להיכנס למינוס, וכשאין- פשוט לא קונים!!

יש לנו שישה ילדים ב"ה, ואנחנו די חסכנים- קונים בגדים בזול, אוכל פשוט, אין רכב, וב"ה מצליחים לחסוך לילדים ולדירה (כשנזדקן...)

כמו שאמרו חכמים לפני- לכל אחד יש גבול בסופו של דבר- פשוט צריך להחליט איפה הוא- אחרי המינוס או לפניו. אם יש לך כסף מיותר ונדבה ליבך לתת אותו לבנק- לכי על מינוס. אם לא- תצטמצמי מאוד חודש חודשיים עד שיסגר המינוס- ואחריו תחיי רגיל. לדעתי השלווה שיש בלי מינוס שווה את הקושי שבהצטמצמות.

ולבחון באמת- צריך את הרכב? כל האוכל שקונים הכרחי? אפשר למצוא תחליף יותר זול? אפשר לקנות במקום יותר זול? יש אפשרות מצוא מקור הכנסה נוסף שישתלב עם הלימודים וכו'?

בהצלחה רבה!!!

הרגל מצויין שקיבלתי מהבית של ההורים. במה שיש משתמשים נכון ומה שאין, אין!

ממש מבינה את כל מי שנכנס למינוס

, זה נראה כמעט בלתי אפ]שרי להיות מאוזן במצב הנוכחי

אבל זה ענין של ניהול נכון ובחירה!

אני מעדיפה לחסוך ולהיות מחושבת ולישון בלילה

כתוב שמי שנותן מעשרות מתעשר ואני מעידה!

כתוב נסוני בני בזאת!

מאז שהתחלנו לתת מעשרות מצבינו השתפר

בעניך אולי אנחנו לא נראים עשירים

לבושים פשוט , אוכלים פשוט

אבל עשירים!

יש לנו מה שאנחנו צריכים!

אנחנו משפחה עם 10 נפשות בלי עין הרע

שיהיה בהצלחה!

כדאי לקבל עזרה מפעמונים! הם מאוד עוזרים!

וללחוץ על לוויתן שיוריד מחירים...

זה נכון שהמעשר הוא סגולה לעושר, אבל הוא לא הבטחה.

ההבטחה של התורה ניתנה לגבי אלו שמעשרים לבית המקדש,

מצב שכרגע הוא לא אפשרי (לצערנו הרב). 

תבדקי בקישור הזה:

http://www.esh-lidor.co.il/pages/download_book_minusplus

הדבר אפשרי !!

להדרכה אני ממליץ על אימון כלכלי משפחתי שמטפל בגורמים למינוס ,בעיקר בדרכי ההתנהלות של המשפחה כולל תקשורת

.וגם ללמד להתמודד עם המספרים השונים.

אשמח לתת לכם מפגש ראשון חינם ללא התחיבות (בתקוה שאנו גרים במרחק סביר)

או להמליץ לכם על מאמן אחר

כל טוב

עופר סתת

מאמן

כמובן אם הוא לא בסיסי לתפקוד בעבודה/אין מוסדות לימוד ביישוב וכדומה.

לדעתי, חשמל ומים הם יחסית הכסף הקטן,

ביטלנו את כרטיס האשראי,

אנו מוציאים בתחילת כל שבוע סכום שבועי מזומן ושואפים להשתמש רק בו ואף להשאיר עודף.

זה המבחן שלנו כמה היינו בזבזניים,

אחרי שחישבנו כמה אמורות לעלות הוצאות המחיה.

בהצלחה!

נשואים 9 שנים 3 ילדים ואחד בדרך בעזרת ה.

(אמנם קיבלנו עזרה כלכלית מההורים- אבל אני לא חושבת שזאת הסיבה העיקרית שבזכותה הצלחנו להשאר בפלוס )

כמה רעיונות- חלקם כבר עלו פה.

קונים רק מכסף שיש.

הלוואה היא לא כסף שלך!!!!

יש אנשים שדווקא בדברים הקטנים לא חוסכים, וזה מצטבר. לדוגמא: מזון מהיר- קניית אוכל בחוץ, קפה וכו

מנסים לחשוב כל הזמן על דרכים נוספות להכניס כסף.

קונים בגדים יד שניה.

לא קונים מטפחות מעוצבות (או לפחות לא הרבה...)

יש טבלאות של מאזנים של הכנסות והוצאות- ממולץ מאוד כשצריך לפנות לארגון פעמונים.

אחרי כל זה חשוב לציין שלפעמים חייבים להוציא כספים גם כשאין, אם החסכון הכפייתי פוגע נפשית בילדים או בזוגיות.

ילד שתמיד משדרים לו שאין, יכול להגיע למשקעים נפשיים, לא שווה (גם מבחינה כלכלית) .

חשוב מידי פעם גם לפרגן!!!

בהצלחה

אנחנו בכלל לא בזבזנים, אבל,

משלמים הכל לבד!

בעלי מפרנס יחיד כי אני למדתי עד השנה,

כרגע אני בחודש שביעי ולכן מתקשה למצוא עבודה נורמלית-בינתיים עובדת במילויי מקום בבי"ס. מה יהיה אחרי הלידה-אלוהים יודע.

בעלי עובד קבלן, מרוויח אולי 3500 שח בחודש.

למה זה מספיק?

שכ"ד, שכ"ל, מטפלת לילדה.

נגמר הכסף.

איפה מים ארנונה חשמל מזון נסיעות.....

אין לי מושג איך אתם חיים.

או שאצלנו זו תקופה של לימודים וזהו, זה יעבור בשנה הבאה בע"ה, או שאני לא יודעת מה..............................

אשמח לתובנות מכם.

הבנק לוקח עד 15% על המינוס שזה סכום מטורף. עדיף לקחת הלוואה מגמ"ח חברים או אפילו מהבנק כזאת שאפשר להחזיר לאורך תקופה. או לתכנן שתתחילו להחזיר אותה נגיד חצי שנה אחרי הלידה שאז כבר תצאי לעבוד (או שלא).

אני כותבת מאנונימי, כי יכולים לקשר אותי לניק לפי כל מיני דברים שאני כותבת פה,

וכתבתי בניק שלי על אלף ואחת דברים אישיים.

אולי אני לא יכולה לשפוט אותך כי ההורים משלמים לי שכר לימוד ועוזרים פה ושם,

ואני לא בטוחה שבמצב שאין בו כלל עזרה היינו לגמרי מאוזנים. עד כאן ההסבר.

את רוב העצות שנתתי כאן אני ממלאה בעצמי, למרות העזרה.

(חוץ מצריכת בשר, כי אוכלים אצל הסבתא ןהסבא של בעלי הרבה לארח חברה.. ואת העצות בקשר למים, שאנחנו מושבניקים וזה מים במחיר מאוד נמוך כי אין תאגיד שעושק וזה נחשב חקלאות, ובגדים יד שנייה, כי אחי רווק ואמיד אז הוא מפנק את האחיינים...)

אנחנו גרים בשכ"ד זול, במקום שנופלים בו קסאמים.

אולי תגורו במקום יותר זול אם אתם משלמים שכ"ד של עיר מרכזית.

מטפלת לילדה, אין מעון תמ"ת? (אמונה, ויצ"ו , נעמ"ת, חרדיים למיניהם...)

יש בניהם גם טובים.

שכר לימוד, תנסי להשיג מלגה של משרד החינוך, קרוב ל4 אלף... תבקשי טפסים במכללה

(רק אקדמי, מכללות להכשרה מקצועית לא אקדמיות לא זכאים)

בעלך יכול לחפש עבודה שמרוויחים בה יותר, ובטוח שיש, גם לחסרי השכלה אקדמאית (במידה והמשכורת שכתבת היא למשרה מלאה) הוא עובד משרה מלאה או שהוא גם אברך/סטודנט? אם הוא אברך הייתי ממליצה, למרות הצער, לעבוד משרה מלאה

אלא אם הוא נבחן לרבנות או עושה תעודת הוראה.

אם את לא עובדת כל יום, אולי לא צריך מטפלת כל יום... מטפלת לילדה לא הכרחית ביום שאין עבודה.

ואולי עדיף לא לעבוד ולהיות עם הילדה?

מזון, רק בסופרמרקט זול ואת המינימום הנדרש במכולת, רק כשנתקעים, ולעשות את המקסימום לא להיתקע

בשרי לילדה בלי חיסכון, למבוגרים בשבת ועוד פעם-פעמיים בשבוע.

להתקמצן בלארח אנשים, בע"ה תהיה עוד כמה שנים רווחה יותר גדולה ותוכלו להכניס אורחים...

פירות רק בעונה שלהם ולא יקרים. 

מוצרי מזון מהזולים יותר באותו סוג. (נניח לא במבה אוסם אלא במבה לא מוכרת, שקדי מרק לא אוסם אלא "מותג", שימורים זולים יותר.. פסטה זולה יותר מאוסם... וכדומה יש פערים ענקיים בין פסטה "סתם" לפסטה אוסם כנ"ל בעוד מלא דברים)

אבקות כביסה בקונטיינר לפי מבצע, ראיתי בסופר 2 חבילות של 5 ק"ג כל אחת ב25 זה חיסכון גדול לעומת אריזה של 3 קילו שעלתה 3 ש"ח פחות.

כנ"ל חומרי ניקוי ומסירי כתמים, שמפואים וסבון...

סבון מוצק זול משמעותית מסבון נוזלי בד"כ, נקה שבע לא מייבשים את העור ויש גם לתינוקות, אני משתמשת לכולנו.

לא לקנות מה שלא צריך, לבוא עם רשימה ולהיצמד, אם נזכרים במשהו פתאום לחשוב חצי דקה אם הכרחי  או שהייתה סיבה שלא כתבנו... קנייה שבועית פעם בשבוע ולחשוב כמה צריך לשבוע שלם כדי לא ללכת למכולת. נניח 2 שקיות חלב ולא אחת...

במוצרי חלב לא לעשות סטוקים בגלל התוקף הקרוב, אבל כן לחשוב כמה צריך לכל השבוע.

גבנ"צ במשורה ובמעדנייה. כנ"ל נקניק במידה ומשתמשים. יש הבדל עצום בין הארוזים למעדנייה במחיר, וגם בטריות ובמדד החומרים המשמרים.

לא לאפות עוגות יקרות.

לחם אחיד ולפרוס במכונה לבד. 

אם שומרים על קמח מלא, אז לקנות במאפייה זולה כמות גדולה של פיתות קמח מלא לכל השבוע ולהקפיא.

סבתא שלי לא השתמשה בחסה חסלט... לשיקולכם...

ובטח שלא צריך כל ירק עלי לקנות חסלט, אנשים נסחפים. כרוב רגיל שמורידים לו עלים חיצוניים או פטרוזיליה/כוסברה 

וכדומה אפשר לבדוק טוב-טוב, וללמוד מספר או מהאינטרנט את דרך הבדיקה המתאימה. ולא צריך לרוץ כמו עיוורים לקנות חסלט. בהכללה מי שמחמיר ממש עם כל מיני בדצ"ים, זה מי שהידע שלו בהלכה יותר מוגבל. צריך יותר שכל כדי להקל ופחות כדי להחמיר. וזה באופן כללי מהכרות אישית שלי. וגם שמעתי רב אומר את זה.

אריזות חיסכון, במה שמתאים לכם.. לפעמים זה יוצא יותר יקר, לחשב לפי יחידה/100 גרם וכדומה.. כדאי לא להתקע עם סטוקים של דברים עם תוקף לא ארוך מאוד, אבל כן נניח אם יש 4 פסטה ב10 או כל מזון יבש אחר, כי זה רץ וזה תקף עד פסח...

השוואות על דברים לתינוקת, לקנות סטוק של טיטולים כשיש מבצע, לפי כמה שהמבצע נותן,( נניח עד 3, אז 3)

ואם זה מבצע שווה ממש (נניח פעם היה בשופרסל פמפרס ב36 לחבילה, לפני פחות משנה, וקניתי סטוקים שחסכו לנו הרבה כסף אני ממש מתחרטת שלא קניתי עוד, כי מאז לא היה מבצע כזה אז מבצע שווה בכזאת רמה, אם זה מבצע שיגרתי לא כדאי לצבור, כי יכול להיות שעוד מעט יהיה מבצע טוב יותר...) ועוברים על הדרך גם להגיע עוד כמה פעמים ולקנות, ואפילו למידה הבאה.

קטניות ותבלינים אם צורכים הרבה, על המשקל בחנויות מיועדות לכך, ובבת אחת הרבה

שלא יהיה להיסחב יותר מידי פעמים. נניח פעמיים-3 בשנה עד פסח, ופעמיים-3 בשנה אחרי פסח.

ארנונה, תנדנדו לעירייה לקבל הנחה אם אין.

חשמל, מזגן לא לילה שלם, אלא על שעון שבת בפרקי זמן לפי המלצת אחות טיפת חלב או מישהי שמבינה בחימום חדר לתינוקות ורק בסביבה של הילדה...

גדולים לא צריכים מזגן ללילה. (במידה ואתם צורכים, אני מניחה שלא אבל ליתר ביטחון)

מים... מהאמבטיה של הילדה תשמרו את המים לספונג'ה.

תקראו טיפים לחיסכון במים ותיישמו.

אם יש לכם אמבטיה תשמרו את המים שמתרחצים בשניים-שלושה דליים לניאגרה,

נשמע מזעזע, אבל זה חיסכון. למי שמסוגל... אם זה מעורר שאט נפש, עדיף בריאות נפשית.

לא לקנות מיצים, ואם יש חשק לשתייה מתוקה, פטל קייטנה בג'ריקן בכמות מדודה (בעיקר כי לא בריא.. לא מטעמים כלכליים)

לא לקנות קפואים בסיגנון טבעול או שניצל אינסטנט.

לתינוק שעתיד להיוולד בע"ה, לקנות את הדברים הבטיחותיים הזולים יותר, ואפילו לחפש דברים ביד-2 (תחשבו גם את הדלק../נסיעות) לא לקנות זבל שיתקלקל תוך שנייה או דברים ללא תקן, בין הדברים הטובים, תעשו השוואות וסקרי שוק.

בגדי תינוקות להשיג או לקנות מגמ"ח. שמעתי שביד בנימין יש אחד איכותי, חוצמיזה אין לי מושג, כי זה רחוק לנו קצת.

לא לקנות מטפחות יוקרה במחירים אסטרונומיים. (אלרגיה חמורה יש לי לזה... )

אפשר למצוא מטפחת מעוצבת לחגים ןאירועים גם ב40 שקל אם מחפשים ויפות.

הייתי כותבת עוד מלא אבל הזמן דוחק...

באישי בכיף....

בהצלחה!!!

אנחנו גרים בחור שמשלמים 1200 שכ"ד

מזגן-מי חושב על זה?!?!

מעון-משום מה לא קיבלתי את ההנחה, אז מטפלת יוצא לי יותר זול

אבמטיה-מי עושה אמבטיה?!?!

בשרי-כמעט ולא קונים, מביאים מההורים כשנוסעים. ואם נתקעים אז קונים את העוף הטחון של עטרה (מקפידים, מה לעשות...)

לא שותים שתיה מתוקה בכלל (מטעמי בריאות)

קפואים טבעול או אינסטנט-לגמרי לא, אולי לפעמים לפעמים לפעמים כשמצבי הפיזי לא להיט וצריך בכל זאת שיהיה אוכל בבית. בגדול קונים רק חומרי גלם...

הבעיה היא שעוד לפני שהגענו להוצאות של הדברים הנל-ההוצאות הגדולות שלנו הם כל שכד שכל ומטפלת. אחרי זה הכל הולך מהמינוס... כמה הלוואה אפשר לקחת מגממח? הרי זה לא שאני חיה באיזון כלכלי שאני יכולה לחשב בתוך ההוצאות את החזר ההלוואה...

ב"ה אנחנו פנינו לליווי כלכלי אבל גם הליווי הכלכלי אומר שכרגע עד שההכנסה תגדל (ועובדים על זה) המטרה היא לפחות לשמר את הקיים ולא לגרוע.

לכן כשאני רואה את כולם פה אומרים "פעם אחת הייתי במינוס" "אף פעם לא הייתי במינוס" איך?!?!?!?!

מה בהתנהלות שלכם מאפשר לכם לחיות שלא במינוס?

ועוד לא דיברנו כמובן על בית... אוטו... שני אלו חלומות רחוקים כל כך..................

האם את בטוחה שהעבודה שלך משתלמת, לעומת התשלום למטפלת? יש מצב שעדיף שתישארי בבית עם הילדה?

בכל אופן ממה שאת כותבת פה אתם מתנהלים באופן אחראי מאוד, ואין לך שום סיבה להרגיש אשמה. לפעמים הנסיבות קשות באופן אובייקטיבי, וגם כשזה המצב אצלכם אתם עושים מה שאפשר כדי בכל אופן לשרוד עם הראש מעל המים. כל הכבוד.

זה מאוד טוב לראות שאפשר גם בלי מינוס ולקבל רעיונות מה יכול לעזור.

אבל, זה שלמשפחה מסויימת טוב לחיות בצורה מסויימת זה לא אומר שזה טוב לשני!

לפעמים זה לא משתלם לאישה לצאת לעבוד, אבל היא צריכה את זה לנפש שלה!

לפעמים לא חייבים רכב, אבל הזוג המסויים הזה חייב להרגיש עצמאי ולא תלוי באחרים, צריכים את זה לנפש שלהם!

לפעמים מאוד טוב לזוג לגור במקום מסויים למרות שזה מאוד יקר לגור שם!

כל משפחה צריכה לראות איזה חיסכון מתאים להם ולנפש שלהם.

ואביה לדעתי מעטים מאוד באמת באמת לא נתמכים בהורים בכלל

הכל כולל הכל: פלאפונים, לימודים, תשלום שכ"ד- יש גם הורים שמרחיקים לכת עד כאן..

ואתם כאלה שלא נתמכים!

ולדעתי השילוב של להיות סטודנטית + המטפלת הוא המקשה

ברגע שתסיימי את הלימודים, לא תצטרכי לקחת את הקטנה למטפלת,

ותוכלי לחסוך לעצמך את הכסף הזה, והוא משמעותי מאוד!

וגם כשאסיים את הלימודים אצטרך מטפלת, כי אעבוד, לא?

אבל השאלה עדיין עומדת בעינה-איך מסתדרים כלכלית מבלי להיתמך בהורים?

רק שלא יתנפח יותר מיד...

מינוס יכול להוביל להרבה קשיים נוספים בחיים, לתסכולים, לכעסים ולתחושות מרמור קשות. 

אצל זוג שנמצא במינוס ולא יכול להרשות לעצמו לקנות בגד חדש לחג (למשל) יכולים להתפתח כעסים בין בני הזוג עד מצבים של היפרדות וגירושין ל"ע. 

ילדים שחיים בתחושה שאין מפתחים חסכים שקטונתי מלתארם. 

אני לא קונה לי או לילדים כל מה שרוצים, אך אי אפשר כל הזמן להגיד שאין או לקנות ממה שאין. 

איפה ראית שכתבתי שלא יכול להוביל לקשיים? כתבתי  שזה לא "סוף העולם" ושצריך לשים לב שלא יתנפח מידי. וכתבתי את זה למישהי שבתוך מצב כזה - לא למישהי ששאלה אם ממליצים לה לכתחילה לקנות מינוס בחנות..

לאותם קשיים אפשר להגיע גם אם נמצאים במצב כמו שכתבת, "מוותרים על דברים" ונמצאים בדיוק על "קו האפס" של החשבון. וגם בבית שיש "מינוס" לפעמים, ילדים לא מפתחים בהכרח מה שאמרת. אי אפשר לבנות את כל החיים על "תיאוריות". [אבל ילדים כן מפתחים תחושות של חסר לעיתים, אצל הורים מאד עשירים שלא נמצאים בבית ו"אין להם זמן" בשבילם..] 

בוודאי שצריך מאוד להשתדל שלא לחרוג מאיזון כלכלי; אבל האם מגיעים מכל חריגה למצבים קיצוניים כמו שתיארת, זה תלוי מאד בבני האדם שבהם מדובר.

ומה שאת מוכנה לוותר על חוג, אבל לא על מעיל לילד - מראה כמובן שאת אמא טובה.. כך ראוי להיות.

נ.ב. הערה שיכולה לעזור לאנשים: התחושה של ילד אם "חסר" או לא, נובעת בעיקר מהשדר שהוא קולט מההורים. אם הורים כל הזמן מדברים על כך ש"אין", או עושים בפני הילד חשבונות מופרזים על דברים שהוא מבקש, אז הוא מקבל תחושה כזאת. אבל אם אומרים ב"רחבות" על סוכריה שהוא רוצה - "בטח שאפשר, בשמחה, עוד מעט נקנה", ועל משהו יקר, בלי לציין סיבה - "כרגע לא נראה לי, נראה פעם אחרת".. אז מבחינת הילד, זה בית שקונים בו ברוחב לב ויש דברים מסויימים שההורים חושבים שלא צריך לקנות כעת. הוא אינו "כלכלן" ולא מבין גדול במחירים. יש לו תחושה שהמצב "בסדר", ובהמשך גם יכול לקבל אמירה עניינית שדבר מסוים נראה יקר מידי.  הפרשנות בתחושותיו לאמירות של ההורים, תלויה במידה רבה מאד באופן בו הדברים נאמרים.

בקיץ כל יום בדרך הביתה מהגן הבן שלי ביקש לעבור במכולת ולקנות ארטיק. כמובן שלא כל יום איפשרתי את זה אבל היו ימים שכן היו ימים שפשוט הסברתי לו שלא. לא כי אין כסף (הוא קטן ולא יבין את זה) אלא כי לא קונים כל מה שרוצים...

לפעמים כל החישובים וההתעסקויות של "רק לא להיכנס למינוס" הרבה יותר גרועות ולא בריאות מלהיות במינוס ולחיות יותר בנחת.

(לא מדברת על לא לחשוב בכלל, אבל כמו בכל דבר צריך איזון..)

בין מינוס קבוע למינוס שתופח כל חודש. 

אם נכנסת למינוס מסיבה מסוימת ואתה מתקשה לצאת ממנו זה דבר אחד, אם המינוס שלך גדל כל חודש זה גרוע מאד. 

חייבים לעשות חישוב ולדעת לא להוציא מעבר למה שיש.

אם לשם הדוגמה אתם מכניסים יחד 10,000 ש"ח, תוודאו שההוצאות הקבועות שלכם לא עוברות את זה בשקל. 

אזקוף רק לחסדי הקב"ה.

לא יאמן כמה צריך להתפלל על ברכה בכסף ולא על הרבה כסף...

שנה שעברה הפסקתי לעבוד ופשוט בסוף כל חודש היינו באותו מאזן כמו שנה לפני כן שעבדתי משרה מלאה.

יש למישהו הסבר לכך?

מה שכן - יש לנו התמודדויות בריאותיות מאתגרות בבית

ולפעמים אני פשוט חושבת שהקב"ה בחסדיו חוסך לנו לפחות את ההתמודדות הכלכלית....

אני יכולה לכתוב שאנחנו מחושבים ולא מתפרעים עם הוצאות (מה שנכון ) אבל מספיק איזה רופא פרטי שמשאירים לו במקום 1000 ש"ח על ביקור קצר  ועוד כמה הוצאות לא מתוכננות ובכל זאת ב"ה  מסתדרים יפה.

תודה לך ה' על החסד שבדין.

מינוס זו שאלה של התנהלות.

אני מכיר כאלו שמרוויחים עשרות אלפי שקלים וחיים במינוס קבוע

שב עם עצמך בדוק מה ההכנסות שלך ומה ההוצאות וחפש איפה אפשר לחתוך בהוצאות

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.