לילה חורפי אחד תוכדי מסע הגלות הגיעו האחים הקדושים ר' אלימלך ור' זושא להתארח בפונדק
בעל הפונדק שהיה יהודי טוב לא הכיר את זהותם ולכן הציע להם ללון את מיטת הקומותיים .
עקב הריהוט המיושן , נאלצו לישון האחים הקדושים יחדיו על המיטה העליונה .
לקראת חצות לילה התעורר ר' זושא ופנה לאחיו ר' אלימלך :
" אולי כדאי שאזרוק את עצמי מהמיטה לרצפה ואתייסר מרצון ובאהבה לכבוד השכינה "
ענה לו ר' אלימלך : " אחי היקר זה נראה כצעד מסוכן המיטה גבוהה והרצפה נוקשה וקרה " .
ענה לו ר' זושא : " היא הנותנת , מטרת הנפילה שהיסורים יורגשו " .
תוכדי הדיון ביניהם קם ר' זושא וזרק את עצמו לרצפה לכבוד השכינה .
ב"ה לא ניזוק גופו של ר' זושא אך הכאבים אכן הורגשו מה שגרם לר' זושא להרים את קולו ולהיאנח .
עקב קולות אלו התעורר בעל הפונדק ואץ לחדר האורחים בבהלה .
כשראה כי ר' זושא מוטל על הרצפה באנחות ור' אלימלך שוכב על המיטה
מיד הסיק כי הוא אשר השליך את חברו כדי שיוכל לישון בנוחות וביתר הרווחה .
מיד אחז בעל הפונדק בר' אלימלך והשליך אותו לקרקע " כפי שעשית לחברך כן יעשה לך " אמר לו .
תוכדי ששני האחים הקדושים נאנחים כל אחד ממכתו וכאבו פנה ר' זושא לר' אלימלך ואמר לו :
אחי היקר אולי היה כדאי שלא הייתי זורק את עצמי ....
[ סיפור חסידי מהזיכרון שששמעתי מראש הישיבה שלנו הרב גרינברג שליט"א , ייתכנו שינויים קלים .]
אחד הדברים שלמדנו מלבד סוף מעשה במחשבה תחילה ,
הוא שכל יסורים וצער מאת הקב"ה מטרתם ותכליתם להיטיב עם האדם
וגם אם זה לא נראה בטווח הקרוב סוף הטובה והשמחה לבוא . הקב"ה נפרע מהאדם בטובתו
ולכן יסורים שאין בהם תכלית לטובה אינם יסורים מאת הקב"ה וכדאי שלא היו ...
" אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה " בע"ה בקרוב !
חג גאולה שמח ושנה טובה !

